האם חסידות חב"ד היא ככל החסידויות

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ההוא טייעא אמר:
לבי במערב אמר:
ההוא טייעא אמר:
הטבלה הזאת אומרת הכל למה מבחינה סוציולוגית הם בקושי מוגדרים כחרדים ובודאי לא כחסידים. (לא שיש חיסרון לא להיות חרדי או חסידי)
מעניין. מדוע בחר מר את טבלת הבחירות מ'הסבב הראשון'?!
יואיל נא להציג את הטבלה מ'הסבב השלישי', דרך משל - ואזי יווכחו הכל (לי זכורים הנתונים מזמן־אמת) כי אין הדבר קשור ל'יציאה מכלל הציבור החרדי' (ח"ו), אלא שבניסן תשע"ט עמדה על־הפרק מסירת שטחים כפשוטה, ה"י.
[אגב, המציאות הוכיחה כי רוב חב"ד (הפזורה בריבוי יישובים באה"ק ת"ו, ומזה שנים רבות שתוצאות־הבחירות בכפר חב"ד אינן משקפות את התמונה המלאה) לא הצביעה אז ל'טב' - שכן אז היו הם עוברים את 'אחוז החסימה'...].

עכ"פ, לא זכיתי להבין מאי שיאטי' להכא.
כבר נשאלתם: העדה"ח אינה משייכת עצמה לציבור החרדי, גם לא ב'בחירות'.
במה הינם 'חרדים' יותר מחב"ד?! (הביקורת שלהם חריפה ושוללת־לגיטימצי' הרבה יותר...).

[האדמו"ר מסלאנים נחשב ל'חרדי'? הוא מחויב במדה מלאה להצבעת ג'?!].
גם בסיבוב השני רוב הקולות לא הלכו למלפגות חרדיות, אולי תזכיר לנו איזה פיקוח נפש כפשוטו ממש היה אז?! הסיבה שממשיכי כהנא קיבלו פחות קולות בסיבוב הבא כי כולם הבינו שאין להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה ואכן קיבלו פחות בכל הארץ, אגב, מוזר מאד שדווקא בכפר שהרבי יסד יש כל כך הרבה רויזיניסטים וחסידי בנט/שקד...

באמת לא הבנת מאי שיאטי להכא? ברור שאדם בוחר במפלגה שהוא מזדהה איתו, אגב, הטענה שגם אנשי עדה"ח לא מצביעים, דומה לאדם שאוכל בשר רבנות רגילה שיטען שהוא לא שונה מחוגי בריסק וחזון איש שגם הם לא אוכלים בשר רובין...



אף חסיד חב"ד אינו מזדהה עם המפלגה אליה הוא מצביע (הן טב והן ג'), אלא מצביעים למי שהכי פחות גרוע. 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ההוא טייעא אמר:
[א] גם בסיבוב השני רוב הקולות לא הלכו למלפגות חרדיות, אולי תזכיר לנו איזה פיקוח נפש כפשוטו ממש היה אז?! הסיבה שממשיכי כהנא קיבלו פחות קולות בסיבוב הבא כי כולם הבינו שאין להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה ואכן קיבלו פחות בכל הארץ, אגב, מוזר מאד שדווקא בכפר שהרבי יסד יש כל כך הרבה רויזיניסטים וחסידי בנט/שקד...

[ב] באמת לא הבנת מאי שיאטי להכא? ברור שאדם בוחר במפלגה שהוא מזדהה איתו, אגב, הטענה שגם אנשי עדה"ח לא מצביעים, דומה לאדם שאוכל בשר רבנות רגילה שיטען שהוא לא שונה מחוגי בריסק וחזון איש שגם הם לא אוכלים בשר רובין...

