פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
כוונתך בינוני ולא גדול.וישכון אמר:
נראה שכוונת הברייתא לפי פירוש זה, כוכב אחד פעמים שהוא ודאי יום.
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
איך יתכן שני כוכבים בינונים מיד אחרי השקיעה - אליבא דהגאונים ?
- Thread starter וישכון
- תאריך התחלה
נראה שכוונת הברייתא לפי פירוש זה, כוכב אחד פעמים שהוא ודאי יום.
תסביר לי מה שאמרת. לא הבנתי אותך.פינחס רוזנצוויג אמר:כן. יש לרב יוסף ראיה, לא שהוא הביא את הראיה, אבל זה חילוק טרוויאלי.תורתך אמר:יש לו סיוע [לדבריו מדברי ר' יהודה].
מסכים שזה פירושם וכוונתם?
בנוסף, לגבי הלשון:
"ורב יוסף קא מסתייעא, דר' יהודה קא יאהיב שיעורא ליום אחר שקיעת החמה".
מה הפירוש: קא מסתייעא ?
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
בשביל מה הדיון הזה?תורתך אמר:תסביר לי מה שאמרת. לא הבנתי אותך.פינחס רוזנצוויג אמר:כן. יש לרב יוסף ראיה, לא שהוא הביא את הראיה, אבל זה חילוק טרוויאלי.תורתך אמר:יש לו סיוע [לדבריו מדברי ר' יהודה].
מסכים שזה פירושם וכוונתם?
בנוסף, לגבי הלשון:
"ורב יוסף קא מסתייעא, דר' יהודה קא יאהיב שיעורא ליום אחר שקיעת החמה".
מה הפירוש: קא מסתייעא ?
כתבת שרב יוסף הביא ראיה לשיטתו.
עניתי שאינו מדוקדק אלא הגאונים הביאו ראיה לשיטת רב יוסף.
למעשה אין הבדל בין שתי הגישות, הדיון הוא האם יש ראיה מדברי רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום וכו' כרב יוסף או לא.
תשובה: יש.
שאלה: מה הראיה?
תשובה: כי לרבה מיד בהעלמות עגולת החמה כבר הוא בין השמשות ואם כן לא יתכן מצב שיש כוכב אחד והוא עדיין יום, כי אין שום כוכב (בינוני!) יוצא קודם העלמות עגולת החמה.
אם אנו אומרים שהגאונים הביאו ראיה לרב יוסף. האם הם הביאו את הראיה - מהכוכבים?פינחס רוזנצוויג אמר:בשביל מה הדיון הזה?תורתך אמר:תסביר לי מה שאמרת. לא הבנתי אותך.פינחס רוזנצוויג אמר:כן. יש לרב יוסף ראיה, לא שהוא הביא את הראיה, אבל זה חילוק טרוויאלי.
בנוסף, לגבי הלשון:
"ורב יוסף קא מסתייעא, דר' יהודה קא יאהיב שיעורא ליום אחר שקיעת החמה".
מה הפירוש: קא מסתייעא ?
כתבת שרב יוסף הביא ראיה לשיטתו.
עניתי שאינו מדוקדק אלא הגאונים הביאו ראיה לשיטת רב יוסף.
למעשה אין הבדל בין שתי הגישות, הדיון הוא האם יש ראיה מדברי רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום וכו' כרב יוסף או לא.
תשובה: יש.
שאלה: מה הראיה?
תשובה: כי לרבה מיד בהעלמות עגולת החמה כבר הוא בין השמשות ואם כן לא יתכן מצב שיש כוכב אחד והוא עדיין יום, כי אין שום כוכב (בינוני!) יוצא קודם העלמות עגולת החמה.
מסכים?
איך וודאי יום אם מדובר בכוכב בינוני שמופיע אחר השקיעה, והכוכב הראשון שמופיע אחר השקיעה כבר בין השמשות אפילו לרב יוסף, כי לא מופיע אף פעם שום כוכב בין השקיעה לשתי דקות אחר השקיעה .פינחס רוזנצוויג אמר:כוונתך בינוני ולא גדול.וישכון אמר:עדיין קשה שהרי אפילו כוכב אחד לא בינוני ולא גדול לא מופיע בין השקיעה לבין השמשות
נראה שכוונת הברייתא לפי פירוש זה, כוכב אחד פעמים שהוא ודאי יום.
