ספר חדש ממרן הגרי"ז הלוי על התורה- רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז

יודע ספר · 8/2/16

[glow=red]אפשר לומר שעד עתה לא היה ספר מקיף כזה מתורת הגרי"ז זצוקללה"ה על התורה[/glow]
צדה עיני בחנות הספרים ספר חדש ממרן הגרי"ז שלכאורה הוא רעידת אדמה ממש בהקשר לכל מה שהיה עד היום עם תורת הגרי"ז הלוי זיע"א
הספר מקיף מאות חידושים שעשרות מהם לא ידועים כלל עד עתה - ממה שהצלחתי לעבור - ועברתי על חלק נכבד ממנו.
פשוט גדול!
לפי הנכתב שם יש שם כתבים משומעי לקחו של הגרי"ז ממש.
מומלץ מאד. קניתי אחד והבאתי מתנה לאבא שלי ושוב קניתי ואז השווער שלי רצה ושוב קניתי לי.

אחד התלמידים · 8/2/16

האם שיש בזה דברים חדשים ממש, או שזה עוד ליקוט של דברים מספרים אחרים.[ומן הסתם, נלקחו בלי רשות המחבר, כולל הזכות לכתוב על הגניבה כל הזכויות שמורות. כפי שקרה בליקוט אחר של תורת הגרי"ז, כפי מה ששמעתי ממחבר ספר שממנו נלקחו דברים].

אריך · 8/2/16

יש כבר שנים "גרי"ז סטנסיל עה"ת", האם נכלל בספר זה?

יודע ספר · 9/2/16

לפי המבואר בהקדמה זה כולל הרבה דברים חדשים שלא נדפסו עד היום יש שם מחברות חדשות שהתגלו.
מעניין ביותר.

שומר-הגחלת · 3/3/16

ראיתי את הספר ורכשתי כמה ספרים כמתנות לפורים, לדעתי, ספר אדיר!
יש שם ודאי עשרות דברים חדשים ממרן הגרי"ז, אם לא מאות!

צוקר · 6/3/16

ספר מיוחד במינו.

אריך · 6/3/16

אולי אפשר כאן להביא כמה וורטים חדשים?

זקן ממרא · 6/3/16

אריך אמר:
אולי אפשר כאן להביא כמה וורטים חדשים?

לא בטוח שתמצא חדשים

אריך · 6/3/16

זקן ממרא אמר:
אריך אמר:

אולי אפשר כאן להביא כמה וורטים חדשים?

לחץ כדי להרחיב...

לא בטוח שתמצא חדשים

עברת על הספר או שאתה סתם נהנה לקטול אותו? הרי גם אתה אומר "לא בטוח", אז לאן קידמת אותי בהודעתך?

זקן ממרא · 6/3/16

לא ראיתי את הספר בעצמי, אך ת"ח אחד [תלמיד הגרמ"ד לשעבר] אמר לי שאין בו דברים חדשים.

אריך · 6/3/16

זקן ממרא אמר:
לא ראיתי את הספר בעצמי, אך ת"ח אחד [תלמיד הגרמ"ד לשעבר] אמר לי שאין בו דברים חדשים.

בשבילי ושכמותי שאיננו מצויים בבתי המדרש של בריסק, הרי שהמושג "דברים חדשים" הוא כל שלא נדפסו הדברים עד כה. מה שיודעים בחוגי בריסק לצטט בשם הגרי"ז, לא רלוונטי עבור רוב הציבור, כל שהדברים לא נדפסו. אם בכגון דא אמורים הדברים (והרי ברור ש"דברים חדשים" אינם מה שירד עתה ממתיבתא דרקיעא אלא מה שידוע איש מפי איש בתוך בריסק), הרי טוב שיצא הספר הזה.
על כן שאלתי אם אפשר להביא איזה דבר שלא נדפס עד כה.

צוקר · 6/3/16

אריך אמר:
זקן ממרא אמר:

לא ראיתי את הספר בעצמי, אך ת"ח אחד [תלמיד הגרמ"ד לשעבר] אמר לי שאין בו דברים חדשים.

לחץ כדי להרחיב...

