האם אלמוגים נחשבים מבחינת ההלכה כבעל חיים?
- Thread starter במבי
- תאריך התחלה
ראיתי חומר על האלמוגים בפורטל הדף היומי, אך עדיין אין לי תשובה ברורה. כאן
פורטל הדף היומי > להרחיב > אלמוג - "היא של אלמוג" (שבת נב ע"ב)טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
היא של אלמוג וחותמה של מתכת - אלמוג
"שאל תלמיד אחד מגליל העליון את רבי אליעזר: שמעתי שחולקין בין טבעת לטבעת, אמר לו: שמא לא שמעת אלא לענין שבת, דאי לענין טומאה דא ודא חדא היא ... ודאצבע דא ודא אחת היא? והתנן: טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה, היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה! כי קאמר ליה איהו נמי כולה של מתכת קאמר ליה" (שבת, נב ע"ב). פירוש: בתוספתא שנינו: שָׁאַל תַּלְמִיד אֶחָד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֶת ר' אֱלִיעֶזֶר: שָׁמַעְתִּי שֶׁחוֹלְקִין לענין הלכה בֵּין טַבַּעַת לְטַבַּעַת, לפי סוגה של כל טבעת, אבל לא ידע במה המדובר. אָמַר לוֹ ר' אליעזר: שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ שיש חילוק כזה אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת, ששם מחלקים בין טבעת העשויה לנוי, שמותר לטלטלה בשבת, וטבעות אחרות האסורות בטלטול. דְּאִי [שאם] תחשוב ששמעת כן לְעִנְיַן טוּמְאָה, אין הדבר יכול להיות, שכן דָּא וְדָא חֲדָא [זו וזו אחת] הִיא, ואין חילוק בהלכות טומאה ... ועוד מקשים: ובטבעת של אֶצְבַּע עצמה [זו וזו] אַחַת הִיא? וְהָתְנַן [והרי שנינו במשנה]: טַבַּעַת שֶׁל מַתֶּכֶת וְחוֹתָמָהּ שֶׁל אַלְמוֹג טְמֵאָה, כי הולכים אחר עיקרה של הטבעת, ובתור כלי מתכת מקבלת היא טומאה. אבל אם היתה הטבעת כולה שֶׁל אַלְמוֹג וְחוֹתָמָהּ שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרָה, והרי שיש חילוק בענין טומאה אף בטבעות של אצבע! ומתרצים: כִּי קָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ, נַמִי [כאשר אמר לו הוא, אותו תלמיד, גם כן] בטבעת שכּוּלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת קָאָמַר לֵיהּ [אמר לו], ובענין זה אין לחלק בהלכות טומאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אלמוג שם באנגלית: Coral שם מדעי: Anthozoa שם נרדף במקורות: כסיתא, ראמות?
נושא מרכזי: מהו אלמוג?
המשנה בכלים (פי"ג מ"ו) המובאת בסוגייתנו מתארת "טבעת אצבע" העשוייה משני חומרים שונים, מתכת ואלמוג. בניגוד לאלמוג שאיננו מקבל טומאה הרי פשוטי כלי מתכות מקבלים טומאה ולכן אם הטבעת עשוייה ממתכת היא מקבלת טומאה גם אם חותמה עשוי מאלמוג. טבעות משובצות באבני חן, ששימשו כחותמות, ידועות כבר מהעת העתיקה. לטבעות מסוג זה היה מעמד סמלי כביטוי לשלטון. פרעה העביר את טבעתו ליוסף בעת מינויו לשליט מצרים ואחשוורוש העביר את טבעתו להמן ולאחר מכן למרדכי.
סוג אחד של אבני חן ששובצו בטבעות, החל מהעת העתיקה ועד ימינו, עשוי משלדי גיר צבעוניים של כמה מיני אלמוגים. שלד קשה זה, דמוי אבן, בנוי מאלפי ציפויי גיר שכל אחד מהם עוטף פוליפ (פרט בודד) במושבת האלמוגים. החלק הגירני של מיני אלמוגים רבים (בעיקר מסדרת אלמוגי ה – 6) מהווה את עיקר נפחם ולאחר שהם מתים ונרקבים נותר גוש גיר מסיבי מחורר. החללים בגוש הסלע נותרים במקומן של הרקמות החיות של הפוליפים (תמונות 1-2). מבנה קשיח זה היה הבסיס לתפיסה שהאלמוגים מהווים שלב מעבר בין הדומם לצומח. כותב האר"י הקדוש (ספר עץ חיים, שער מב פ"א): "... אמנם בכל אלו הד' בחינות הפרטיות יש בחינה אחת כוללת כולם והיא ממוצעת בין בחינה ובחינה הכוללת שתיהן דוגמא מ"ש חכמי הטבע כי בין הדומם והצומח הוא הקורא"לי הנקרא אלמוגים וכו'". מאידך גיסא נתפסו האלמוגים כצמחים בגלל היותם קבועי מקום ושלל גווניהם המאפיין את עולם הצומח. בנוסף לכך הפוליפים המבצבצים מתוך ציפוי הגיר נראים כפרחים ובחלק מהמינים יש למושבה כולה מבנה מסועף המזכיר עץ (תמונה 3-4). לאמיתו של דבר מסווגים היום, ללא ספק, את האלמוגים כבעלי חיים בגלל מבנה תאיהם, צורות הרבייה ואופן התזונה.
תמונה 1. אלמוג חי – זרועות הפוליפים מבצבצות מעל פני השטח
צילום: Florida Keys National Marine Sanctuary
תמונה 2. אלמוגן – שלד הגיר לאחר התפרקות הפוליפים.