א. ראשית, המציאות היא שרבים מחסידי חב"ד מצביעים ג', ולית דין צריך בשש.
אופי תושבי כפר חב"ד הוא מסוים מאד (וכבר נרמז לעיל אודות אלו המצביעים שם ל'מחל'), ואין להביא מהם ראי' על כללות חב"ד שבאה"ק ת"ו.
[בשעתו, כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חפץ לפעול שלא תוצב 'קלפי' בכפר חב"ד, בדיוק מסיבה זו - שיבוא היום בו יטענו כי הדבר משקף את דעתה והגדרתה הפוליטית של חב"ד].
ראוי גם לזכור, שמצד אופי' של החסידות - אף מצביעי 'מרץ' יכולים להימנות בשקט על שורותי'... איש לא ידירם משום השתייכותם הפוליטית.

ב. אכן, לפענ"ד אין כל הוכחה מהשתייכות לרשימת־הצבעה זו או אחרת (ואינני יחיד בדעה זו).
השקפת חב"ד קרובה יותר לזו של העדה"ח מאשר לאגו"י, כך שהדוגמא הינה מכוונת בהחלט.
כפי שכבר העיר ר' '@חייל של הרבי', חסידי חב"ד - בהוראת־קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע - אינם מצביעים ל'מפלגה שהם מזדהים עמה' (מה זה בכלל?!), אלא לזו שנראה כי תשמור בצורה המיטבית ביותר על ערכי התורה והיהדות בזירה הציבורית.
במשך שנים ארוכות (בעשורים הראשונים אחר קום המדינה) הצביעו רבים מחסידי חב"ד ל'מפד"ל' - שבה־בעת נלחמה בחב"ד בכל דרך אפשרית, בתקציבים כבמניעת הקצאת שטחים ועוד.


ג. רק כדאי להבהיר במה אנו דנים:
בהשתייכותם העצמית של חסידי חב"ד, בהגדרה החיצונית עליהם, או שמא גם וגם?!
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ההוא טייעא אמר:
הטבלה הזאת אומרת הכל למה מבחינה סוציולוגית הם בקושי מוגדרים כחרדים ובודאי לא כחסידים. (לא שיש חיסרון לא להיות חרדי או חסידי)
מעניין. מדוע בחר מר את טבלת הבחירות מ'הסבב הראשון'?!
יואיל נא להציג את הטבלה מ'הסבב השלישי', דרך משל - ואזי יווכחו הכל (לי זכורים הנתונים מזמן־אמת) כי אין הדבר קשור ל'יציאה מכלל הציבור החרדי' (ח"ו), אלא שבניסן תשע"ט עמדה על־הפרק מסירת שטחים כפשוטה, ה"י.
[אגב, המציאות הוכיחה כי רוב חב"ד (הפזורה בריבוי יישובים באה"ק ת"ו, ומזה שנים רבות שתוצאות־הבחירות בכפר חב"ד אינן משקפות את התמונה המלאה) לא הצביעה אז ל'טב' - שכן אז היו הם עוברים את 'אחוז החסימה'...].

עכ"פ, לא זכיתי להבין מאי שיאטי' להכא.
כבר נשאלתם: העדה"ח אינה משייכת עצמה לציבור החרדי, גם לא ב'בחירות'.
במה הינם 'חרדים' יותר מחב"ד?! (הביקורת שלהם חריפה ושוללת־לגיטימצי' הרבה יותר...).

[האדמו"ר מסלאנים נחשב ל'חרדי'? הוא מחויב במדה מלאה להצבעת ג'?!].
במחילה, העד"ח וכל דומותיה, נמנעים מלהצביע למפלגה שבעיניים שלהם לא מספיק חרדית, 
וגם בעיני זה פסול כי בסופו של דבר מזיקים ליהגות החרדית, עדיין הם נמנעים מחמת חרדיותם ולא להיפך. 

חבד מצביעים לצפלגה חילונית, כי הם מזדהים עם מסריה יותר מאשר של אלו החרדיות. 
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ראשון לציון אמר:
אם בוחנים 'חרדיות' של מישהו לפי מעשה שהוא עושה פעם בארבע שנים - זה לא נשמע טוב בכלל. 

ובאמת זה לא סתם 'לא נשמע טוב' אלא איום ונורא שככה בוחנים אנשים. האמנם עד כדי כך הפוליטיקה חזקה אצלנו?

