סיפורים מופלאים על בני־התורה הַמְסֻלָּאִ֖ים

E. W

משתמש ותיק
אוהב ימים אמר:
דניאלי אמר:
אוהב ימים אמר:
כמובן לכל יודע ומכיר המציאות, זה מופרך לחלוטין! ותמימותם של המאמינים בסיפורים אלו, גורמת להמשך החורבן הנורא של אנשים שמחתנים ילדיהם וחייהם אינם חיים. ועוזרת למרצים למיניהם להתפרנס משקרים אלו ולחתן ילדיהם בנחת.
יורשה לי לשאול (אולי מסקרנות), האם אתה מכיר מקרוב מעשים כאלה של אברכים לומדי תורה יותר מעשר שנים אחרי שגמרו לחתן שמתבוססים בחובות או רק מהשערה.
מכיון שאני מכיר מקרוב כמה וכמה שהתבוססו בחובות עצומים ואפילו של מליונים וכמה שנים בודדות אחרי שגמרו לחתן הצליחו לכסות את חובותיהם באורח פלא
מכיר הרבה מאוד! 
רואה מסביבי כל יום אנשים שנתמכים כלכלית בידי ילדיהם. 
מכיר הרבה שלא משלמים חובות לגמ"חים. 
רואה את הבנות שמראש לא מתחתנות על סמך ההבטחה המוזרה שברגע שיגמרו לחתן יכסו את חובותיהם באורח פלא. 
מתפלא שאנשים כאן מכירים מציאות אחרת, אני אולי יעשה בירור נוסף. 
מקווה שכל מי שמכיר את המצוקה מקרוב יצטרף אלי, לבל ישתרשו אגדות מעוותות כאלו שאין להם שום בסיס לדעתי. 
הרב @אוהב ימים, וכי אינך מאמין באלוקי השמים שהבטיח לכל עמלי תורה שיוספקו מזונותיהם כפי המצטרך להם? כדאי שתעשה בירור נוסף לפני שאתה מדבר סרה בקב"ה...  ( סליחה על החריפות, אבל המושכל ראשון שלך שכ"כ פשוט לך שעמלי תורה האמיתיים בוודאי לא עוזר להם הקב"ה לחתן את ילדיהם בלי חובות נובע לענ"ד מחוסר אמונה הבסיסית ביותר)

אני אישית שמעתי את הסיפור הנ"ל מפי הרב קסלר הרב דקריית ספר, וסיפר לי עם שם הנדיב שסיפר את זה לו אישית!  לך ותשאל אותו ותברר את הסיפור ותגלה שאכן יש אלוקים בארץ!!! 
 
 

אוהב ימים

משתמש רגיל
E. W אמר:
אני אישית שמעתי את הסיפור הנ"ל מפי הרב קסלר הרב דקריית ספר, וסיפר לי עם שם הנדיב שסיפר את זה לו אישית!  לך ותשאל אותו ותברר את הסיפור ותגלה שאכן יש אלוקים בארץ!!!
אנסה לברר.
רק לא כ"כ הבנתי את הנקודה של 'עשר שנים אחרי שגמרו לחתן' וכי הבעיה הגדולה היא שאנשים ימותו עם חובות? הבעיה היא איך הם חיים, האם זה חיים נורמלים לחיות בלחץ חובות מטורפים כאלו, האם זה הגיוני שאנשים בערך 30 שנה מחייהם [עד שיעברו 'עשר שנים מיום שגמרו לחתן'] חייהם לא יהיו חיים. ואם אין מה לעשות בסדר.
אבל הרי אמירות אלו נועדו להצדיק את המהלך, וזה שערורייה בעיני.
 

אוהב ימים

משתמש רגיל
יאיר1 אמר:
זה הענין, עוד כמה שנים תבין דבר וחצי נוסף.
בגילך, זה בסדר שאתה חושב ככה, וכשתגדל תבין.
הצעירים טרם חתונתם, טוב שיחשבו כך ולא יפריזו בציפיות.
אבל ההורים בס"ד סמוכים ובטוחים, ורואים ניסים גלויים - זו המציאות - למרות שהיא הזויה! ה' עוד יותר....

בנות לא נישאות רק בגלל שזהו רצון ה', ואם ה' רוצה להעמיד מישהי בנסיון, שתסבור שהכסף הוא המעכב, אז הוא מעמידה בנסיון זה, אותה ואולי גם את הוריה. ולא חסרות רווקות זקנות שיש להן כסף, וגם יופי, וגם ....
הקב"ה קצת בוחן אותנו.
טוב תעשה אם תתן קצת יותר אמון בבורא עולם
החלשת הבאים לסייע לאנשים ולהמעיט בסבלם, במסווה של כך הוא רצון ה', לדעתי הוא היפך דעת התורה, וכל מעשיהם של גדולי הדורות מוכיחים ששקדו כל ימיהם על תקנת עם ישראל.
כ"ש כאן שבחלקו זהו עוולה שנעשית בידי אדם.
וגם המעלים מעיני הציבור את הקושי והשלכותיו, חבר הוא לבעל משחית.
ותמוה בעיני שנושא זה הידוע לכל ודובר כל כך רבות, ואף בידי גדולי ישראל, הוא כביכול חידוש שאני מחדש.
הדבר היחיד שאני מעורר שסיפורים הזוים כמו הנזכר למעלה [ומהכרות קרובה עם המקום הנזכר הנ"ל הוא מופרך לחלוטין], נותנים הצצה לנתיב הכזבים שהנושא הזה עובר, כשהמרצים למיניהם מספרים על ניסים גלויים וכיסוי כל החובות, ובפועל אנשים רבים קורסים בצורה נוראית.
עד שאנשים לא יסירו את מסווה הבושה, ויספרו ברבים את המצב הבלתי מציאותי שנקלעו אליו, על כל השלכותיו, לא ישתנה כלום. לא יפחיתו בהוצאות החתונות, ימשיכו לדרוש סכומים מופרכים וכו'.

ואוסיף: ברור שיש לכל אדם בכל יום גילויים של השגחה פרטית היאך ה' מגלגל לידיו את הנצרך לו. אבל כאן כפי הידוע לי לא מתגלגלים לידיו של אף אחד מליון שקל. [אולי ניסים בודדים]. והניסים המדוברים חלקם הכוונה לאור שבתוך החושך [כגון בדרך לגמ"ח עצר לי טרמפ שהביא אותי עד הגמ"ח.. מצאתי הלוואה גדולה.. אספתי נדבות וקיבלתי תרומה גדולה..] שודאי שזה דבר חשוב אך אינו מצדיק את המהלך. ומי שמטעה אנשים שכביכול יש איזה נס לכולם הוא בכלל לפני עוור לא תתן מכשול.
ועוד אציין: ברור שיש חלק נכבד בציבור שמסתדר עם ענין נישואי ילדיו בלא נסים גלויים, כגון אנשים ששני בני הזוג מרוויחים יפה, קיבלו ירושה, משפחתם אינה מרובת ילדים, שווי דירתם עלה מאוד ויכולים למוכרה, הורים בעלי יכולת, כלכלו צעדיהם בתבונה ורכשו דירות מגיל צעיר וכעת הם מכניסות הרבה כסף.
אך עדיין לחלק גדול מהציבור כל זה לא קיים, וכאן החזקים המקושרים מאוד שורדים איכשהו בעזרת הלוואות בתנאים נוחים, תרומות מגבירים, סיוע מקרנות שונות. והחלשים פשוט לא שורדים.
 