תמונה 3. שיטית – אלמוג מסועף
צילם: שמואל רענן תמונה 4. פיטמית – הפטמות הן הפוליפים כשזרועותיהם מכווצות
האלמוג כמין עץבין המפרשים אנו מוצאים, לכאורה, שתי גישות לזיהוי האלמוג שבמשנה. מצד אחד שולטת הגישה הרואה באלמוג עץ כלשהו. גישה זו מבוססת כנראה על פסוקי המקרא שבהם מופיע המונח "עצי אלמוגים": (מלכים א' י י"א): "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". במצודת ציון (שם) "אלמוגים - הוא מין עץ יקר וחשוב". אלמוגים אלו היו אחד מחומרי הגלם שנעשה בהם שימוש בבית המקדש הראשון: "ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית ה' ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כם עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה" (שם, י"ב).
ביטוי נוסף לגישה המזהה את האלמוג כעץ אנו מוצאים בדברי רב דימי (בבא בתרא, פ ע"ב): "דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו' ... כי אתא רב דימי אמר, הוסיפו עליהן: אלונים, אלמונים, אלמוגים; אלונים - בוטני, אלמונים - בלוטי, אלמוגים - כסיתא. איכא דאמרי: ערונים, ערמונים, אלמוגים; ערונים - ערי, ערמונים - דולבי, אלמוגים – כסיתא". מתוך ההקשר משתמע שגם האלמוגים נכללים בין מיני הארזים.
רש"י בסוגייתנו מפרש: "אלמוג - עצי אלמוגים והוא נאה. טמאה - דבתר טבעת אזלינן, ופשוטי כלי מתכות טמאים.היא של אלמוג טהורה - דפשוטי כלי עץ הוא". הר"ש (כלים, שם) מפרש: "אלמוג - מעצי אלמוגים והוא מין ארז כדאמר בפרק המוכר את הספינה (פ ע"ב)". רש"י מכנה את טבעת האלמוג "פשוטי כלי עץ" ואילו הר"ש רואה באלמוג מין ארז כדברי הגמרא בבבא בתרא.
האלמוג כ"קורל"מפרשים אחרים מזהים את האלמוג כמשמעותו בעברית בת זמננו. ברש"י (מלכים, שם) "עצי אלמוגים - קוריי"ל בלע"ז". ברד"ק (מלכים, שם): "עצי אלמוגים - ובדברי הימים אומר אלגמים ואחד היא כמו כבש וכשב והוא העץ הנקרא קוראיי"ל". ברלב"ג (שם): "עצי אלמוגים - קוראל בלע"ז והוא עץ גדל בקצת הימים".
לאחר הצגת המקורות והפירושים השונים כמייצגים שתי גישות בזיהוי האלמוג ברצוני לשלבן לגישה מאוחדת בעזרת פירושי הרמב"ם ורע"ב: הרמב"ם בפיהמ"ש (כלים, שם): "ואלמוג - "אלמרג'אן" (1) והוא צמח בקרקעית הים לא יסתפק בכך אלא מי שלא ראה את האלמוג בעת הוצאתו מן הים כשהוא רך לפני שישלוט בו האויר ויעשהו דומה לאבן, והוא יחיד ממה שנאמר עצי אלמוגים". ורע"ב (שם): "אלמוג - קוראל"י בלע"ז, והוא צומח במצולת ים. ותחלתו רך קודם שיקפאהו האויר, ומפתחים בו חותם. ובמקרא עצי אלמוגים".
הרב משה בן ישראל לאנדא מתייחס בספרו "מרפא לשון" (ערך "אלמוגים") לפירוש הרמב"ם המתאר את המבנה הרך של האלמוג:
כך נוכל להבין טוב יותר את הופעת האלמוגים בפסוק במלכים: "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". האלמוגים מתפתחים בעיקר בגופי מים טרופיים ולכן הם היו מצויים יחד עם הזהב והאבנים היקרות באופיר (3). וכך מדגיש הרלב"ג: "עצי אלמוגים - קוראל בלע"ז והוא עץ גדל בקצת הימים". האלמוגים משתלבים היטב בין הזהב והאבנים היקרות כחומר גלם להכנת תכשיטים בניגוד לעצים פשוטים. בין האלמוגים היקרים מוכרים אלמוגי שמונה וורודים אדומים ושחורים. אחד מהם הוא האלמוג האדום (Acabaria rubra) המפורסם כקישוט כבר אלפי שנים (תמונה 5). הוא גדל בצורת שיח בגובה והיקף של כ – 40 ס"מ. אלמוג זה מבוקש מאד משום שהוא קשה וניתן לליטוש. הענפים הדקים משמשים להכנת חרוזים (תמונה 6).
תמונה 5. אלמוג אדום (Acabaria)
צילם: Seascapeza תמונה 6. שרשרת אלמוגים
הרחבההאלמוגים הם בעלי חיים מושבתיים השייכים למערכת הנבוביים. כל פרט במושבה נקרא פוליפ והוא בנוי כעין כד שמסביב לפתחו זרועות ציד. תפקיד זרועות הציד לשתק את הטרף (סרטנים זעירים וכד'), בעזרת תאי צריבה, ולהכניס אותו דרך הפה אל חלל הפוליפ. בתוך תאי הפוליפ חיות בסימביוזה אצות הנקראות זואוקסנתלות. אצות אלו מעניקות לאלמוגים את צבעיהם היפים ותורמות לתחושה שהאלמוגים הם צמחים. האצות תורמות לאלמוג את תוצרי הפוטוסיניתזה (הטמעה) שהן מבצעות ובגללן האלמוגים מתפתחים בעיקר במים רדודים שהאור מצליח לחדור לתוכם. האלמוגים פעילים בדרך כלל בלילה ואז המושבות דומות לשדה פרחים צבעוני. בשעות היום הזרועות מתכווצות פנימה אל תוך הפוליפ והאלמוגים נראים כגושי סלע דוממים.
