אחד התלמידים
משתמש ותיק
אני מפקפק על יכולת בעלי אג'נדה לקבוע מנהגים בזרוע נגד המקובל לפני זה, כשלא היה שום שינוי שבעבורו היה ראוי לשנות המנהג. בפרט כשחלק גדול של הת"ח, ויתכן אף רובם, עדיין חוששין לפסק הישן.אריך אמר:
פורים תשע"ח - ברמות (ירושלים???)
- Thread starter חכמת שלמה
- תאריך התחלה
סבא אמר:
כבודו שכח דבר אחד:
כל הרשימה המרשימה שהבאת, הם בדברים שהגרי"ש מחדש חומרא שלא כדעת שאר פוסקים. לעומת זאת, בנידו"ד הדגשתי שהגרש"ז שאינו נופל מהגרי"ש בסמכותו (אלא שנפטר שנים לפניו) גם אומר כך, וזו קואליציה ירושלמית מנצחת. [והוסף גם את הגרי"י פישר שהוא גם סמכות מסויימת ירושלמית. גם הוא הורה ט"ו.]
הא חדא ועיקר. ועוד, דיש חילוק פשוט בין מקרה שבאו הקהילות לפני הגרי"ש ונפשם בשאלתם שיכריע להם ספיקם, ובין נושאים שאף אחד לא מצא לנכון לבא להגרי"ש ולקבל הכרעתו בפסקים מחודשים מסויימים.
גם אני לא כ"כ יודע על מה מדבר הרב א' התל', בבתי כנסיות הליטאים קוראים כולם ב טו ולא ב יד [למעט המנין שהיה בעבר באוהל יוסף בקומה ג' שהיה ב יד ויתכן שעדיין קיים עד היום], זו עובדה ברורה שאין מה להתווכח עליה יען אפשר לבודקה מחר בערב.
החסידים נהגו יד כבר שנים רבות, לפני למעלה מ20 שנה לפני שהציבור הליטאי עבר ל טו, היינו שומעים קריאת המגילה לחומרא ב טו בקרלין. ונהגו כן עפ"י פסק הגרש"ז.
החסידים נהגו יד כבר שנים רבות, לפני למעלה מ20 שנה לפני שהציבור הליטאי עבר ל טו, היינו שומעים קריאת המגילה לחומרא ב טו בקרלין. ונהגו כן עפ"י פסק הגרש"ז.
אריך אמר:
ברור ופשוט שהמנהג היום הוא בט"ו ועל כך השאלה הגדולה - למה???
והרי תלמידי הגרי"ש אמרו מפורש שכל הפסק לקרוא בט"ו הוא רק אם יש עירוב קבוע ויציב שלא צריכים לתקנו כל שבוע מחדש (מה שודאי לא קיים היום) א"כ על מה סומכים כולם שאפי' לא קוראים לחומרא בי"ד?
שמישהו יקום ויגיד מה ההבדל בין המצב היום למצב לפני שנת תשנ"ז!
[
שעל העירוב הזה עוברים הבודקים פעם בחצי שנה ולא היתה מעולם אפי' פעם אחת שהעירוב נבדק ונמצא כשר (ולא שנמצא לא מהודר אלא שנמצא פסול).
לפי מיטב ידיעתי, עוברים בודקי העירוב בכל שבוע את כל מסלול העירוב. (לא יודע אם זה משנה לגבי קריאת המגילה)
נ. ב. בעיר הקודש והמקדש מביא בשם הגה"ק רי"י ז"פ זיע"א ששאלו אותו לגבי בית היתומים בגבעת שאול, ואמר שבכל אופן לא יאבו לקרוא את המגילה בי"ד, וכן אומרים שכן ענה הגה"ק מסאטמאר זיע"א להגה"ח ר' אלעזר בריז"ל זצ"ל בעת שבא לדון עמו לגבי קריאת המגילה בי-ם בשנת תשכ"ז כשעורר שכל שהכרך חרב אין קוראים בסמוך ונראה בט"ו אלא בי"ד, וכידוע הפולמוס הגדול בנדון זה.