זה כתבת לפני הפשט המוזר שהמצאת או אחרי?פינחס רוזנצוויג אמר:לא יוצא דבר כזה משום תשובת הגאונים, הכל חלום.וישכון אמר:שהרי מתשובת הגאונים יוצא שנראים שני כוכבים בינונים בין השקיעה לשתי דקות אחרי השקיעה
פינחס רוזנצוויג אמר:מעיניין שאתה מביא את ה'מנחת כהן' שאמר שאצלם (באמסטרדם!) ד' חומשי שעה אחרי השקיעה השמים כבר מלאים כוכבים וכנראה בגלל שהם בעמק(?) ורבינו תם היה בהר.חפר אמר:מעניין שאתה רואה מה שהמנחת כהן
לכן לגבי עדות הכוכבים המנחת כהן דוקא דלא כרבינו תם.
מה הקשר, אני רק אמרתי שאף אחד מרבותינו לא ראה כוכבים בעשרים דקות אחרי השקיעה, ואתה רואה שמים עמוסים בכוכבים
26 דקות בירושלים זה 30 דקות אחרי השקיעה במישור, מה שרואים לפני זה זה כמה כוכבים בודדים למומחים ויודעים היכן להסתכל, והם נראים בקושי ומאוד חלש, ובוודאי לא שייך להגיד שהשמים עמוסים בכוכביםיושבי יעבץ אמר:חפר אמר:מעניין שאתה רואה מה שהמנחת כהן, והפר"ח, והמהרי"ף, והדברי יוסף, והנברשת, והרב טיקוצ'ינסקי ועוד הרבה גדולים לא ראו.פינחס רוזנצוויג אמר:דוקא לא.
אמנם איני יכול לאסוף לכאן עדים בדבר, יען ובפורום דיגיטלי עסקינן, אבל אני ועוד כמה אברכים עימי בדקנו כמה וכמה לילות פה ק"ק מודיעין עילית, ואכן 20 דק' אחרי השקיעה השמים כבר עמוסים מכוכבים (אולי גדולים!)
החומרא של חצי שעה היא פסיכולוגית בלבד.
אתה מעוניין לצאת ולבדוק? או סתם להוציא ג'וקרים?
אני בתקופת הקורונה - התפללתי על הגג, וכל יום הייתי ממתין לכוכבים, ובלי מקצועיות אחרי 25-6 דקות מצאתי את הכוכבים בקלות (ירושלים)
ידידי הלך עם הרב זלמן קורן והוא הראה פחות מ20 דקות
תחפש גם מאמרים של חיילים בשמירה שראו פחות מכך.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
זה כתבתי מאז ומעולם, והפשט שלי לא מוזר בכלל.חפר אמר:זה כתבת לפני הפשט המוזר שהמצאת או אחרי?
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
את דעתי על דברי המנחת כהן כבר הבהרתי, והרמב"ם והבן איש חי ראו כוכבים אחרי 20 דקות, ובעצם גם הגר"א והגר"ז, ולמעשה גם האבן עזרא, אבל על האחרון איני רוצה להיכנס לויכוח.חפר אמר:פינחס רוזנצוויג אמר:מעיניין שאתה מביא את ה'מנחת כהן' שאמר שאצלם (באמסטרדם!) ד' חומשי שעה אחרי השקיעה השמים כבר מלאים כוכבים וכנראה בגלל שהם בעמק(?) ורבינו תם היה בהר.חפר אמר:מעניין שאתה רואה מה שהמנחת כהן
לכן לגבי עדות הכוכבים המנחת כהן דוקא דלא כרבינו תם.
מה הקשר, אני רק אמרתי שאף אחד מרבותינו לא ראה כוכבים בעשרים דקות אחרי השקיעה, ואתה רואה שמים עמוסים בכוכבים
פינחס רוזנצוויג אמר:זה כתבתי מאז ומעולם, והפשט שלי לא מוזר בכלל.חפר אמר:זה כתבת לפני הפשט המוזר שהמצאת או אחרי?
כלומר מאז ומעולם ידעת את הפשט הזה, או שגם בלי זה הכל חלום?
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
זה שורה שלא הבנתי, כל עוד שיש כוכב אחד בינוני שייך לומר שהוא יום, אם עדיין לא הכסיף התחתון.וישכון אמר:כבר בין השמשות אפילו לרב יוסף
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
ברור, כלומר עברתי כערך 20 פעם על תשובת הגאונים ולא הצלחתי למצוא את הראיה הנ"ל, ולכן הבהרתי שאין ראיה מהתשובה הנ"ל, וביקשתי כבר בעבר שמשהו יסביר לי את הראיה, ועתה לראשונה ראיתי מהיכן נובעת הטעות בתשובת הגאונים, והזדרזתי לתקן את הטעות של הרבנים שליט"אא ולהבהיר היטב את דברי התשובה הנ"ל.חפר אמר:פינחס רוזנצוויג אמר:זה כתבתי מאז ומעולם, והפשט שלי לא מוזר בכלל.חפר אמר:זה כתבת לפני הפשט המוזר שהמצאת או אחרי?