האלמוגים מתחלקים לשתי קבוצות ראשיות לפי מספר זרועות הציד בכל פוליפ:
א. סדרת אלמוגי ה – 6 בעלי 6 זרועות ציד או כפולות של מספר זה. בדרך כלל הפוליפים עטופים בשלד גירני שאותו הם מפרישים סביב גופם (תמונה 7). מסיבה זו האלמוגים מקבוצה זו נראים לנו כסלעים צבעוניים. לאחר שהאלמוג מת ותאי גופו נרקבים נותר רק השלד הגירני הנראה כגוש סלע לבן ומחורר (כל חור הוא מקומו של אחד הפוליפים).
ב. סדרת אלמוגי ה – 8 בעלי 8 זרועות (ורק 8). אלמוגים אלו נקראים גם אלמוגים רכים משום שבדרך כלל אינם מייצרים שלד גירני. משום מה דווקא כמה מהמינים בסדרת אלמוגי ה – 8 מייצרים שלד צבעוני בניגוד לשלד הגירני הלבן בסדרת אלמוגי ה – 6. כמה ממיני אלמוגי ה – 8 ידועים כאבני חן כבר מהעת העתיקה.
תמונה 7. חתך אורך בפוליפ
מקור
תמונה 8. שיטית – צילום תקריב של ענפי שיטית. כל "מרפסת" היא מקומו של פוליפ בודד שזרויותיו מכונסות.
צילם: RevolverOcelot
(1) מרג'אן הרשום ברמב"ם על פי המילונים בערבית פירושו: small pearls, corals. בלאו במלונו מביא מילה המציינת מי שעוסק בזה – מרגאני ומפרשה: מייצר פנינים, מוכר פנינים ובלועזית person who processes corals. על פי התאור ברמב"ם ברור למעלה מכל ספק שכוונתו לאלמוגים בלבד. מהתיאור המדוייק של הרמב"ם משתמע שהוא הכיר היטב אלמוגים חיים ולא למד עליהם רק בעזרת ציורים או דגימות יבשות. הכרות זו איננה צריכה להפתיע לאור כך שאחיו רבי דוד הפליג לרגל מסחר באבני חן באוקיינוס ההודי שם אף מצא את מותו בטביעה.
(2) מפי הרב זאב רודמן שמעתי פירוש אלטרנטיבי המדגיש דווקא את המרכיב הקשה שבאלמוג. "מוג" או "התמוגגות" פירושם המסה או התמוססות ("כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג") ואם כן "אל-מוג" הוא יצור שאיננו מתפרק גם לאחר מותו.
(3) מיקומה של אופיר נתון למחלוקת אך על פי המכנה המשותף לרוב הדעות הכוונה לאחת מהארצות השוכנות מסביב לים סוף.
תודות לרב זאב רודמן על הפנייה למקורות חשובים ולרב ד"ר חנוך גמליאל על התרגום מערבית.
מקורות עיקריים:
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 119-220).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
פורטל הדף היומי > להרחיב > אלמוג - "היא של אלמוג" (שבת נב ע"ב)טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
היא של אלמוג וחותמה של מתכת - אלמוג
"שאל תלמיד אחד מגליל העליון את רבי אליעזר: שמעתי שחולקין בין טבעת לטבעת, אמר לו: שמא לא שמעת אלא לענין שבת, דאי לענין טומאה דא ודא חדא היא ... ודאצבע דא ודא אחת היא? והתנן: טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה, היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה! כי קאמר ליה איהו נמי כולה של מתכת קאמר ליה" (שבת, נב ע"ב). פירוש: בתוספתא שנינו: שָׁאַל תַּלְמִיד אֶחָד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֶת ר' אֱלִיעֶזֶר: שָׁמַעְתִּי שֶׁחוֹלְקִין לענין הלכה בֵּין טַבַּעַת לְטַבַּעַת, לפי סוגה של כל טבעת, אבל לא ידע במה המדובר. אָמַר לוֹ ר' אליעזר: שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ שיש חילוק כזה אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת, ששם מחלקים בין טבעת העשויה לנוי, שמותר לטלטלה בשבת, וטבעות אחרות האסורות בטלטול. דְּאִי [שאם] תחשוב ששמעת כן לְעִנְיַן טוּמְאָה, אין הדבר יכול להיות, שכן דָּא וְדָא חֲדָא [זו וזו אחת] הִיא, ואין חילוק בהלכות טומאה ... ועוד מקשים: ובטבעת של אֶצְבַּע עצמה [זו וזו] אַחַת הִיא? וְהָתְנַן [והרי שנינו במשנה]: טַבַּעַת שֶׁל מַתֶּכֶת וְחוֹתָמָהּ שֶׁל אַלְמוֹג טְמֵאָה, כי הולכים אחר עיקרה של הטבעת, ובתור כלי מתכת מקבלת היא טומאה. אבל אם היתה הטבעת כולה שֶׁל אַלְמוֹג וְחוֹתָמָהּ שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרָה, והרי שיש חילוק בענין טומאה אף בטבעות של אצבע! ומתרצים: כִּי קָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ, נַמִי [כאשר אמר לו הוא, אותו תלמיד, גם כן] בטבעת שכּוּלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת קָאָמַר לֵיהּ [אמר לו], ובענין זה אין לחלק בהלכות טומאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אלמוג שם באנגלית: Coral שם מדעי: Anthozoa שם נרדף במקורות: כסיתא, ראמות?