בשבילי ושכמותי שאיננו מצויים בבתי המדרש של בריסק, הרי שהמושג "דברים חדשים" הוא כל שלא נדפסו הדברים עד כה. מה שיודעים בחוגי בריסק לצטט בשם הגרי"ז, לא רלוונטי עבור רוב הציבור, כל שהדברים לא נדפסו. אם בכגון דא אמורים הדברים (והרי ברור ש"דברים חדשים" אינם מה שירד עתה ממתיבתא דרקיעא אלא מה שידוע איש מפי איש בתוך בריסק), הרי טוב שיצא הספר הזה.
על כן שאלתי אם אפשר להביא איזה דבר שלא נדפס עד כה.

אכן. אמירה ש"אין בו דברים חדשים" מבנו של מרן הגרי"ז, בעצם מהווה "הסכמה" לספר שמכיל חידושים רבים למי שמחפש לראות מתורת בריסק בדפוס.

איש מפי איש · 6/3/16

שמחתי באומרים לי בית ה' נלך: ראשית אודה למנהלי הפורום דנן שהעמידו לטובת הציבור פורום נקי מחשש לשה"ר רכילות ופוליטיק', ואכן התבשרתי ע"י העוסקים בתחום החסימה למקומות שאינם כאלה כי פורום זה הוא היחיד בתחום שראוי לעלות על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן, תשוח"ח להם.

בעניין הספר רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז זיע"א הנני להביא את כל הפרטים על הספר, באשר נדרשתי לכאן עקב שמועה ששמעתי שיש אשר משום מה בחרו להטיל דופי בקדשים.
הספר רשימות תלמידים בנוי מכמה חלקים: א. רשימות הגאון רבי רפאל הכהן קוק זצ"ל [בהגר"ד] שהיה מבאי בית מרן זיע"א והיה משמש בעת מגורו בירושלים ככהן בבית מרן הרב זיע"א וכאות הכרת טובה על ברכת הכהנים שהייתה חביבה אצל מרן זיע"א [כשאר מצוות] אמר לו לאחר התפילה דברי תורה ממה שחידש ברוב הפעמים היה זה על פרשיות השבוע, הגאון רבי רפאל רשמם בדיוק נמרץ ונשתמרו ממנו שני מחברות מלאים בחידושים נשגבים שחלקם הגדול לא היה ידוע ברובם או בחלקם אצל תלמידי מרן הרב זיע"א, וחלקם היה ידוע אצל הקרובים למרן זיע"א, וחלקם ממה שידוע בעולם בשם מרן זיע"א.- סיפור אמירת החידושים לפני הגררה"ק היה ידוע זה מכבר אצל בני המשפחה וכבר כמה פעמים שחפשו את המחברות ולא נמצאו ועתה בס"ד נמצאו והובאו בספר הנ"ל, זו היא מציאה רבתי לא רק לתלמידי בריסק אלא לעולם היהודי כולו.
חלק נוסף בספר הנ"ל הוא 'הסטנסלאך' הם מחברות מרשימות תלמידים של הגרי"ז והגרי"ד שרשמו כל חידוש שיצא מפי מרן זיע"א לרוב חביבותם, לידי מערכת 'רשימות תלמידים' נתגלגלו כמה מחברות כאלו וגם הם מכילים חידושים רבים שגם אם הם ידועים אצל התלמידים הקרובים או אצל חלק מתלמידי הישיבה רובם לא ידועים לא לתלמידי הישיבה ולא לעולם התורה.
חלק נוסף הוא ליקוט מרשים מספרים ואסופות תורניות שבו גם יש בשורה רבתי לעולם התורה באשר גם אם אלו חידושים היו ידועים רבים מהם לא היו ידועים לציבור הרחב.
מלבד כל זאת יש כאן היקף שלא היה כדוגמתו בספר אחד מתורת מרן הגרי"ז.
אינני יודע מה האינטרס של אותם שכתבו כאן על דעת עצמם הן לטוב ואין למוטב, אבל ראיתי חובה להעלות את הדברים למען לא ישלחו הצדיקים בעוולה ידיהם ולכבוד תורת מרן זיע"א.
הספר נמכר בחנויות הספרים של הוצאת יפה נוף- פלדהיים במחיר 50 ש"ח- הביאו ברכה אל בתיכם, ותהנו מזיו אורה.
ולא באתי ח"ו להתנצח או כל כיוצ"ב רק להעמיד דברים על אמיתותם באשר שמועה ששמעתי ועיני ראו לאחמ"כ כי יש בה ממש על צורך בלתי ברור של אי מי להטיל דופי בקדשים ללא סיבה הנראית לעיני כעת.
ואחתום שוב בברכת הצלחה למנהלי המקום ולכל התלמידי חכמים דכאן- תראו להתעסק במהות ולא להחריג את המקום הזה מיעודו ותפקודו.

