אודות דברי הגר"א על ספר 'מסילת ישרים'

בחור_צעיר

משתמש ותיק
ראיתי שהגר״א אמר על מסילת ישרים, שעד פרק יא אין מילה מיותרת.

למה הוא התכוון? מה דעתו היתה על המשך המדרגות?
 

מיכה

משתמש ותיק
ראיתי פעם מישהו שכותב שאכן בפרק יא יש מילה אחת מיותרת. אני כבר לא זוכר מה, אבל זה היה נשמע טוב.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
ראיתי שהגר״א אמר על מסילת ישרים, שעד פרק יא אין מילה מיותרת.

למה הוא התכוון? מה דעתו היתה על המשך המדרגות?

ר' יחזקאל סרנא בפירושו עיונים על מסילת ישרים מביא מסורת זו בשם הגר"א שעד פרק יא במס"י אין אף מילה אחת מיותרת. ובספר חיים באמונתם עמוד רס אות ב הביא בשם ר' אליהו דסלר שבעיר קלם היו אומרים כי מה שאומרים בשם הגר"א שאין מלה מיותרת בספר מסלת ישרים עד פרק י"א, באמת זה נאמר גם על כל הספר, ורק שבפרק יא ישנם כמה פסקי הלכה אשר שייך לחלוק עליהם יעו"ש. ובהקדמה לספר דרך ה' מעיד ר' יצחק מאלצאן ששמע מגדולים על שהתבטא הגר"א, כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והיה רגיל לחזור על ספר מס"י הרבה. רבי ירוחם ממיר בדעת חכמה ומוסר [חלק א עמוד רמט] כתב: 'ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו עד שבלמדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה'.
 

בעל כנפיים

משתמש ותיק
לי זכורה האמרה בצורה הבאה: עד פרק י"א אין מילה מיותרת, ומכאן ואילך לא בדק.
 

זוטרא

משתמש ותיק
בעל כנפיים אמר:
לי זכורה האמרה בצורה הבאה: עד פרק י"א אין מילה מיותרת, ומכאן ואילך לא בדק.
אני שמעתי שלגר"א היתה גירסא אחרת בבריתא דרבי פנחס בן יאיר, שבה טהרה היא לפני פרישות או משהו אחר לא זוכר בדיוק.
 
 

יאיר

משתמש ותיק
זוטרא אמר:
בעל כנפיים אמר:
לי זכורה האמרה בצורה הבאה: עד פרק י"א אין מילה מיותרת, ומכאן ואילך לא בדק.
אני שמעתי שלגר"א היתה גירסא אחרת בבריתא דרבי פנחס בן יאיר, שבה טהרה היא לפני פרישות או משהו אחר לא זוכר בדיוק.
אכן י"א כך. וכן אמר הגר"א שאם הרמח"ל היה בחייו, היה הולך אליו רגלית ללמוד תורה מפיו.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שמעתי בשם הגר"ש פינקוס זצ"ל שכשבא אליו אברך ושאל האם מוסמך האימרה שאומרים בשם הגר"א שבמס"י אין מילה מיותרת, שאלו הגרש"פ למה הוא רוצה לדעת, והלה השיב שאם אכן זה מוסמך הוא רוצב ללמוד מס"י באופן זה לדייק בכל מילה ומילה למה יש בזה צורך.
ענה לו הגרש"פ ז"ל, אכן זה מוסמך, אבל זה לא אומר שאתה תוכל להבין למה כל מילה נצרכת, שהרי ברמח"ל יש המון דברים שמכוונים ע"פ עומק הקבלה, ויתכן מאוד שזהו הסיבה שכתב דברים מסויימים בדוקא בלשון מסויים.
והוסיף הגרש"פ שמסתבר שגם הגר"א התכוון לזה באמירתו הנ"ל.
(וראויין הדברים למי שאמרם)
 
מה באמת הגר"א ראה בס' מסילת ישרים? אני מנסח את השאלה ברמה של מתחיל - ממבט ראשון זה נראה ספר די פשוט, ואפי' לא נראה בהשקפה ראשונה שהרמח"ל התכוון להביע בו מסרים מתחת לפני השטח, אז מה המיוחד? ועד כדי שהיה נוסע וכו'?
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
ממבט ראשון זה נראה ספר די פשוט
ספר מסילת ישרים הקדמה
אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה

הרמח"ל מסכים איתך
 
huo yuc יום טוב אמר:
ספר מסילת ישרים הקדמה
אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה

הרמח"ל מסכים איתך
והדרא קושיא לדוכתא. ובאמת צריך אני לעשות לי רב בזה.