שעל העירוב הזה עוברים הבודקים פעם בחצי שנה ולא היתה מעולם אפי' פעם אחת שהעירוב נבדק ונמצא כשר (ולא שנמצא לא מהודר אלא שנמצא פסול).
לפי מיטב ידיעתי, עוברים בודקי העירוב בכל שבוע את כל מסלול העירוב. (לא יודע אם זה משנה לגבי קריאת המגילה)
נ. ב. בעיר הקודש והמקדש מביא בשם הגה"ק רי"י ז"פ זיע"א ששאלו אותו לגבי בית היתומים בגבעת שאול, ואמר שבכל אופן לא יאבו לקרוא את המגילה בי"ד, וכן אומרים שכן ענה הגה"ק מסאטמאר זיע"א להגה"ח ר' אלעזר בריז"ל זצ"ל בעת שבא לדון עמו לגבי קריאת המגילה בי-ם בשנת תשכ"ז כשעורר שכל שהכרך חרב אין קוראים בסמוך ונראה בט"ו אלא בי"ד, וכידוע הפולמוס הגדול בנדון זה.
ראשית, הדברים מקורם במנחת חינוך מפורש [סוף מצוה שס"ב], ואין זה שייך לשום מוסף [וכמובן אין שום פסול ח"ו בהכרת טובה למקור ששם ראית את הדברים, אלא שחשוב לציין שהקושיה היא על המנ"ח, שיש לזה כבר משמעות אחרת].שאר לעמו אמר:
ולעצם הדברים לכאו' כוונת המנ"ח לפי השיטות שמזכיר הרמב"ן בריש מגילה וז"ל ועכשיו לפי דרך זה נצא מכלל ספק במה שהיו מקצת החכמים חוששין במוקפים חומה שבחוצה לארץ אם דינן כדין פרזים, שהיו אומרים כיון שתלו הדבר בזמנו של יהושע ב"נ אין דינם אלא בא"י, דמה ענין יהושע בן נון לחו"ל, ועוד דגזרה שוה של פרזי פרזי בשל א"י היא ובאותן שנתקדש וכל המצות האלו נוהגין בהן, ואף על פי שסתם שנינו כרכין המוקפין, [כיון] שהזכירו ימות יהושע ב"נ על כרכין שלו משמע עכ"ל. [ואגב ראיתי מביאים שזו שיטת הרס"ג בסידורו עמוד רנ"ו]
ובמנ"ח של המכון ציינו לעיין בטורי אבן במגילה ג: שם הוכיח מרש"י שסובר שיש קשר בין דיני בתי ערי חומה וקדושת ארץ ישראל לדין מוקפות חומה, ומקשה עליו הרבה קושיות וגם מדין חו"ל וז"ל ולפירש"י קריאת ט"ו בקדושת ערי חומה תליא והא בלא הא לא סגי. וכו', וכ"ש למאי דהסכימו רוב מפרשי' דמוקפו' חומה מימות יהושע בן נון אפי' של ח"ל קורין בט"ו דאי אפשר לומר דשל א"י למ"ד לא קידשה לעתיד לבוא קורין בי"ד [highlight=yellow]וכי א"י מגרע גרע משל ח"ל שלא קידשה לכ"ע מעולם[/highlight]. הילכך נ"ל דקריאת מגילה בט"ו לאו בקדושת חומה כקדושת א"י תליא אלא כל שהיתה מוקפת חומה מימי יהושע סגי וקורין בט"ו עכ"ל. וכנראה שהמגיהים התכוונו לומר שדברי המנ"ח אזלי לפי רש"י.
אקדים ואכתוב שלצערינו עוד לא קויימה דעת הרמב"ם אודות בתי ע"ז בארץ ישראל ואכמ"ל, וזיהויי המקומות החלקיים שתראו כאן מתבססים על מקומות אלו (תוך שינוי שמם כראוי), בגלל שיש להם צריחים ובירניות וקל לזהותם.