איש מפי איש · 6/3/16

ואגב מדי דברי אענה אף אני חלקי 'בבשורת ספרים חדשים' שיצאו לאור עולם, ה"ה הגדה של פסח מרשימה ביופיה החיצוני והפנימי על הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר בעל הכף החיים [מקווה שאינני טועה בשמו הפרטי] שיצא לאור עולם ממש בימים אלו, ראיתי את ההגדה ונתפעלתי בטוחני שרבים יהנו מאורה. והיות וראיתי שיש כאן ה'חרדים' על דברים חדשים וכו' אז בעלעול בין בתרי הספר הנ"ל ראיתי שיש שם דברים חדשים מכתב ידו, וכן תולדות מקיפות בצורה נאה ושובת לב.- אכן בשורה.

עוד שמעתי שמועה טובה כי באה על הוצאת ספר חדש ב' חלקים שעומד לצאת לאור עולם ממש בימים אלו מתולדותיו של הגאון הצדיק מזכה הרבים איש תבונות ורב פעלים לתורה ויהדות ה"ה הגאון רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל הספר כך לפי השמועה מכיל בקרבו גילויים על עולם נעלם של עבודת ה' ברוממות דבר החסר מאד היום בנפש הדור. ולחובבי ההסטוריה יש שם גילויים של מסמכים ותמונות חדשות [מאות תמונות!!].

עוד יצא לאור עולם ספר מקיף מתורת אדוננו קדוש ישראל הגר"א זיע"א- אינני זוכר כרגע אם הוא על הגדה של פסח או מועדים ראיתי בחנות ואינני זוכר בל"נ כשאבדוק שוב אשלח לכאן.

גם ראיתי שיצא לאור ספר ליקוט מבעל הבני יששכר זיע"א על כל התורה- נראה עבודה יפה אך אין לי מושג בתוכן הספר.

גם ראיתי ספר על מסכתא אבות עם פירוש 'אבות ובנים' שנכתב ע"י אב ובנו אינני זוכר שמותם כרגע, נראה מיוסד על אדני פז ואבני חפץ רבים, עלעלתי בו קצת בחנות הספרים והוא נראה אוצר בלום.
ושוב יש"כ.

יהודי · 13/4/16

הנקודה היא שיש הסבורים שכל דברי תורתו של מרן הגרי"ז שייכים להם, ומצינו כעי"ז שביום א' לאחר פטירת מרן הגרא"מ שך היה בעיתון הבית הודעה שכל מי שיש לו סיפור על מרן הגרא"מ הרי"ז שייך למי שחתם שם. ד' ירחם על כל השוטים בעולמנו.

אחד התלמידים · 13/4/16

יהודי אמר:
הנקודה היא שיש הסבורים שכל דברי תורתו של מרן הגרי"ז שייכים להם, ומצינו כעי"ז שביום א' לאחר פטירת מרן הגרא"מ שך היה בעיתון הבית הודעה שכל מי שיש לו סיפור על מרן הגרא"מ הרי"ז שייך למי שחתם שם. ד' ירחם על כל השוטים בעולמנו.

אין הדברים דומים. אין טענה לבעלות על תורת הגרי"ז [כשלא נגנב, וזה סיפור אחר], אבל יש טוענים שהם מבינים יותר טוב מה היה דעתו של הגרי"ז באמת. כמובן אין רק איזה יחידי סגולה המסוגלים להבין דברי הגרי"ז אבל ברור שאלו שעמלו כדי להבין תורתו ודקדקו יותר יבינו יותר טוב. וידוע שהגרי"ז בעצמו אמר על הסטענסיל, שיצא בחייו ושלא ברשותו, שיש שם ערבוב דברים ודברים הנכתבים שלא באופן הנכון.
שמעתי מהגר"מ סאלאוויציג ז"ל שלפני שר' זוין כתב על שיטת הגר"ח בענין חילול שבת לחולה הוא נכנס להגרי"ז ושמע זה ממנו ותיכף ומיד הוא ישב וכתב זה בבית הגרי"ז תוך כדי דיבור לשמיעתו, וכשראה הגרי"ז אח"כ מה שהוא כתב הגיב שהוא לא הבין כראוי.

