טעויות של הוצאת עוז והדר בתלמוד בבלי.
- Thread starter מכל מלמדי השכלתי
- תאריך התחלה
-
- תגים
- עוז והדר
הבוחן אמר:
אכן דבריך נכוחים.
ובכל זאת רבים מיושבי בית המדרש שותפים לדעה שידם של אנשי עוז והדר קלה מידי על ההדק ואינם יושבים ז' נקיים (ואפילו לא יום כנגד יום) לפני ששולחים יד בכל הקדוש והיקר.
וכדרכם של שולחי ידיים פעמים הם צודקים ופעמים...
כפי שפורום זה הוכיח ומוכיח.
אדגיש עוד. אין באשכול זה שום כוונה להתנגח. או לעשות פרסומת שלילית וכיוצ"ב.
רק להביא תועלת ללומדים בגמרות עוז והדר, שידעו לפקוח עין ולא לקבל כל מה שכתוב שם כתורה מסיני. וכבר העידו רבים וטובים שפעמים רבות התעכבו הרבה זמן על דבר מסויים עד שגילו שכל קושיים נובע מטעות קטנה של המדפיסים.
וכן כעין מה שיש בהרבה ספרים שיוצאים במהדורה שניה שעושים בסופם רשימת טעויות.
ויהי רצון שחפץ ד' בידינו יצלח
נ.ב. ואם יוודע למדפיסים על אשכול זה ויתקנו בעצמם במהדורות הבאות והיה זה שכרנו. ואם יש מי שיכול להשתדל לשם כך, אדרבה.
אלכס אמר:
את הטעויות שאני העלתי בד"כ כן.
כל הטעויות שהועלו לאחרונה הם לא ממני ולא בדקתי אותם במהדורות החדשות.
אם התכוונת למשהו ספציפי אנא ציין
אולי יש שם טעויות, אך בוודאי לא יותר מבהוצאות אחרות, ובוודאי אי אפשר להשוות את כל ספרי עוז והדר, כי אכן יש יותר מדוקדק ויש פחות.סלע אמר:
לידיעתך, שאם באת סתם להשמיץ, אתה לא מאיים על אף אחד, אל תקנה עוז והדר, ההפסד כולו שלך.... הספרים של הוצאות עוז והדר הם הספרים הכי פופולריים והכי אהובים על הציבור . בדוק.
לא באתי להשמיץ כשם שבדבריך גם אם ניכר שיש לך יד ורגל בעוז והדר (אל תקנה. ההפסד כולו שלך. הכי אהובים הכי פופולריים) אני לא מניח שבאת לפרסם. אלא באתי להודיע ללומד שיש בדבריהם גם טעויות ומומלץ מי שחשוב לו הדקדוק ועוד לרכוש הוצאות אחרות . אני לא מציין אלו הוצאות כיון שאין לי ענין לפרסם מישהו כל אחד שיתיעץ עם מומחים כבר ידע מה לרכוש ומה למשוך את ידו. ראה מה שערערו עליהם בהדפסת ספר שלם שיחסו לרמב"ן לא אות לא מילה ספר שלם, שכל המבינים והמומחים שללו מכל וכל שהספר הוא של הרמב"ן. והם התעקשו מפני סיבות מסוימות..לכתוב בכותר הספר שיצא מידי הרמב"ן וככזה יש להם הרבה אי דיוקים וטעויות ברור שיש להם המון זכויות אבל גוף שכל מטרתו לתקן טעויות אסור שיפלו לו עצמו טעויות.סופר אמר:
חשוב לדייק בעובדות לכן ארחיב מעט בעניין זה על אף שלא זו היתה מטרת האשכול...סלע אמר:
עוז והדר הוציאו את אחד מספרי הנ"ך עם פירוש המלבי"ם. מדובר בפירוש שלא היה מוכר עד כה. בפירוש הובאו פעמים רבות פירושים מהרמב"ן.
בקבצי ישורון הביאו מחקר שערכו על פירוש זה והתברר שפירוש המלבי"ם הנ"ל אינו מהמלבי"ם אלא מקבוצת משכילים שערכו פירוש בסגנון המלבי"ם על מנת לקנטר... והרמב"ן שמובא שם מוזכר בכתבי היד בשם רמבמ"ן והכוונה היא לאחד מראשי ההשכלה.