E. W

משתמש ותיק
אוהב ימים אמר:
E. W אמר:
אני אישית שמעתי את הסיפור הנ"ל מפי הרב קסלר הרב דקריית ספר, וסיפר לי עם שם הנדיב שסיפר את זה לו אישית!  לך ותשאל אותו ותברר את הסיפור ותגלה שאכן יש אלוקים בארץ!!!
אנסה לברר.
רק לא כ"כ הבנתי את הנקודה של 'עשר שנים אחרי שגמרו לחתן' וכי הבעיה הגדולה היא שאנשים ימותו עם חובות? הבעיה היא איך הם חיים, האם זה חיים נורמלים לחיות בלחץ חובות מטורפים כאלו, האם זה הגיוני שאנשים בערך 30 שנה מחייהם [עד שיעברו 'עשר שנים מיום שגמרו לחתן'] חייהם לא יהיו חיים. ואם אין מה לעשות בסדר.
אבל הרי אמירות אלו נועדו להצדיק את המהלך, וזה שערורייה בעיני.
הוא לא אמר שעשר שנים כן חיו בחובות ובדחקות, הסיפור מספר שלא מצא אף אחד שחיתן את ילדיו והוא בחובות גדולים כעת.  כמובן שכל זה דווקא באותם אלו שבאמת ממיתים עצמם ביגיעת התורה, ולא עושים כל מיני שטויות בדרך... כגון שמתעקשים דווקא על שידוך של משפחה חשובה ומוכנים להיכנס לחובות של עוד כמה מאות אלפי שקלים בשביל עוד קצת כבוד מהשכנים..   דו"ק ותשכח שכל אלה שעמלים בתורה כל ימיהם וחיים בפשטות בצורה נורמלית ולא הולכים בגדולות ונפלאות... מצליחים לחתן את ילדיהם בצורה ניסית... 
כמובן שזה לא מובטח למי שלא עמל בתורה ברצינות, אך גם בין אלו שלא זכו לכך יש הרבה מאוד גילויי השגחה לבוטחים בה' וההולכים בתמים בעסק נישואי ילדיהם. 
 
 

יאיר1

משתמש ותיק
אוהב ימים אמר:
יאיר1 אמר:
זה הענין, עוד כמה שנים תבין דבר וחצי נוסף.
בגילך, זה בסדר שאתה חושב ככה, וכשתגדל תבין.
הצעירים טרם חתונתם, טוב שיחשבו כך ולא יפריזו בציפיות.
אבל ההורים בס"ד סמוכים ובטוחים, ורואים ניסים גלויים - זו המציאות - למרות שהיא הזויה! ה' עוד יותר....

בנות לא נישאות רק בגלל שזהו רצון ה', ואם ה' רוצה להעמיד מישהי בנסיון, שתסבור שהכסף הוא המעכב, אז הוא מעמידה בנסיון זה, אותה ואולי גם את הוריה. ולא חסרות רווקות זקנות שיש להן כסף, וגם יופי, וגם ....
הקב"ה קצת בוחן אותנו.
טוב תעשה אם תתן קצת יותר אמון בבורא עולם
החלשת הבאים לסייע לאנשים ולהמעיט בסבלם, במסווה של כך הוא רצון ה', לדעתי הוא היפך דעת התורה, וכל מעשיהם של גדולי הדורות מוכיחים ששקדו כל ימיהם על תקנת עם ישראל.
כ"ש כאן שבחלקו זהו עוולה שנעשית בידי אדם.
וגם המעלים מעיני הציבור את הקושי והשלכותיו, חבר הוא לבעל משחית.
ותמוה בעיני שנושא זה הידוע לכל ודובר כל כך רבות, ואף בידי גדולי ישראל, הוא כביכול חידוש שאני מחדש.
הדבר היחיד שאני מעורר שסיפורים הזוים כמו הנזכר למעלה [ומהכרות קרובה עם המקום הנזכר הנ"ל הוא מופרך לחלוטין], נותנים הצצה לנתיב הכזבים שהנושא הזה עובר, כשהמרצים למיניהם מספרים על ניסים גלויים וכיסוי כל החובות, ובפועל אנשים רבים קורסים בצורה נוראית.
עד שאנשים לא יסירו את מסווה הבושה, ויספרו ברבים את המצב הבלתי מציאותי שנקלעו אליו, על כל השלכותיו, לא ישתנה כלום. לא יפחיתו בהוצאות החתונות, ימשיכו לדרוש סכומים מופרכים וכו'.

ואוסיף: ברור שיש לכל אדם בכל יום גילויים של השגחה פרטית היאך ה' מגלגל לידיו את הנצרך לו. אבל כאן כפי הידוע לי לא מתגלגלים לידיו של אף אחד מליון שקל. [אולי ניסים בודדים]. והניסים המדוברים חלקם הכוונה לאור שבתוך החושך [כגון בדרך לגמ"ח עצר לי טרמפ שהביא אותי עד הגמ"ח.. מצאתי הלוואה גדולה.. אספתי נדבות וקיבלתי תרומה גדולה..] שודאי שזה דבר חשוב אך אינו מצדיק את המהלך. ומי שמטעה אנשים שכביכול יש איזה נס לכולם הוא בכלל לפני עוור לא תתן מכשול.
ועוד אציין: ברור שיש חלק נכבד בציבור שמסתדר עם ענין נישואי ילדיו בלא נסים גלויים, כגון אנשים ששני בני הזוג מרוויחים יפה, קיבלו ירושה, משפחתם אינה מרובת ילדים, שווי דירתם עלה מאוד ויכולים למוכרה, הורים בעלי יכולת, כלכלו צעדיהם בתבונה ורכשו דירות מגיל צעיר וכעת הם מכניסות הרבה כסף.
אך עדיין לחלק גדול מהציבור כל זה לא קיים, וכאן החזקים המקושרים מאוד שורדים איכשהו בעזרת הלוואות בתנאים נוחים, תרומות מגבירים, סיוע מקרנות שונות. והחלשים פשוט לא שורדים.
תחילה אכתוב בקצרה את עיקר דבריך. תקן אותי אם אני טועה.
א. לא להפריע למסייעים.
ב. התנהגות רוב הבני תורה כנגד דעת התורה ודעת הרבנים.
ג. רובא דאינשי קורסים תחת חובות השאת הצאצאים.