אריך · 13/4/16

השאלה היא למה רק אצל בית בריסק כ"כ קשה להבין מה כוונת הרב. למה אצל רבנים וגדולים אחרים לא מצינו חרדה שכזו. ברור שהרבה חכמים הובנו שלא כהוגן, מקוצר המשיגים ועומק המושגים. אין זאת אלא שהסגנון הבריסקאי לקח את הענין הזה של "לדייק מה אמר הטאטע והזיידע" למקום מודגש מאד. וכידוע על ההקפדה על ה'נוסח' של הווארט יותר מאשר על החתירה להבין באמת מה הכוונה. כנלע"ד.

אחד התלמידים · 13/4/16

בבריסק שמים דגיש גדול על דיוק בכל דבר ולאו דוקא במה שאמר הטאטע והזיידע. זה חלק מדרך הלימוד בבריסק כידוע לכל מי שמכיר אותו. ברור שבשאר מקומות שאין להם החינוך לדיוק כזה הם אינם מקפידים כ"כ על אי דיוק, אבל למעשה כולם מקפידים על זה בדרגא שלהם. חבורתא שלי שאל פעם את הגר"ר שמולביץ ז"ל על ספר שכתב תלמיד של הגר"ח שמולביץ ומביא הרבה דברים בשמו, והגר"ש היה מאד בצער על זה שהובא הרבה דברים באופן שגוי, ומיד הזכיר ווארט מוזר שם בשם הגרח"ש לדוגמא, שהיה זה שגרם לחברותא שלי לחשוד בהספר שאינו אמין.

אריך · 13/4/16

אחד התלמידים אמר:
בבריסק שמים דגיש גדול על דיוק בכל דבר ולאו דוקא במה שאמר הטאטע והזיידע. זה חלק מדרך הלימוד בבריסק כידוע לכל מי שמכיר אותו. ברור שבשאר מקומות שאין להם החינוך לדיוק כזה הם אינם מקפידים כ"כ על אי דיוק, אבל למעשה כולם מקפידים על זה בדרגא שלהם.

לדעתי אין זו רק שאלה של דיוק, אלא של "נוסח". כלומר כיון שהעסק הוא ב"נוסח" של הווארט ולא בהבנה האישית שלו, ממילא כל העסק הוא בדיוקים של "מה בדיוק אמר". בבתי מדרש אחרים של ה'לומדות' מרשים ודורשים מהלומדים להתעמק בהבנה יותר פנימית ומשוחררת וממילא אין טעם לדוש ב"דיוק" של מה בדיוק אמר הגר"ח או הגרי"ז.

אחד התלמידים · 21/4/16

אריך אמר:
לדעתי אין זו רק שאלה של דיוק, אלא של "נוסח". כלומר כיון שהעסק הוא ב"נוסח" של הווארט ולא בהבנה האישית שלו, ממילא כל העסק הוא בדיוקים של "מה בדיוק אמר". בבתי מדרש אחרים של ה'לומדות' מרשים ודורשים מהלומדים להתעמק בהבנה יותר פנימית ומשוחררת וממילא אין טעם לדוש ב"דיוק" של מה בדיוק אמר הגר"ח או הגרי"ז.

עבור מי שאינו מבין שיטת בריסק זה אינו שאלה של דיוק אל של נוסח, אבל זה אינו שיטת בריסק. זה נכון שבבריסק מדקדים בנוסח גם במקום שנראה פעמים שאין בזה נ"מ אבל יש בזה ב' ענינים. א' עצם ההדרכה לדקדק. בבריסק שמים דגש חזק בהדרכה לחשוב באופן נכון. ר' חיים היה שואל ילדים חידות גם בעניני דעלמא במטרה ללמד אותם לחשוב. גם בענין הדיוק נוהגים כן. מי שאינו מרגיל עצמו לדייק עלול לטעות ולא לדייק גם לגבי פרטים שהם חשובים באמת.
ועוד המחליט על דעת עצמו מה פרט חשוב הדורש דיוק ומה אינו חשוב כלל יכול לטעות מחמת חסרון בהבנתו.
זה נשמע יפה לדבר על הבנה אישית והתעמקות בהבנה יותר פנימית, אבל זה כיסוי להעדר מסורת בלימוד. בבריסק יש הדגשה על מסורת בדרך הלימוד. אין זה סתירה להתעמקות אבל ההתעמקות מתחיל בהבנה איך צריכים להבין כפי המסורה ולא לחדש דרך בלי מסורה והלביש עליו איצטלא דהבנה פנימית. לא בכל מקום קבלו דרך בריסק בזה ולא באתי לקבוע איזה דרך הנכון, אבל לפני שמדברים על בריסק צריכים לדעת על מה מדברים.