יש עוד תמונות שאעלה בהמשך. המקומות שאני זיהיתי הם אכן על הר הזיתים. אשמח אם מישהו ישפוך יותר אור על התמונות. בתמונה האמצעית בחצייה השמאלי מופיע כיפה - מה היא?
יש עוד תמונות שאעלה בהמשך. המקומות שאני זיהיתי הם אכן על הר הזיתים. אשמח אם מישהו ישפוך יותר אור על התמונות. בתמונה האמצעית בחצייה השמאלי מופיע כיפה - מה היא?
קבצים מצורפים
הכיפה היא של המסגד שעל גבי קבר חולדה הנביאה
החל מתקופת רבינו אשתורי הפרחי בתחילת האלף, אנו מוצאים כמעט בכל ספרי המסעות המזכירים מקום זה . כשהם מתארים בנין יפה ובתוך המערה קבר של שיש, בין השאר ניתן לציין את רבי יצחק חילו בספר שבילי דירושלים משנת ה' צ"ג, וכן רבינו עובדיה מברטנורא במכתב לאביו בשנת רמ"ח, רבי משה באסולה ורבי משה מפראג תלמיד השל"ה בשנת ת"י, ובעיקר יש לציין את רבי משה חאגיז בספרו "אלה מסעי" שמעיד כי האריז"ל אישר את קבר חולדה הנביאה שהיא על הר הזיתים .
ואם כבר הזכרנו שזה קבר חולדה, יש לנו להוסיף חידוש שאולי יש לו השלכות לסוגיא דנן:
בתוספתא (נגעים פ"ו) איתא כי קברה של חולדה הנביאה נמצא בתוך העיר ירושלים עוד מימות נביאים הראשונים . כאשר פינו את הקברים משטחי ירושלים שנתקדשו לא נגעו בקברה מפני כבודה, ובמקום זה התקינו מחילה שיצאה מקברה וירדה לנחל קדרון ומשם יצאה הטומאה .
עם זאת כאמור, המסורת הצרופה מראה את קברה דווקא בראש הר הזיתים שעינינו הרואות שאין הוא בתחומי העיר העתיקה, וביניהם אף מפריד מורדו המערבי של הר הזיתים עם רבבות קברי ישראל ומערות הנביאים המצויים בו, שאין להעלות על הדעת שכל אלו נמצאים בתוך ירושלים המקודשת, וזאת מהטעם הפשוט שאין מלינים את המת בירושלים. כמו כן מפסיק ביניהם נחל קדרון שכאמור לשם היתה הטומאה יוצאת.
קושיה עצומה זאת גרמה לרבים וטובים להסיק שהמסורת איננה נכונה, אולם למרבה הפלא כבר התחבטו בשאלה זו גדולי רבותינו המהרי"ט שהיה מרא דאתרא בירושלים, והרדב"ז רבו של האריז"ל בנגלה. המהרי"ט מיישב זאת לאור דברי חז"ל בגמ' שבועות שבהר המשחה היו שתי 'בצעין', התחתונה נתקדשה בימי בית ראשון והעליונה נתקדשה בימי עולי בבל שאף הקיפו אותה בחומה וזאת מפני שאיזור זה הוא 'תורפה' של ירושלים ונוחה להיכבש משם. הוא מוכיח בכמה וכמה ראיות שמקום מגוריה של חולדה הנביאה היתה באיזור העליון בין שתי החומות , ולדבריו התקיימה שם שכונת בתים ולא היה להם חומה ולכן קברוה שם, ולאחר שקידשו גם איזור זה ופינו את המתים שנקברו שם, לא ההינו לנגוע בקברה אלא התקינו מחילה להוציא את הטומאה. ואילו הרדב"ז מיישב על פי עדות ההוא סבא בגמ' בבא בתרא שזכה לראות את ירושלים 'קמייתא' ותלת פרסי הוואי, "נמצא בו בירושלים קמייתא קבר חולדה בתוך ירושלים – אף על פי שעתה היא בראש הר הזיתים".
