החזון איש בביקור היסטורי ומרגש בבית כנסת של הרש"ש

ישראל הכהן

משתמש ותיק
העתקתי מהקדמת "צבי לצדיק" [זידיטשויב] מהג"ר אשר זעלי מרגליות זצ"ל.


"ובדרך אגב אודיע לידידיי וחביריי אשר שם בישיבה הנז' יש בצדו חדר ובאמצע החדר יש שם כמו פי הבור ודרך שם יורדים במדריגות הגבנים שמה ולמטה יש שם עוד חצר רחב והדר גדול והוא כמו מערה והכותל שמשם נכנסים להמערה הוא כולו של קלונות כדי להאיר את חדר המערה מהחצר התחתון ושם עשו חכמי ורבני החברייא התבודדות עם יחודים שם ה י ה המעשה הנורא מה שהיה עם הרש"ש והחברייא שלא ניתנה לדרוש אלא למסור בסוד מפה לאזן ויד"נ רבינו הגאוה"צ בעל חזון איש זצוק"ל שהיה פעם הראשונה בירושלים בקשני שאלך עמו לכותל המערבי הקדושה ובדרך ספרתי לו מבי כנישתא הדא והמעשה הנורא ואמר לי אלך ואראה מה נורא המקום המקובל הקדוש הזה והלכתי עמו שמה ונכנס לביהכנ"ס הרש"ש ואמר יש לי זכיה גדולה עתה לראות מקום גדולים וקדושים שלמדו והתפללו כאן בסוד ה' ליריאיו זכותם יגן עלינו וע"כ ישראל וישב שם מעט וינפש ולמד שם מעט בע"פ אח"כ הלכתי עמו אל החצר ומשם להחדר אשר יש שם באמצע החדר פי הבור הנז' וירד רבינו דרך פי הבור למטה ונכנס לחדר המערה הקדושה וישב שם רבי בהתרגשות גדולה מאד ואמר לי כאן הוא באמת מקום טוב להתבודד ב"ד בב"ד קדש ובצאתו בשלום מן הקדש הודה לי מאד על הליכתי עמו שמה ורבי היה שמח ושבע רצון מאוד"
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
צריך לזכור את הדברים,
כשבאים לכתוב על החזו"א וקבלה.

החזו"א היה נגד הנגשה להמון העם ללא קבלה מרב אמיתי,
אבל פשוט שהעריץ מאד את חכמי הקבלה.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
מההקדמה הארוכה שם נראה שר' אשר זעליג היה שייך לחסידים,
מעניין לאיזה חסידות השתייך?
 

ברל

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
צריך לזכור את הדברים,
כשבאים לכתוב על החזו"א וקבלה.

החזו"א היה נגד הנגשה להמון העם ללא קבלה מרב אמיתי,
אבל פשוט שהעריץ מאד את חכמי הקבלה.

סבי שגדל על ברכיו של הסנדלר הקדוש ר' יעקב רביקוב זצ"ל בתל אביב העיד שהחזו"א היה בא לדבר עמו בעניני קבלה.
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישראל הכהן אמר:
מההקדמה הארוכה שם נראה שר' אשר זעליג היה שייך לחסידים,
מעניין לאיזה חסידות השתייך?

נולד למשפחה חסידי בעלז,
והרבי מבעלז אמר לאביו לשלוח את בנו רא"ז לארץ,

אבל אילו היו רבותיו:
רבו הראשון היה רבי אברהם שמחה הורוביץ, האדמו"ר מבארנוב, ובצעירותו היה שליח ציבור בבית מדרשו בשכונת בית ישראל. רבי אשר זעליג שימש את הרב מבארניב עד פטירתו, בט"ו באדר א' תרע"ו.