אריך · 21/4/16

וכי לר' חיים היתה מסורת? ר' חיים הוא אבי החדשנים. אז הוא לא היה 'בריסקר'? נכון ופשוט שצריך הדרכה מרבותיו ואין כזה דבר לגדול מהאויר, אבל להנחה זו שצריך "מסורת" בלימוד צריך ג"כ מסורת. מסורת הוא בסימנים של עופות ובהלכה למשה מסיני. דוקא הבנה בלימוד היא דבר דינמי שמתפתח מרב לתלמיד ולא עובר מרב לתלמיד. ודבר אחד מוכרחים: ראש פתוח. לא כל קושיא ניתן לתרץ בדרך של בריסק.
בבריסק לא יכולים לטעון בעלות על התורה ולשלול שיטות אחרות בלימוד רק מפני שאין להם את המסורת של בריסק. אני לא מבין איך אפשר לחנך שבדרך הלימוד של בריסק הרי "חושבים נכון", ומכלל הן אתה שומע לאו. וכי שיטת רב"ב ליבוביץ אינה נכונה? ושיטת הגרש"ש? והחזו"א? ומי מדבר על החת"ס, הנתה"מ, הקצות, (וגם הבית הלוי), שכולם לא למדו בדרך בריסק.
זאת ועוד, תמיד אני חש שבריסק של הגרי"ז ובניו ונכדיו אינה ממש זו של הגר"ח. אם תשוה את חידושי ר' חיים על הרמב"ם עם הגרי"ז על הרמב"ם, השוני גדול מאד. בר' חיים יש הרבה הגדרות מופשטות עד למאד, ותתי נוסח דקים, דברים שאין כ"כ בהגרי"ז. ולא סתם הגרי"ז ואחריו נצמדו לקדשים, כי שם נמצא כר נרחב לסגנון הזה, ואילו אצל הגר"ח אין העדפה לקדשים, ואם כבר, לטהרות.

מוטי · 21/4/16

ובכלל, כל דבר המרחיק את התורה מהמון העם ומשליט עליה יחידים לומר שרק הם היודעים סודה הוא דבר שקשה להולמו
התורה ניתנה בעבור שיתגדל כל אחד ואחד על ידה ובעבור שיהיו כל העם שותפים בה ותהיה שוה לכל נפש כל אחד לפי רמתו
אבל לתת להמון העם לחשוב ולהבין שאינם מקיימים ואינם לומדים אותה כהוגן הוא גבהות רוח והשחתה ללא טעם וללא ריח
והדיוק בנוסחאות על חשבון הבנה וחיות אמיתית ואישית של הדבר הנידון מביא לעיקום השכל ולחוסר הבנת דבר מתוך דבר
(היה לי חבר שהיה תלמיד של מרנא הגרח"ש ליבוביץ זצ"ל,
והיה כל היום יושב ומדייק בנוסחאות השאלות והתירוצים ולכלל הבנת דברים פשוטים לא בא
ואין צריך לומר שלא נתגדל במאומה מלבד היותו יודע לדקלם את תורת רבותיו הקרוי בפי העם "רייד")