ובאמת קדם לרדב"ז רבינו אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח, שהוא הראשון הכותב כי קבר חולדה הנביאה נמצא בהר הזיתים, וגם הוא כותב שירושלים קמייתא התנוססה גם במרומי הר הזיתים, והוא אף מוכיח מירושלמי מפורש שבהר הזיתים היו נזהרים בטהרות כחלק בלתי נפרד מירושלים. וכדבריו נקט גם רבי ישראל משקלוב בספרו פאת השולחן. ויש מביאים ראיה נוספת מרש"י במס' סוכה על המשנה שלא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור שמחת בית השואבה, ופירש רש"י שהכותל 'המזרחי' של הר הבית היה נמוך בכדי שהאור יגיע לתושבי הצד המזרחי של הר הבית. והיות והמורד המזרחי של הר הבית תלול מאד ולא יתכן שם מקור ישוב, מן ההכרח שירושלים היתה גם על הר הזיתים המתרומם ממזרח.
לאור זאת יתכן שבזה שרואים את קבר חולדה משכונת רמות, זה בעצם אומר שרואים משם חלק של ירושלים העתיקה.
החל מתקופת רבינו אשתורי הפרחי בתחילת האלף, אנו מוצאים כמעט בכל ספרי המסעות המזכירים מקום זה . כשהם מתארים בנין יפה ובתוך המערה קבר של שיש, בין השאר ניתן לציין את רבי יצחק חילו בספר שבילי דירושלים משנת ה' צ"ג, וכן רבינו עובדיה מברטנורא במכתב לאביו בשנת רמ"ח, רבי משה באסולה ורבי משה מפראג תלמיד השל"ה בשנת ת"י, ובעיקר יש לציין את רבי משה חאגיז בספרו "אלה מסעי" שמעיד כי האריז"ל אישר את קבר חולדה הנביאה שהיא על הר הזיתים .
ואם כבר הזכרנו שזה קבר חולדה, יש לנו להוסיף חידוש שאולי יש לו השלכות לסוגיא דנן:
בתוספתא (נגעים פ"ו) איתא כי קברה של חולדה הנביאה נמצא בתוך העיר ירושלים עוד מימות נביאים הראשונים . כאשר פינו את הקברים משטחי ירושלים שנתקדשו לא נגעו בקברה מפני כבודה, ובמקום זה התקינו מחילה שיצאה מקברה וירדה לנחל קדרון ומשם יצאה הטומאה .
עם זאת כאמור, המסורת הצרופה מראה את קברה דווקא בראש הר הזיתים שעינינו הרואות שאין הוא בתחומי העיר העתיקה, וביניהם אף מפריד מורדו המערבי של הר הזיתים עם רבבות קברי ישראל ומערות הנביאים המצויים בו, שאין להעלות על הדעת שכל אלו נמצאים בתוך ירושלים המקודשת, וזאת מהטעם הפשוט שאין מלינים את המת בירושלים. כמו כן מפסיק ביניהם נחל קדרון שכאמור לשם היתה הטומאה יוצאת.
קושיה עצומה זאת גרמה לרבים וטובים להסיק שהמסורת איננה נכונה, אולם למרבה הפלא כבר התחבטו בשאלה זו גדולי רבותינו המהרי"ט שהיה מרא דאתרא בירושלים, והרדב"ז רבו של האריז"ל בנגלה. המהרי"ט מיישב זאת לאור דברי חז"ל בגמ' שבועות שבהר המשחה היו שתי 'בצעין', התחתונה נתקדשה בימי בית ראשון והעליונה נתקדשה בימי עולי בבל שאף הקיפו אותה בחומה וזאת מפני שאיזור זה הוא 'תורפה' של ירושלים ונוחה להיכבש משם. הוא מוכיח בכמה וכמה ראיות שמקום מגוריה של חולדה הנביאה היתה באיזור העליון בין שתי החומות , ולדבריו התקיימה שם שכונת בתים ולא היה להם חומה ולכן קברוה שם, ולאחר שקידשו גם איזור זה ופינו את המתים שנקברו שם, לא ההינו לנגוע בקברה אלא התקינו מחילה להוציא את הטומאה. ואילו הרדב"ז מיישב על פי עדות ההוא סבא בגמ' בבא בתרא שזכה לראות את ירושלים 'קמייתא' ותלת פרסי הוואי, "נמצא בו בירושלים קמייתא קבר חולדה בתוך ירושלים – אף על פי שעתה היא בראש הר הזיתים".
