ספרי שואה חרדיים היכן אפשר למצוא? וחומר קריאה שאינו תורני לת"ב
- Thread starter בחור_צעיר
- תאריך התחלה
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
לא מצאתי בתנ"ך איסור להביא לידי מצב של חילול השם אלא מציאות של חילול השם. מה שגם מעורר לשאול מדוע לא הביאו הפוסקים איסור להביא לידי מצב של חילול השם.מחשבות אמר:
ושמא ל"ק כ"כ שאינו איסור הלכתי אלא דבר לא ראוי השקפתי.
יעויין כאן https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%96%D7%9E%D7%91%D7%94 על יחס הרב זמבה למרד.אחד מן הגולה אמר:
וכאן https://zachor.michlala.edu/mechkar/mechkar.asp?numMechkar=30 שמביא כמה שמועות לכאן ולכאן.
וכדאי לקרוא כאן מכתבי הרב יחיאל יערב ויינברג מה שהוא כתב שהוא היה בגטו ורשה והיה נשיא אגדות הרבנים שם והבי"ד שם. https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1587574631719&pagenum=225&book=600765
התמונה היא החלק שכותב על מרד גטו ורשה.
כמה מ"מ בענין היתר נקמה, ומידת הצדקתו המוסרית
ספרא
״לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ״ – נוֹקֵם וְנוֹטֵר אַתָּה לַאֲחֵרִים
ירושלמי נדרים ל
כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך.
היך עבידא? הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי , תחזור ותמחי לידיה?!.
רמב"ן ויקרא יט יז
וענין הנקימה והנטירה כבר פירשוהו רבותינו (ספרא ויקרא י״ט:י״ח) שהוא בדבר שאין בו חיוב ממון, השאילני מגלך השאילני קרדומך, כי בדבר שנתחייב לו חברו ממון, כגון בנזיקין וכיוצא בהן, אינו מחוייב להניח לו, אבל יתבענו בבית דין וישולם ממנו, מפסוק: כאשר עשה כן יעשה לו (ויקרא כ״ד:י״ט). והוא מעצמו חייב לשלם כאשר ישלם מה שלוה או מה שגזל, וכל שכן בענין נפש שיהיה נוקם ונוטר לו עד שיגאל..
רמב"ם
(ז) הַנּוֹקֵם אֶת חֲבֵרוֹ - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִקֹּם״ (ויקרא יט,יח). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה - דֵּעָה רָעָה הִיא עַד מְאֹד, אֶלָּא רָאוּי לְאָדָם לִהְיוֹת מַעֲבִיר עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבַאי, וְאֵינָן כְּדַאי לִנְקֹם עֲלֵיהֶם.
חינוך רמא
ועוד נמצא במצוה זו תועלת רבה להשבית ריב ולהעביר המשטמות מלב בני אדם, ובהיות שלום בין אנשים יעשה השם יתברך שלום להם.
כלי יקר
לא תקום ולא תטור את בני עמך – לא אמר עמיתך לפי שהנקימה והנטירה תכונה רעה בגוף האדם ואין מן הראוי לבקש נקמה על שום אדם שהוא מבני עמך אם טוב ואם רע, לפי שמסתמא הנקמה היא על מה שעשה לך בגופך או בממונך והדברים ההם אינן ספונין וחשובים כל כך שיהיו ראויין לנקם עליהם אמנם מותר לעשות נקמה בגוים כי המה מסתמא רוצים להעבירך מעל מצות ה׳ ולהדיחך מעל ה׳ אלהיך וזה דבר חשוב וספון וראוי לבקש נקמה ע״ז, כי היא נקראת נקמת ה׳, לכך נאמר כאן את בני עמך למעט הגוים שאינן מבני עמך שנאמר (תהלים קמ״ט:ז׳) לעשות נקמה בגוים כי נקמת ה׳ היא. ועל זה ארז״ל (ברכות לג.) גדולה נקמה שנתנה בין ב׳ שמות שנאמר אל נקמות ה׳ (שם צ״ד:א׳) הורו באצבע שתחילת הנקמה וסופה לא תהיה כי אם לשם ה׳ דהיינו בזמן שיבקש איזו אדם להדיחך מעל מצות ה׳ כי גדול המחטיא את האדם יותר מן ההורגו, כמו שפירש״י על פסוק לא תתעב מצרי (דברים כ״ג:ח׳) ורז״ל אמרו שכל ת״ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת״ח (יומא כב:) וזה לכבוד תורת ה׳ אשר בקרבו.