אחד התלמידים · 21/4/16

אני מבין שהיום, דור האיסטנט עם רגש חזק לדמוקרטיה ופלורליזם, קשה לקבל מושג זה שיש דברים הנקנים ע"י רק אחר זמן רב ע"י עמל יגיע והדרכה, אבל אינו מעשי לחשוב שכל אחד יכול לפתוח ספר ומיד יהיה שווה בסברתו למי ששימש ת"ח שנים רבות. אם מישהו חושב שכך זה הולך הוא אינו יכול לומר שמי שלא ס"ל כן רוצה להשליט יחידים. כתר התורה פתוח לכל מי שרוצה ללמוד, ואף אחד לא ערער על זה מעולם. דומני שזה מוסכם לכולי עלמא באיזה מידה, והשאלה אינו אלא עד כמה.
מי שאומר דבר בשם ר' חיים באופן לא נכון לא הגיע להבנה עמוקה יותר אלא לטעות עמוקה יותר. אילו הוא היה עומד על דברי ר' חיים אלא שהיה ס"ל שצריך להבין באופן אחר היה מקום לדון אם הוא בר הכי או לא אבל עכ"פ אפשר להגדיר זה כהבנה שלו. אבל מי שקיבל דבר משום שהוא ס"ל בטעות דזה מה שאמר ר' חיים אינו אלא טועה בעלמא.
לא נכון להגיד שר' חיים לא היה לו מסורה. ביסוד כל מה שאמר ר' חיים היה ע"פ המסורה שקיבל, אלא שהוא הפשיט את זה וחידש דרך להציג את זה, אבל ביסוד אינו כ"כ מחודש. רק לדוגמא, מאחר שהוזכר דברי החת"ס בקשר זה ראוי לציין מה שאמר הגרי"ז שר' חיים מעולם לא כתב אחרת מהחת"ס. פעם אמרו מקום שהוא כן כתב שלא כהחת"ס, והתברר שזה לא נדפס בחיי ר' חיים.
פלא שהוזכר שיטת רב"ב ליבוביץ כשניכר מיד לכל מי שפתח ברכת שמואל בימיו איך שרבב"ל ביטל עצמו לגמרי לר' חיים וחלק גדול מספרו הוא להבין דבריו.
ההבדל בין ר' חיים להגרי"ז היה משום שהגר"ח היה גאון גדול יותר, אבל הבדל אמיתי במהלך שלהם. כל מה שאמר הגרי"ז מתאים להגר"ח לומר ג"כ, אלא שר' חיים אמר דברים יותר גדולים מחמת גאונותו שהיה גדול יותר.
אינו מובן למה דיוק בנוסח צריך להיות על חשבון הבנה. אדרבה א"א להתעמק בהבנה עד שיודעים במה מדברים.
ואני חוזר בפעם האחרונה, יש ע' פנים לתורה ואין לבריסק מנופול, אבל ראוי למי שרוצה לדבר על [וכנגד] שיטת בריסק לידע על מה הוא מדבר.

אריך · 21/4/16

א. מה הפלא שהוזכר רב"ב? הרי הוא לא היה "בריסקר", הוא היה "קמניצר". אמנם תלמיד של הגר"ח אבל לא בריסקר כמשפחת הגרי"ז.

ב. ר' חיים בשיטת לימודו היה ע"פ המסורה שקיבל? ממי? שמא מהנצי"ב? וכי יש דבר יותר גלוי מכך שר' חיים בא עם מהלך חדש צח ומצוחצח? כבר בדורו דיברו הרבנים הזקנים שיש כאן משהו חדש שהוא די זר להם.
אני חוזר שוב בתוקף שהגרי"ז והגר"ח אינם מהלך זהה, וזה נגלה להלומד בספריהם. ר' חיים מתעסק עם הגדרות מופשטות מאד, והגרי"ז לא.

ג. סבורני שאנחנו לא מבינים זה את זה. וכי אמרנו שלא צריך שימוש? שלא צריך רב'ה? אלא שהסגנון של ההתעסקות היתירה ב"מה אמר הטאטע" או "הזיידע" נותן תחושה שרק שם נמצא אור האורות של האמת. צריך רב'ה אבל התלמיד הנאמן מוצא את המקום לחידוש ולפיתוח שיטת הרב'ה. וכמו שניתן לראות אצל תלמידי הגר"ח כהגרש"ש, הגרב"ד, הגרא"ו, הגרא"ז, שכל אחד לקח את תורת הרב הגדול למקום אחר ופיתח שיטה ייחודית משלו.
ועכשיו נשאל בריסקר דהיום: האם אתה חושב שיש מקום לפתח את שיטת הגרי"ז? או שהיא הגיעה לשיא המיצוי הרצוי אצלו, ואין מקום לפתח. מעניין אותי לדעת מה התשובה שלו.