ובאמת קדם לרדב"ז רבינו אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח, שהוא הראשון הכותב כי קבר חולדה הנביאה נמצא בהר הזיתים, וגם הוא כותב שירושלים קמייתא התנוססה גם במרומי הר הזיתים, והוא אף מוכיח מירושלמי מפורש שבהר הזיתים היו נזהרים בטהרות כחלק בלתי נפרד מירושלים. וכדבריו נקט גם רבי ישראל משקלוב בספרו פאת השולחן. ויש מביאים ראיה נוספת מרש"י במס' סוכה על המשנה שלא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור שמחת בית השואבה, ופירש רש"י שהכותל 'המזרחי' של הר הבית היה נמוך בכדי שהאור יגיע לתושבי הצד המזרחי של הר הבית. והיות והמורד המזרחי של הר הבית תלול מאד ולא יתכן שם מקור ישוב, מן ההכרח שירושלים היתה גם על הר הזיתים המתרומם ממזרח.
לאור זאת יתכן שבזה שרואים את קבר חולדה משכונת רמות, זה בעצם אומר שרואים משם חלק של ירושלים העתיקה.
לא אובה לסטות מן האשכול. וגם לא לפתוח פה דיון על אותם דברים שהבאת מהספרים, אבל מעט מן המעט:
1. יצחק חילו אינני יודע אם היה כזה יהודי או לא היה. אבל הספר שבילי דירושלים יש צד חזק מאוד לומר שזה זיוף שנעשה ע"י סופר מפוקפק בשם כרמולי שייחס את חיבורו זה לרבי יצחק חילו.. כ"ז במאמרו של גרשון שלום על שבילי דירושלים.
2. דברי ר"מ חגיז בספרו אלה מסעי על הקברים בירושלים צריכים בחינה! וערכם בשם האר"י אינם כערך שאר מסורות ברורות מן האר"י בגליל, וגם הוא עצמו כותב בלשון מסוייגת - שלא כעל הקברים בגליל שיד האר"י עליהם. דו"ק בלשונו . והארכתי במק"א.
3. חולדה הנביאה קבורה בתוך העיר ירושלים והכוונה לעיר דוד, ומחילה היתה שמשם טומאה יוצאת לנחל קדרון! (ירו' נזיר פ"ט ה"ג), והן קברי בית דוד והן קבר חולדה, מחילה שלהם שנזכרה שיוצאת לנחל קדרון - נאמרה בחדא מחתא בירושלמי, ואיננה בהר הזיתים.
המסורת ההיא נראית בפשוטו כלא נכונה, כמו שגם הגירסא בגמ' שבועות טז. שני בצעים היו בהר המשחה, כנראה לא נכונה, אלא הגירסא הנכונה היא של התוספתא שני בצעין היו בירושלים - והכוונה לירושלים הצפונית עד החומה השלישית ששם תורפה של ירושלים. ואין שום מובן איך בצעים בהר המשחה יהיו תורפה של ירושלים - למי שמכיר את ירושלים. ורק אם זה הרובע הנוצרי עד החומה השלישית - זה יובן. וממילא הר הזיתים אינו ירושלים.
ולגבי קריאת מגילה, ודאי וודאי לא נוכל לסמוך על מסורת זו - להניח שזוהי ירושלים.