בוחנים אדם לפי האוכל שהוא אוכל, הבגדים שהוא לובש, סגנון הדיבור היום יומי וכו' וכו' וכו'. 

[ושוב אני חוזר לדבריי לעיל: בארצות הברית לא היתה יכולה להיות כזו תפיסה מעוותת - לבדוק את מצבו של אדם לפי הפתק שהוא שם פעם בכמה שנים בקלפי. רק בארץ מחוללי ה'השקפה' הצליחו להביא לכזה עיוות]. 

הפוך לגמרי. החרדים הם לא חלק מהשיח הפוליטי הכללי. חלק מהחרדים רואים בבחירות הרס הדת, וחלקם רואים בו חיזוק הדת וציות לדעת תורה. כך שההצבעה משקפת את השקפתו היומיומית של הבוחר במשך כל 4 השנים.

רק מי שאינו חרדי יכול להתייחס לבחירות כאל משחק פוליטי בלתי מחייב שניתן לשלשל פתק של הליכוד, או כל מפלגה לאומית אחרת, בלי להניד עפעף.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יערב שיחי אמר:
במחילה, העד"ח וכל דומותיה, נמנעים מלהצביע למפלגה שבעיניים שלהם לא מספיק חרדית,
וגם בעיני זה פסול כי בסופו של דבר מזיקים ליהגות החרדית, עדיין הם נמנעים מחמת חרדיותם ולא להיפך.
חבד מצביעים לצפלגה חילונית, כי הם מזדהים עם מסריה יותר מאשר של אלו החרדיות.
לא כי:
חסידי חב"ד הנמנעים מלהצביע לג' - ה"ז משום שאינה חרדית די' בעיניהם,
שכן סעיף מפורש בשו"ע סי' שכט נעלם והושמט במעשיהם...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
הפוך לגמרי. החרדים הם לא חלק מהשיח הפוליטי הכללי. חלק מהחרדים רואים בבחירות הרס הדת, וחלקם רואים בו חיזוק הדת וציות לדעת תורה. כך שההצבעה משקפת את השקפתו היומיומית במשך 4 שנים.
רק מי שאינו חרדי יכול להתייחס לבחירות כאל משחק פוליטי בלתי מחייב שניתן לשלשל פתק של הליכוד, או כל מפלגה לאומית אחרת, בלי להניד עפעף.
הבה נשאל כך: בשנת תשי"ט הגדרת ה'חרדי' עברה דרך ה'קלפי'? ובתשכ"ט? ובתשל"ט?... והמבין יבין.
השקפתנו היום־יומית, משך כל חיינו (ללא קטיעת הרצף - ח"ו - מדי ארבע שנים ומטה), היא השאיפה לקיום רצון בוראנו ית"ש - בלימוד תורתו הק', קיום מצוותיו אשר ציונו, וכ"ז בחיות ובשמחה כאשר הנחילונו אבותינו.
הצירוף בין 'הדרך המסורה לנו מדור־דור' לפתקי־הקלפיות הוא מ'חדושי' הדור האחרון (על־אף שהמנפנפים בכך טוענים לשמרנות קיצונית. ההפך הוא הנכון!); ואת"ל, זהו יסוד ושרש הדיון דכאן, ודו"ק.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
הרב @לבי במערב
@ראשון לציון
@חייל של הרבי
האהובים והנכבדים. 
אני מציע לכם עצה נאמנה שלא להמשיך את הדיון הזה, שיש לו סיכוי להתגלגל למחוזות מאד לא נעימים. 
אא"כ אהבת האמת שלכם היא כזו שאתם מוכנים עבורה להחשף לעובדות לאשורן. 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יערב שיחי אמר:
במחילה, העד"ח וכל דומותיה, נמנעים מלהצביע למפלגה שבעיניים שלהם לא מספיק חרדית,
וגם בעיני זה פסול כי בסופו של דבר מזיקים ליהגות החרדית, עדיין הם נמנעים מחמת חרדיותם ולא להיפך.
חבד מצביעים לצפלגה חילונית, כי הם מזדהים עם מסריה יותר מאשר של אלו החרדיות.
לא כי:
חסידי חב"ד הנמנעים מלהצביע לג' - ה"ז משום שאינה חרדית די' בעיניהם,
שכן סעיף מפורש בשו"ע סי' שכט נעלם והושמט במעשיהם...