יודע ספר · 22/4/16

נידון מעניין אך חסר מאד ומעיד על חוסר התמצאות לכאו', א. יש את שיטת הלימוד דבריסק, ב. חידושי התורה דבריסק.
ברור שהדרך להגיע לחידושי התורה דבריסק על פי רוב הוא ע"י לימוד בשיטת הלימוד דבריסק, אבל אין הכרח ללמוד את חידושי התורה דבריסק ע"י דרך הלימוד דבריסק.
ומכאן לפשט את הנושא קצת. יש ב' מעלות [להמקובל בשבח מעלה של בריסק בעולם התורה] יש את דרך הלימוד שאי אפשר להגיע אליה ע"י לימוד בספרים וכדו' אלא באמת להיות חניך ישיבות בריסק או תלמידיהם, ב. יש מלבד זאת את ה'תורות' המאומתות, ה'תורת אמת' דבריסק. תורות אלו ניתנות ללמוד גם בדרך לימוד ישיבתית רגילה עצם היסודות ניתנות לפלפול ולהבנה להקש ולמלחמה, אך בדרך הלימוד דבריסק מקבלות משמעות אחרת גוון אחר, צבע אחר, מ'דין' פשוט הנראה לפעמים אפור עד קודר, בדרך הלימוד דבריסק מתגלה עומק דיוק ובדיוק, והמבין יבין.
'תורת אמת' אינה שלילה של דרכים אחרות ח"ו לא זו הדרך ולא זו העיר, ולא זו הכוונה [במענה להערת הר"ר מוטי ידידינו] תורת אמת היא העמדת הדברים בדיוק כפי שנבט מתוך הכתב מתוך מערכת הלימוד דהגמ' ללא דחוקים ופישורים, הן אמת שיש דרכים אחרות אך הכלל הוא לא 'שתורת בריסק היא האמת' אלא 'האמת היא היא תורת בריסק' והמבין יבין הייטב את גודל החילוק והגדרתו. מקווה שדברי יובנו כהלכתם.

טרוצער · 24/4/16

ההבדל בין ר' חיים להגרי"ז היה משום שהגר"ח היה גאון גדול יותר, אבל הבדל אמיתי במהלך שלהם. כל מה שאמר הגרי"ז מתאים להגר"ח לומר ג"כ, אלא שר' חיים אמר דברים יותר גדולים מחמת גאונותו שהיה גדול יותר.

כמדומה שהגרי"ז נצמד הרבה יותר ל'טקסט' [במיוחד בחי' על התורה] ואילו הגר"ח מוציא את החידושים מהחשבון שעל כרחך שנאמר כך וכך

אחד התלמידים · 24/4/16

טרוצער אמר:
ההבדל בין ר' חיים להגרי"ז היה משום שהגר"ח היה גאון גדול יותר, אבל הבדל אמיתי במהלך שלהם. כל מה שאמר הגרי"ז מתאים להגר"ח לומר ג"כ, אלא שר' חיים אמר דברים יותר גדולים מחמת גאונותו שהיה גדול יותר.

לחץ כדי להרחיב...

כמדומה שהגרי"ז נצמד הרבה יותר ל'טקסט' [במיוחד בחי' על התורה] ואילו הגר"ח מוציא את החידושים מהחשבון שעל כרחך שנאמר כך וכך

דרך הלימוד של בריסק רחב יותר ממה שחושבים. כל אחד שם דגש יותר במה שהתאים לו יותר.
אגב, העולם חושבים שחי' ר' חיים הלוי עמוקים מאד וקשים להבין ואילו חי' הגרי"ז קל , אבל האמת שחי' הגרי"ז עמוקים מאד רק שנכתבו בבהירות מיוחדת ומטעה שזה קל להבין, אבל המתעמק בו יראה שאינו כ"כ פשוט כמו שנראה מראייה מקופיא, וידוע זה ללומדים.

