מי גילה לך רז זו?ברית מלח אמר:מנהגינו (אשכנז) לקרוא את כגון התרגום אונקלוס וכן בתלמוד בהברה ליטאית
ולא ברור מדוע?! הלא מקור השפה הינה בהברה ספרדית ככל השפות השמיות.
ובאמת חשבתי שלגבי הקריאה בתלמוד שאינו כתוב כולו בארמית אלא גם בלשה"ק לכן לא חילקו
למי שיש ידע בעניין אשמח וישתף
הליטאים אינם אומרים את כל התפילה במלרע, אלא רק את המילים שבארמית כגון קדיש וכדומה, שרק שם זה באופן גורף מלרע, פוק חזי. שאר התפילה, וכן בשאר לשון הקודש, אין בזה כלל גורף אלא הכל תלוי היכן נמצאת הגעיא [המתג].הבוחן אמר:אני קצת סוטה מנושא האשכול, אבל נראה לי שעיקר הקושי על הבהרת הספרדים היא ההבדל בין קמץ לפתח, ואף שטוענים שגם מבדילים (פתח עם פה פתוח וקמץ עם פה סגור מעט כך הסביר לי פעם יהודי מאחינו, תנסו...) מ"מ נראה בפשטות לא ככה אלא הבדל ברור כמו האלה שאומרים בהגיה ליטאית,
אגב זה אשמח אם מישהו ליטאי יסביר לי למה אתם אומרים בתפילה את כל המילים במלרע (יתגדל ויתקדש... וכו').
זו לא קביעה אלא רק התבוננות על סגנון ההברה היום בשפה הארמית כגון בטורקית (וכן בקהילה הארמית שפזורה באיזורים הללו וכן כאן) ובכלל הערבית דומה להברה הספרדית כגון המילה 'אני' שבשפות הללו נאמרת 'אנא' ובכל השפות הם מבוטאות בפתח וכן על זה הדרך.אחד התלמידים אמר:מי גילה לך רז זו?ברית מלח אמר:מנהגינו (אשכנז) לקרוא את כגון התרגום אונקלוס וכן בתלמוד בהברה ליטאית
ולא ברור מדוע?! הלא מקור השפה הינה בהברה ספרדית ככל השפות השמיות.
ובאמת חשבתי שלגבי הקריאה בתלמוד שאינו כתוב כולו בארמית אלא גם בלשה"ק לכן לא חילקו
למי שיש ידע בעניין אשמח וישתף
זה טענה הפוכה. מסתבר שהספרדים הושפעו מההברה של שפות הגוים בסביבה. הרי במקור הספרדים היו בספרד בין דוברי שפה אירופי, ולא מסתבר ששם הם שמרו על הברה נכונה יותר טוב מאחרים. מסתבר יותר שהם שינו ההברה שלהם עוד פעם כשגלו שוב למקום דוברי שפות אחרות. ואין שום סיבה לומר שיש להם קבלה יותר טובה מאחרים, ואדרבה.ברית מלח אמר:זו לא קביעה אלא רק התבוננות על סגנון ההברה היום בשפה הארמית כגון בטורקית (וכן בקהילה הארמית שפזורה באיזורים הללו וכן כאן) ובכלל הערבית דומה להברה הספרדית כגון המילה 'אני' שבשפות הללו נאמרת 'אנא' ובכל השפות הם מבוטאות בפתח וכן על זה הדרך.
לא הבנתי כלל את השאלה [ועוד פחות את התשובה שזה עניין של מסורת]. תראה בכל סידור שמכבד את עצמו שבמקום שהוא מלעיל כתוב מתג על ההברה הלפני האחרונה [כמו "לעלא"], ואם לא כתוב כלום הוא מלרע, והכל בנוי עפ"י כללי הדקדוק, ואין בזה שום עניין של מסורת, אלא כמו שיש כללים איך לנקד, כך יש כללים מה מלעיל ומה מלרע [כמו "נסוג אחור" ועוד כידוע ליודעים]הבוחן אמר:אגב זה אשמח אם מישהו ליטאי יסביר לי למה אתם אומרים בתפילה את כל המילים במלרע (יתגדל ויתקדש... וכו').
