אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
זמן הקירבה לה' הכי גדול במשך השבוע
- Thread starter במבי
- תאריך התחלה
דרופתקי דאורייתא
משתמש ותיק
אינו מוכרח ואינו מבוסס.
רק אגב אכתוב, שהרי בשבת ניתנה תורה, וזמן קבלת התורה בהיות הבוקר, והיו עייפים ונרדמו, ולרבים בחי' זו חוזר וניעור בשעת קריה"ת להיות עייפים ונרדמים...
רק אגב אכתוב, שהרי בשבת ניתנה תורה, וזמן קבלת התורה בהיות הבוקר, והיו עייפים ונרדמו, ולרבים בחי' זו חוזר וניעור בשעת קריה"ת להיות עייפים ונרדמים...
במבי אמר:שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
אגב, הפסוק הזה נאמר על כל אחד שיוצא באמצע חזרת הש"ץ אם אין עשר מלבדו
איתא במדרש שה"ש
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי, רַבִּי נָתָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל עֲבָדָיו וַחֲבָשָׁן בְּבֵית קוֹלִין, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ נָטַל כָּל קְצַרְקְטִין שֶׁלּוֹ וַעֲבָדָיו וְהָלַךְ לִשְׁמֹעַ מָה הָיוּ, מִן הֵן אוֹמְרִים, שָׁמַע שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ הוּא שִׁבְחֵנוּ, הוּא חַיֵּינוּ, אַל נֶחְסַר לַאֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם, אָמַר לָהֶם בָּנַי הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבְּכֶם. כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּן כָּל שֵׁשֶׁת יָמִים וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַשְׁכִּימִים וּבָאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע וְעוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם, בָּנַי, הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבְּכֶם, וְאֵין חֲבֵרִים אֶלָּא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּתְנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא תִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, וְלֹא תְקַנְּאוּ זֶה אֶת זֶה, וְלֹא תְחַרְחְרוּ זֶה עִם זֶה, וְלֹא תְבַיְּשׁוּ זֶה לָזֶה, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְפָנַי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֵינָן עוֹסְקִין בָּהּ, וַהֲרֵי אֵיבָה וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם, וְאַתֶּם מְקַיְּמִים אוֹתָהּ בְּשָׁלוֹם. בַּר קַפָּרָא אָמַר לָמָּה קָרָא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת חֲבֵרִים, לְפִי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת וּמִינוּת וּפְלֻגַּת דְּבָרִים. (ח-יב)
ובמפורש כתוב שבזמן התפילה וקריאת התורה בקב"ה יורד עם כל הפמלייה לשמוע.
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי, רַבִּי נָתָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל עֲבָדָיו וַחֲבָשָׁן בְּבֵית קוֹלִין, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ נָטַל כָּל קְצַרְקְטִין שֶׁלּוֹ וַעֲבָדָיו וְהָלַךְ לִשְׁמֹעַ מָה הָיוּ, מִן הֵן אוֹמְרִים, שָׁמַע שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ הוּא שִׁבְחֵנוּ, הוּא חַיֵּינוּ, אַל נֶחְסַר לַאֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם, אָמַר לָהֶם בָּנַי הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבְּכֶם. כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּן כָּל שֵׁשֶׁת יָמִים וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַשְׁכִּימִים וּבָאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע וְעוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם, בָּנַי, הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבְּכֶם, וְאֵין חֲבֵרִים אֶלָּא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּתְנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא תִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, וְלֹא תְקַנְּאוּ זֶה אֶת זֶה, וְלֹא תְחַרְחְרוּ זֶה עִם זֶה, וְלֹא תְבַיְּשׁוּ זֶה לָזֶה, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְפָנַי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֵינָן עוֹסְקִין בָּהּ, וַהֲרֵי אֵיבָה וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם, וְאַתֶּם מְקַיְּמִים אוֹתָהּ בְּשָׁלוֹם. בַּר קַפָּרָא אָמַר לָמָּה קָרָא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת חֲבֵרִים, לְפִי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת וּמִינוּת וּפְלֻגַּת דְּבָרִים. (ח-יב)
ובמפורש כתוב שבזמן התפילה וקריאת התורה בקב"ה יורד עם כל הפמלייה לשמוע.
במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
ומה נואלו אלה שבזמן קדוש ומרומם זה מלהגים ומפטפטים עם חבריהם (ב"ה שבבתי כנסת של הבני תורה אין ולא מכירים את התופעה הנ"ל)
א. למה דוקא בשבת, מה עם שני וחמישי?
ב. מה עם תפילה שאפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק.
ג. מה עם לימוד תורה שהוא דביקות בקב''ה.
ד. אם דיברת דוקא על זמן מיוחד ידוע שהוא רעווא דרעווין, [תוך כדי כתיבה חושבני שאפשר לבאר בזה התקנה שתיקנו לקרא בתורה במנחה בשבת, אף שהטעם הכתוב משום יושבי קרנות יש להוסיף שהטעם האמיתי הוא כי זה קירבה].
במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
ומה נואלו אלה שבזמן קדוש ומרומם זה מלהגים ומפטפטים עם חבריהם (ב"ה שבבתי כנסת של הבני תורה אין ולא מכירים את התופעה הנ"ל)
מה זה קירבה?
האם כוונתך לתחושת קירבה או כוונתך למציאות של קירבה? לא כל תחושת קירבה היא משקפת קירבה!
שמעתי מספר פעמים מר' משה שפירא זצוק"ל שקריאת התורה היא לא חזרה על מה שכתוב בה, אלא היא מעמד של נתינת התורה, וכביכול הקב"ה מדבר עימנו, וזה פשר כמה הלכות בהל' קריאת התורה. וא"כ כדבריך. ומסתמא כוונתך גם לשני וחמישי כמו שהעירו.במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
לא יודע מה ומי הספר וכוונתו (עולים לדרגת רגל)מ אלישע אמר:בספר אחד היה כתוב שבהדלקת נרות מנוכה עולים לדרגת "רגל"
ומי שעולה לתורה עולה לדרגת "אוזן"
אבל בכתבי האר"י יש סתירה לגבי הארות האוזן והעינים מי מהם גבוה יותר, המפרשים שם דנים בזה
ציון הלא תשאלי
משתמש ותיק
אין סתירה יש דיון ,,,בשלמא אמר:לא יודע מה ומי הספר וכוונתו (עולים לדרגת רגל)מ אלישע אמר:בספר אחד היה כתוב שבהדלקת נרות מנוכה עולים לדרגת "רגל"
ומי שעולה לתורה עולה לדרגת "אוזן"
אבל בכתבי האר"י יש סתירה לגבי הארות האוזן והעינים מי מהם גבוה יותר, המפרשים שם דנים בזה
עיין באוצרות חיים בדפים ו. כא. וביפ"ש ובפירושו של בעל השד"ה בביאור העניין בהרחבה שם !
דנים על הסתירה, וכתבתי שהמפרשים דנים בזה.ציון הלא תשאלי אמר:אין סתירה יש דיון ,,,
עיין באוצרות חיים בדפים ו. כא. וביפ"ש ובפירושו של בעל השד"ה בביאור העניין בהרחבה שם !
ציון הלא תשאלי
משתמש ותיק
שוב אין סתירה כלל !!! כל הנדון מתחיל מהם !!!
כי וודאי שאורות האוזן מבחינה מסוימת גבוה יותר מאורות העיינים ,,, כי התיקון לבסוף יצא משם ולא מהעין, ורק בבחינה מסוימת יש לעיניים הארה יותר גבוה !
כי וודאי שאורות האוזן מבחינה מסוימת גבוה יותר מאורות העיינים ,,, כי התיקון לבסוף יצא משם ולא מהעין, ורק בבחינה מסוימת יש לעיניים הארה יותר גבוה !
הערשלה אמר:במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
ומה נואלו אלה שבזמן קדוש ומרומם זה מלהגים ומפטפטים עם חבריהם (ב"ה שבבתי כנסת של הבני תורה אין ולא מכירים את התופעה הנ"ל)
מה זה קירבה?