נושא מרכזי: מהו אלמוג?
המשנה בכלים (פי"ג מ"ו) המובאת בסוגייתנו מתארת "טבעת אצבע" העשוייה משני חומרים שונים, מתכת ואלמוג. בניגוד לאלמוג שאיננו מקבל טומאה הרי פשוטי כלי מתכות מקבלים טומאה ולכן אם הטבעת עשוייה ממתכת היא מקבלת טומאה גם אם חותמה עשוי מאלמוג. טבעות משובצות באבני חן, ששימשו כחותמות, ידועות כבר מהעת העתיקה. לטבעות מסוג זה היה מעמד סמלי כביטוי לשלטון. פרעה העביר את טבעתו ליוסף בעת מינויו לשליט מצרים ואחשוורוש העביר את טבעתו להמן ולאחר מכן למרדכי.
סוג אחד של אבני חן ששובצו בטבעות, החל מהעת העתיקה ועד ימינו, עשוי משלדי גיר צבעוניים של כמה מיני אלמוגים. שלד קשה זה, דמוי אבן, בנוי מאלפי ציפויי גיר שכל אחד מהם עוטף פוליפ (פרט בודד) במושבת האלמוגים. החלק הגירני של מיני אלמוגים רבים (בעיקר מסדרת אלמוגי ה – 6) מהווה את עיקר נפחם ולאחר שהם מתים ונרקבים נותר גוש גיר מסיבי מחורר. החללים בגוש הסלע נותרים במקומן של הרקמות החיות של הפוליפים (תמונות 1-2). מבנה קשיח זה היה הבסיס לתפיסה שהאלמוגים מהווים שלב מעבר בין הדומם לצומח. כותב האר"י הקדוש (ספר עץ חיים, שער מב פ"א): "... אמנם בכל אלו הד' בחינות הפרטיות יש בחינה אחת כוללת כולם והיא ממוצעת בין בחינה ובחינה הכוללת שתיהן דוגמא מ"ש חכמי הטבע כי בין הדומם והצומח הוא הקורא"לי הנקרא אלמוגים וכו'". מאידך גיסא נתפסו האלמוגים כצמחים בגלל היותם קבועי מקום ושלל גווניהם המאפיין את עולם הצומח. בנוסף לכך הפוליפים המבצבצים מתוך ציפוי הגיר נראים כפרחים ובחלק מהמינים יש למושבה כולה מבנה מסועף המזכיר עץ (תמונה 3-4). לאמיתו של דבר מסווגים היום, ללא ספק, את האלמוגים כבעלי חיים בגלל מבנה תאיהם, צורות הרבייה ואופן התזונה.
צילום: Florida Keys National Marine Sanctuary
תמונה 2. אלמוגן – שלד הגיר לאחר התפרקות הפוליפים.
צילם: שמואל רענן תמונה 4. פיטמית – הפטמות הן הפוליפים כשזרועותיהם מכווצות
האלמוג כמין עץבין המפרשים אנו מוצאים, לכאורה, שתי גישות לזיהוי האלמוג שבמשנה. מצד אחד שולטת הגישה הרואה באלמוג עץ כלשהו. גישה זו מבוססת כנראה על פסוקי המקרא שבהם מופיע המונח "עצי אלמוגים": (מלכים א' י י"א): "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". במצודת ציון (שם) "אלמוגים - הוא מין עץ יקר וחשוב". אלמוגים אלו היו אחד מחומרי הגלם שנעשה בהם שימוש בבית המקדש הראשון: "ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית ה' ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כם עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה" (שם, י"ב).
ביטוי נוסף לגישה המזהה את האלמוג כעץ אנו מוצאים בדברי רב דימי (בבא בתרא, פ ע"ב): "דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו' ... כי אתא רב דימי אמר, הוסיפו עליהן: אלונים, אלמונים, אלמוגים; אלונים - בוטני, אלמונים - בלוטי, אלמוגים - כסיתא. איכא דאמרי: ערונים, ערמונים, אלמוגים; ערונים - ערי, ערמונים - דולבי, אלמוגים – כסיתא". מתוך ההקשר משתמע שגם האלמוגים נכללים בין מיני הארזים.
רש"י בסוגייתנו מפרש: "אלמוג - עצי אלמוגים והוא נאה. טמאה - דבתר טבעת אזלינן, ופשוטי כלי מתכות טמאים.היא של אלמוג טהורה - דפשוטי כלי עץ הוא". הר"ש (כלים, שם) מפרש: "אלמוג - מעצי אלמוגים והוא מין ארז כדאמר בפרק המוכר את הספינה (פ ע"ב)". רש"י מכנה את טבעת האלמוג "פשוטי כלי עץ" ואילו הר"ש רואה באלמוג מין ארז כדברי הגמרא בבבא בתרא.
האלמוג כ"קורל"מפרשים אחרים מזהים את האלמוג כמשמעותו בעברית בת זמננו. ברש"י (מלכים, שם) "עצי אלמוגים - קוריי"ל בלע"ז". ברד"ק (מלכים, שם): "עצי אלמוגים - ובדברי הימים אומר אלגמים ואחד היא כמו כבש וכשב והוא העץ הנקרא קוראיי"ל". ברלב"ג (שם): "עצי אלמוגים - קוראל בלע"ז והוא עץ גדל בקצת הימים".