ספרא
״לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ״ – נוֹקֵם וְנוֹטֵר אַתָּה לַאֲחֵרִים
ירושלמי נדרים ל
כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך.
היך עבידא? הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי , תחזור ותמחי לידיה?!.
רמב"ן ויקרא יט יז
וענין הנקימה והנטירה כבר פירשוהו רבותינו (ספרא ויקרא י״ט:י״ח) שהוא בדבר שאין בו חיוב ממון, השאילני מגלך השאילני קרדומך, כי בדבר שנתחייב לו חברו ממון, כגון בנזיקין וכיוצא בהן, אינו מחוייב להניח לו, אבל יתבענו בבית דין וישולם ממנו, מפסוק: כאשר עשה כן יעשה לו (ויקרא כ״ד:י״ט). והוא מעצמו חייב לשלם כאשר ישלם מה שלוה או מה שגזל, וכל שכן בענין נפש שיהיה נוקם ונוטר לו עד שיגאל..
רמב"ם
(ז) הַנּוֹקֵם אֶת חֲבֵרוֹ - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִקֹּם״ (ויקרא יט,יח). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה - דֵּעָה רָעָה הִיא עַד מְאֹד, אֶלָּא רָאוּי לְאָדָם לִהְיוֹת מַעֲבִיר עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבַאי, וְאֵינָן כְּדַאי לִנְקֹם עֲלֵיהֶם.
חינוך רמא
ועוד נמצא במצוה זו תועלת רבה להשבית ריב ולהעביר המשטמות מלב בני אדם, ובהיות שלום בין אנשים יעשה השם יתברך שלום להם.
כלי יקר
לא תקום ולא תטור את בני עמך – לא אמר עמיתך לפי שהנקימה והנטירה תכונה רעה בגוף האדם ואין מן הראוי לבקש נקמה על שום אדם שהוא מבני עמך אם טוב ואם רע, לפי שמסתמא הנקמה היא על מה שעשה לך בגופך או בממונך והדברים ההם אינן ספונין וחשובים כל כך שיהיו ראויין לנקם עליהם אמנם מותר לעשות נקמה בגוים כי המה מסתמא רוצים להעבירך מעל מצות ה׳ ולהדיחך מעל ה׳ אלהיך וזה דבר חשוב וספון וראוי לבקש נקמה ע״ז, כי היא נקראת נקמת ה׳, לכך נאמר כאן את בני עמך למעט הגוים שאינן מבני עמך שנאמר (תהלים קמ״ט:ז׳) לעשות נקמה בגוים כי נקמת ה׳ היא. ועל זה ארז״ל (ברכות לג.) גדולה נקמה שנתנה בין ב׳ שמות שנאמר אל נקמות ה׳ (שם צ״ד:א׳) הורו באצבע שתחילת הנקמה וסופה לא תהיה כי אם לשם ה׳ דהיינו בזמן שיבקש איזו אדם להדיחך מעל מצות ה׳ כי גדול המחטיא את האדם יותר מן ההורגו, כמו שפירש״י על פסוק לא תתעב מצרי (דברים כ״ג:ח׳) ורז״ל אמרו שכל ת״ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת״ח (יומא כב:) וזה לכבוד תורת ה׳ אשר בקרבו.
א. בתקופה האחרונה מאוד התחבטתי בדבר זה והנה ראיתי את דברי האוה"ח הק' וכעת איני מוצאם שנקמת ה' לעיתים מתארכת עד ארבע דורות ויש שם ביטוי שזה מסודי הבריאה ומי שיתבונן בזה יראה נפלאות ה' ונוראותיו. אי"ה אתדל להביא הדברים במלואם.מודים דרבנן אמר:
ב. יש מושג לחכות לראות בנחמת עמ"י, ובנקמת אדום וזה חלק בלתי נפרד מהציפיה לגאולה. על נהרות בבל יוכיח.