האם כוונתך לתחושת קירבה או כוונתך למציאות של קירבה? לא כל תחושת קירבה היא משקפת קירבה!
התכוונתי למציאות של קרבה.
אך גם תחושת קרבה פעמים רבות שמשקפת קרבה כלדקמן:
במבי אמר:כמים הפנים אל הפנים
כמים הפנים לפנים וגו'. א"ר חנינא וכי יש פנים למים, אלא מה המים הללו אתה נותן אותם בכלי ומסתכל בהם והם נראין לך כך לב האדם לאדם. (מדרש משלי פרשה כז)
וכותב המהר"י כהן (חתן המהר"ל מפראג) פי' שצורתך ממש אתה מסתכל תוך המים כך מלב עצמך כפי מה שהוא על חברך תדע שגם כן לבו עמך, ולכן אצל המים ל' בפתח, כי ההסתכלות הזה פתוח וניכר לגמרי, שצורתו ממש נראה במים. אכן ידיעת חבירו מליבו אינו לגמרי, שלא יוכל לידע ממש מה שבלב חבירו עליו, ממה שבליבו על חבירו. כי כבר כתיב "וה' יראה ללבב" לכן ל' לאדם היא קמוצה, כי קמוץ וסגור הדבר קצת, שלא ידע מזה רק קצת דמיון, לא ממש ראיה ידועה ופתוחה.
שמעתי פעם מאחד שיש לו ידע בקבלה, שהשיא של השיאים של שבת, זה אכן בזמן קריאת התורה בשבת בבוקר. וברוך שכוונתם.במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת
ואוסיף ואומר שחזיתי בעיני אחד שסיפר שהשנה אחיו ניסה לשחד את אחד השוטרים בדרך לאומן בסכום $ של 4 ספרות והשוטר מרוב פחדו לא הסכים לקחת ולתת לו לעבור.
ואותה קבוצת צעירים שהנ"ל דיבר איתה אני יודע אישית שהם לא שומרים על שתיקה בזמן קריאת התורה, וברגע ששמעתי דיבורים אלה במקום חשבתי תשמרו על שתיקה ותכבדו את התורה ואת נותנה וזה א' ב' לברכה ולקבלת שפע לפני דברים אחרים.
ואותה קבוצת צעירים שהנ"ל דיבר איתה אני יודע אישית שהם לא שומרים על שתיקה בזמן קריאת התורה, וברגע ששמעתי דיבורים אלה במקום חשבתי תשמרו על שתיקה ותכבדו את התורה ואת נותנה וזה א' ב' לברכה ולקבלת שפע לפני דברים אחרים.
לא הבנתי מה הקושי שלך במילה סתירה?ציון הלא תשאלי אמר:שוב אין סתירה כלל !!! כל הנדון מתחיל מהם !!!
כי וודאי שאורות האוזן מבחינה מסוימת גבוה יותר מאורות העיינים ,,, כי התיקון לבסוף יצא משם ולא מהעין, ורק בבחינה מסוימת יש לעיניים הארה יותר גבוה !
זו תיבה שאנו רגילים אליה מבי מדרשא לשתי סוגיות הפוכות
זה שיש תירוץ (אם יש) זה בא ליישב את הסתירה
וכן ניתן להביא ראיה מהגמ:
ונשים לב, מה נתינת האפר מקלה על גבי התיבה מסמלת ?
כביכול כאילו נתנו לה' גם שישים מעט אפר מקלה על עצמו !
וא"כ מקום קריאת הספר תורה מסמל את גילוי כבודו יתברך !
ובדיוק השבת, שמעתי משהו בערך בן 30 מפטפט מעט בקריאת התורה, ולאחר התפילה שמעתיו מדבר על הסגולה לפרנסה של קריאת פרשת המן ביום שלישי של פרשת בשלח, לאחר מכן ניגשתי אליו ואמרתי לו את תמיהתי שמצד אחד הוא עושה סגולה לפרנסה ומהצד השני הוא חונק בידיים את צינורות השפע והברכה שיורדים בעת קריאת התורה, והלז הנהן לי בראשו, ואני מקווה שמשהו נכנס שם.