אם הבנתי דבריך.
אז
א. מסכים - אבל לא מבין מה השקפת אמת מפריע למי שמסייע.
ב. לא מסכים - יש מהרבנים שמורים לבחורים לא לדרוש - זה נכון. אבל למיטב ידיעתי כל אדם שפונה לרב מקבל את הוראתו הוא, וכמעט כל המקרים שאני מכיר, ההוראה היתה להתחייב הרבה עמבר ליכולת. כמובן שכל המקרים שאני מכיר אינו מהווה רוב האולוסיה. רק שאני לא דן לכף חובה את רוב הבני תורה, ומשער שרבים הולכים להתייעץ עם רבותיהם ונוהגים כ, ומתוך הנהגות הבני תורה, ניתן להסיק מה הרבניפ בפועל מורים.
ג. זהו ויכוח על עובדות, שנתקשה לנהל אותו מכאן. אני חולק על המציאות שאתה טוען שקיימת.

ויש הרבה מה לדון ולהאריך מה הדבר הישר על פי השקפת התורה.
לדעתי - יש לקחת בחשבון שני דברים עיקריים.
א. חז"ל הטילו חובה על ההורים להרבות בנדוניה, ולדאוג להשאת צאצאיהם על ידי מתנה ממונית.
ב. ישנה מציאות בלתי אפשרית - כמות הכסף שמשפחה מרוויחה איננה יכולה לפרנס אותה על פי דרך הטבע. לא בכלכלה שוטפת, לא כאשר נוספים תשלומי שכ"ל בישיבות וסמינרים, ולא בהשאת ילדים. וגם כזוג צעיר לא ניתן להתפרנס בדרך הטבע. אז השאלה על מי לפעול בצורה שסומכת על הנס. אני מכיר את הפתגם שכל אחד ייקנה דירה אחת ולא עשר דירות, אבל השאלה כמה זה פרקטי להטיל על צעירים בגיל 22 עול כלכלי כבד, האם זה לא ימוטט את הבית כולו, או לכל הפחות את הבית של תורה... ויש הרבה להאריך בזה. ואכמ"ל
 
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
אוהב ימים אמר:
E. W אמר:
אני אישית שמעתי את הסיפור הנ"ל מפי הרב קסלר הרב דקריית ספר, וסיפר לי עם שם הנדיב שסיפר את זה לו אישית!  לך ותשאל אותו ותברר את הסיפור ותגלה שאכן יש אלוקים בארץ!!!
אנסה לברר.
רק לא כ"כ הבנתי את הנקודה של 'עשר שנים אחרי שגמרו לחתן' וכי הבעיה הגדולה היא שאנשים ימותו עם חובות? הבעיה היא איך הם חיים, האם זה חיים נורמלים לחיות בלחץ חובות מטורפים כאלו, האם זה הגיוני שאנשים בערך 30 שנה מחייהם [עד שיעברו 'עשר שנים מיום שגמרו לחתן'] חייהם לא יהיו חיים. ואם אין מה לעשות בסדר.
אבל הרי אמירות אלו נועדו להצדיק את המהלך, וזה שערורייה בעיני.
אינני נכנס לנידון הזה, רק אענה לשאלת הרב אוהב ימים, זה נכון שיש בעיה שאנשים יחיו עם חובות, אולם אם היה ברור לכל אחד שנושא על גביו חובות עצומים שברור שהוא לא ימות כך, זה היה מפחית הרבה מהלחץ שהחובות גורמים, שזה עיקר הבעיה.
 
 

כותר

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הלכתי ברחוב ואני רואה ת"ח מדבר עם חמשת ילדיו, כולם מרותקים לדבריו,
שמעתי כמה משפטים: "כיף לו או שעצוב לו ?
המלפפון, כיף לו !"

בעודי מהרהר 'איזה אגדה הוא מצא לספר להם עכשיו תחת השמש היוקדת', לפתע אני שומע:
"כי המלפפון רוצה שיהודים שלומדים תורה יאכלו אותו"...

אשריכם ישראל !
פגשתי אותו שוב, ואמרתי לו: זה כיף למלפפון...
אז הוא הסביר לי שמה ששמעתי זה היה רק הקדמה להמשך,
הוא אמר שאומנם למלפפון זה כיף כשאתה נותן לו ביס,
אבל לאחיך זה מאוד עצוב כשאתה נותן לו ביס...
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק

אמונת אומן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אמונת אומן אמר:
נחזור לנושא האשכול.
סיפור על אחד האדמו"רים בתחילת כהונתו, כאשר נפל עליו עול מוסדות מסועפים שלא הסכין לו.

נושא האשכול, זה לא...
אבל סיפור נחמד, על משב"ק נחמד.
ומכורח המציאות והאפליה.. לרעינו החסידים, פתחתי אשכול יעודי, ומשם ב"ה תצא הבשורה...
אני מתפלא ביותר. 
נחמד? ויתור על רבע מליון דולר זה בגדר 'נחמד'? 
ובגלל שהוא משב''ק הוא לא בגדר בני התורה? 
אותו משב''ק מסיים מסכת שבת כל שבת, והוא אותו עסקן עליו סיפרתי לעיל שביזוהו בשבת ברבים. 
אילו היה ליטאי הוא היה נחשב בן תורה מסולא, ובגלל שתורתו עיקר אך לא קרדום לחפור בו?
אז הוא יצא מכלל בן תורה? 

והאדמור גם כן איננו בכלל? 
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נדיב לב אמר:
אמונת אומן אמר:
נחזור לנושא האשכול.
סיפור על אחד האדמו"רים בתחילת כהונתו, כאשר נפל עליו עול מוסדות מסועפים שלא הסכין לו.

נושא האשכול, זה לא...
אבל סיפור נחמד, על משב"ק נחמד.
ומכורח המציאות והאפליה.. לרעינו החסידים, פתחתי אשכול יעודי, ומשם ב"ה תצא הבשורה...
אני מתפלא ביותר. 
נחמד? ויתור על רבע מליון דולר זה בגדר 'נחמד'? 
ובגלל שהוא משב''ק הוא לא בגדר בני התורה? 
אותו משב''ק מסיים מסכת שבת כל שבת, והוא אותו עסקן עליו סיפרתי לעיל שביזוהו בשבת ברבים. 
אילו היה ליטאי הוא היה נחשב בן תורה מסולא, ובגלל שתורתו עיקר אך לא קרדום לחפור בו?
אז הוא יצא מכלל בן תורה? 

והאדמור גם כן איננו בכלל? 
צודק לחלוטין.
מן הסתם הטעות הלזו מקורה בפירוש שונה שנותנים בני תורה בלתי מסולאים לר''ת של השם משב''ק.
(רמז: שמואל א פרק כה פסוק לד שני המילים האחרונות בפסוק)
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נדיב לב אמר:
אמונת אומן אמר:
נחזור לנושא האשכול.
סיפור על אחד האדמו"רים בתחילת כהונתו, כאשר נפל עליו עול מוסדות מסועפים שלא הסכין לו.