לאחר הצגת המקורות והפירושים השונים כמייצגים שתי גישות בזיהוי האלמוג ברצוני לשלבן לגישה מאוחדת בעזרת פירושי הרמב"ם ורע"ב: הרמב"ם בפיהמ"ש (כלים, שם): "ואלמוג - "אלמרג'אן" (1) והוא צמח בקרקעית הים לא יסתפק בכך אלא מי שלא ראה את האלמוג בעת הוצאתו מן הים כשהוא רך לפני שישלוט בו האויר ויעשהו דומה לאבן, והוא יחיד ממה שנאמר עצי אלמוגים". ורע"ב (שם): "אלמוג - קוראל"י בלע"ז, והוא צומח במצולת ים. ותחלתו רך קודם שיקפאהו האויר, ומפתחים בו חותם. ובמקרא עצי אלמוגים".
הרב משה בן ישראל לאנדא מתייחס בספרו "מרפא לשון" (ערך "אלמוגים") לפירוש הרמב"ם המתאר את המבנה הרך של האלמוג:
למעשה יש בדברי הרמב"ם בכדי לבטל את האבחנה שערכתי בין שתי גישות ולכל הדעות האלמוג הוא ה"קורל" אלא שיש שתיארו אותו כעץ בגלל מראהו. הרמב"ם מתאר את מראה האלמוג בעודו בתוך הים שאז הוא נראה כצמח בעל מרקם רך לעומת המראה לאחר ההוצאה מהמים שאז "יקפאהו האויר". לאחר ההוצאה מהמים, הרקמות הרכות מתייבשות ונחשף השלד הגירני הקשה. מעניין שהרשב"ם מפרש בבבא בתרא (שם) בסוגייה המונה את מספר הארזים שהאלמוג הוא ה"קורל": "כסיתא - אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קוריי"ל". רש"י עצמו שבסוגייתנו מכנה את האלמוג בשם עץ מפרש במלכים "קוריי"ל בלעז". גם בערוך (ערך "אלמוג") אנו מוצאים את זהות זו: "... פירוש אלמוג כמו עצי אלמוגים ובלעז קורל".
כך נוכל להבין טוב יותר את הופעת האלמוגים בפסוק במלכים: "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". האלמוגים מתפתחים בעיקר בגופי מים טרופיים ולכן הם היו מצויים יחד עם הזהב והאבנים היקרות באופיר (3). וכך מדגיש הרלב"ג: "עצי אלמוגים - קוראל בלע"ז והוא עץ גדל בקצת הימים". האלמוגים משתלבים היטב בין הזהב והאבנים היקרות כחומר גלם להכנת תכשיטים בניגוד לעצים פשוטים. בין האלמוגים היקרים מוכרים אלמוגי שמונה וורודים אדומים ושחורים. אחד מהם הוא האלמוג האדום (Acabaria rubra) המפורסם כקישוט כבר אלפי שנים (תמונה 5). הוא גדל בצורת שיח בגובה והיקף של כ – 40 ס"מ. אלמוג זה מבוקש מאד משום שהוא קשה וניתן לליטוש. הענפים הדקים משמשים להכנת חרוזים (תמונה 6).
צילם: Seascapeza תמונה 6. שרשרת אלמוגים
הרחבההאלמוגים הם בעלי חיים מושבתיים השייכים למערכת הנבוביים. כל פרט במושבה נקרא פוליפ והוא בנוי כעין כד שמסביב לפתחו זרועות ציד. תפקיד זרועות הציד לשתק את הטרף (סרטנים זעירים וכד'), בעזרת תאי צריבה, ולהכניס אותו דרך הפה אל חלל הפוליפ. בתוך תאי הפוליפ חיות בסימביוזה אצות הנקראות זואוקסנתלות. אצות אלו מעניקות לאלמוגים את צבעיהם היפים ותורמות לתחושה שהאלמוגים הם צמחים. האצות תורמות לאלמוג את תוצרי הפוטוסיניתזה (הטמעה) שהן מבצעות ובגללן האלמוגים מתפתחים בעיקר במים רדודים שהאור מצליח לחדור לתוכם. האלמוגים פעילים בדרך כלל בלילה ואז המושבות דומות לשדה פרחים צבעוני. בשעות היום הזרועות מתכווצות פנימה אל תוך הפוליפ והאלמוגים נראים כגושי סלע דוממים.
האלמוגים מתחלקים לשתי קבוצות ראשיות לפי מספר זרועות הציד בכל פוליפ:
א. סדרת אלמוגי ה – 6 בעלי 6 זרועות ציד או כפולות של מספר זה. בדרך כלל הפוליפים עטופים בשלד גירני שאותו הם מפרישים סביב גופם (תמונה 7). מסיבה זו האלמוגים מקבוצה זו נראים לנו כסלעים צבעוניים. לאחר שהאלמוג מת ותאי גופו נרקבים נותר רק השלד הגירני הנראה כגוש סלע לבן ומחורר (כל חור הוא מקומו של אחד הפוליפים).
ב. סדרת אלמוגי ה – 8 בעלי 8 זרועות (ורק 8). אלמוגים אלו נקראים גם אלמוגים רכים משום שבדרך כלל אינם מייצרים שלד גירני. משום מה דווקא כמה מהמינים בסדרת אלמוגי ה – 8 מייצרים שלד צבעוני בניגוד לשלד הגירני הלבן בסדרת אלמוגי ה – 6. כמה ממיני אלמוגי ה – 8 ידועים כאבני חן כבר מהעת העתיקה.