לבכות או לצחוק?. בגלל מחלוקת הלכתית בנוגע לסעיף מסוים בשו"ע מעדיפים מפלגות שהקשר שלהן לשו"ע רופף, אם בכלל.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יערב שיחי אמר:
אור זרוע אמר:
בגלל מחלוקת הלכתית בנוגע לסעיף מסוים בשו"ע מעדיפים מפלגות שהקשר שלהן לשו"ע רופף, אם בכלל.
מעדיפיםגם מפלגות שרודפות את השו''ע במוצהר!
לא מדובר במחלוקת 'הלכתית'; אם כבר - 'השקפתית'.
ולעצם הנדון - כבר השיבו למר, דהללו ס"ל ש'פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה' (שג"ז דין בשו"ע!...).
ועדיין, רבים־רבים מחסידי חב"ד אינם נוהגים כך.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אור זרוע אמר:
הפוך לגמרי. החרדים הם לא חלק מהשיח הפוליטי הכללי. חלק מהחרדים רואים בבחירות הרס הדת, וחלקם רואים בו חיזוק הדת וציות לדעת תורה. כך שההצבעה משקפת את השקפתו היומיומית במשך 4 שנים.
רק מי שאינו חרדי יכול להתייחס לבחירות כאל משחק פוליטי בלתי מחייב שניתן לשלשל פתק של הליכוד, או כל מפלגה לאומית אחרת, בלי להניד עפעף.
הבה נשאל כך: בשנת תשי"ט הגדרת ה'חרדי' עברה דרך ה'קלפי'? ובתשכ"ט? ובתשל"ט?... והמבין יבין.
השקפתנו היום־יומית, משך כל חיינו (ללא קטיעת הרצף - ח"ו - מדי ארבע שנים ומטה), היא השאיפה לקיום רצון בוראנו ית"ש - בלימוד תורתו הק', קיום מצוותיו אשר ציונו, וכ"ז בחיות ובשמחה כאשר הנחילונו אבותינו.
הצירוף בין 'הדרך המסורה לנו מדור־דור' לפתקי־הקלפיות הוא מ'חדושי' הדור האחרון (על־אף שהמנפנפים בכך טוענים לשמרנות קיצונית. ההפך הוא הנכון!); ואת"ל, זהו יסוד ושרש הדיון דכאן, ודו"ק.

דוקא בחב"ד קיים המושג של "המפלגה החרדית ביותר", וכשחסיד חב"ד מצביע למפלגה לאומית הדבר משקף את חרדיותו, לא כן?
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
הבה נשאל כך: בשנת תשי"ט הגדרת ה'חרדי' עברה דרך ה'קלפי'? ובתשכ"ט? ובתשל"ט?... והמבין יבין.


בהחלט כן!
בשום קונסטלציה לא נלקח בחשבון תשריט כזה שחלק מקולות החרדים יינתנו למלפגות חילוניות, פרט לשוליים חסרי אחריות.
לא כן לגבי חב''ד.
 
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דהללו ס"ל ש'פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה' (שג"ז דין בשו"ע!...).


וס''ל שכל יחד רשאי להחליט מה ומתי זה פיקוח נפש, גם כשהרבי מורה במפורש להיפך!
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
דוקא בחב"ד קיים המושג של "המפלגה החרדית ביותר", וכשחסיד חב"ד מצביע למפלגה לאומית הדבר משקף את חרדיותו, לא כן?
הדבר משקף שחרדיותו כפופה לשו"ע, ולא לסברות־כרס והגדרות השקפתיות מהמצאות הדור האחרון - שבנות־חלוף הֵמָּה.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אור זרוע אמר:
דוקא בחב"ד קיים המושג של "המפלגה החרדית ביותר", וכשחסיד חב"ד מצביע למפלגה לאומית הדבר משקף את חרדיותו, לא כן?
הדבר משקף שחרדיותו כפופה לשו"ע, ולא לסברות־כרס והגדרות השקפתיות מהמצאות הדור האחרון - שבנות־חלוף הֵמָּה.