נושא האשכול, זה לא...
אבל סיפור נחמד, על משב"ק נחמד.
ומכורח המציאות והאפליה.. לרעינו החסידים, פתחתי אשכול יעודי, ומשם ב"ה תצא הבשורה...
אני מתפלא ביותר. 
נחמד? ויתור על רבע מליון דולר זה בגדר 'נחמד'? 
ובגלל שהוא משב''ק הוא לא בגדר בני התורה? 
אותו משב''ק מסיים מסכת שבת כל שבת, והוא אותו עסקן עליו סיפרתי לעיל שביזוהו בשבת ברבים. 
אילו היה ליטאי הוא היה נחשב בן תורה מסולא, ובגלל שתורתו עיקר אך לא קרדום לחפור בו?
אז הוא יצא מכלל בן תורה? 

והאדמור גם כן איננו בכלל? 
 

בסדר שיהיה כך.
לדידי אין הבדל בין איש אמון של רה"י ליטאי למשב"ק חסידי שניהם אינם דומים לאברך "פשוט" מכמה פנים, אבל מצוה שלא לומר דברים שלא ישמעו.

בלי קשר כיון שחסום למר הקישור של מכובדנו @פיילוט 0.4 אצטט משם: וְאוּלָ֗ם חַי־ה'֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר מְנָעַ֔נִי מֵהָרַ֖ע אֹתָ֑ךְ כִּ֣י ׀ לוּלֵ֣י מִהַ֗רְתְּ ותבאתי וַתָּבֹאת֙ לִקְרָאתִ֔י כִּ֣י אִם־נוֹתַ֧ר לְנָבָ֛ל עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽיר׃
 

הכהן

משתמש ותיק
הבחור אברהם יצחק (אבי), בנו של ד"ר יעקב ראובן (בראד) כהן ז"ל, שנספה באסון קריסת מגדלי צ'אמפליין בסורפסייד, פלורידה, נסע לאחרונה ללמוד בישיבת 'מדרש שמואל' בירושלים, לפי עצת רבו האדמו"ר מקאלוב שייעץ לו להיכנס לישיבה בארץ ישראל ולא לבית ספר מקומי, וכך זכה להינצל מהמפולת. כשנודע על האסון, חזר לפלורידה, וקידש שם שמים בריבוי תורה ותפלה לזכות אביו. אף כשנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הגיע לפגוש את משפחות הנעדרים, הוא לא מצא מקום להתבטל מלימודו כדי לנצל הזדמנות נדירה לפגוש את נשיא המעצמה הגדולה ולשוחח עמו פנים אל פנים.
 
דכירנא כד הווינא טליא, דשדרה לי אם למזבן ביעי מההוא צורבא דגריס באורייתא תדירא, ובביתיה לא נפישן הני מצלצלי כולי האי. כד עיילנא להתם, שמענא קלא דדביתהו דקא שאלה לברה, מאי רעותיה למיכל בהדי ריפתא, מי בעי גבינתא או דלמא עגבני דמרסקן... ואמינא לנפשאי, תיתי להו להני רבנן דיתבי וקעסקי באורייתא, ועניותא אזלא גבייהו, ואעפ''כ לא משו מלמגרס באורייתא, יהי חולקאי עמהון.
 
ראש הכולל שלי אמר בתחילת לימוד הלכות יי''נ, כי טעם היות עץ הגפן חלש כ”כ וזקוק לסמוכות, הוא מפני פריו המשובח משאר פירות, והוא משקיע את כל כחותיו ומאמציו בפרי ולא בבריות גופא. המשל מובן לעניינינו, כי ידוע שאלו היגעים בתורה, אין כחם ככח אלו שלא עוסקים בתורה ובמצוות, ואפילו היהודים שאינם עוסקים בתורה, מן התורה יצאו ולכלל כח ואון לא הגיעו, וכמבואר בימים האחרונים. וכבר הביע דעתו רבנו @לבי במערב באיזהו אשכולן אודות אימוני אגרוף ל@אברך...
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
דכירנא כד הווינא טליא, דשדרה לי אם למזבן ביעי מההוא צורבא דגריס באורייתא תדירא, ובביתיה לא נפישן הני מצלצלי כולי האי. כד עיילנא להתם, שמענא קלא דדביתהו דקא שאלה לברה, מאי רעותיה למיכל בהדי ריפתא, מי בעי גבינתא או דלמא עגבני דמרסקן... ואמינא לנפשאי, תיתי להו להני רבנן דיתבי וקעסקי באורייתא, ועניותא אזלא גבייהו, ואעפ''כ לא משו מלמגרס באורייתא, יהי חולקאי עמהון.
נתתי תודה על הסיפור.
זו תודה נפרדת על מתיקות הלשון.
 
 
E. W אמר:
אני אישית שמעתי את הסיפור הנ"ל מפי הרב קסלר הרב דקריית ספר, וסיפר לי עם שם הנדיב שסיפר את זה לו אישית!  לך ותשאל אותו ותברר את הסיפור ותגלה שאכן יש אלוקים בארץ!
אין ענין לשאול דבר כזה את בעל המעשה אלא לצאת לרחוב ולשאול אנשים מבוגרים אם עדיין יש להם חובות
 