מה באמת מקור הסיפור עם הגר"א? אני כמדומה קראתיו בילדותי בספר של לנדוי ומאז נתקבע בראשי כאמת גמורה, אבל אולי באמת לא היה או לא היה בדיוק כך? אבל אם היה כך, אזי באמת צריך להבין סוף הענין.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
 
huo yuc יום טוב אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
ממבט ראשון זה נראה ספר די פשוט
"huo yuc יום טוב" כתב
ספר מסילת ישרים הקדמה
אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה

הרמח"ל מסכים איתך
אשאל קמי הת"ח פה, האם אין מילים אלו שכתבם הרמח"ל בעצמו כהקדמה למס"י סותרים לדברים שהבאתי בשם הגר"ש פינקוס זצ"ל, ש"ברמח"ל (במס"י ) יש המון דברים שמכוונים ע"פ עומק הקבלה"?.
ואולי הכוונה הוא שהדברים עצמם שבא המס"י ללמד הם אכן דברים שרוב בני האדם יודעים אותם, אבל הצורה שהוא כותבם מותאמים גם על פי עומק הקבלה, ולכן כתב דברים בצורה מסויימת על פי זה, ולזה כיוון הגר"א שאין מילה מיותרת.
ואולי זה מדוייק בדברי הרמח"ל באותם דברים עצמם בהקדמה, שכתב "כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם..." - רוב דבריו דוקא אבל יש כמה דברים שנכתבו ע"פ עומק הקבלה.
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
ודאי שמה שהגר"א התכוין
זה שהרמח"ל עשה שו"ע לעבודת ה'
איך האדם מתקדם צעד אחר צעד מזהירות עד רוח הקדש
אך כשלומדים את זה רדוד זה נראה דברים פשוטים
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
זה לא נקרא לעבוד על אנשים
כל אדם חכם עושה כך
להכניס אנשים לדבר בלי שזה יראה מפחיד
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
זה לא נקרא לעבוד על אנשים
כל אדם חכם עושה כך
להכניס אנשים לדבר בלי שזה יראה מפחיד

נכון אבל הוא לא יאמר דבר שהוא פשוט לא אמיתי.
להגיד שהוא לא בא להגיד לו שום דבר שהוא לא ידע עד עכשיו, ושכל דבריו הם דברים ידועים ומפורסמים לכל, כאשר באמת הכונה שלו לדברים אחרים עמוקים יותר, זה נקרא שהוא עובד עליו.
 
שלום רב לכל חברי ורבני הפורום
אני מנסה להכנס כאן לדיון, ולומר מה שהבנתי ממו"ר שליט"א
בתקוה שהבנתי אותם היטב, כמובן שאחריות הדברים עלי ועל צאורי
...
כל ההקדמה של המס"י מבוססת על מאמר חז"ל 'הן יראת השם היא חכמה'
אז איך יכול להיות שהדברים שם לא עמוקים ומובנים מיד?

הטעות היא, שחושבים שפשטות ועומק הם שני דברים סותרים
מה שסותר זה מורכבות ופשטות, אבל לא עומק ופשטות, כי כל התורה היא פשוטה ועמוקה

ממילא
בודאי שכל דברי המס"י עמוקים מאוד, וכמו שבכל חכמה יש רבדים רבדים
אבל החידוש של המס"י בהקדמה הוא כך:
חידושים במוסר, זה לא חידוש של הברקה, אלא חידוש בתוך החיים
ואת החידוש הזה מגלים לא על ידי שטיקלאך תורה
אלא על ידי חזרה והתמדה

מה שנקרא 'תהודה'

כשפוגשים שוב ושוב את האמת של החיים, מגלים שם עומק שאין בשום חכמה אחרת
ומפליא שהחכמה של הן יראת השם היא חכמה, היא חכמה מסוג כזה, שכאשר רואים את זה פעם ראשונה אומרים: ברור, פשוט, לא חידשת כלום
אבל כשתנבוננים שוב ושוב, מגלים את החידושים העצומים של המס"י
 

ישיבת פומבדיתא

משתמש ותיק
ידוע כי הגר"א חלק על גירסתו של המס"י בגמרא, וממילא משם ואילך הסדר של המסילת ישרים לא נכון על פי הגר"א.
 

בר נפחא

משתמש ותיק
מה באמת הגר"א ראה בס' מסילת ישרים? אני מנסח את השאלה ברמה של מתחיל - ממבט ראשון זה נראה ספר די פשוט, ואפי' לא נראה בהשקפה ראשונה שהרמח"ל התכוון להביע בו מסרים מתחת לפני השטח, אז מה המיוחד? ועד כדי שהיה נוסע וכו'?
מעניין מאוד שיש אדם שנראה בעיניו שספר מס"י הוא די פשוט ואין בו גדלות מיוחדת.

ישנה אימרה של הגרי"ס, שבכוחו לכתוב אפי' ספר שלם בפלפולי תורה שיהא בדרגה אפי' של הנוב"י,
אך לכתוב דברים בדרגה של המס"י זה אינו בכוחו אפי' כמה דפים.
 
חלק עליון תַחתִית