תדייק: שחרדיותו כפופה לסעיף מסוים בשו"ע, שחלק מהרבנים סבורים שאין לו עניין עם החזרת שטחים במסגרת הסכם שלום, כדעת הרב עובדיה, למשל.
חרדי מן השורה לא מסוגל לשלשל פתק של מפלגה לאומית, גם אם הוא חולק מכל וכל על הנהגת המפלגות החרדיות.
אין לך סתירה פנימית יותר מזו.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מהו טעם ההתעקשות?! אף אם סבורים הינכם כצד מסוים בדיון, ניתן להבין את טענות החולקים (אף מבלי להסכים עמן). אין בכך כל פסול.

אין כאן שום 'סתירה פנימית'.
החרדיות אינה תלוי' בפתקאות־הקלפי (אף בהונגרי', מקור חוצבה - לא בזה היא נבחנה), אלא בכפיפות לרצון הבורא ית"ש.

אמת, ישנם הסבורים כי אין בכך משום פקו"נ (הגרע"י חזר בו, כנודע); אך כשם שבעניני רפואה לא אשאל לרב הגדול שבעירי - אלא את הרופא המומחה בתחום זה, כך אף בנדו"ד [ובמחילה, אין בכחי להכנס כעת לויכוחים טרחניים אודות ענין מסירת־השטחים וההתייחסות ההלכתית אליו; בפרט, שהרי אי"ז מנושא האשכול].
עכ"פ, יהא הטעם אשר יהא - לדידהו יש בזה משום פקו"נ, ולפיכך (לשיטתם) ה"ז 'דוחה כל התורה כולה'
(כולל תקציבי הישיבות; ג"ז בכלל הנדחים מפני פקו"נ).
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מהו טעם ההתעקשות?! אף אם סבורים הינכם כצד מסוים בדיון, ניתן להבין את טענות הצד השני (אף מבלי להסכים עמן). אין בכך כל פסול.

אין כאן שום 'סתירה פנימית'.
החרדיות אינה תלוי' בפתקאות־הקלפי (אף בהונגרי', מקור חוצבה - לא בזה היא נבחנה), אלא בכפיפות לרצון הבורא ית"ש.

אמת, ישנם הסבורים כי אין בכך משום פקו"נ (הגרע"י חזר בו, כנודע); אך כשם שבעניני רפואה לא אשאל לרב הגדול שבעירי - אלא את הרופא המומחה בתחום זה, כך אף בנדו"ד [ובמחילה, אין בכחי להכנס כעת לויכוחים טרחניים אודות ענין מסירת־השטחים וההתייחסות ההלכתית אליו; בפרט, שהרי אי"ז מנושא האשכול].
עכ"פ, יהא הטעם אשר יהא - לדידהו יש בזה משום פקו"נ, ולפיכך (לשיטתם) ה"ז 'דוחה כל התורה כולה'
(כולל תקציבי הישיבות; ג"ז בכלל הנדחים מפני פקו"נ).

אבהיר: אין לי כלום נגד חב"ד, אנו דנים כאן על הגדרות שאינן מעלות ומורידות.

ולגוף הדברים, הם אינם מקובלים כלל. כשם שלא יעלה על הדעת שהצבעה בקלפי דוחה שבת משום פיקוח נפש, כך אינה דוחה את האיסור של קבלת אחריות ותמיכה בהרס הדת בארץ ישראל משום פיקוח נפש.
ואין כאן ענין של 'עקשנות' אלא חוסר אימון בכנות של הטיעון הזה.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בהשתייכותם העצמית של חסידי חב"ד, בהגדרה החיצונית עליהם, או שמא גם וגם?!