E. W

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
E. W אמר:
אני אישית שמעתי את הסיפור הנ"ל מפי הרב קסלר הרב דקריית ספר, וסיפר לי עם שם הנדיב שסיפר את זה לו אישית!  לך ותשאל אותו ותברר את הסיפור ותגלה שאכן יש אלוקים בארץ!
אין ענין לשאול דבר כזה את בעל המעשה אלא לצאת לרחוב ולשאול אנשים מבוגרים אם עדיין יש להם חובות
א. יש עניין... 
ב. אנשים מבוגרים שהם אברכים שעמלים יומם ולילה במסי"נ בתורה כאותם אברכים שנמצאים בכולל חזון איש.... לא נראה לי שתמצא הרבה כאלה ברחוב... 
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתבקשתי להעלות:
אתמול עליתי על קו 2 בתחנת אהרונוביץ' רימונים, התחנה השנייה של הקו. כדרכי תכננתי לעיין בגמ' (מספיקים המון עם העומס בכבישי ב''ב המסלאים בכלי רכב...), אלא שהאוטובוס היה מלא, שלא כדרכו, כך שאאלץ לעמוד וממילא לא אוכל ללמוד (הגמ' בגודל פנינים).
אלא שלמרבה הנס התפנה לי מקום ע''י נוסעת שירדה מהאוטובוס בתחנה שלאחר מכן, והמדובר על מושב שהיה בסמיכות אלי, על אף שאין מקובל כלל לרדת בתחנה שנייה של מסלול הקו, וכמדומה שגם הנהג הרגיש בכך.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
E. W אמר:
וכי אינך מאמין באלוקי השמים שהבטיח לכל עמלי תורה שיוספקו מזונותיהם כפי המצטרך להם? כדאי שתעשה בירור נוסף לפני שאתה מדבר סרה בקב"ה...  ( סליחה על החריפות, אבל המושכל ראשון שלך שכ"כ פשוט לך שעמלי תורה האמיתיים בוודאי לא עוזר להם הקב"ה לחתן את ילדיהם בלי חובות נובע לענ"ד מחוסר אמונה הבסיסית ביותר)
בצעירותי שמעתי סיפור מאאמו"ר זצ"ל, שבזמן לימודו אצל מרן הג"ר אהרן קוטלר זצוק"ל, הגיעו לפני הגרא"ק זצוק"ל כמה אברכים ותינו לפניו שנמצאים בישיבה כמה אברכים שפשוט אין להם לחם לאכול בביתם. (מילגת הכולל בזמן אאמו"ר זצ"ל היה 140 דולר לחודש). אמר הגרא"ק לא' מהאברכים שיעשה לו רשימה של 10 האברכים בישיבה שחיים בעניות הכי גדולה.
כאשר הגיע האברך עם הרשימה להגרא"ק ז"ל שלח אברך אחר (שלא ידע במה מדובר) לקרוא לכל א' מהאברכים הנ"ל. כאשר באו אליו, ביקש מהם הגרא"ק ז"ל שלמשך 3 החדשים הבאים ירשמו לעצמם בכל פעם שנכנס כסף לרשותם, כמה כסף קיבלו, (הם או נשותיהם) מבלי לרשום מאיפה קיבלו את הכסף. ובנוסף לזה ירשמו ברשימה נפרדת לגמרי כל פעם שהם מוציאים כסף, כמה כסף הוציאו, מבלי לרשום על מה היתה ההוצאה. ואם היתה הוצאה שלא שלמו בזמנו ונשארו חייבים, לא ירשמו את הדבר ברשימת ההוצאות עד שישלמו עליו בפועל.  גם ביקש מהם שבשום שלב במשך זמן זה לא יעשו חשבון כמה כסף נכנס להם עד אז, וכמה כסף הוציאו. ולבסוף השלשה חדשים יביאו לו את הרשימות מבלי לחשבן את התוצאות של הסכומים.
כאשר הביאו האברכים את רשימותיהם בפני הגרא"ק בסוף ה-3 חודשים ישב הגרא"ק זצ"ל עם כל א' מהאברכים בנפרד, וחישבן עמהם בתחילה את חשבון ההוצאות ואח"כ את חשבון ההכנסות.
ובכל א' מעשר האברכים נמצא... שסכום הכסף שהוציאו בפועל היה יותר מסכום הכנסותיהם!! וגם שלאף א' מהם לא נשאר חוב כספי מהוצאות של אותם שלשה חדשים.
כולם היו נדהמים ממש מהנס הגדול, ושאלו את הגרא"ק איך יתכן הדבר? וענה להם מרן הגרא"ק זצ"ל בשני מילים "אוכלי המן". ע"כ הסיפור.

שוב שמעתי את הסיפור הנ"ל אחרי כמה וכמה שנים, בלמדי בכולל בי-ם אצל מו"ר הגה"צ ר' אריה ליב רוטקין זצ"ל, שהי' מותיקי תלמידי מרן הגרא"ק זצ"ל (עוד משנות קלעצק), וכשסיים את הסיפור שאלתי את הגרא"ל ז"ל אם במקרה הוא היה א' מעשרה האברכים, ונענע לי בראשו. והוסיף לי שאחרי שקרה הסיפור הוא שמע שהכל בא בעקבות אברכים שאמרו בפני הגרא"ק שיש אברכים בישיבה שאין להם לחם לאכול, והוא טען שלכה"פ לגביו זה לא היה נכון, כי מעולם לא זכור לו שלא היה לו לחם בבית עבור פת שחרית, ועבור ד' סעודות בשבת. אמנם מאאמו"ר שמעתי שפעם אמר לו מרן הגרא"ק זצ"ל על הג"ר ליב רוטקין "זה פלא ממש שבאמריקא יש אברך כזה שחי בעניות כה גדולה, וזה לא משפיע כלל וכלל על עמלותו בתורה!" - "ממש פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה, וגם זה אני מסתפק אם יש לו!"
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
סיפור ששמעתי בר"ה על רדיפת השלום, פשוט מדהים.

בבניין מסויים, כל השכנים רצו להרחיב את דירותיהם.
היות וזה היה רצונם של כולם, העסק רץ מהר, ומצאו קבלן והביאו לו שיקים לכל העבודה.
כל אחד שילם 150000 ש"ח, בעשר שיקים של 15000 ש"ח.
עוברים ימים, והבנייה מתעכבת.
אחד השכנים, אברך בן תורה יקר, התקשר לקבלן ושאלו מה פשר העיכוב.
ענה לו הקבלן, שיש שני שכנים שיש ביניהם ויכוח עד שטח קטן מי צריך לשלם אותו.
מה הסכום שעליו מתווכחים? 5000 ש"ח.
נו, בגלל ויכוח של 5000 ש"ח, מתעכב פרוייקט של מאות אלפי שקלים. קלאסי.
אמר אותו בן תורה לאשתו, מה את אומרת, הרי אנחנו משלמים 150000 ש"ח, אכפת לך שנשלם 155000 ש"ח?
אמרה לו אשתו, ומה אנחנו מקבלים מהתוספת הזו? אמר לה בעלה "אנחנו מקבלים שלום".
הסכימה הצדקת, ואמרו לקבלן שהם ישלמו לו את 5000 ש"ח הנוספים, והוא לא היה אכפת לו מי ישלם.
מה שקרה, שהם אמרו לו שיקרע שיק אחד של 15000 ש"ח, והם יתנו לו שיק חדש של 20000 ש"ח.
נו, הכל טוב ויפה, הקבלן הודיע לשני השכנים שהתווכחו שהעניין הסתדר, והפרוייקט יצא לדרך.

עבר זמן, ואותו בן תורה יקר, רואה שהשיק לא נפרע.
צלצל לקבלן לברר למה השיק לא נפרע, וענה לו שזה בסדר מבחינתו, כי הוא העביר את השיק הלאה.
אלא שאותו בן תורה חשש שאחרי כמה חודשים יפרעו לפתע את השיק ויהיה לו חור בחשבון, ורצה לברר מה קורה עם השיק.
הלך לבנק לברר, ולהפתעתו אמרו לו שהשיק בוטל.
מה קרה?
אותו קבלן יהודי, העביר את השיק לקבלן ערבי שעובד איתו, ואותו קבלן ערבי ניסה "להרוויח" יותר, והוסיף אחרי המספר 20000 עוד 0 אחד, שיהיה 200000 ש"ח.
אלא מאי, שאותו ישמעאלי שוטה, לא שינה את השורה של המילים ששם כתוב להדיא "עשרים אלף ש"ח בלבד"...
וכשהגיע לבנק עם השיק הזה, לא כובד כי חשדו שיש כאן זיוף, והערבי ראה שמתחילים לבדוק יותר מדי את השיק עם המנהל, ברח מהבנק שלא יתפסוהו ברמאות ויעשו לו בעיות.
ממילא יצא, שהשיק נפסל ולא כובד בכלל, ואותו ישמעאלי שוטה הפסיד גם את ה20000 שהיה אמור לקבל (ממש כמו שאמרו חז"ל תפסת מרובה לא תפסת).