כלומר מאז ומעולם ידעת את הפשט הזה, או שגם בלי זה הכל חלום?
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
לא הבנתי מה כוונתך מהכוכבים, הם הביאו ראיה מכוכב אחד.תורתך אמר:אם אנו אומרים שהגאונים הביאו ראיה לרב יוסף. האם הם הביאו את הראיה - מהכוכבים?
מסכים?
פינחס רוזנצוויג אמר:את דעתי על דברי המנחת כהן כבר הבהרתי, והרמב"ם והבן איש חי ראו כוכבים אחרי 20 דקות, ובעצם גם הגר"א והגר"ז, ולמעשה גם האבן עזרא, אבל על האחרון איני רוצה להיכנס לויכוח.חפר אמר:פינחס רוזנצוויג אמר:מעיניין שאתה מביא את ה'מנחת כהן' שאמר שאצלם (באמסטרדם!) ד' חומשי שעה אחרי השקיעה השמים כבר מלאים כוכבים וכנראה בגלל שהם בעמק(?) ורבינו תם היה בהר.
לכן לגבי עדות הכוכבים המנחת כהן דוקא דלא כרבינו תם.
מה הקשר, אני רק אמרתי שאף אחד מרבותינו לא ראה כוכבים בעשרים דקות אחרי השקיעה, ואתה רואה שמים עמוסים בכוכבים
הגר"ז כותב 24 דקות ורק לזכי הראות, הגר"א לא כותב ממה שראה רק ממה שיוצא לו מהסוגיא, הרמב"ם לפי רוב הדעות בכלל לא סובר כהגאונים.
אבל בעצם אני לא חולק על כל העדויות שראו כוכבים, אני רק אומר שרואים כוכבים בודדים בקושי ממש, ואילו היה כמו שאמרת שהשמים כבר עמוסים בכוכבים, לא היו רוב הגדולים מתקשים לראותם.
תיתי לו להרב @פינחס רוזנצוויג שעונה בסבלנות על דברי החפר"ה - במידה לא מצויה.פינחס רוזנצוויג אמר:זה כתבתי מאז ומעולם, והפשט שלי לא מוזר בכלל.חפר אמר:זה כתבת לפני הפשט המוזר שהמצאת או אחרי?
פינחס רוזנצוויג אמר:ברור, כלומר עברתי כערך 20 פעם על תשובת הגאונים ולא הצלחתי למצוא את הראיה הנ"ל, ולכן הבהרתי שאין ראיה מהתשובה הנ"ל, וביקשתי כבר בעבר שמשהו יסביר לי את הראיה, ועתה לראשונה ראיתי מהיכן נובעת הטעות בתשובת הגאונים, והזדרזתי לתקן את הטעות של הרבנים שליט"אא ולהבהיר היטב את דברי התשובה הנ"ל.חפר אמר:פינחס רוזנצוויג אמר:זה כתבתי מאז ומעולם, והפשט שלי לא מוזר בכלל.
כלומר מאז ומעולם ידעת את הפשט הזה, או שגם בלי זה הכל חלום?
א. אם בכלל לא הבנת מה רוצים, מה הביא אותך לדוחק הזה
ששתי כוכבים בין השמשות זה אחרי זמן רב מתחילת בין השמשות, ושכוכב אחד יום זה לאו דווקא רק לפעמים זה יום?
ב. הרי מדובר על כוכבים שלא נראים לפני השקיעה, אז אם כוכב אחד עדיין יום זה חייב להיות בין השקיעה הראשונה לשתי דקות אחרי השקיעה, והרי אין דבר כזה במציאות.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
בנקודה הזו לא בטוח שהבחנתי.חפר אמר:ושכוכב אחד יום זה לאו דווקא רק לפעמים זה יום?
