זה מכבר תמהתי,
מה הרעיון וההיגיון בדבר שיש כמה וכמה מחברי הפורום הנכבד שיש אצלם חוסר איזון משווע בין 'נתינת תודה' ל'קבלת תודה'?
בשלמא ריבוי 'קבלת תודה', הוא לכאורה לפי עוצם תגובותיהם ורעיונותיהם וכיו"ב. אולם מיעוט 'נתינת תודה', הוא דבר שאינו מובן.
ולכאורה זה נכנס בגדר של 'מה דסני עלך לחברך לא תעביד'.
היכן הטעות שלי?
ואני מבקש, איני כותב זאת כדי לקושש בזה תודות...
הדבר באמת מציק לי בכל פעם מחדש.
אשמח לתובנות, או לחילופין לצאת ידי חובת מחאה.
ואשמח במיוחד אם יש מאן דהו שיכול ללמד עליהם צד זכות, יועיל לי מאוד!
(נ.ב. נא לא לברכני בברכת 'ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים'...)
מה הרעיון וההיגיון בדבר שיש כמה וכמה מחברי הפורום הנכבד שיש אצלם חוסר איזון משווע בין 'נתינת תודה' ל'קבלת תודה'?
בשלמא ריבוי 'קבלת תודה', הוא לכאורה לפי עוצם תגובותיהם ורעיונותיהם וכיו"ב. אולם מיעוט 'נתינת תודה', הוא דבר שאינו מובן.
ולכאורה זה נכנס בגדר של 'מה דסני עלך לחברך לא תעביד'.
היכן הטעות שלי?
ואני מבקש, איני כותב זאת כדי לקושש בזה תודות...
הדבר באמת מציק לי בכל פעם מחדש.
אשמח לתובנות, או לחילופין לצאת ידי חובת מחאה.
ואשמח במיוחד אם יש מאן דהו שיכול ללמד עליהם צד זכות, יועיל לי מאוד!
(נ.ב. נא לא לברכני בברכת 'ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים'...)