ובסוף, אותו בן תורה יקר, החזיר לו הקב"ה על רדיפת השלום שלו, שלא שילם 155000 ש"ח, אלא רק 135000 ש"ח...
 

אתהלך

משתמש ותיק
יאיר1 אמר:
ההוראה היתה להתחייב הרבה מעבר ליכולת

הוראה להורי הבנות. 
אבל לא מכיר הוראה להורי הבנים לדרוש מהמחותן הון עתק כשידוע שאין לו עשירית מזה
כן מכיר הוראה הפוכה,
(מתוך ספר "מאחורי הפרגוד":
הוי עובדא שאברך שאל את הגראי"ל כי בנו הת"ח הגיע לפרקו, כמה ממון מותר לו לדרוש עבורו. אמר לו רבנו "הרי רצונך במחותן בן תורה, ואם כן מסתמא אינו גביר ואין לו מה לתת. אל תדרשו זה מזה, והקב"ה יהיה בעזרכם". ובאמת שידך את בנו עם בת תלמיד חכם, ובדרך פלא השיגו דירה במחצית הסכום שעולה בשוק.
מתוך ספר "כאיל תערוג":
נשאל רבנו ע"י מג"ש בישיבה, על בחור מאד טוב שנמצא בתקופת השידוכין, ושואל כמה כסף לדרוש מהורי הבחורה, השיב רבנו "רחמנות עליהם, כמה יש להם"..
חזר ושאל: האם שימתין עד שיגיע שידוך עם כסף, הגיב רבנו "וכי מתחתנים עם הכסף? הנה יעקב אבינו, וכי יש טוב ממנו, האם הוא ביקש כסף?
שוב שאלו לרבנו: וכי תאמרו מה נאכל, איך יהי' חתונה ודירה וכו', השיב "מי שיש לו בטחון אין לו בעיה. צריך בטחון".)
יאיר1 אמר:
אוהב ימים אמר:
יאיר1 אמר:
 חז"ל הטילו חובה על ההורים להרבות בנדוניה
זהו שלא. 
אדרבא, כתבו שראוי לנדות על ריבוי נדוניה
יאיר1 אמר:
אוהב ימים אמר:
יאיר1 אמר:
כמה זה פרקטי להטיל על צעירים בגיל 22 עול כלכלי כבד
א. מדובר כעת על הצעה של תכנית הלוואות (שנבנתה ב"ה ע"י אחד הגמחי"ם הגדולים), שלאחר 10 שנים יקבלו הזוג הלוואה גדולה ונוחה ויחזירו להורים, כך שמצד אחד יוכלו האברכים הצעירים לשקוד על תלמודם בנחת, ומצד שני בסופו של דבר לא ישלם אדם אלא על דירה אחת בחייו.
ב. היום כבר יש קהילות חזקות בפריפריה ב"ה, שבהן יכול הזוג לקנות דירה בלי להוסיף שקל על מה שהיה לוקח בלאו הכי על עצמו בשביל לקנות במרכז 


 אשמח מאוד להבין גם צד שני
 
ואגב, לפי מיעוט בקיאותי בש"ס ופוסקים, לא מצאתי שהיה מעולם הנהגה כזו שיתחייב אדם הון עתק שאין לו,  אפילו באופן פרטי, ובוודאי לא כמנהג ציבורי. ואדרבא, ידועים ד' החזו"א לגבי שביעית, שאף במקום שיש הבטחה מפורשת בתורה לפרנסה בדרך נס, אין לבי"ד לסמוך על כך, אלא מחוייבים לדאוג שיוכלו להתפרנס בדרך הטבע.
ומה נאמר בעניינו, שאין שום הבטחה לנס, וכבר שמעתי לצערי הרבה סיפורים גם מכלי ראשון וגם מכלי שני שלא היה כך. ולמעשה כבר העידו על כל זה גדולי ישראל רבות, ואם תרצה אצטט לך את מכתביהם.
וכבר אמרו חז"ל לא ראינו אינה ראיה, ואמרו מאן דיזיף בצנעא יזיף, והרבה מסתירים משום כבוד המשפחה.
ולהמחשת הדבר, הנה אני זוכר בתקופה הראשונה של הקורונה היה נשמע לי כל הסיפורים אודות מעללי הקורונה כגוזמאות, כיון שלא נתקלתי בסביבתי הקרובה במקרים כאלו, עד שנפגשתי באדם העוסק בזה והוא העמידני על האמת.
(ואגב, חלק גדול מהסיפורים על "בגיל 70-80 גמרו עם החובות" הוא פשוט משום שאז כבר הסובבים כבר התייאשו מלגבות מהם/ ריחמו/ וויתרו...)
*
והנה בחשבון כללי, עולם התורה מפסיד ממנהג זה עשרות ומאות מלייארדים, בלי שאף אחד מרויח מהעניין. כי לפי הנוהג המקובל אז משפחה שיש לה בממוצע 5 בנות תצטרך לתת (עם רביות המשכנתא) יותר מ 3 מליון, וכשתכפיל ב50 אלף משפחות בני תורה אז בסה"כ הם יוציאו 150 מלייארד, ואף ילדיהם לא ירויחו כלל מהעניין כי גם הם יצטרכו לתת כן לילדיהם ואז זה יוצא כבר טריליונים...
כך שלמעשה לכאורה באמת הנזק לעולם התורה הוא עצום

ואינני מדבר על השאלות ההלכתיות הכרוכות בזה אי שרי להתחייב בכה"ג, כשאינו יודע מהלך טבעי למימוש ההתחייבות (ואף שיש כמה מעשים שהורו גדולים היתר בזה באופן פרטי, יש גם מעשים להיפך). וגם יש לדון בזה משום נהנה מסעודה שאינה מספקת, ומתנה שאינה בלב שלם, והעברת נחלה, ועוד חששות.
*

 
 