ג. ידועה המחלוקת ששררה בין ניצולי השואה אם ליהנות מדמי השילומים, ראה https://www.hamichlol.org.il/הסכם_השילומים
סבי ז"ל, ניצול שואה מפולין, ניצל אותם עד תום, וכל זמן הוסיף תביעה על תביעה לו ולאשתו, בטענה כי מצווה לקחת מהם כמה שיותר.
ד. באופן אישי שמעתי ממנו שמי מחבריו שהיה לו מחשבות נקם אחרי השואה כמעט ולא הצליח להשתקם, כמובן ללא הכללה, ורוב הניצולים שהשתקמו הם כאלו שמיד לאחר השחרור החלו לנסות להתקדם הלאה מבחינת הקמת משפחה וילדים, שזו הנקמה האמיתית בעמלק ימ"ש.
ה. בהקשר לדיונים אודות מרד הגטאות. מי שלא היה שם מתבקש בכל תוקף שלא לנסות להביע דעה, גם לא לדון בדעות הגדולים דאז הי"ד שדנו בזה. גם אם הוא מתלמידי גדולי ישראל שנלחמים בציונות. מי ששמע את סבו זועק בלילה עם חור של קליע בחזה, ושמע מעט מן המעט על הזוועה ממקור ראשון, וראה דוד שלא הקים משפחה כי מנגלה ביצע בו ניסויים שלא ניתן להעלותם על הדעת, ולא רק מקריאת ספרים או הרצאות, יודע שהדיון הזה הוא אווילי בדיוק כמו הדיון אם הלכו 'כצאן לטבח' או לא...
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
שאגת מעונה, נמצא באוצה''ח.
'הבן האובד' של המחבר היה מתחזה כידןע.
'הבן האובד' של המחבר היה מתחזה כידןע.
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
בספר מסופר על בנו של המחבר, ר' יעקב מארוקו, בנימין שמו, שאבד לו במחנה ההשמדה מיידאנק.ב. זעירא אמר:
בספר מתואר בהרחבה כי גיסתו החילונית אמרה לו כי ראתה בתכנית חיפושי ניצולים את בנו האובד שדומה מאוד לבנו התינוק, המתגורר בשווייץ ומחפש את הוריו האובדים. המחבר יצר עימו קשר ונפגש עמו וריבל את עובדת היותו בנו האובד. דא עקא שהנ''ל היה מתחזה שרצה לקדם ספר מפרי דמיונו על חוויותיו בשואה, כשהוא גוי גמור שנולד בשווייץ ואין לו שום קשר לשואה.
להלן הערך על הבן המתחזה מהמכלול.
בנימין וילקומירסקיקפיצה לניווטקפיצה לחיפושבנימין וילקומירסקיבנימין וילקומירסקי (Binjamin Wilkomirski) היה השם אותו אימץ ברונו גרוסיאן (Bruno Grosjean; נולד כברונו דסקר (Bruno Dössekker) ב-1941) בעת שהתיימר להיות ניצול שואה.