במבי אמר:ולמה נותנין אפר מקלה על גבי תיבה אמר רבי יהודה בן פזי כלומר (תהלים צא, טו) עמו אנכי בצרה ריש לקיש אמר (ישעיהו סג, ט) בכל צרתם לו צר אמר ר' זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דיהבי אפר מקלה על גבי תיבה מזדעזע לי כוליה גופאי (תענית טז.)
ונשים לב, מה נתינת האפר מקלה על גבי התיבה מסמלת ?
כביכול כאילו נתנו לה' גם שישים מעט אפר מקלה על עצמו !
וא"כ מקום קריאת הספר תורה מסמל את גילוי כבודו יתברך !
ובדיוק השבת, שמעתי משהו בערך בן 30 מפטפט מעט בקריאת התורה, ולאחר התפילה שמעתיו מדבר על הסגולה לפרנסה של קריאת פרשת המן ביום שלישי של פרשת בשלח, לאחר מכן ניגשתי אליו ואמרתי לו את תמיהתי שמצד אחד הוא עושה סגולה לפרנסה ומהצד השני הוא חונק בידיים את צינורות השפע והברכה שיורדים בעת קריאת התורה, והלז הנהן לי בראשו, ואני מקווה שמשהו נכנס שם.
אמונת אומן
משתמש ותיק
אולי זמן קידוש בליל שבת, שנעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.
מקדש שביעי כל שביעי
משתמש ותיק
מבקש השם אמר:לדוגמא בעלמא:
בחז"ל כתוב שהזמן של "הקבלת פני שכינה"
זה רק פעם אחת בחודש, בקידוש לבנה
לא כתוב שרק פעם אחת בחודש, כתוב שאפילו אם היה רק פעם בחודש די
זה מובא במשנה ברורה הלכות קריאת התורהבן ראם אמר:שמעתי מספר פעמים מר' משה שפירא זצוק"ל שקריאת התורה היא לא חזרה על מה שכתוב בה, אלא היא מעמד של נתינת התורה, וכביכול הקב"ה מדבר עימנו, וזה פשר כמה הלכות בהל' קריאת התורה. וא"כ כדבריך. ומסתמא כוונתך גם לשני וחמישי כמו שהעירו.במבי אמר:נראה לי שזמן הקירבה הכי גדול לה' הוא בקריאת התורה בשבת, שהרי היוצא אז מהבית כנסת נאמר עליו "ועוזבי ה' יכלו" ראיה אז נמצאים כביכול עם ה'.
א. הכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינהמקדש שביעי כל שביעי אמר:מבקש השם אמר:לדוגמא בעלמא:
בחז"ל כתוב שהזמן של "הקבלת פני שכינה"
זה רק פעם אחת בחודש, בקידוש לבנה
לא כתוב שרק פעם אחת בחודש, כתוב שאפילו אם היה רק פעם בחודש די
ב. איך יתפרש הלשון הלכך צריך למימרא מעומד
אלא נראה שקידוש לבנה הוא דבר קבוע
ויש אולי עוד דברים
כגון הכנסת אורחים שיותר
אבל אין זה קבוע
מקדש שביעי כל שביעי
משתמש ותיק
אור זורח אמר:א. הכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינה
ב. איך יתפרש הלשון הלכך צריך למימרא מעומד
אלא נראה שקידוש לבנה הוא דבר קבוע
ויש אולי עוד דברים
כגון הכנסת אורחים שיותר
אבל אין זה קבוע
לא זכיתי להבין אם אתה סותר את דברי או מביא ראיה לדברי
מה אדבר אמר:ד. אם דיברת דוקא על זמן מיוחד ידוע שהוא רעווא דרעווין, [תוך כדי כתיבה חושבני שאפשר לבאר בזה התקנה שתיקנו לקרא בתורה במנחה בשבת, אף שהטעם הכתוב משום יושבי קרנות יש להוסיף שהטעם האמיתי הוא כי זה קירבה].