הצג קובץ מצורף גרשם שלום זיופי כרמולי את יצחק חילו.pdf
הצג קובץ מצורף פקפוק על כרמולי בשם יצחק חילו.pdf
1. יצחק חילו אינני יודע אם היה כזה יהודי או לא היה. אבל הספר שבילי דירושלים יש צד חזק מאוד לומר שזה זיוף שנעשה ע"י סופר מפוקפק בשם כרמולי שייחס את חיבורו זה לרבי יצחק חילו.. כ"ז במאמרו של גרשון שלום על שבילי דירושלים.
2. דברי ר"מ חגיז בספרו אלה מסעי על הקברים בירושלים צריכים בחינה! וערכם בשם האר"י אינם כערך שאר מסורות ברורות מן האר"י בגליל, וגם הוא עצמו כותב בלשון מסוייגת - שלא כעל הקברים בגליל שיד האר"י עליהם. דו"ק בלשונו . והארכתי במק"א.
3. חולדה הנביאה קבורה בתוך העיר ירושלים והכוונה לעיר דוד, ומחילה היתה שמשם טומאה יוצאת לנחל קדרון! (ירו' נזיר פ"ט ה"ג), והן קברי בית דוד והן קבר חולדה, מחילה שלהם שנזכרה שיוצאת לנחל קדרון - נאמרה בחדא מחתא בירושלמי, ואיננה בהר הזיתים.
המסורת ההיא נראית בפשוטו כלא נכונה, כמו שגם הגירסא בגמ' שבועות טז. שני בצעים היו בהר המשחה, כנראה לא נכונה, אלא הגירסא הנכונה היא של התוספתא שני בצעין היו בירושלים - והכוונה לירושלים הצפונית עד החומה השלישית ששם תורפה של ירושלים. ואין שום מובן איך בצעים בהר המשחה יהיו תורפה של ירושלים - למי שמכיר את ירושלים. ורק אם זה הרובע הנוצרי עד החומה השלישית - זה יובן. וממילא הר הזיתים אינו ירושלים.
ולגבי קריאת מגילה, ודאי וודאי לא נוכל לסמוך על מסורת זו - להניח שזוהי ירושלים.
הצג קובץ מצורף גרשם שלום זיופי כרמולי את יצחק חילו.pdf
הצג קובץ מצורף פקפוק על כרמולי בשם יצחק חילו.pdf
לא נעלם ממני כל הפקפוקים לגבי חלק מהמקורות שהבאתי. אם כי נשארו גם מקורות נאמנים ללא פקפוק, כמו הרע"ב ורבי משה באסולה ותלמיד השל"ה.
רציתי להגיע לזה שלפחות לפי כמה שיטות, ובהם גדולי ישראל כהכפתור ופרח והרדב"ז, ניתן להכליל את ראש הר הזיתים בתוך ירושלים קמייתא.
וזה רק לצירוף ורמז בעלמא, ולא להלכה ולמעשה כמובן.
רציתי להגיע לזה שלפחות לפי כמה שיטות, ובהם גדולי ישראל כהכפתור ופרח והרדב"ז, ניתן להכליל את ראש הר הזיתים בתוך ירושלים קמייתא.
וזה רק לצירוף ורמז בעלמא, ולא להלכה ולמעשה כמובן.
חיים אסתרזון
משתמש רשום
קונטרס שיצא בתשעח המתייחס לשאלת הכבישים. כולם סמכו על רב אחד בשם הרב אברהם דניאל שליט"א שניכה את כל הכבישים מחשבון השבעים אמה. והוא עצמו אינו מצליח להסביר את דבריו
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
אריך אמר:
מה זה משנה, התורה היא אותה תורה בכל מקום
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
סבא אמר:
מי זה "הר"ז"?
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
הוא טוען שאין מקור ברור שכך הורה הרב אלישיב, יעוין שם
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
אני עצמי לא גר ברמות ואין לי דעה בנושא, אבל תקרא את דבריו ותראה שיש לו טענות מאוד משכנעות, ואי אפשר לפטור את הדברים בכמה בדיחות
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
לא הבנתי, מהו המקור שהרב אלישיב פסק לקרוא ברמות בט"ו?