יאיר1

משתמש ותיק
אתהלך אמר:
אבל לא מכיר הוראה להורי הבנים לדרוש מהמחותן הון עתק כשידוע שאין לו עשירית מזה
אכן אני התייחסתי להורי הבנות.
אינני יודע לגבי הבנים, ואינני רוצה לומר מסברות ליבי.... ואם כדבריך, יש לתמוה מאד מאד מאד, על הנהגה זו.
אגב, בני נכדי ניני גדולי הדור אינם דורשים סכומי עתק? אולי ההגדרה 'כשידוע שאין לו עשירית' אינה תואמת את הצעות השידוכין שלהם?
אני חושב שישנו פער בין מכתבי הרבנים [שבחוברת ששלחת לי] ואי אלו סיפורים שהבאת כאן לבין ההתנהגות בפועל, של הרבנים עצמם ותלמידיהם הקרובים שניתן לשער שפועלים על פי הוראותיהם - לענ"ד יש כאן ענין שמצד אחד מוביל את 'ההורים יחתנו ויקנו דירה' ומצד שני מצנן את זה שלא יגזימו. בבחינת שמאל דוחה וימין מקרבת.
[שים לב אבל שיש כאן שני דיונים. השאלה אם הורי הכלה או החתן או שניהם יקנו היא לא העיקר, כי זה באמת לא כל כך משנה מבחינה ציבורית. כי בסופו של דבר חתונה יש בה כלה וחתן ויש את צד החתן וצד הכלה, וההורים מתחייבים סכומים עצומים, וכל הענין המדובר. מבחינה פרטית כמובן, כל פעם שעומד אדם לפני השאת בת, עתה יש בפניו הוצאה גדולה יותר, ומבחינת הבת שלפעמים מרגישה שניזוקת בשידוכין בגלל מחסור בכסף. ומצד ההורים הפער אינו קיים או אינו גדול, כי אם יש לך 4 בנים ו4 בנות, זה לא משנה אם תתן חצי חצי לכולם או שליש לבנים ושתי שליש לבנות (לי יש בנות כפול מבנים לעת עתה... - אז אני כביכול קצת הפסדתי) והענין זה רק ההפרש. ושוב זה בפרטי לא בציבורי.]
אבל שוב אינני יודע.
מאידך, גם מכמה סיפורים על הרב שטיינמן, לא הייתי בונה הוראה כוללת.

אתהלך אמר:

לא זכרתי את הראשונים הללו, אבל לפני כמה שנים למדתי כתובות והוקשה לי הדבר מאד!
זו טענה גדולה!
ולמען הדיוק, חז"ל כן הטילו להרבות - שהרי היא גמרא מפורשת.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף נב עמוד ב

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין? כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו. ומי איכא מידי, דרחמנא אמר ברא לירות ברתא לא תירות, ואתו רבנן ומתקני דתירות ברתא? הא נמי דאורייתא הוא, דכתיב: קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים, בשלמא בנים בידיה קיימי, אלא בנתיה מי קיימן בידיה? הא קא משמע לן, דנלבשה וניכסה וניתיב לה מידי, כי היכי דקפצי עלה ואתו נסבי לה. ועד כמה? אביי ורבא דאמרי תרוייהו: עד לעישור נכסי.

מעיון מהיר בדברי הרא"ש שם, נראה שהדבר משתנה לפי צורך השעה. אם כך דבריו, אז אחר שיחליטו הגדולים מה צורך השעה, יהיה נ"מ נידוי זה. דאל"כ חלילה יתחייבו כמה מגדולינו נידוי, מתוך שהרבו הרבה מאד נדוניות לבנותיהם.
מ"מ צריך שוב לעיין בפרטי סוגיא זו דהברחת נחלה.
אתהלך אמר:
א. מדובר כעת על הצעה של תכנית הלוואות (שנבנתה ב"ה ע"י אחד הגמחי"ם הגדולים), שלאחר 10 שנים יקבלו הזוג הלוואה גדולה ונוחה ויחזירו להורים, כך שמצד אחד יוכלו האברכים הצעירים לשקוד על תלמודם בנחת, ומצד שני בסופו של דבר לא ישלם אדם אלא על דירה אחת בחייו.
ב. היום כבר יש קהילות חזקות בפריפריה ב"ה, שבהן יכול הזוג לקנות דירה בלי להוסיף שקל על מה שהיה לוקח בלאו הכי על עצמו בשביל לקנות במרכז
א. הצעה מעניינת לא דיברתי עליה. אני קצת פסימי לגבי הפרקטיות שלה הן מצד הגמ"ח והן מצד הזוג, אבל הרעיון מענין. לא כל כך מבין את התועלת, בס"ד אדם מחתן בעשור אחד ומוציא הון עתק, מה יועיל לו שבעשור הבא יפרעו את חובותיו? או שהגמ"ח מלווה בחתונה הלוואה שפרעונה מתחיל רק לאחר עשר שנים?
ב. 1. יש מי שמתאים לו לגור שם ויש מי שלא. אני מכיר את הענין. 2. נראה לי שאתה לא צודק במספרים. וגם לפריפריה ההורים צריכים להתחייב הרבה מעבר ליכולת. על אף שזה חצי או שליש. [ואגב טענות איך הורים יכולים הושמעו גם לפני עשרים שנה שעלות דירה שלמה במודיעין עילית היתה פחותה ממה שמקובל היום להתחייב לבת באופן צנוע... אבל זה כבר ענין נוסף]

אתהלך אמר:
לא מצאתי שהיה מעולם הנהגה כזו שיתחייב אדם הון עתק שאין לו
אינני יודע כיצד ואיך ניתן להשוות את מציאות החיים שלהם לשלנו. אגב, מצאת שהיה הנהגה שבחור התחתן בגיל 22 בלי מקצוע?
זה משהו הרבה יותר רחב.
אני לא מקבל את הטענה הזו.
מלבד מה שהמתעקש ימצא לך כל מיני דברים שאתה תפרש אחרת...
אתהלך אמר:
שאף במקום שיש הבטחה מפורשת בתורה לפרנסה בדרך נס, אין לבי"ד לסמוך על כך
לבי"ד אין, אבל לאדם פרטי מאי? אגב דעת החזו"א בזה מוסכמת. זה נכנס לסוגיא גדולה מאד מאד, שהיא גם מאד אישית כלפי דרגת בטחון וכו'
מלבד שלא איירי בנס, הרי אם לא יוכל, יפנה לאסוף צדקה, ושהציבור יסייע אינו נס.

אתהלך אמר:
ומה נאמר בעניינו, שאין שום הבטחה לנס,
ואם אמצא לך?
נגיד כמה ב'אשרי'. בסידור התפילה תמצא כמה וכמה הבטחות - אל דאגה. אבל שוב זה נכנס לסוגית בטחון והשתדלות ואכמ"ל
אתהלך אמר:
וכבר שמעתי לצערי הרבה סיפורים גם מכלי ראשון וגם מכלי שני שלא היה כך
וכמה הפוך?! כמה סיפורים שאנשים סיימו לחתן את ילדיהם בס"ד והכל בסדר, היה קשה, מותח, אבל למדו פרק וחצי באמונה.
וכמה שמעת בלי שחיתנו שהיו להם כך וכך חובות וצרות?
לתלות כל התקף לב ברשעות החתן, זה לא רציני...
אתהלך אמר:
וכבר אמרו חז"ל לא ראינו אינה ראיה, ואמרו מאן דיזיף בצנעא יזיף, והרבה מסתירים משום כבוד המשפחה
זו טענה מתהפכת, כי לכל הפתרונות שאתה מציע גם אוכל לטעון כן. שיש מה שאינך יודע רע מאד בכל דרך אחרת. ואיני יודע אינה ראיה וכו'...