אז אל תקרא אותו בכלל כי הרי את ההבנה יש לך כבר במקרא,אריך אמר:שמעתי בשם ר' דוב לנדו שאת התרגום אפשר לקרוא בעיניים, שהרי מטרתו רק לפרש את המקרא, וא"כ אין שייך הברה אשכנזית/ספרדית בקריאה עיונית.
נכון מאוד אבל ליטאים אומרים ברוב המילים מלרע אע"פ שהם מלעיל פוק חזי כל חזרת הש"ץ... וזוהי בדיוק היתה שאלתי למה? מסורת? ענין?סבא אמר:לא הבנתי כלל את השאלה [ועוד פחות את התשובה שזה עניין של מסורת]. תראה בכל סידור שמכבד את עצמו שבמקום שהוא מלעיל כתוב מתג על ההברה הלפני האחרונה [כמו "לעלא"], ואם לא כתוב כלום הוא מלרע, והכל בנוי עפ"י כללי הדקדוק, ואין בזה שום עניין של מסורת, אלא כמו שיש כללים איך לנקד, כך יש כללים מה מלעיל ומה מלרע [כמו "נסוג אחור" ועוד כידוע ליודעים]הבוחן אמר:אגב זה אשמח אם מישהו ליטאי יסביר לי למה אתם אומרים בתפילה את כל המילים במלרע (יתגדל ויתקדש... וכו').
אגב, ידועה המחלוקת אם כללי הדקדוק הם בגדר הלכה למשה מסיני או לא.
מעולם לא שמעתי שאפשר לקרוא תרגום עם העניים זה חידוש גדול ובודאי לא כמו פשטות ההלכה.יצחק אמר:אז אל תקרא אותו בכלל כי הרי את ההבנה יש לך כבר במקרא,אריך אמר:שמעתי בשם ר' דוב לנדו שאת התרגום אפשר לקרוא בעיניים, שהרי מטרתו רק לפרש את המקרא, וא"כ אין שייך הברה אשכנזית/ספרדית בקריאה עיונית.
ובאמת לא שמעתי מעולם הסבר רציני לענין שלנו לקרא תרגום, הרי בזמן חז"ל באמת היו צריכים את התרגום כפשוטו בשביל לתרגם, הם לא קראו את התרגום בשביל המדרשים שיש בו. אבל מה לעשות שהפוסקים רובם ככולם נוטים להורות שכן לקרא תרגום, לא יודע מה זה הגדר הממוצע הזה "לקרא בעיניים".
ראשית לגבי מה שכתבת בסוף דבריך, מסכים אתך, גם אני לא אמרתי שיש ענין בקריאת התרגום בלי הבנה, אמרתי שיש ענין לקרא למרות שכבר מבינים בלי הקריאה והבאתי ראיה כנ"ל.אריך אמר:אכן דברי הגרד"ל הם חידוש מסויים. אלא דהגע בעצמך, למש"כ בשו"ע רפה, ב שפירוש רש"י הוא במקום תרגום, האם חייבים לקרוא רש"י בפה? האם לא יועיל לקרוא בעיניים?
שו"ר שהגרנ"ק (הובא בדרשו הערה 13) אמר שאם קורא רש"י במקום תרגום צריך להוציאו בשפתיו, ואם קורא בנוסף לתרגום, די שיקרא בעיניים.
לגבי הענין לקרוא תרגום, לא מתקבל כלל על הדעת שיש ענין בקריאה בלי הבנה כלל. דהנחה מוסכמת היא שתורה שבעל פה לא מקיימים מצוה אם לא מבינים.