ב-1995 פרסם וילקומירסקי, שחי באזור דובר הגרמנית של שווייץ, ספר זיכרונות בשם "Bruchstücke. Aus einer Kindheit 1939–1948" שאת שמו ניתן לתרגום כ-"קרעים – זיכרונות מילדות בתקופת המלחמה 1939-1948". בספרו תיאר וילקומירסקי את מה שהציג כזיכרונותיו כילד בתקופת השואה. הספר תורגם למספר שפות, כולל עברית, נמכר במספר עותקים רב וזכה לשבחים. בספר "שאגת מעונה" (האוטוביוגרפיה של פליט השואה יעקב מארוקו, בני ברק, ה'תשנ"ח) מוזכר וילקומירסקי. מארוקו הוא יהודי יליד פולין שהתגורר בלודז' לפני המלחמה, והספר מתאר בעיקר את חייו בתקופת השואה, בגטו לודז', בגטו ורשה ובמיידנק. הספר מכיל מידע רב על חייהם של גדולי החסידות בפולין באותם הזמנים. בהגיעו למיידניק הוא איבד את אשתו ובנו הקטן בנימין. בשנת 1995, בעזרת קרובת משפחה, ובעזרת ד"ר אליצור ברנשטיין הוא השתכנע שמצא את בנו. מתברר שווילקומירסקי הוא זה שהציג את עצמו כבנו של מרוקו. מרוקו היה יהודי חסידי, והזמין את וילקומירסקי ואת כל משפחתו לחגוג עמו ועם כל משפחתו את חג הפסח בישראל. הוא מתאר את ההתרגשות הגדולה של המפגש, ואת המפגש בין בנו בנימין הניצול ובנו בנימין, קרוי על שמו, שנולד לו מנישואין שניים אחרי המלחמה. אפשר לראות תמונות של כותרות נלהבות של עיתונים ישראלים ושווייצרים ותמונות של השנים שמתחבקים בחום. הספר נחתם טרם התגלתה התרמית הצינית.
חשיפת התרמיתב-1998 פרסם העיתונאי השווייצרי דניאל גנצפריד, בעצמו בן לניצולי שואה, מאמר בעיתון Weltwoche בו טען כי וילקומירסקי אינו יהודי, הוא מעולם לא היה במחנות הריכוז בתקופת השואה וכי הוא גדל כילד בשווייץ ולא במזרח אירופה. באפריל 1999 שכרה ההוצאה לאור של הספר את ההיסטוריון השווייצרי את סטפן מכלר כדי לבדוק את הטענות לזיוף. מכלר אישר כי טענותיו של גנצפריד הן אמת והספר הוא אכן זיוף.
קישורים חיצוניים
- דף הספר קרעים באתר הוצאת ידיעות אחרונות
- מוטוקו ריץ', העבד השחור היה היסטוריון לבן, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.{{קרד}]קטגוריות:
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
אני חושב שלא. הוא נפטר ממש לאחר הוצאת הספר.בן המתחטא אמר:
אגב הספר שנמצא באוצה''ח הוא מהדורה ישנה. אני ראיתי בגיטלר מהדורה חדשה ששם ישנם הספדים על המחבר, אך הסיפור על ה'בן' מופיע שם כבמהדורה הראשונה אף על פי שגם המשפחה מודה שהוא אינו בנו.
ללמוד-וללמד
משתמש רגיל
במבי אמר:
מדהים! שכויח על השיתוף!!!!!!
ללמוד-וללמד אמר:
הרב המחבר גם סיפר לי שהיו במחנות שציוו אותם לעשות מלאכות בשבת הם בחרו את המלאכות שהם דרבנן וייחדו את העצים לישיבה ועשו באופן של שנים שעשאוה כפי שמאריך בספרו, אך השבוע ראיתי שזה גמ' מפורשת שכך עשו בעת הסכנה
אוף בשעת עקתא הוון מטענין לון מטילין והוון מתכוונין מיטעון תרי חד מטול משום שנים שעשו מלאכה אחת אמר אטעוננון יחידאין אזלין ואטעונינון יחידיין והוון מתכוונין מיפרוק בכרמלית שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים וכו' (ירושלמי חגיגה ט.)
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
אתה מוזמן לקרוא כאן https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=153762&width=-17&scroll=0&udid=16024264404134122&pagenum=294 על סמך מה הוחלט שהוא 'בנו'.
את הספר קראתי כמה וכמה פעמים בילדותילמה זה תשאל לשמי אמר:
(בת דודתי קרובת משפחה של המחבר והורי קיבלו ממנו את הספר)
הם באמת לא עשו בדיקות התאמה (הוא כותב שזה לא חשוב לעשות זאת...)???
הוא מסתמך על הפני מנחם זצ"ל והגר"ח קנייבסקי שליט"א, מה הפשט???
ילדיו לא הניאו אותו מלדמיין בהקיץ???