אדם שהולך לביהכנ''ס עם פיג'מה הוא לא פסול, אבל כולם יסכימו שאינו חלק מן היישוב.

אתן דוגמה פשוטה.
סמארטפון.
ניטשת מערכה עצומה על הנושא. 
אפשר להתווכח על נכונותה, על הדרך, ועל המינון.

בפועל:
כל חרדי מהשורה  שמחזיק סמארטפון, מרגיש נחיתות בזה, בין אם הוא קנאי ממא''ש או ספרדי מחסידי הרב עובדיה,
גם המקילים יותר מכולם, חסידי קרלין, 
לא יתנו את זה לילדיהם,
ובוודאי לא יתפללו מתוך זה בבית הכנסת.
אפילו דלי''ם שמתפללים בקביעות בשטיבלאך חרדיים ירגישו בדרך כלל שלא בנח להתפלל עם סמארטפון.

ואילו חסידי חב''ד,
גם נעריהם הצעירים עומדים עם זה בביהכנ''ס, אפילו לא מרגישים כמה זרות יש בזה, ולו משום התחשבות בציבור שסביבם.
הם פשוט חלק מציבור אחר, שונה לגמרי.

אין צריך בשביל זהלא סקרים ולא הוכחות.
כמו שברור לכל אחד שחסיד סלאנים הוא חלק מהציבור החרדי, 
כך היחס כלפי חב''ד הוא הפוך לגמרי, 
ולפלא בעיני עצם הויכוח כאן.

ברור שאין לזה שום שייכות לשלילה או חיוב לגופה של חסידות, אבל ההגדרה אין מקום לויכוח.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
ואין כאן ענין של 'עקשנות' אלא חוסר אימון בכנות של הטיעון הזה.
לכשעצמי, ברור לי שאין כאן טיעון אמיתי של פיקו''נ, אלא סוג של ביטוי לאומי קהילתי, ואת''ל סוג של נקמנות ע''כ שהציבור לא קיבל עליו את דעתו של האדמו''ר מחב''ד בנושא.
הראיה הפשוטה היא משום שזה נעשה למורת רוחו של רבכם, ואעפי''כ.
כמי שאומר מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
החרדיות אינה תלוי' בפתקאות־הקלפי (אף בהונגרי', מקור חוצבה - לא בזה היא נבחנה), אלא בכפיפות לרצון הבורא ית"ש.
נכון שאם הרבי היה מורה להצביע למפלגה מסויימת תהי' אשר תהיה, ההצבעה לא היה בכוחה להוציא את חב'''ד מכלל חרדיותה.

שונה הדבר כאשר כל יחיד ויחיד רואה לנכון לבחור באחת המפלגות, כאשר חרדיותאינה הפרמטר העיקרי לבחירתו, והדבר נשנה כל מערכת שוב ושוב גם כאשר קדשי ישראל עומדים על כף המאזניים, בהחלט שהצבעה נגדית יש בה הכרעה ברורה.

משל למהד''ד לישיבה שעיתונים חילוניים מצויים על שולחנותיה, והתלמידים יטענו שבחירה בעיתון איננו פרמטר לקביעת חרדיותו של אדם.
 
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אור זרוע אמר:
דוקא בחב"ד קיים המושג של "המפלגה החרדית ביותר", וכשחסיד חב"ד מצביע למפלגה לאומית הדבר משקף את חרדיותו, לא כן?
הדבר משקף שחרדיותו כפופה לשו"ע, ולא לסברות־כרס והגדרות השקפתיות מהמצאות הדור האחרון - שבנות־חלוף הֵמָּה.
שחרדיותו כפופה לדעה אחת בפירוש סעיף בשו''ע,
תוך הכרזה ברורה, לא איכפת לי מחילול שבת, לא מיבנה וחכמיה, לא מכשרות ולא משום דבר אחר בשו''ע., לא מהוראת רבותי ולא מכלל גדולי ישראל.
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
הדיון מעניין.