בישורון הנ"ל מציינים לשבח את ה"הוצאת הספרים מבית שמש" על ששיתפו עמם פעולה באופן מלא והסירו את כל הספרים מהמדפים.
לענ"ד לכך נתכוון ר' סלע. אם יש פרשיה אחרת שאינני מכיר אשמח אם יכתבו לי בפרטי כי כאמור לא זו מטרת האשכול...
ישי בן ישראל
משתמש ותיק
אם אתה מתכוון לרמב"ן שיה"ש - נראה לך שזה טעות כזו קריטית? גם שעוועל הדפיסו בספרו 'כתבי רמב"ן' על אף הקדמתו שזה אינו לרמב"ן (ובפרט שסוכ"ס הוא מבית המדרש שממנו ינק הרמב"ן)סלע אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
היום ראיתי שאותה הטעות חוזרת על עצמה גם במתיבתא במבוא לזבחים (חיפשתי ולא מצאתי את שנת ההדפסה)
ynigun אמר:
מן הראוי לציין שבכל הוצאת ספרים יש טעויות. ומה שאנו דנים על ספרי עוז והדר הם מהטעמים האמורים לעיל ובפרט שהם הספרים היותר נפוצים כיום
כלפי ליא אמר:
כדי שהקוראים יכולו להבין את דבריך. וכדי שלא יטעו גם הם אולי כדאי שתפרט יותר.
אני מאמין שכולם מעדיפים להבין אותך ולא רק להאמין לך...
סוכה לב ע"ב
הגמרא דנה מהו "ענף עץ עבות" ומביאה את דעת רבי אלעזר בן יעקב שדורש "ענף עץ עבות שטעם עצו ופריו שווה הוה אומר זה הדס".
במתיבתא (הערה נג) כתבו בזה"ל:
הריטב"א הקשה שבגמרא להלן נאמר "פרי עץ הדר שטעם עצו ופריו שווה" ולא בהדס, ולפיכך גרס בגמ' וכו'
כשקראתי את ההערה לא הבנתי מה קשה לומר שדרשו כן גם על הדס וגם על אתרוג. ומדוע צריך לשנות את הגירסא.
ולכן פתחתי בריטב"א וראיתי שאמנם הוא גורס אחרת. אך לא מחמת הקושיא שהזכירו בהערה אלא מחמת קושיא אחרת לגמרי. והקושיא שהזכירו לא היתה קשה לו כלל.
וז"ל הריטב"א: ולא גרסינן עץ שטעם עצו ופריו שוה שהרי מענף עץ עבות ליכא למדרש הכי שהרי אין בכתוב זכר פרי וגבי אתרוג הוא דדרשינן הכי. עכ"ל.
א"כ מצינו שוב שעוז והדר טעו בהבנת הריטב"א בדברים פשוטים
הגמרא דנה מהו "ענף עץ עבות" ומביאה את דעת רבי אלעזר בן יעקב שדורש "ענף עץ עבות שטעם עצו ופריו שווה הוה אומר זה הדס".
במתיבתא (הערה נג) כתבו בזה"ל:
הריטב"א הקשה שבגמרא להלן נאמר "פרי עץ הדר שטעם עצו ופריו שווה" ולא בהדס, ולפיכך גרס בגמ' וכו'
כשקראתי את ההערה לא הבנתי מה קשה לומר שדרשו כן גם על הדס וגם על אתרוג. ומדוע צריך לשנות את הגירסא.
ולכן פתחתי בריטב"א וראיתי שאמנם הוא גורס אחרת. אך לא מחמת הקושיא שהזכירו בהערה אלא מחמת קושיא אחרת לגמרי. והקושיא שהזכירו לא היתה קשה לו כלל.
וז"ל הריטב"א: ולא גרסינן עץ שטעם עצו ופריו שוה שהרי מענף עץ עבות ליכא למדרש הכי שהרי אין בכתוב זכר פרי וגבי אתרוג הוא דדרשינן הכי. עכ"ל.
א"כ מצינו שוב שעוז והדר טעו בהבנת הריטב"א בדברים פשוטים
בבקשה. הנה ההסבר:
קושית הריטב"א היא שלא שייך לדרוש "שטעם עצו ופריו שוה" אם בפסוק נזכר רק עץ ולא נזכר בו פרי ("ענף עץ עבות").
מחמת קושיא זו בלבד הוא משנה את הגרסא של הגמרא.