מקור
תמונה 8. שיטית – צילום תקריב של ענפי שיטית. כל "מרפסת" היא מקומו של פוליפ בודד שזרויותיו מכונסות.
צילם: RevolverOcelot
(1) מרג'אן הרשום ברמב"ם על פי המילונים בערבית פירושו: small pearls, corals. בלאו במלונו מביא מילה המציינת מי שעוסק בזה – מרגאני ומפרשה: מייצר פנינים, מוכר פנינים ובלועזית person who processes corals. על פי התאור ברמב"ם ברור למעלה מכל ספק שכוונתו לאלמוגים בלבד. מהתיאור המדוייק של הרמב"ם משתמע שהוא הכיר היטב אלמוגים חיים ולא למד עליהם רק בעזרת ציורים או דגימות יבשות. הכרות זו איננה צריכה להפתיע לאור כך שאחיו רבי דוד הפליג לרגל מסחר באבני חן באוקיינוס ההודי שם אף מצא את מותו בטביעה.
(2) מפי הרב זאב רודמן שמעתי פירוש אלטרנטיבי המדגיש דווקא את המרכיב הקשה שבאלמוג. "מוג" או "התמוגגות" פירושם המסה או התמוססות ("כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג") ואם כן "אל-מוג" הוא יצור שאיננו מתפרק גם לאחר מותו.
(3) מיקומה של אופיר נתון למחלוקת אך על פי המכנה המשותף לרוב הדעות הכוונה לאחת מהארצות השוכנות מסביב לים סוף.
תודות לרב זאב רודמן על הפנייה למקורות חשובים ולרב ד"ר חנוך גמליאל על התרגום מערבית.
מקורות עיקריים:
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 119-220).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
פיילוט 0.4
משתמש ותיק
בן המתחטא אמר:
כוונתך לומר שנפקא מינה איזה אב מלאכה עבר?
בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר יאבמבי אמר:
חולו של מועדבו ידובר ענייני חול המועד:
אלמאן דסבירא ליה דמלאכת חול המועד אסורה מדאורייתא, רק שנמסר הדבר לחכמים, אשר הם יפרשו איזה מלאכה אסורה ואיזה מותרת. ומהראוי להתבונן בזה איזה טעם.
נראה לי שמובן הדבר על פי מה שאמר הרב הק' המפורסם בישראל כק"ש מוה' פינחס מקארעץ זצלה"ה, באשר ידוע שלכל העניינים והנבראים ומיני המדריגות מחולקים במעלה אשר הם בעולם – יש אמצעי ביניהם, כמו בין דומם לצומח (אלמוג הוא דומם וצומח), בין צומח לחי (כסף חי), בין חי למדבר (אדני השדה). וכן בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, קרי וכתיב (כל העניינים האלה הוא הכל להתוודע ולהגלות אל אחד בראן יוצר אחד יצרן). כן הוא בקדושת הזמן, בין קדש לחול הוא חולו של מועד, עכ"ד בקצת תוספת ביאור.
ומעתה תבין, כיון שחולו של מועד ממוצע בין קדש לחול, על כן נרמז עיקר איסור המלאכה בתורה, ונמסר הדבר לבני אדם, הבן הדבר[1]. ועוד יתבאר אי"ה:
https://he.wikisource.org/wiki/בני_יששכר_מאמרי_חודש_ניסן/מאמר_יא#cite_note-1
ולתוספת ביאור יש לומר דהנה איתא בעץ חיים שער אבי"ע שבכל שני דברים שבעולם הרחוקים זה מזה יש דבר ממוצע בין דומם לצומח הוא אלמוג שהוא דומם וקצת צומח, בין צומח לחי הוא אדני השדה הנזכר במסכת כלאים בין חי למדבר הוא הקוף, בין גשמיות לרחניות הוא רביעית דם שבאדם עי"ש ולפי הנאה זו י"ל שבודאי יש ממוצע בין כלל המדבר שבתחתונים ובין העליונים, וזהו איש הישראלי שהוא בעולם התחתון ויש בו גם בחי' מהעליונים שהרי נשמתו הוא חלק אלקי ממעל, ואף שהוא בעולם הטבע מ"מ הוא למעלה מן הטבע ואין מזל לישראל ומצד הטבע לא הי' ראוי אברהם להוליד וכל אומה ישראלית לא הי' וכו' (שן משמואל וירא ב')
"הביא בספר אוצר הידיעות (ערך קוף), קוף הוא ממוצע בין בע"ח ואדם. בעקידת יצחק (שער ל"ט) כתב: כל העולמות קשורים זה לזה ע"י אמצעי, כי גם בעולם התחתון שיש ארבעה סוגים: דומם צומח חי ומדבר, שהם כוללים כל הבריאה, יש להם אמצעים שיש מין ממוצע בין סוג זה להשני, כמו האלמוג הגדל בים, ויש בו כח הצומח וכשנפרד משרשו נשאר כאבן דומם. וכן החיה הנזכרת אדני השדה ועופות הגדלים על האילן, הם בבחינת ממוצע בין סוג הצומח ובין סוג בעלי חיים.
והקוף הוא ממוצע בין בעל חי ומדבר. והאדם השלם בתורתו ובמידותיו, הוא במדרגת אמצעי בין סתם סוג מדבר לבין סוג החמישי סוג עליון, הכולל השכלים הנבדלים והמלאכים."