רבו השני היה הרב חיים שאול הכהן דוויק, בישיבתו (ישיבת רחובות הנהר), שבשכונת הבוכרים, למד קבלה. הריא"ז הכיר לרבי חיים שאול את החומשים עם הפירוש הקבלי "היכל ברכה", מאת האדמו"ר מהרי"א ספרין מקומרנא, והוא רצה להוציאם לאור מחדש, אך למרות כל ההכנות לא עלה הדבר בידו, עקב מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה עת, והגירוש שבא בעקבותיה. בשנת תרפ"ה, בשליחותו של רבי חיים שאול, נסע הריא"ז לדמשק, והשתטח שם על קברו של רבי חיים ויטאל.

רבו השלישי של ריא"ז היה "הסבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. הריא"ז הוא זה שקישר בין הרב אלפנדרי לבין רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש. הסבא קדישא לא נהג ללחוץ יד לאף אדם מלבד לאדמו"ר ממונקטש ולרבי יוסף חיים זוננפלד, אך בערבי שבתות, לאחר תפילת ערבית, בעת ששוחח בדברי תורה עם הריא"ז, עד שעת צאת הכוכבים לשיטת רבנו תם, חרג ממנהגו זה והושיט ידו לריא"ז ושלחו לביתו. הריא"ז פעל להוציא לאור את תשובותיו של הרב אלפנדרי, וכן פרסם את תולדותיו בהקדמה לשו"ת.

הריא"ז עמד בקשר הדוק עם החזון איש, והחליף עמו מכתבים. כן החליף מכתבים עם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסטמר, והיה איתו בידידות רבה.
 

מלך שבא

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
צריך לזכור את הדברים,
כשבאים לכתוב על החזו"א וקבלה.

החזו"א היה נגד הנגשה להמון העם ללא קבלה מרב אמיתי,
אבל פשוט שהעריץ מאד את חכמי הקבלה.
לדעתי אין לבנות כלום על כל הנ"ל, בסך הכל יש לנו כאן כמה משפטי נימוסין שהגיעו רק בכלי שני, לאו דווקא בצורתם המדוייקת, ועוד כמה התרשמויות של ראז"מ על "התרגשות גדולה" של החזו"א וכו', אין ללמוד מכאן ש"העריץ מאד" את חכמי הקבלה מבית מדרשו של הרש"ש, ובפרט שלא שמענו כן ממקומות אחרים.
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
מלך שבא אמר:
ישראל הכהן אמר:
צריך לזכור את הדברים,
כשבאים לכתוב על החזו"א וקבלה.

החזו"א היה נגד הנגשה להמון העם ללא קבלה מרב אמיתי,
אבל פשוט שהעריץ מאד את חכמי הקבלה.
לדעתי אין לבנות כלום על כל הנ"ל, בסך הכל יש לנו כאן כמה משפטי נימוסין שהגיעו רק בכלי שני, לאו דווקא בצורתם המדוייקת, ועוד כמה התרשמויות של ראז"מ על "התרגשות גדולה" של החזו"א וכו', אין ללמוד מכאן ש"העריץ מאד" את חכמי הקבלה מבית מדרשו של הרש"ש, ובפרט שלא שמענו כן ממקומות אחרים.
 


לא יתכן שהחזו"א העביר את זמנו סתם,
והרי יש פה עדות מכלי ראשון שהחזו"א התבטא שזה זכות להיות במקום שסוד ה' ליראיו,
וברור שאחז שיש בזה עניין.
החזו"א היה נראה נרגש ושמח מאד.
וכשלחזו"א היה ביקורת או שלא אחז ממישהו, הוא ממש לא היה חנפן מהזן המקובל, אלא רמז היטב מה דעתו.

אגב, החזו"א אחז מר"א ראטה, שהוא עובד ה' אמיתי, וגם דיבר על כך פעם עם ר"י חברון הגר"א כהן שהיה מקורב לר"א ראטה.
 