ומה הביא לידי בלבול בגרסת הגמרא (לשיטתו שזו אכן גרסא מוטעת)? כמקור אפשרי לגירסא המוטעת שהוא שולל הוא מביא שדרשו דרשה כזו באתרוג. ואולי משם נתגלגלה בטעות הגירסא להדס.
לעומת זאת בעוז והדר הציגו את השאלה כאילו הוא מניח שאי אפשר משום מה לדרוש "שטעם עצו ופריו שווה" על שתי פסוקים במקביל.
ואם מצינו שדרשו כן על אתרוג בהכרח לשנות את הגרסא בהדס.
מקווה שעכשיו זה ברור גם למי שלא מונח בדיוק בסוגיא.
קושית הריטב"א היא שלא שייך לדרוש "שטעם עצו ופריו שוה" אם בפסוק נזכר רק עץ ולא נזכר בו פרי ("ענף עץ עבות").
מחמת קושיא זו בלבד הוא משנה את הגרסא של הגמרא.
ומה הביא לידי בלבול בגרסת הגמרא (לשיטתו שזו אכן גרסא מוטעת)? כמקור אפשרי לגירסא המוטעת שהוא שולל הוא מביא שדרשו דרשה כזו באתרוג. ואולי משם נתגלגלה בטעות הגירסא להדס.
לעומת זאת בעוז והדר הציגו את השאלה כאילו הוא מניח שאי אפשר משום מה לדרוש "שטעם עצו ופריו שווה" על שתי פסוקים במקביל.
ואם מצינו שדרשו כן על אתרוג בהכרח לשנות את הגרסא בהדס.
מקווה שעכשיו זה ברור גם למי שלא מונח בדיוק בסוגיא.
מחיפוש מהיר בתורת אמת יצא כך:
תלמוד בבלי - נדה - רש''י-דף ט - ב
ועוד עברו עליה שלש עונות וראתה דיה שעתה. לקמן בעי גמרא דאי לא עברו עליה [highlight=yellow]שלשה[/highlight] עונות שניות אלא לסוף עונה חזאי כשאר נשים מאי לפי שיש לנטות הדבר לשני צדדים כדבעי לפרושי בסיפא: [highlight=yellow]כלומר שגם לפי שיטתם כך הגירסה ברש"י.[/highlight]
שלחן ערוך - יורה דעה-סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה - תצוגה משולבת
לִטְהוֹרָה לְטַהֵר עַצְמָהּ. נב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁכֻּלָּן שָׁווֹת. אֲבָל אִם אַחַת רְאוּיָה לִרְאוֹת יוֹתֵר מֵחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה תּוֹלָה בָּרְאוּיָה. {נג} כֵּיצַד, אַחַת זְקֵנָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ [highlight=yellow]שְׁלֹשָׁה[/highlight] עוֹנוֹת וְלֹא רָאֲתָה, וְאַחַת יָלְדָה, זְקֵנָה טְהוֹרָה, וְיָלְדָה טְמֵאָה. אַחַת מְעֻבֶּרֶת שֶׁהֻכַּר עֻבָּרָהּ, וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, מְעֻבֶּרֶת טְהוֹרָה, וְשֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, טְמֵאָה.
ועוד דוגמאות אמנם ברוב המקומות כתוב שלש עונות.
אגב מצוי שתיבות שהיום משמשות בלשון זכר כתבו אותם בעבר בלשון נקבה ולהפך, (אין לי דוגמה כרגע בראש). מ"מ זה לא טעות קריטית בהבנה.
תלמוד בבלי - נדה - רש''י-דף ט - ב
ועוד עברו עליה שלש עונות וראתה דיה שעתה. לקמן בעי גמרא דאי לא עברו עליה [highlight=yellow]שלשה[/highlight] עונות שניות אלא לסוף עונה חזאי כשאר נשים מאי לפי שיש לנטות הדבר לשני צדדים כדבעי לפרושי בסיפא: [highlight=yellow]כלומר שגם לפי שיטתם כך הגירסה ברש"י.[/highlight]
שלחן ערוך - יורה דעה-סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה - תצוגה משולבת
לִטְהוֹרָה לְטַהֵר עַצְמָהּ. נב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁכֻּלָּן שָׁווֹת. אֲבָל אִם אַחַת רְאוּיָה לִרְאוֹת יוֹתֵר מֵחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה תּוֹלָה בָּרְאוּיָה. {נג} כֵּיצַד, אַחַת זְקֵנָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ [highlight=yellow]שְׁלֹשָׁה[/highlight] עוֹנוֹת וְלֹא רָאֲתָה, וְאַחַת יָלְדָה, זְקֵנָה טְהוֹרָה, וְיָלְדָה טְמֵאָה. אַחַת מְעֻבֶּרֶת שֶׁהֻכַּר עֻבָּרָהּ, וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, מְעֻבֶּרֶת טְהוֹרָה, וְשֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, טְמֵאָה.
