במבי אמר:שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
ומה נואלו אלה שבזמן קדוש ומרומם זה מלהגים ומפטפטים עם חבריהם (ב"ה שבבתי כנסת של הבני תורה אין ולא מכירים את התופעה הנ"ל)
במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
ומה נואלו אלה שבזמן קדוש ומרומם זה מלהגים ומפטפטים עם חבריהם (ב"ה שבבתי כנסת של הבני תורה אין ולא מכירים את התופעה הנ"ל)
שמעתי מספר פעמים מר' משה שפירא זצוק"ל שקריאת התורה היא לא חזרה על מה שכתוב בה, אלא היא מעמד של נתינת התורה, וכביכול הקב"ה מדבר עימנו, וזה פשר כמה הלכות בהל' קריאת התורה. וא"כ כדבריך. ומסתמא כוונתך גם לשני וחמישי כמו שהעירו.במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
לא יודע מה ומי הספר וכוונתו (עולים לדרגת רגל)מ אלישע אמר:בספר אחד היה כתוב שבהדלקת נרות מנוכה עולים לדרגת "רגל"
ומי שעולה לתורה עולה לדרגת "אוזן"
אין סתירה יש דיון ,,,בשלמא אמר:לא יודע מה ומי הספר וכוונתו (עולים לדרגת רגל)מ אלישע אמר:בספר אחד היה כתוב שבהדלקת נרות מנוכה עולים לדרגת "רגל"
ומי שעולה לתורה עולה לדרגת "אוזן"
אבל בכתבי האר"י יש סתירה לגבי הארות האוזן והעינים מי מהם גבוה יותר, המפרשים שם דנים בזה
דנים על הסתירה, וכתבתי שהמפרשים דנים בזה.ציון הלא תשאלי אמר:אין סתירה יש דיון ,,,
עיין באוצרות חיים בדפים ו. כא. וביפ"ש ובפירושו של בעל השד"ה בביאור העניין בהרחבה שם !
הערשלה אמר:במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
ומה נואלו אלה שבזמן קדוש ומרומם זה מלהגים ומפטפטים עם חבריהם (ב"ה שבבתי כנסת של הבני תורה אין ולא מכירים את התופעה הנ"ל)
מה זה קירבה?
האם כוונתך לתחושת קירבה או כוונתך למציאות של קירבה? לא כל תחושת קירבה היא משקפת קירבה!
במבי אמר:כמים הפנים אל הפנים
כמים הפנים לפנים וגו'. א"ר חנינא וכי יש פנים למים, אלא מה המים הללו אתה נותן אותם בכלי ומסתכל בהם והם נראין לך כך לב האדם לאדם. (מדרש משלי פרשה כז)
וכותב המהר"י כהן (חתן המהר"ל מפראג) פי' שצורתך ממש אתה מסתכל תוך המים כך מלב עצמך כפי מה שהוא על חברך תדע שגם כן לבו עמך, ולכן אצל המים ל' בפתח, כי ההסתכלות הזה פתוח וניכר לגמרי, שצורתו ממש נראה במים. אכן ידיעת חבירו מליבו אינו לגמרי, שלא יוכל לידע ממש מה שבלב חבירו עליו, ממה שבליבו על חבירו. כי כבר כתיב "וה' יראה ללבב" לכן ל' לאדם היא קמוצה, כי קמוץ וסגור הדבר קצת, שלא ידע מזה רק קצת דמיון, לא ממש ראיה ידועה ופתוחה.
שמעתי פעם מאחד שיש לו ידע בקבלה, שהשיא של השיאים של שבת, זה אכן בזמן קריאת התורה בשבת בבוקר. וברוך שכוונתם.במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת
לא הבנתי מה הקושי שלך במילה סתירה?ציון הלא תשאלי אמר:שוב אין סתירה כלל !!! כל הנדון מתחיל מהם !!!
כי וודאי שאורות האוזן מבחינה מסוימת גבוה יותר מאורות העיינים ,,, כי התיקון לבסוף יצא משם ולא מהעין, ורק בבחינה מסוימת יש לעיניים הארה יותר גבוה !