מה היתה מטרתו של אותו בנימין לבדות זו???
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
למניעת טעות. סה''כ קראתי את הספר ולא כל כך מובן מה מצאו בי מעלת חברי הפורום כתובת לשאלות מורכבות אלו, שהם למעשה שאלות על רגשות...
בקשר לילדיו צ''ע (ראיתי את שמו של אחד מהם רשום ב'מכון בית יוסף' בבני ברק בתור אחד מהסופרים, אולי אפשר לשואלו אם הוא בנו של המנוח.
כנראה שבנימין הנ''ל רצה לתת ביסוס לספרו ואחר הדמיון (תרתי משמע) שמצאו בינו להרב מארוקו שלא נעשה על ידו, קיפץ והידס על המציאה.
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
ידעתי על כך משמועה, פורסם גם ב'בקהילה' לפני כמה שנים, והמקור מהמכלול הוא כמובן מויקיפדיה.אברהם משה אמר:
הורדתי עבורך את הערך מויקיפדיה באנגלית (מתורגם לעברית), שהוא כמובן רחב ומפורט יותר. אציין שלא קראתי. כמובן שהשפה קצת משובשת אבל כמדומני אשר להבין את התוכן פחות או יותר.
הצג קובץ מצורף בנג'מין וילקומירסקי.pdf
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
אוסיף עוד,
מומלץ מאוד קו יזכרם, קו טלפוני ובו הרצאות ושיעורים על השואה,
בתוך הקו אמליץ על המדור של הרב גולדווסר נקרא בשם השתלשלות המלחמה, בערך 200 פרקים סיכום של מאורעות השואה,
שיעוריו נותנים מבט די כוללני על סיפור השואה, וכן השקפה יהודית נכונה על אירועים אלו.
המספר 0722649010.
ספרים נוספים,
ממעמקים שו"ת מהרב אושרי מרבני גטו קובנא,
עיקר הספר הוא שו"ת הלכתי שנשאל שם בשואה ולאחריה, אך בשאלות מובא גם הסיפור שמאחרי השאלה ובו פרטים רבים על חיי היהודים בגטו קובנא.
הקדמת הספר שו"ת מקדשי השם מהרב מייזליש בהקדמתו הוא מגולל סיפורים מופלאים על קידוש ה' ומסי"נ בגיא צלמוות אושוויץ.
שני הספרים נמצאים באוצר החכמה.
מומלץ מאוד קו יזכרם, קו טלפוני ובו הרצאות ושיעורים על השואה,
בתוך הקו אמליץ על המדור של הרב גולדווסר נקרא בשם השתלשלות המלחמה, בערך 200 פרקים סיכום של מאורעות השואה,
שיעוריו נותנים מבט די כוללני על סיפור השואה, וכן השקפה יהודית נכונה על אירועים אלו.
המספר 0722649010.
ספרים נוספים,
ממעמקים שו"ת מהרב אושרי מרבני גטו קובנא,
עיקר הספר הוא שו"ת הלכתי שנשאל שם בשואה ולאחריה, אך בשאלות מובא גם הסיפור שמאחרי השאלה ובו פרטים רבים על חיי היהודים בגטו קובנא.
הקדמת הספר שו"ת מקדשי השם מהרב מייזליש בהקדמתו הוא מגולל סיפורים מופלאים על קידוש ה' ומסי"נ בגיא צלמוות אושוויץ.
שני הספרים נמצאים באוצר החכמה.
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
אמליץ על־שניים. ’יומני נירנברג’ של גוסטב גילברט, פסיכולוג יהודי ששוחח עם נידוני נירנברג וניסה להבין את הסיבה בה הפכו לגרועים מחיתו ארץ, והם בשפלותם הטילו הכל זה על־זה. וכן ’משפט ירושלים’ של התובע במשפט אייכמן - גדעון האוזנר.
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
אבוקה בודדה.
כערער בערבה של סופר השואה יהושע אייבשיץ. וכמובן שאר ספריו.
כערער בערבה של סופר השואה יהושע אייבשיץ. וכמובן שאר ספריו.
נושאים דומים
- נָעוּל