@לבי במערב , אם כדבריך שאפילו מצביעי מרץ ירגישו היימיש בתוך חב"ד, מחמת שכן היא המדיניות.

אם כן, איך הצורה למדוד מה היא החברה החבדניקית?

בדר"כ מגדירים לפי מה לגיטימי בקהילה הזאת. (כלומר, הרי תמיד יש כאלו שעושים כנגד הקהילה, א"כ איך ההגדרה? אלא מגדירים לפי "מה לגיטימי" איזה הנהגה, מי שעושה בהפכה ירגיש חריג, ואפילו יוקע).

אבל חסידות שכולם מרגישים היימיש אפילו וכו', איך מגדירים? ואל תשיאני להוראות הרבי ובי"ד רבני וכו', דזהו הרצוי, לא המצוי
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
חשבתי שאנשים כאן רציניים. 

בעיניי רוב התגובות האחרונות מלמדות על קטנוניות נוראית. מי שבאמת חושב שהפתק שמשלשלים בקלפי מלמד משהו, איני רואה צורך בכלל להמשיך ולהתפלסף עמו. 

ואם רוב המכונים 'חרדים' באמת מונחים כל כך בפוליטיקה הקטנונית הזאת, אז כבוד הוא לחב"ד שאינם נחשבים 'חרדים'...

[מעניין שגם הטענה האחרת המפורסמת כנגד חב"ד, שלא ישנים בסוכה (בלי כל השוואה חלילה לענין המטופש של הפוליטיקה), אבל בכל זאת זה מעניין שנתפסו על משהו שעושים פעם בשנה ולזמן מאוד מוגבל, ומכלל לאו אתה שומע הן - שבכל ימות השנה הכל בסדר...] 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
[א] אבהיר: אין לי כלום נגד חב"ד, אנו דנים כאן על הגדרות שאינן מעלות ומורידות.

[ב] ולגוף הדברים, הם אינם מקובלים כלל. כשם שלא יעלה על הדעת שהצבעה בקלפי דוחה שבת משום פיקוח נפש, כך אינה דוחה את האיסור של קבלת אחריות ותמיכה בהרס הדת בארץ ישראל משום פיקוח נפש.
ואין כאן ענין של 'עקשנות' אלא חוסר אימון בכנות של הטיעון הזה.
[א] גא"מ.

[ב] חדוש דין הוא, וצ"ע אם יש לו מקום.
עכ"פ, ישנם החלוקים עליך. ומה בכך?!
זו היא כבר מחלוקת הלכתית גרידא.

 
יערב שיחי אמר:
אתן דוגמה פשוטה. סמארטפון . . חסידי חב''ד, גם נעריהם הצעירים עומדים עם זה בביהכנ''ס, אפילו לא מרגישים כמה זרות יש בזה, ולו משום התחשבות בציבור שסביבם. הם פשוט חלק מציבור אחר, שונה לגמרי.
ואני הק' מכיר - אישית - רבים מחסידי חב"ד שלא יגעו בכסילופון זה בשופו"א, ובודאי לא יעזו לעמוד עמו בפרהסיא במקום קדוש.
[הוספה לאח"ז: שמא אין הדבר מוכר דיו בציבור הרחב - אך המערכה בחב"ד נגד האינטרנט החלה כבר בשנת תשנ"ט, הרבה לפני שאר חוגי היהדות החרדית].
כבר מלתי אמורה: המגדירים עצמם כחסידי חב"ד - פנים רבות להם, ואף מצביעי 'מרץ' יכולים להמנות עליהם (מן הסתם, זכור לכמה מהנמצאים כאן מסע־הפרסומות של מ"ג בשעתו).