וי"א עבד כנעני
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=6561#p6561
והקוף הוא ממוצע בין בעל חי ומדבר. והאדם השלם בתורתו ובמידותיו, הוא במדרגת אמצעי בין סתם סוג מדבר לבין סוג החמישי סוג עליון, הכולל השכלים הנבדלים והמלאכים."
וי"א עבד כנעני
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=6561#p6561
איש ווילנא
משתמש ותיק
משהו יכול להסביר לי את המאמר הארוך הנ"ל העוסק בפירוש האלמוגים של חז"ל
הוא מביא מדברי חז"ל שאלמוגים הוא סוג של ארז
ולאחר מכן הוא מתיישב שהכוונה היא כי לאחר שמוציאים אותו מהמים הוא נראה עץ
האם משום כך הוא נהיה ממיני הארזים???
הוא מביא מדברי חז"ל שאלמוגים הוא סוג של ארז
ולאחר מכן הוא מתיישב שהכוונה היא כי לאחר שמוציאים אותו מהמים הוא נראה עץ
האם משום כך הוא נהיה ממיני הארזים???
היום מגדירים את האלמוגים כבעלי חיים לכל דבר, אמנם, פשוטים מאד, אך בכל אופן בעלי חיים.
לאלמוגים יש מערכת עצבים בין הזרועות לקיבה (אך זו אינה ראיה גמורה כי גם לעצים ישנה מערכת עצבים כלשהיא)
ממבט קצת שטחי ברשת הבנתי שמסווגים את האלמוגים כבע"ח מכיוון שאינם מכינים אוכל לבד כמו צמחים אלא הם ניזונים
אמנם אין להם דם, אך גם למדוזות אין דם, ושניהם (המדוזות והאלמוגים) שייכים לאותה משפחה, ונקרא שמה בישראל משפחת הצורבים (צורבא מרבנן...)
אך זה ברור שהם ברמה מעל הצמחים ולא בין הדומם לצומח !
לאלמוגים יש מערכת עצבים בין הזרועות לקיבה (אך זו אינה ראיה גמורה כי גם לעצים ישנה מערכת עצבים כלשהיא)
ממבט קצת שטחי ברשת הבנתי שמסווגים את האלמוגים כבע"ח מכיוון שאינם מכינים אוכל לבד כמו צמחים אלא הם ניזונים
אמנם אין להם דם, אך גם למדוזות אין דם, ושניהם (המדוזות והאלמוגים) שייכים לאותה משפחה, ונקרא שמה בישראל משפחת הצורבים (צורבא מרבנן...)
אך זה ברור שהם ברמה מעל הצמחים ולא בין הדומם לצומח !
פיילוט 0.4
משתמש ותיק
במבי אמר:
למרות הנטיה הפשוטה לבדוק את דעת החוקרים, יש לנו להתחשב בכך שחז''ל מנו את האלמוגים כצמח בכ''מ.
ואפשר שרמת החיות שלהם לא מספיקה להעלותם לדרגת חי. הרי יש גם צמחים טורפים וזה לא שינה את הגדרתם.
אולי דינם כדין אדני השדה? אכן משמע שרמת החיות שלו גדולה כמו גורילה שקשורה בחבל.
פיילוט 0.4
משתמש ותיק
במבי אמר:
אתה צודק שגם אם נחתום את הנושא של האלמוגים נעבור לסוגיא דמדוזה (אגב, האין בהזכרתה צליל של הזכרת של אלהים אחרים, או שמא אלילי הכזב של המיתולגיה הרומית אינם נחשבים לענין זה). לאחרונה ניסיתי הרבה להבין מהי בעצם המדוזה, למעשה גם הרבייה שלה לא מכריחה את היותה בע''ח שכן היא מאד מזכירה אצות או פטריות שמתרבות בצורה די דומה.
צריך לשאול אולי סיני צמחוני אם הוא אוכל מדוזה בסלט :)
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
כתב מוה''ר פיילוט וז''ל צריך לשאול אולי סיני צמחוני אם הוא אוכל מדוזה בסלט :) עכ''ל לא הצלחתי לצטט כראוי.
והנה מה שמצאתי בענין מדוזות באתר ששמו - כמה מפתיע - 'מדוזות'. לא לקרוא עם אוכל.
1. מזון
באסיה החלו להכניס את המדוזות לתפריט הגסטרונומי כבר לפני 1,700 שנה והן שימשו למאכל בעיקר באירועים מיוחדים כגון חגים וחתונות. גם כיום, מדוזות נאכלות בעיקר במזרח אסיה, בעיקר ביפן, סין, מלזיה, קוריאה, טייואן, סינגפור, תאילנד והונג קונג. לפני אכילתה, עוברת המדוזה תהליך עיבוד הכולל את מיצוי המים (ייבוש) בעזרת תערובות מלח שונות כדי להפוך את המרקם ליציב. רוב המדוזות המתאימות למאכל הן מדוזות סוכך מסדרת הריזוסטומות, שהן בעלות דרגת ארס בינונית, ברובן מצפון האוקיאנוס ההודי ומערב האוקיאנוס השקט. בעשורים האחרונים החל להתרחב דיג המדוזות ואף הגיע לארצות ויבשות נוספות בעולם, כגון אוסטרליה, ארה"ב ומקסיקו. תאוצת הענף החלה בעיקר עקב דרישה הולכת וגדלה ביפן ומחירים טובים שהיפנים ואוכלוסיות נוספות באסיה מוכנים לשלם עבורן לצרכי מאכל. מדוזה נחשבת באזורים רבים באסיה כמאכל מזין ואף דיאטטי וחלבון המדוזות נחשב כבעל סגולות מעכבות הזדקנות (אנטי אייג'ינג).