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
זה לא חייב להיות, זה יכול להיות.חפר אמר:זה חייב להיות בין השקיעה הראשונה לשתי דקות אחרי השקיעה,
א"כ איך לא הבנת את הראיה, הרי אם כוכב אחד תמיד יום, זה אומר שעד הכוכב השני זה יום, אז חייב להיות שהכוכב השני יוצא שתי דקות אחרי השקיעה, לא לפני ולא אחרי.פינחס רוזנצוויג אמר:בנקודה הזו לא בטוח שהבחנתי.חפר אמר:ושכוכב אחד יום זה לאו דווקא רק לפעמים זה יום?
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
ז"ל (רסא סעיף ב ד"ה שהוא ג') והחוש מכחיש לכל רואה שמע"ה הוא שיעור גדול הרבה מאוד על צה"כ אחר השקיעה ובמדינות הנוטין לצפון שע"ה מתחיל בקיץ בחצי הלילה א"כ אין צ"ה כלל בקיץ עכ"ל.חפר אמר:הגר"א לא כותב ממה שראה
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
לא הבחנתי בנקודה שצריך לבאר שכוכב אחד יום, היינו שיתכן שהוא יום, אבל כן הבנתי ששני כוכבים לילה בין השמשות היינו שהכוכב השני מגיע בבין השמשות, ושעיקר ראית הגאונים היא משלילת דעת רבה שסובר שמשקיעת החמה מתחיל בין השמשות, כי לא יתכן כוכב אחד קודם השקיעה, כל זה היה ברור לי, ועדיין ברור לי, ובוא גם ברור לכל מעיין בתשובה באובייקטיביות.חפר אמר:א"כ איך לא הבנת את הראיה, הרי אם כוכב אחד תמיד יום, זה אומר שעד הכוכב השני זה יום, אז חייב להיות שהכוכב השני יוצא שתי דקות אחרי השקיעה, לא לפני ולא אחרי.פינחס רוזנצוויג אמר:בנקודה הזו לא בטוח שהבחנתי.חפר אמר:ושכוכב אחד יום זה לאו דווקא רק לפעמים זה יום?
רק לא הבחנתי שכוכב אחד יום צריך לבאר פעמים שהוא יום, פשוט לא עמדתי על הנקודה הזו, ברור שאם הייתי מעיין הייתי עומד עליה מעיקרא. ובאופן בלתי מודע הבנתי שזה צריך להיות הפשט,ורק מתוך הפילפול כאן יצאה גם נקודה זו לאור.
פינחס רוזנצוויג אמר:זה לא חייב להיות, זה יכול להיות.חפר אמר:זה חייב להיות בין השקיעה הראשונה לשתי דקות אחרי השקיעה,
אבל במציאות זה לא יכול להיות, אין דבר כזה אף פעם שיוצא כוכב אחרי השקיעה לפני שש דקות אחרי השקיעה.
ועוד יוצא פשט מאוד משונה, כוכב אחד יום הכוונה שספק יום גמור ספק בין השמשות וברגע שיוצא ורגע אחרי זה כבר יכול להיות בין השמשות, כוכב שני בין השמשות הכוונה וודאי בין השמשות ועוד לפני שיצא הכוכב השני, שלוש כוכבים לילה הכוונה לילה וודאי באותו רגע לא לפני ולא אחרי, ברצינות נראה לך שזה פשט אמיתי?.
מה הקשר, אני מדבר על עשרים דקות אחרי השקיעהפינחס רוזנצוויג אמר:ז"ל (רסא סעיף ב ד"ה שהוא ג') והחוש מכחיש לכל רואה שמע"ה הוא שיעור גדול הרבה מאוד על צה"כ אחר השקיעה ובמדינות הנוטין לצפון שע"ה מתחיל בקיץ בחצי הלילה א"כ אין צ"ה כלל בקיץ עכ"ל.חפר אמר:הגר"א לא כותב ממה שראה
לפני ששמעת על הקושיא מה הביא אותך ללמוד פשט בגמרא שתי כוכבים בין השמשות באמצע בין השמשות? הרי ברור שזה לא פשט הפשוט ומפורש ברמב"ם ועוד ראשונים לא ככה, אלא מאי רצית לתרץ את הקושיא, אז למה אמרת שאין שום ראיה והכל חלום, היית צריך להגיד את התירוץ שתירצת לך.פינחס רוזנצוויג אמר:לא הבחנתי בנקודה שצריך לבאר שכוכב אחד יום, היינו שיתכן שהוא יום, אבל כן הבנתי ששני כוכבים לילה בין השמשות היינו שהכוכב השני מגיע בבין השמשות, ושעיקר ראית הגאונים היא משלילת דעת רבה שסובר שמשקיעת החמה מתחיל בין השמשות, כי לא יתכן כוכב אחד קודם השקיעה, כל זה היה ברור לי, ועדיין ברור לי, ובוא גם ברור לכל מעיין בתשובה באובייקטיביות.חפר אמר:א"כ איך לא הבנת את הראיה, הרי אם כוכב אחד תמיד יום, זה אומר שעד הכוכב השני זה יום, אז חייב להיות שהכוכב השני יוצא שתי דקות אחרי השקיעה, לא לפני ולא אחרי.פינחס רוזנצוויג אמר:בנקודה הזו לא בטוח שהבחנתי.