ועוד דוגמאות אמנם ברוב המקומות כתוב שלש עונות.
אגב מצוי שתיבות שהיום משמשות בלשון זכר כתבו אותם בעבר בלשון נקבה ולהפך, (אין לי דוגמה כרגע בראש). מ"מ זה לא טעות קריטית בהבנה.
סוכה לה ע"א
לפני המילים "תנן של תרומה טמאה" הוסיפו בהוצאת עוז והדר נקודה המורה על הפסק עניין.
למרות שזה המשך של השאלה הפותחת במילים "קא סלקא דעתיה" וכו'.
סיבת הטעות מובנת. כי בדרך כלל המילה תנן היא התחלה של עניין חדש. אבל כאן זה לא נכון כאמור.
לפני המילים "תנן של תרומה טמאה" הוסיפו בהוצאת עוז והדר נקודה המורה על הפסק עניין.
למרות שזה המשך של השאלה הפותחת במילים "קא סלקא דעתיה" וכו'.
סיבת הטעות מובנת. כי בדרך כלל המילה תנן היא התחלה של עניין חדש. אבל כאן זה לא נכון כאמור.
מוחל וסולח
משתמש ותיק
במסכת מנחות דף סט ע"ב.
"בעי ר' זירא חיטין שירדו בעבים מהו?"
ובהמשך..
"ומי איכא כי האי גוונא? אין, כדעדי טייעא נחיתא ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי"
רש"י: שירדו בעבים - עם המטר, כששתו העבים באוקיינוס בלעו ספינה מליאה חטין:
לשיטת עוז והדר במהדורת מתיבתא (בהערות למטה, כמדומני הערה ח') מדובר על תהליך התאיידות מי הים והפיכתם לאדים, ואח"כ הפיכתם לגשם.
ולפי דעתם, תהליך התאיידות מי הים, יכול להעלות ספינה מלאת חיטה אל השמים ולהמטיר אותה על האדמה.
ובאמת הם מציינים את דברי הנודע ביהודה (כמדומני) שלא רק החיטה "התאיידה", אלא אף הספינה. גם הם מרגישים במוזרות הדבר.
נראה לי יותר הגיוני להבין את דברי רש"י, שהוא מסביר את תופעת הטבע המכונה כיום הוריקן/טייפון/טורנדו (תלוי לפי מיקום הסופה).
אולי הם הבינו בטעות את דברי רש"י "כששתו העבים באוקיינוס" בצורה הזו "כששטו העבים באוקיינוס"
אשמח אם אי מי יוכל להעלות את הדף/הערה המדוברת.
"בעי ר' זירא חיטין שירדו בעבים מהו?"
ובהמשך..
"ומי איכא כי האי גוונא? אין, כדעדי טייעא נחיתא ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי"
רש"י: שירדו בעבים - עם המטר, כששתו העבים באוקיינוס בלעו ספינה מליאה חטין:
לשיטת עוז והדר במהדורת מתיבתא (בהערות למטה, כמדומני הערה ח') מדובר על תהליך התאיידות מי הים והפיכתם לאדים, ואח"כ הפיכתם לגשם.
ולפי דעתם, תהליך התאיידות מי הים, יכול להעלות ספינה מלאת חיטה אל השמים ולהמטיר אותה על האדמה.
ובאמת הם מציינים את דברי הנודע ביהודה (כמדומני) שלא רק החיטה "התאיידה", אלא אף הספינה. גם הם מרגישים במוזרות הדבר.
נראה לי יותר הגיוני להבין את דברי רש"י, שהוא מסביר את תופעת הטבע המכונה כיום הוריקן/טייפון/טורנדו (תלוי לפי מיקום הסופה).
אולי הם הבינו בטעות את דברי רש"י "כששתו העבים באוקיינוס" בצורה הזו "כששטו העבים באוקיינוס"
אשמח אם אי מי יוכל להעלות את הדף/הערה המדוברת.