שעשועי תורה

משתמש רגיל
החזו"א היה התבטא רבות בשבח צורת החיים של החסידים, ואמר פעם שיש להתקנאות בחסידים על כפיפותם לרבותיהם (כך ראיתי במעשה איש בעבר)
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
המידות טובת של החזו"א, והאהבה שהיתה לחזו"א לכל לומד ולכל עבדי ה' גרמו לו לפרגן הרבה מאוד,
ומפורסם גם שהחזו"א הפליג מאוד מאוד בשבחים לצורבים צעירים לעודדם ללימוד התורה,
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אין ספק שהחזו"א העריץ את חכמי הקבלה. א. מעמד הגר"א אצל החזו"א ברור, והרי היה מגדולי המקובלים, וידועה דעת הגר"א על המקום של הקבלה. ב. יש ממנו התבטאויות מפליגות על הלשם. אך מסכים שמהסיפור אין ללמוד דבר.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברל אמר:
ישראל הכהן אמר:
צריך לזכור את הדברים,
כשבאים לכתוב על החזו"א וקבלה.

החזו"א היה נגד הנגשה להמון העם ללא קבלה מרב אמיתי,
אבל פשוט שהעריץ מאד את חכמי הקבלה.

סבי שגדל על ברכיו של הסנדלר הקדוש ר' יעקב רביקוב זצ"ל בתל אביב העיד שהחזו"א היה בא לדבר עמו בעניני קבלה.



זה דברים ידועים,
וגם שלח אליו אנשים רבים,
למשל הגר"י אדלשטיין הכיר אותו בגלל החזו"א.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
אין ספק שהחזו"א העריץ את חכמי הקבלה. א. מעמד הגר"א אצל החזו"א ברור, והרי היה מגדולי המקקובלים, וידועה דעת הגר"א על המקום של הקבלה. ב. יש ממנו התבטאויות מפליגות על הלשם. אך מסכים שמהסיפור אין ללמוד דבר.

מה עם הגרי"א חבר מבית מדרש הגר"א שהיה מגדולי המוקבלים,
וכתב קונטרס להגנה על קבלת האריז"ל.

אך אם לא היה מחזיק מהם מה חיפש שמה?
ולמה התבטא ושמח כך?
וכי רא"ז מרגליות לא דייק ח"ו?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לא הבנתי שאלתך מהגרי"א חבר.
ולגבי החזו"א פשוט שלא חשב שהיו רקים ח"ו, וגם אם הקבלה לא תפסה כ"כ מקום בעיניו, הרי שעמל התורה שלהם, תפילתם וקדושתם תפסו אצלו מקום גדול, גם אם לא חשב שכיוונו אל האמת.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
לא הבנתי שאלתך מהגרי"א חבר.
ולגבי החזו"א פשוט שלא חשב שהיו רקים ח"ו, וגם אם הקבלה לא תפסה כ"כ מקום בעיניו, הרי שעמל התורה שלהם, תפילתם וקדושתם תפסו אצלו מקום גדול, גם אם לא חשב שכיוונו אל האמת.

מדובר פה על הרש"ש הקדוש.

אגב, תלמידו המובהק זה מרן המהרי"ט אלגזי מגדולי האחרונים, שגם למד בבית כנסת זה.
והיה נחשב בזמנו מרא דארעא,
ודבריו הם אבן יסוד.


ח"ו לזלזל שלא כיוונו אל האמת?  הם היו גדולי עולם!

לגבי הגר"א ברור שעסק המון בנסתר, וראיתי פעם שאף הרבה יותר נגלה.

והראייה הוא גם הגרי"א חבר מגדולי תלמידיו שהיה ענק [גם] בקבלה.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לא הבנתי טענותיך מתחילה ועד סוף. לא דיברתי חלילה על הרש"ש, אלא רצו להוכיח שהחזו"א החזיק מבעלי הקבלה, וע"ז אמרתי שאין ראיה, שהרי גם אם חש שלא כיוונו לאמת, ודאי שתורתו וקדושתו, נחשבו אצלו מאוד.
אין ויכוח על עיסוק הגר"א בקבלה, הרי כתב ספרים בקבלה, וא"כ מה הוספת מרי"א חבר.
 