אריך · 24/4/16

כדי להמחיש מה שכתבתי לעיל שלהבנתי דרך הגר"ח שונה וכוללת סברות מופשטות, אביא מדברי הגר"ח בספרו, (והוא גם ענינא דיומא), בהל' קרבן פסח פ"ה ה"ז, בדבר הקושיא על הרמב"ם שפסק שקטן שהגדיל בין שני פסחים ושחטו עליו בראשון, פטור, והקשו מאי שנא מאכילת מצה שכשאכל בזמן שהיה פטור לא יצא. וביאר
"דשאני פסח ממצה, דבפסח הא מלבד מצות הפסח שעליו הא יש בזה עוד דין הקרבת הקרבן, מה שהוא קרבנו וקרב עבורו ועולה לו, ככל הקרבנות שקרבים ועולים לבעליהם, ובחשו"ק הרי לא מצינו רק דאינם בני מצוות ומשום דלאו בני חיובא ואזהרה נינהו, אבל אינם מופקעים מעצם הדינים, ואם הם פטורים ממצות הפסח, אבל מ"מ בני ק"פ נינהו ופסחם קרב עליהן ועולה להם לשם פסח ככל הקרבנות שועלין לבעליהן... משא"כ במצה דאין באכילתה שום חלות דין מלבד קיום המצוה, א"כ בחשו"ק דלאו בני מצוות נינהו ממילא לא קיימו שום דבר, וע"כ כל שהגדיל או נתפתח ונשתפה חייב במצות מצה, כיון דאכתי לא קיימו דבר בדין אכילת מצה".
ממשיך הגר"ח:
"ובאמת נראה דגם בדין קיום המצוה חלוק מצה מפסח, דבפסח עיקר המצוה חלה על החפצא של מעשה המצוה, שהוא הקרבת הקרבן שעולה לו, דבזה שהקרבן עולה לשם בעליו הוי קיום המצוה שבו ממילא, ובכה"ג דקיום המצוה נעשית ממילא, שוב הדר דינא דחייל דין קיום המצוה גם בחשו"ק כיון דמעיקר הדינים לא הופקעו, משא"כ במצות אכילת מצה, דבעצם מעשה המצוה דהוא אכילת המצה ליכא שום חלות דין על החפצא, ורק דחובתו בהמצוה היא דמשויא ליה לקיום מצוה, וע"כ שפיר אמרינן דבחשו"ק דלאו בני חיובא נינהו ממילא ליכא בהו גם דין קיום מצוה כלל".

מה הוסיף הגר"ח בנוסח השני, ולמה הוזקק אליו? ובאמת שמעתי בנעוריי מאחד מרבותיי שהקושי בספר הגר"ח הוא להבין את ה"וגם". כי דבר מצוי הוא שמבאר מהלך, ומיד ממשיך בנוסח מעט שונה (כמו בקטע הנ"ל), וכאן הוא האתגר, להבין מה כאב לגר"ח.

לדעתי מתגלה כאן עולם של דקויות, ולכאורה לא מצוי כאלה 'כיוו'צוצ'ים' בספר הגרי"ז.

יודע ספר · 25/4/16

מקובל בשם מרן הגרב"ד זיע"א שאמר שלמרן הגרעק"א זיע"א היה 7 דרכים בלימוד התורה, ומרן הגר"ח זיע"א נטל ממנו 2 דרכים ועל זה נבנה עולם הישיבות.
ואינני מבין גדול להעמיד הדברים האלו, אבל המעיין בחי' הגרעק"א ובתשובותיו יראה לנכון כי הם כוללים הרבה סגנונות מה שלא מצינו כמעט בשום אחרון, יש לו חידושים בפשט ממש, וחשבונות בפשט, וחידושי הבנה עמוקה, ואפי' פלפולים לפעמים, וכמובן 'לשיטתו' וכו' התורה של הגרעק"א כוללת מאד ואין אדם פשוט יכול להקיף את מכלול הסגנונות שם, ובעולם הישיבות באמת לא לקחו מהגרעק"א אלא את דרך עומק ההבנה והלומדעס' שבדבריו והשאר הניחו.

ולגוף הנידון נדמה לי שעצם העמדת הגר"ח והגרי"ז זה מול זה, מקורה בחטא הטפשות, כמו שלא נעמיד את הגרשש"ק והנודע ביהודה זה מול זה, כי בוודאי לכל אחד סגנון משלו וצורת לימוד משלו, וזה שהם אב ובן ניחא, ושבוודאי כל אחד השפיע על השני ניחא גם כן, אך מכאן ועד להעמידם אחד מול השני זה מתמיה ביותר כידוע ליודעי ספר ושובתי שער.

יהודי · 26/4/16

כבר מס' ימים אינני מבין מה הנידון הכא

ספר חדש ממרן הגרי"ז הלוי על התורה- רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש חדש

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

נושאים דומים