רק לא הבחנתי שכוכב אחד יום צריך לבאר פעמים שהוא יום, פשוט לא עמדתי על הנקודה הזו, ברור שאם הייתי מעיין הייתי עומד עליה מעיקרא. ובאופן בלתי מודע הבנתי שזה צריך להיות הפשט,ורק מתוך הפילפול כאן יצאה גם נקודה זו לאור.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
חפר אמר:פינחס רוזנצוויג אמר:זה לא חייב להיות, זה יכול להיות.חפר אמר:זה חייב להיות בין השקיעה הראשונה לשתי דקות אחרי השקיעה,
אבל במציאות זה לא יכול להיות, אין דבר כזה אף פעם שיוצא כוכב אחרי השקיעה לפני שש דקות אחרי השקיעה.
ועוד יוצא פשט מאוד משונה, כוכב אחד יום הכוונה שספק יום גמור ספק בין השמשות וברגע שיוצא ורגע אחרי זה כבר יכול להיות בין השמשות, כוכב שני בין השמשות הכוונה וודאי בין השמשות ועוד לפני שיצא הכוכב השני, שלוש כוכבים לילה הכוונה לילה וודאי באותו רגע לא לפני ולא אחרי, ברצינות נראה לך שזה פשט אמיתי?.
אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה. תניא נמי הכי כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה.
'כוכב אחד יום' כלומר כוכב אחד פעמים שהוא עדיין יום.
'שנים בין השמשות' כלומר אבל שנים הם ודאי בין השמשות.
'שלושה לילה' כלומר כשרואים שלושה כוכבים הוא ודאי לילה.
מה הדוחק? לא הבנתי.
אתה חושב שיש דבר כזה לפעמים כוכב שאף פעם לא נראה לפני השקיעה ונראה בין השקיעה לשתי דקות אחרי השקיעה?פינחס רוזנצוויג אמר:חפר אמר:פינחס רוזנצוויג אמר:זה לא חייב להיות, זה יכול להיות.
אבל במציאות זה לא יכול להיות, אין דבר כזה אף פעם שיוצא כוכב אחרי השקיעה לפני שש דקות אחרי השקיעה.
ועוד יוצא פשט מאוד משונה, כוכב אחד יום הכוונה שספק יום גמור ספק בין השמשות וברגע שיוצא ורגע אחרי זה כבר יכול להיות בין השמשות, כוכב שני בין השמשות הכוונה וודאי בין השמשות ועוד לפני שיצא הכוכב השני, שלוש כוכבים לילה הכוונה לילה וודאי באותו רגע לא לפני ולא אחרי, ברצינות נראה לך שזה פשט אמיתי?.
אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה. תניא נמי הכי כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה.
'כוכב אחד יום' כלומר כוכב אחד פעמים שהוא עדיין יום.
'שנים בין השמשות' כלומר אבל שנים הם ודאי בין השמשות.
'שלושה לילה' כלומר כשרואים שלושה כוכבים הוא ודאי לילה.
מה הדוחק? לא הבנתי.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
חפר אמר:לפני ששמעת על הקושיא מה הביא אותך ללמוד פשט בגמרא שתי כוכבים בין השמשות באמצע בין השמשות? הרי ברור שזה לא פשט הפשוט ומפורש ברמב"ם ועוד ראשונים לא ככה, אלא מאי רצית לתרץ את הקושיא, אז למה אמרת שאין שום ראיה והכל חלום, היית צריך להגיד את התירוץ שתירצת לך.פינחס רוזנצוויג אמר:לא הבחנתי בנקודה שצריך לבאר שכוכב אחד יום, היינו שיתכן שהוא יום, אבל כן הבנתי ששני כוכבים לילה בין השמשות היינו שהכוכב השני מגיע בבין השמשות, ושעיקר ראית הגאונים היא משלילת דעת רבה שסובר שמשקיעת החמה מתחיל בין השמשות, כי לא יתכן כוכב אחד קודם השקיעה, כל זה היה ברור לי, ועדיין ברור לי, ובוא גם ברור לכל מעיין בתשובה באובייקטיביות.חפר אמר:א"כ איך לא הבנת את הראיה, הרי אם כוכב אחד תמיד יום, זה אומר שעד הכוכב השני זה יום, אז חייב להיות שהכוכב השני יוצא שתי דקות אחרי השקיעה, לא לפני ולא אחרי.