אברך

משתמש ותיק
מלך שבא אמר:
לדעתי אין לבנות כלום על כל הנ"ל, בסך הכל יש לנו כאן כמה משפטי נימוסין שהגיעו רק בכלי שני, לאו דווקא בצורתם המדוייקת, ועוד כמה התרשמויות של ראז"מ על "התרגשות גדולה" של החזו"א וכו', אין ללמוד מכאן ש"העריץ מאד" את חכמי הקבלה מבית מדרשו של הרש"ש, ובפרט שלא שמענו כן ממקומות אחרים.
יראתי בפצותי אמר:
ולגבי החזו"א פשוט שלא חשב שהיו רקים ח"ו, וגם אם הקבלה לא תפסה כ"כ מקום בעיניו, הרי שעמל התורה שלהם, תפילתם וקדושתם תפסו אצלו מקום גדול, גם אם לא חשב שכיוונו אל האמת.
יראתי בפצותי אמר:
לא הבנתי טענותיך מתחילה ועד סוף. לא דיברתי חלילה על הרש"ש, אלא רצו להוכיח שהחזו"א החזיק מבעלי הקבלה, וע"ז אמרתי שאין ראיה, שהרי גם אם חש שלא כיוונו לאמת, ודאי שתורתו וקדושתו, נחשבו אצלו מאוד.
לא הבנתי. למישהו יש פקפוק על כך שהרש"ש ותלמידיו היו קדושי עליון, ודרכם בקבלה היא משבעים פנים שבסוד התורה? למה להניח שהחזו"א פקפק ע"ז? וכי יש לנו מקור שהחזו"א למד והעמיק בתורתם עד כדי שנבוא לחשוב שאולי פקפק באמתיות דבריהם?
מה שהחזו"א גופיה לא למד כ"כ קבלה, קרוב לוודאי שהוא משום שלא נמשך כ"כ לזה וכנראה לא היה משורש נשמתו, וכרבים מגדולי ישראל אחרים שלא עסקו כמעט בקבלה.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
היו מגדולי ישראל, בין המקובלים, ובין שלא, שפקפקו בקבלת הרש"ש ובהיותה חלק מקבלת האר"י, ידוע לי הרבה דברים בנושא (תומכים ומתנגדים) ואין כאן מקומו, כמובן שאינו שאלה על גדלות הרש"ש.
אך אין קשר לדברי רצו להביא ראיה, וטענתי שאין ראיה, ואף אם האמת ברורה, ראיה אין.
 

ניסוך המים

משתמש רגיל
ישראל הכהן אמר:
רבו הראשון היה רבי אברהם שמחה הורוביץ, האדמו"ר מבארנוב, ובצעירותו היה שליח ציבור בבית מדרשו בשכונת בית ישראל. רבי אשר זעליג שימש את הרב מבארניב עד פטירתו, בט"ו באדר א' תרע"ו.
רבו הראשון לע"ד היה האדמו"ר ממונקאטש הרב חיים אלעזר שפירא (ספר מסעות ירושלים למשה גולדשטין)
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
היו מגדולי ישראל, בין המקובלים, ובין שלא, שפקפקו בקבלת הרש"ש ובהיותה חלק מקבלת האר"י, ידוע לי הרבה דברים בנושא

מה?
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
היו מגדולי ישראל, בין המקובלים, ובין שלא, שפקפקו בקבלת הרש"ש ובהיותה חלק מקבלת האר"י, ידוע לי הרבה דברים בנושא (תומכים ומתנגדים) ואין כאן מקומו, כמובן שאינו שאלה על גדלות הרש"ש.
אך אין קשר לדברי רצו להביא ראיה, וטענתי שאין ראיה, ואף אם האמת ברורה, ראיה אין.