 
יערב שיחי אמר:
לכשעצמי, ברור לי שאין כאן טיעון אמיתי של פיקו''נ, אלא סוג של ביטוי לאומי קהילתי, ואת''ל סוג של נקמנות ע''כ שהציבור לא קיבל עליו את דעתו של האדמו''ר מחב''ד בנושא. הראיה הפשוטה היא משום שזה נעשה למורת רוחו של רבכם, ואעפי''כ. כמי שאומר מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.
והבן שואל: היכן 'הביטוי הלאומי־הקהילתי'? בזה שרבים אחרים מצביעים ג', ואין אחידות כלל בנושא?!
איפה ה'נקמנות', בהצבעה למפלגה שמררה את חיי חסידות חב"ד באה"ק ת"ו - יותר מכל רֵעותי'?!
[רצון־קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע הי' - ככל הנראה - שלא יהא בזה דבר ברור (לרבים, וביניהם המתקרבים - טריים כותיקים), על־מנת למנוע הגדרה פוליטית של תנועת חב"ד. וחפץ ה' בידו צלח...].

 
יערב שיחי אמר:
[א] נכון שאם הרבי היה מורה להצביע למפלגה מסויימת תהי' אשר תהיה, ההצבעה לא היה בכוחה להוציא את חב'''ד מכלל חרדיותה.
[ב] . . משל למהד''ד לישיבה שעיתונים חילוניים מצויים על שולחנותיה, והתלמידים יטענו שבחירה בעיתון איננו פרמטר לקביעת חרדיותו של אדם
[א] אמת. ע"ז בדיוק ניטשת המחלוקת הנ"ל, מהי כוונת רמיזותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשנים מסוימות (כדוגמת: "המפלגה החרדית ביותר לדבר ה' זו הלכה", במפנה שנות ה'תש"ל־ה'תש"מ), עד כמה (והאם) הן מהוות הוראה לזמננו, ומהי משמעותן האקטואלית...
ודאי שהמצביעים כך אינם סבורים כי הם נוהגים בניגוד לדעת רבם (אליבא דאמת, בהשפעת 'הנגיעות האישיות', אף מצביעי 'מרץ' - אם ירצו - יוכלו למצוא לכך צידוקים 'חב"דיים' כביכול; ומעשה מ"ג הנ"ל יוכיח).

[ב] תקותי שאין מר חפץ בפירוט העיתונים ש'הסתובבו' בהיכליהן של ישיבות מסוימות בעשורים הקודמים... נראה כי לא לרצון יהא לו זה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
אם כן, איך הצורה למדוד מה היא החברה החבדניקית?
ראשית, לא בהשתייכות פוליטית, שכן (כהגדרת והוראת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע) "חב"ד הינה על־מפלגתית".

ולגוף השאלה: פשוט - בעיון בכתבי־החסידות הרבים [כשם שהחפץ בידיעת הגדרת היהדות, עליו - ראשית כל - לעיין בספרות התורנית, על מרחבי' העצומים].
שם נפרשה משנתה ברוב־ככל הנושאים, ואלו שלא בפירוש נאמרו - עכ"פ מכללא יִלָּמְדוּ.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
[ב] חדוש דין הוא, וצ"ע אם יש לו מקום.
עכ"פ, ישנם החלוקים עליך. ומה בכך?!
זו היא כבר מחלוקת הלכתית גרידא.

ובכן לשיטתך מותר לחלל שבת בשביל הצבעה לקלפי למפלגה לאומית, כי פיקוח נפש דוחה שבת.
מעניין.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
ובכן לשיטתך מותר לחלל שבת בשביל הצבעה לקלפי למפלגה לאומית, כי פיקוח נפש דוחה שבת. מעניין.
תשובת הרבנים הראשיים גבי חיסוני־השבת (ולפנ"ז - תשובת הגרי"ץ דושינסקיא על חפירת השוחות בעתות־מלחמה), כוחה יפה אף בנדו"ד.
[ואליבא דאמת - אף גבי חיסון יש מגדולי־ישראל שהתירו (ע"י גוי, ובפרט אם אינו מוציא דם)].

לתשומת לב, אדגיש בזאת: כמבואר למעיין בדברי - לא הבעתי את דעתי־שלי בכל הדיון דלעיל, כי־אם הבהרתי את שיטת הסבורים אחרת.
 
חלק עליון תַחתִית