ובענין 'סלט מדוזות' - ז''ל מה שהתירה החסימה שלי להעלות:
גם בשכנותיה של סין: יפן, קוריאה, וייטנאם וגם בתאילנד אכילת מדוזות היא עניין שבשגרה. ... צמחונות תפתור את הבעיה. עכ''ל.
והנה מה שמצאתי בענין מדוזות באתר ששמו - כמה מפתיע - 'מדוזות'. לא לקרוא עם אוכל.
1. מזון
באסיה החלו להכניס את המדוזות לתפריט הגסטרונומי כבר לפני 1,700 שנה והן שימשו למאכל בעיקר באירועים מיוחדים כגון חגים וחתונות. גם כיום, מדוזות נאכלות בעיקר במזרח אסיה, בעיקר ביפן, סין, מלזיה, קוריאה, טייואן, סינגפור, תאילנד והונג קונג. לפני אכילתה, עוברת המדוזה תהליך עיבוד הכולל את מיצוי המים (ייבוש) בעזרת תערובות מלח שונות כדי להפוך את המרקם ליציב. רוב המדוזות המתאימות למאכל הן מדוזות סוכך מסדרת הריזוסטומות, שהן בעלות דרגת ארס בינונית, ברובן מצפון האוקיאנוס ההודי ומערב האוקיאנוס השקט. בעשורים האחרונים החל להתרחב דיג המדוזות ואף הגיע לארצות ויבשות נוספות בעולם, כגון אוסטרליה, ארה"ב ומקסיקו. תאוצת הענף החלה בעיקר עקב דרישה הולכת וגדלה ביפן ומחירים טובים שהיפנים ואוכלוסיות נוספות באסיה מוכנים לשלם עבורן לצרכי מאכל. מדוזה נחשבת באזורים רבים באסיה כמאכל מזין ואף דיאטטי וחלבון המדוזות נחשב כבעל סגולות מעכבות הזדקנות (אנטי אייג'ינג).
ובענין 'סלט מדוזות' - ז''ל מה שהתירה החסימה שלי להעלות:
גם בשכנותיה של סין: יפן, קוריאה, וייטנאם וגם בתאילנד אכילת מדוזות היא עניין שבשגרה. ... צמחונות תפתור את הבעיה. עכ''ל.
איכא מאן דאמר
משתמש ותיק
האלמוג מחובר לאדמה ולפיכך ניתן להחשיבו כצמחבמבי אמר:
משא"כ המדוזה
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
פולני אמר:
O.K. . אתה יכול לקרוא עם אוכל...
איכא מאן דאמר אמר:
ממתי חיבור לאדמה מגדיר מהו החפץ ? וכי איך תגדיר את אדני השדה שזה אדם המחובר בטבורו לאדמה?
ובכלאיים ח'-ה' מפורש כתוב שהוא חיה על אף שהוא מחובר לאדמה !
ובמכלול מובא שעד הדור האחרון המדוזה הוגדרה כצמח.
ציטוט:
במשך מאות שנים לא נחשבה המדוזה לבעל חיים. מלומדים בתקופת הרנסאנס החשיבו אותה לצמח. במאה ה-18 הסכימו המלומדים להכניס את המדוזה להגדרה של "זאופיטה" - יצור כלאיים בין צמח לבעל חיים. מהמאה ה-19 הוגדרה המדוזה חד־משמעית כבעל חיים, לאחר שנמצא שהיא מתפתחת מביצית מופרית, ואיבריה מתפתחים משתי שכבות רקמה בסיסיות: אנדודרמה ואקטודרמה. לבעלי החיים המפותחים יותר יש שכבה נוספת הנקראת מזודרמה, אך היעדרה של זו אינו פוסל את המדוזה מלהיות בעל חיים.
וא"כ צריך לברר במבחינה הלכתית אלו מאפיינים מגדירים יצור כבע"ח/צמח
פיילוט 0.4
משתמש ותיק
גם אדני השדה מחובר לאדמה, ואולי גם עכבר שחציו בשר וחציו אדמה.איכא מאן דאמר אמר:
אכן אין לנו את הכלים לדון על היצורים הנ''ל מכיון שאין לנו מושג מה הם ומי הם.
אכן מי אמר שחיבורו של האלמוג לאדמה הוא זה שיוצר עליו שם צמח? אולי הנייחות שלו היא סך הכל אופציה להייצבות במקום בו תנאי המחיה שלו נעימים, אבל אין זה כמו צמח שיונק מן הקרקע, וגידולו מן הקרקע, והשייכות שלו לקרקע היא מהותית בהגדרתו. [אם כי גם בצמחים יש יוצאי דופן שגדלים על מים או יונקים מהאויר, אבל ודאי שאם באים לדון בהגדרה של צמח אזלינן בתר סתמא].
ואגב גם המדוזה בשלב הרבייה הראשוני שלה צמודה לאדמה, לסלע, לאבן. ורק אחר זמן היא נתלשת משם והופכת למדוזה על הגלים.
מהכ''ת שהגדרת החיות של בעל חי היא בתנועתו? ומנין שהעדר התנועה הוא מרכיב יסודי באלמוג, וכדעיל.אבי חי אמר:
ואפרופו מדוזות - השבוע נקרא שמן בישראל בשמות עבריים :)
מצו''ב בקובץ PDF הצג קובץ מצורף שמות חדשים למדוזות.pdf