ידוע ענין ה'ובא לציון' שנהוג לומר כל יום בשחרית וקבעו אותו כדי שילמדו תורה עם תפילין והלימוד תורה הוא זה שאומר את הפסוקים ומתרגם אותם בארמית ובודאי שלא נשתנה המנהג גם בימינו שאין אנו דוברי ארמית אלא פירוש הדבר הוא, מכיון שהתורה כוללת בתוכה אין סוף וכל פסוק כולל בתוכו את הפרד"ס הרי שבכדי =להוציא את הפשט יש לתרגם את המילים לשפה אחרת בשביל לברור את הפשט משאר אופני הלימוד ולכן מצינו שהתרגום מפשט הרבה מקראות סתומות ולכן הרש"י בפירושו מרבה להביא את פי' התרגום שנצמד לכוונת הדברים וזהו ענין לימוד התורה גם בימינו.יצחק אמר:אז אל תקרא אותו בכלל כי הרי את ההבנה יש לך כבר במקרא,אריך אמר:שמעתי בשם ר' דוב לנדו שאת התרגום אפשר לקרוא בעיניים, שהרי מטרתו רק לפרש את המקרא, וא"כ אין שייך הברה אשכנזית/ספרדית בקריאה עיונית.
ובאמת לא שמעתי מעולם הסבר רציני לענין שלנו לקרא תרגום, הרי בזמן חז"ל באמת היו צריכים את התרגום כפשוטו בשביל לתרגם, הם לא קראו את התרגום בשביל המדרשים שיש בו. אלא שהפוסקים רובם ככולם נוטים להורות שכן לקרא תרגום, לא יודע מה זה הגדר הממוצע הזה "לקרא בעיניים".
חידוש גדול יותר יש לכאו' במעשה רב החדש אות ט"ו וז"ל וצריך לדקדק היטב בפירוש התרגום אונקלום על כל פסוק ופסוק ולא לומר בפה ובלבו בל עמו וכו' כמנהג המון עם לכן טוב מעט בכוונה ונכון ללמוד כל יום פרשה א' עם פירוש רש"י וכו' עכ"ל. ולכאו' מה שכתב ונכון ללמוד אינו המשך, וא"כ מחדש שמי שאינו יכול ללמוד בדקדוק וכוונה את כל הפרשה, עדיף שילמד מעט בכוונה,אריך אמר:לגבי הענין לקרוא תרגום, לא מתקבל כלל על הדעת שיש ענין בקריאה בלי הבנה כלל. דהנחה מוסכמת היא שתורה שבעל פה לא מקיימים מצוה אם לא מבינים.
סבא אמר:
לעניין מעשה, כמדומני שראיתי מהגר"ח קנייבסקי שגם אם אינו מבין התרגום, אם אומר אותו יוצא בקריאת תרגום, וחיפשתי כעת ולא מצאתי, ומצאתי רק מאחד מהפוסקים מארה"ב שאומר כן, ואצרף זאת.
צר לי לבטא ברבים שחושבני שטעית בהבנתך בנושא זה, ומסתבר שמה שכתב 'ולכן טוב מעט בכוונה וכו'' כן קאי אמה שלמעלה ממנו, והוא עצה שיהיה פיו ולבו עמו בעת קריאת התרגום.סבא אמר:חידוש גדול יותר יש לכאו' במעשה רב החדש אות ט"ו וז"ל וצריך לדקדק היטב בפירוש התרגום אונקלום על כל פסוק ופסוק ולא לומר בפה ובלבו בל עמו וכו' כמנהג המון עם לכן טוב מעט בכוונה ונכון ללמוד כל יום פרשה א' עם פירוש רש"י וכו' עכ"ל. ולכאו' מה שכתב ונכון ללמוד אינו המשך, וא"כ מחדש שמי שאינו יכול ללמוד בדקדוק וכוונה את כל הפרשה, עדיף שילמד מעט בכוונה,אריך אמר:לגבי הענין לקרוא תרגום, לא מתקבל כלל על הדעת שיש ענין בקריאה בלי הבנה כלל. דהנחה מוסכמת היא שתורה שבעל פה לא מקיימים מצוה אם לא מבינים.
האם הבנתי נכון?