אחד מן הגולה אמר:
אדם ששונה הלכות איננו מקיים 'אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', אלא רק שונה הלכות. משא"כ הלומד בעיון זהו הקיום של אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא [כל עוד איננו לומד בשיטת הפלפול אולי]
יש כאן נקודה חשובה בדברי
@אחד מן הגולה שנבלעה בשטף הדברים, ולדעתי יש להדגישה.
כשדנים על לומד שאינו ברמה שהוא עצמו מתוך לימודו שלו יוציא הלכות ויגלה חדשות, אלא רק יקנה לעצמו ידע באשר כבר יודעים ומורים אחרים, אין שום משמעות ומשקל ל'אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא', כי השמועה כשלעצמה כבר מוסקת להלכה והוא לא מחדש בה דבר בתחום זה.
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אמור ביחס למי שמוציא דינים 'חדשים' מתוך שמועתו, והשמעתתא עצמה נעשית מוסקת להלכתא מלימודו. (הגע עצמך, וכי יהודה שלא זכה מתחילה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכי הפי' שנאטמו אזניו לשמוע את הפסקים של יתר הלומדים במתיבתא דרקיעא?)
לכן, כשדנים לגבי לימוד ישיבתי, וטוענים עליו שהוא לא לאסוקי וכו', אם כבר - אז ההיפך הוא הנכון. ברור שצורב צעיר בתחילת דרכו לא בא כבר לידי מידה רבתא זו, אבל הוא קונה אט אט לעצמו כלים לכך, לברר את התבן מן הבר ולדעת לדמויי מילתא למילתא ולא לקרב את הרחוקים בזרוע וכו' וכו', (ונכון שכל זה בתנאי שהלימוד לא הופך למקצוע של שעשוע לוגי, ואכן חטאו בזה רבים), ומשא"כ מי שכל מגמתו לשנן דברי קודמיו ולהיות "בקי ב...", גם אם זה ספר חשוב כמו משנה ברורה לדוגמא, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אין כאן והוראה אין כאן, אלא רק תיווך בין השואלים לספר, והספר הוא בעצם ה'מורה'. (ושכיח באמת אצל רבים מדרך שינון זו העטורים באיצטלא, שמגיעים לשאלות חדשות שלא ממש כתובות במקור, ולזה אין כוחם יפה כלל ועיקר, וכו' וכו' כידוע).
סתם כך, מישהו מכיר מקור שמעלת הלימוד היא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בלבד <כמו שנראה מהרצינות של הדו"ד כאן>? בדיוק כמו הציטוט של הגמ' שמזכירה זאת כמעלה אפשר להביא עוד ציטוטים אחרים על הרבה מעלות אחרות שיש בעסק התורה. (אם כבר - יש משמעות מסוימת לגמ' בקידושין מ. שהזכירו שתלמוד מביא לידי מעשה, ששם רואים ש"תלמוד" בסתמא קרוי דבר המביא לידי מעשה, ולאפוקי עיסוק בדברים שאינם הלכות כלל, אבל כנראה שגם כבוד
@לבי במערב שהזכיר את ד' הגמ' הנ"ל לא יניח לנו להסיק משם שעיסוק במעשה מרכבה אינו חשוב לימוד, ואכן את ד' הגמ' כנראה י"ל).