למי זה ידוע, ומה ידוע, מה בדיוק יש בזמן הזה שהוא כל כך מסוגל.
נשמח לשמוע ולהרחיב אופקים.
תודה.
מקדש שביעי כל שביעי אמר:לא זכיתי להבין אם אתה סותר את דברי או מביא ראיה לדברי
בעקבות דבריך שיתכן שיש עוד דברים היה קשה לי למה רק קידוש לבנה מעומד ולא הכנסת אורחים מעומד ודנתי בעצמי אם יש כאן קושיה על דבריך ואין לי דבר ברור בזה
ולמעשה אין לי קושיה על דבריך ויש ראיה לדבריך לכאורה
ואני מתנצל שהדברים לא יצאו ברורים דיים
ב. גפנר אמר:מה אדבר אמר:ד. אם דיברת דוקא על זמן מיוחד ידוע שהוא רעווא דרעווין, [תוך כדי כתיבה חושבני שאפשר לבאר בזה התקנה שתיקנו לקרא בתורה במנחה בשבת, אף שהטעם הכתוב משום יושבי קרנות יש להוסיף שהטעם האמיתי הוא כי זה קירבה].
למי זה ידוע, ומה ידוע, מה בדיוק יש בזמן הזה שהוא כל כך מסוגל.
נשמח לשמוע ולהרחיב אופקים.
תודה.
במבי אמר:לפני מספר חדשים הראש כולל שלי נתן שיחה שלימה ששבת מכפרת כמו יום כיפור.
אחר השיחה ניגשתי ואמרתי לו שאם השבת היא "כלה" (לכה דודי) וא"כ מסתמא עם ישראל הוא החתן, וכידוע לחתן נמחלין עוונתיו...
(וכידוע מובא שסעודה שלישית היא בבחינת "נעילה" וקראתי פעם בספר אודות החת"ס שהיה מברך את בניו פעם נוספת בסעודה שלישית !!!)
מקדש שביעי כל שביעי אמר:מבקש השם אמר:לדוגמא בעלמא:
בחז"ל כתוב שהזמן של "הקבלת פני שכינה"
זה רק פעם אחת בחודש, בקידוש לבנה
לא כתוב שרק פעם אחת בחודש, כתוב שאפילו אם היה רק פעם בחודש די
לא זה מה שכתוב בגמרא
כתוב שאם לא היה לנו אלא - הקבלת פני השכינה פעם אחת בחודש, דים
"אלמלא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת וחודש דים"
לדבריך היה צריך להיות כתוב - "אלמלא זכו ישראל להקביל פנים אביהם שבשמים אלא פעם אחת בחודש דים".
וודאי לגירסת הגמרא (סנהדרין מב) שכתוב - תנא דבי רבי ישמעאל, אלמלא זכו ישראל להקביל פני אביהם שבשמים כל חודש וחודש דים.
ועיי"ש ברש"י
אילו לא זכו למצוה אחרת אלא לזו שמקבלין פני שכינה פעם אחת בחדש:
משמע שלא על הדעת שיהיה הקבלה יותר מפעם בחודש, רק שחוץ מזה יש לנו עוד מצוות, שיש להם מעלות אחרות.
והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו.אור זורח אמר:מקדש שביעי כל שביעי אמר:לא זכיתי להבין אם אתה סותר את דברי או מביא ראיה לדברי
בעקבות דבריך שיתכן שיש עוד דברים היה קשה לי למה רק קידוש לבנה מעומד ולא הכנסת אורחים מעומד ודנתי בעצמי אם יש כאן קושיה על דבריך ואין לי דבר ברור בזה
ולמעשה אין לי קושיה על דבריך ויש ראיה לדבריך לכאורה
ואני מתנצל שהדברים לא יצאו ברורים דיים
ויל"ע.
סנגורן של ישראל אמר:והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו.
ויל"ע.
לא הובא בספרי הפוסקים
ואולי אברהם לעצמו עשה
בפרט שהשכינה המתינה לו
נושאים דומים
- תגובות
- 2
- צפיות
- 156
- תגובות
- 1
- צפיות
- 178
- תגובות
- 3
- צפיות
- 276