במבי אמר:ולמה נותנין אפר מקלה על גבי תיבה אמר רבי יהודה בן פזי כלומר (תהלים צא, טו) עמו אנכי בצרה ריש לקיש אמר (ישעיהו סג, ט) בכל צרתם לו צר אמר ר' זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דיהבי אפר מקלה על גבי תיבה מזדעזע לי כוליה גופאי (תענית טז.)
מבקש השם אמר:לדוגמא בעלמא:
בחז"ל כתוב שהזמן של "הקבלת פני שכינה"
זה רק פעם אחת בחודש, בקידוש לבנה
זה מובא במשנה ברורה הלכות קריאת התורהבן ראם אמר:שמעתי מספר פעמים מר' משה שפירא זצוק"ל שקריאת התורה היא לא חזרה על מה שכתוב בה, אלא היא מעמד של נתינת התורה, וכביכול הקב"ה מדבר עימנו, וזה פשר כמה הלכות בהל' קריאת התורה. וא"כ כדבריך. ומסתמא כוונתך גם לשני וחמישי כמו שהעירו.במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
א. הכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינהמקדש שביעי כל שביעי אמר:מבקש השם אמר:לדוגמא בעלמא:
בחז"ל כתוב שהזמן של "הקבלת פני שכינה"
זה רק פעם אחת בחודש, בקידוש לבנה
לא כתוב שרק פעם אחת בחודש, כתוב שאפילו אם היה רק פעם בחודש די
אור זורח אמר:א. הכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינה
ב. איך יתפרש הלשון הלכך צריך למימרא מעומד
אלא נראה שקידוש לבנה הוא דבר קבוע
ויש אולי עוד דברים
כגון הכנסת אורחים שיותר
אבל אין זה קבוע
מה אדבר אמר:ד. אם דיברת דוקא על זמן מיוחד ידוע שהוא רעווא דרעווין, [תוך כדי כתיבה חושבני שאפשר לבאר בזה התקנה שתיקנו לקרא בתורה במנחה בשבת, אף שהטעם הכתוב משום יושבי קרנות יש להוסיף שהטעם האמיתי הוא כי זה קירבה].
מקדש שביעי כל שביעי אמר:לא זכיתי להבין אם אתה סותר את דברי או מביא ראיה לדברי
ב. גפנר אמר:מה אדבר אמר:ד. אם דיברת דוקא על זמן מיוחד ידוע שהוא רעווא דרעווין, [תוך כדי כתיבה חושבני שאפשר לבאר בזה התקנה שתיקנו לקרא בתורה במנחה בשבת, אף שהטעם הכתוב משום יושבי קרנות יש להוסיף שהטעם האמיתי הוא כי זה קירבה].
למי זה ידוע, ומה ידוע, מה בדיוק יש בזמן הזה שהוא כל כך מסוגל.
נשמח לשמוע ולהרחיב אופקים.
תודה.
במבי אמר:לפני מספר חדשים הראש כולל שלי נתן שיחה שלימה ששבת מכפרת כמו יום כיפור.
אחר השיחה ניגשתי ואמרתי לו שאם השבת היא "כלה" (לכה דודי) וא"כ מסתמא עם ישראל הוא החתן, וכידוע לחתן נמחלין עוונתיו...
(וכידוע מובא שסעודה שלישית היא בבחינת "נעילה" וקראתי פעם בספר אודות החת"ס שהיה מברך את בניו פעם נוספת בסעודה שלישית !!!)
מקדש שביעי כל שביעי אמר:מבקש השם אמר:לדוגמא בעלמא:
בחז"ל כתוב שהזמן של "הקבלת פני שכינה"
זה רק פעם אחת בחודש, בקידוש לבנה
לא כתוב שרק פעם אחת בחודש, כתוב שאפילו אם היה רק פעם בחודש די
והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו.אור זורח אמר:מקדש שביעי כל שביעי אמר:לא זכיתי להבין אם אתה סותר את דברי או מביא ראיה לדברי
בעקבות דבריך שיתכן שיש עוד דברים היה קשה לי למה רק קידוש לבנה מעומד ולא הכנסת אורחים מעומד ודנתי בעצמי אם יש כאן קושיה על דבריך ואין לי דבר ברור בזה
ולמעשה אין לי קושיה על דבריך ויש ראיה לדבריך לכאורה
ואני מתנצל שהדברים לא יצאו ברורים דיים
סנגורן של ישראל אמר:והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו.
ויל"ע.