ראה מש"כ והעיד הרש"ש על היותו עוסק ולומד אך ורק בדברי האר"י ומהרח"ו, ולא בשום ספר אחר, במכתבו למקובל ר"י סדבון (נה"ש ל"ד א'):
יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו המקובלים שקדמו, 'כי רבים חללים הפילו'‏, וחילול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם, כי כל דבריהם לא על פי התורה הם, ואינם מיוסדים על האמת, ומהם יצא אבות ומאבות תולדות, הריסת יסודי התורה חס ושלום, ה' יכפר. וכל זה לא שלמדתי בדבריהם חס ושלום, אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף אחד שכתוב בו קיצור מה שכתבו בעניין זה, וכמעט קרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה', ה' יכפר, וכבר מילתי אמורה להם כי 'עדי בשמים', כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו זלה"ה לבדם, ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים, ואפילו בדברי שאר תלמיד האר"י ז"ל לא למדתי, וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגה, כי ע"כ איני כמזהיר אלא כמזכיר למען ה' אל יהי לכם מגע יד בדבריהם, ובפרט בענין זה השמרו לכם פן יפתה לבבכם, אלא כל לימודם לא יהיה אלא בע"ח ובספר מ"ש ובח' שערים המפורסמים שכולם דברי אלהים חיים. ואני קצרתי בענין זה כל מה שאפשר כי יראתי פן יפלו דפים אלו ביד מי שעדיין לא למד דברי האר"י ז"ל כראוי ויחשדני שלמדתי בספרים אחרים ולא כן הוא כאמור ולכן קצרתי בה.
עוד כתב שם:
גם בעיני יפלא איך כת"ר משגיחים על דברי ספרי שאר המקובלים כגון ח"י ומ"ח וכיוצא שדבריהם מעורבים ומיוסדים על שאר תלמידי הרב ז"ל אשר לא סמך ידו עליהם ואין ראוי לסמוך כי אם על דברי האר"י ז"ל ותלמידו מהרח"ו זלה"ה 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
יראתי בפצותי אמר:
היו מגדולי ישראל, בין המקובלים, ובין שלא, שפקפקו בקבלת הרש"ש ובהיותה חלק מקבלת האר"י, ידוע לי הרבה דברים בנושא

מה?
בשבילך: רבי יעקב אבוחצירא מהמקובלים הספרדים, הרשימה ארוכה מאוד, ויש שסוברים שמשקלו בקבלה כמעט כהאר"י, והדברים ארוכים.
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
ישראל הכהן אמר:
יראתי בפצותי אמר:
היו מגדולי ישראל, בין המקובלים, ובין שלא, שפקפקו בקבלת הרש"ש ובהיותה חלק מקבלת האר"י, ידוע לי הרבה דברים בנושא

מה?
בשבילך: רבי יעקב אבוחצירא מהמקובלים הספרדים, הרשימה ארוכה מאוד, ויש שסוברים שמשקלו בקבלה כמעט כהאר"י, והדברים ארוכים.
 


אה....
זה ידוע, שאבוחצירא לא קיבלו את קבלת הרש"ש.
נו.
אם זה כל הדברים הארוכים שלך על הרש"ש, תודה.

לא בטוח שהחזו"א היה נוהג כך בבית כנסת של האביר יעקב וד"ל.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
העדפתי לא לכתוב, למיטב ידיעתי, מזקני ירושלים (שמעתי מלפני כמה עשורים), המהרי"ל דיסקין, והרשימה ארוכה ארוכה לשני הצדדים, אינני מעוניין להיכנס לנושא זה, כי מדובר במלאכי עליון.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
העדפתי לא לכתוב, למיטב ידיעתי המהרי"ל דיסקין, והרשימה ארוכה ארוכה לשני הצדדים, אינני מעוניין להיכנס לנושא זה, כי מדובר במלאכי עליון.

מה המהרי"ל דיסקין אמר על הרש"ש?????????????


נשמע המצאה משונה!
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
ישראל הכהן אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
אגב, אאל"ט הפעם היחידה שהחזו"א חתם על מכתב עם שם אמו הוא להגרא"ז הנ"ל

איזה מכתב?
כמדומני המכתב שהוא עונה לו שאין לנו להשתמש בשמות והשבעות, נדפס כמ"פ
 


מעניין לאחיעזר ולאבן האזל ולגרי"ז ולעוד צדיקי עליון לא כתב ולרא"ז כתב?
זה בגלל שרא"ז הוא מקובל?
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
אני לא יודע אם דוקא בגלל שהי׳ מקובל אבל כנראה הוא אחז שהוא צדיק שתפילתו מתקבלת
 
חלק עליון תַחתִית