רק לא הבחנתי שכוכב אחד יום צריך לבאר פעמים שהוא יום, פשוט לא עמדתי על הנקודה הזו, ברור שאם הייתי מעיין הייתי עומד עליה מעיקרא. ובאופן בלתי מודע הבנתי שזה צריך להיות הפשט,ורק מתוך הפילפול כאן יצאה גם נקודה זו לאור.
כי לא חיברתי בין המימרא בדף לד למימרא בדף לה, רק ממקריאת תשובת הגאונים לא ניכר היטב הבעיה בסוגיה, אלא שלשונם מורה על כוונתם, ולכן לא עמדתי על הבעיה בנוסח כוכב אחד יום.
אחרי פילפול עמוק בתשובת הגאונים אפשר להעמיס בדבריהם כרבינו תם וצריך לדחוק כמה דוחקים גדולים, וכיון שלא הבנתי את הפילפול בדבריהם העזתי לכתוב 'חלום'.
אכן המילה הזו לא היתה במקום, אבל לזכותי יאמר שהניק שפתח את האשכול לא היה כאן כל הזמן, אז רציתי למנוע ממנו את הקריסה לתוך הבלאגן הזה.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
בלשון רב יהודה אמר שמואל ובלשון הברייתא הביאור עולה היטב, כן?חפר אמר:אתה חושב שיש דבר כזה לפעמים כוכב שאף פעם לא נראה לפני השקיעה ונראה בין השקיעה לשתי דקות אחרי השקיעה?פינחס רוזנצוויג אמר:חפר אמר:אבל במציאות זה לא יכול להיות, אין דבר כזה אף פעם שיוצא כוכב אחרי השקיעה לפני שש דקות אחרי השקיעה.
ועוד יוצא פשט מאוד משונה, כוכב אחד יום הכוונה שספק יום גמור ספק בין השמשות וברגע שיוצא ורגע אחרי זה כבר יכול להיות בין השמשות, כוכב שני בין השמשות הכוונה וודאי בין השמשות ועוד לפני שיצא הכוכב השני, שלוש כוכבים לילה הכוונה לילה וודאי באותו רגע לא לפני ולא אחרי, ברצינות נראה לך שזה פשט אמיתי?.
אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה. תניא נמי הכי כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה.
'כוכב אחד יום' כלומר כוכב אחד פעמים שהוא עדיין יום.
'שנים בין השמשות' כלומר אבל שנים הם ודאי בין השמשות.
'שלושה לילה' כלומר כשרואים שלושה כוכבים הוא ודאי לילה.
מה הדוחק? לא הבנתי.
רק נשארה לך קושיא 'איך יתכן כוכב אחד ביום תוך שתי דקות מהשקיעה?'
וזו לא קושיא כל כך גדולה, כי כמה כוכבים צצים להם באותו הזמן, ואף שאתה מכנה אותם גדולים, הירושלמי מכנה אותם בינוניים, כי כל כוכב שלא נראה ביום הוא בינוני, וממילא כל כוכב שלא נראה אלא אחר השקיעה הוא בינוני, ומכאן שסריוס וכד' יכולים להחשב לבנוניים, ועדיין הוא יום חוץ מלרבה וקשה עליו מהברייתא.
פינחס רוזנצוויג אמר:ז"ל (רסא סעיף ב ד"ה שהוא ג') והחוש מכחיש לכל רואה שמע"ה הוא שיעור גדול הרבה מאוד על צה"כ אחר השקיעה ובמדינות הנוטין לצפון שע"ה מתחיל בקיץ בחצי הלילה א"כ אין צ"ה כלל בקיץ עכ"ל.חפר אמר:הגר"א לא כותב ממה שראה
אני כבר זמן רב מחפש משהו שיסביר לי פשט בדברי הגר"א שציטטת, איך ומה החוש מכחיש?
נושאים דומים
- תגובות
- 9
- צפיות
- 307
- תגובות
- 22
- צפיות
- 630
- תגובות
- 33
- צפיות
- 425