אתהלך אמר:
והנה בחשבון כללי, עולם התורה מפסיד ממנהג זה עשרות ומאות מלייארדים

איפה הנזק? אנחנו אחרי הטרליונים, ומה הבעיה? שאין כסף לצאת כל שנה לחופשה בחו"ל, ואין רכבי יוקרה? איפה הנזק??
כל מודיעין עילית נבנתה בשיטה הנהוגה. חסר לך משהו שם?
זה הרי לא קופה שיש בה סך שאפשר להקצות אותו למטרה זו או אחרת. זה כסף שלא ברור לאיש מאיפה הוא צמח... זה בעצם כסף שלא היה, הוא צמח על העצים...
אתהלך אמר:
ואינני מדבר על השאלות ההלכתיות הכרוכות בזה אי שרי להתחייב בכה"ג, כשאינו יודע מהלך טבעי למימוש ההתחייבות
כנ"ל אפשר לאסוף כסף. זה טבעי.

לפני סיום, אינני אומר קבלו דעתי, אני מציג אותה.
לא ניתן לומר והבוחר יבחר, כי המציאות מכתיבה.
אבל, במקום שאדם יצטער בליבו על מר גורלו, עדיף שיחשוב שזה דווקא נכון.

ולפני סיום אני מוכרח לומר, שנהנתי לקרא את דבריכם הכתובים בטוב טעם ודעת!
 

יאיר1

משתמש ותיק
אתהלך אמר:
כך שלמעשה לכאורה באמת הנזק לעולם התורה הוא עצום
ובלי קשר לעצם הדיון. באמת אילו ישיבת פונוביז', היתה עוברת לבית שאן, ומגייסת משקיע שיבנה על שטח הישיבה בב"ב בנייני מגורים ומשרדים רבי קומות, הם הרווחים היה אפשר להסתדר בלי להזדקק לטובות המדינה - את מי שזה מעניין. ולחילופין, בהגדלת מלגות אברכים, או כל מטרה שנראית להם.
כמובן הוא הדין לכל עולם הישיבות.
מלבד אלו שכבר במושבים ופרפריה למינה...
ולמה באמת לא עושים את זה, הרי בראשות הישיבות יושבים גדולי התורה?!
אולי בגלל שהם מבינים שמסוכן לשנות?
אולי בגלל שהם מבינים שזה יזיק לגידולם של הבחורים?
יהיה הטעם אשר יהיה, סביר שטעם כזה או דומה שייך גם לגבי המגורים הפרטיים
 

אתהלך

משתמש ותיק
יאיר1 אמר:
אולי ההגדרה 'כשידוע שאין לו עשירית' אינה תואמת את הצעות השידוכין שלהם?
אכן. אבל אני דיברתי על סתם בחורים
יאיר1 אמר:
מצד ההורים הפער אינו קיים או אינו גדול, כי אם יש לך 4 בנים ו4 בנות, זה לא משנה אם תתן חצי חצי לכולם או שליש לבנים ושתי שליש לבנות 
 
ברגע שזה יהיה חצי חצי, ועל כל שקל שאתה לוקח אתה צריך לתת, כולם יבינו פתאום שיש עוד אופציות..​
יאיר1 אמר:
.עד לעישור נכסי.
אכן, עד לעישור נכסי ... 
מה שכתבת בשם הרא"ש לא מצאתי, אשמח לפירוט
 
יאיר1 אמר:
לא כל כך מבין את התועלת, בס"ד אדם מחתן בעשור אחד ומוציא הון עתק, מה יועיל לו שבעשור הבא יפרעו את חובותיו? 
יש הבדל גדול אם זה גלגול חסר תקווה שאין מהיכן להחזיר אותו, או גלגול כספים למשך זמן מוגדר, כאשר לאחר מספר שנים הסכום יחזור להורים, ויעזור להם מאוד להחזיר ולחתן את 5 הילדים הבאים. בנוסף, גם הגלגול עצמו יהיה הרבה יותר קל: מאחר שההלוואות אינן אלא בשביל "לסגור" כמה שנים עד שיגיע הכסף המובטח, הגמחי"ם והמלווים הפרטיים יתייחסו לכך הרבה יותר באמינות ויתנו את ההלוואות בקלות.
 
יאיר1 אמר:
 יש מי שמתאים לו לגור שם ויש מי שלא.

הבעיה שצריכים להתחיל את הדיון בשאלת מרכז או פריפריה, ממקום נקי.
כלומר: אין שום ספק שבעולם שאם הכלל של מימון הדירה לזוגות היה שליש שליש שליש, הרבה יותר מהזוגות הצעירים היו הולכים לגור בפריפריה. (או שהיו שוכרים ומשכירים).
המצב הנוכחי שבו יש שני צדדים שהמגורים במרכז לא על חשבונו כמעט, גורם לכך שהדיון בשאלה הזו מגיע ממקום לא נקי.

כי השאלה הנכונה היא לא אם מרכז יותר טוב או פריפריה יותר טובה, אלא מה צריכים לעשות שני זוגות אברכים שאינם גבירים שמחתנים זוג, האם לקנות להם דירה בפריפריה בחצי מחיר או במרכז במחיר כפול ויותר ?

ברור שהתשובה לשאלה הזו חייבת להיות פריפריה. ומה נעשה עם כל החסרונות? נסתדר איכשהו, אבל חסרונות כאלו לא פותרים ע"י להפיל את אחד ההורים במאות אלפי ש"ח חובות על לא עוול בכפו.

או במילים אחרות: אנחנו לא מתכוונים לומר שאין מצוקת דיור. יש מצוקה חריפה מאוד מאוד. מוכרחים להתפלל להשם שיושיע אותנו ממנה. ואם יש למישהו פתרון - שיפתור אותה.

שההורים של הכלה יקחו על עצמם מאות אלפי ש"ח חובות על כל בת - זה בשום אופן לא הפתרון.  

יודגש כמובן: "ההורים של הכלה" זה לא איזה קבוצה בתוך הציבור שלנו. זה כל הציבור. מי שבשידוך הזה הוא ההורה של החתן, בשידוך הבא יהיה הורה של הכלה. ומי שבשידוך הזה הוא חתן, שנה הבאה תיוולד לו בת בעז"ה ותוך עשר שנים הוא יתחיל להתרוצץ בהשקעות ודירות בשביל להתחיל לגרד לפחות שליש דירה בשביל כל בת (איזה בדיחה טובה אומרים שכשנותנים לחתן דירה נותנים לו שקט נפשי ללמוד. תוך עשר שנים הוא יצטרך  להתחיל להשיג בממוצע חמש דירות - אז מה עוזרת הדירה המסכנה שנתת לו...)
 
בקיצור אפשר לגור בכל מקום ואפשר למצוא חסרון בכל מקום. השאלה מה האפשריות שלך (או לא שלך)


 
יאיר1 אמר:
מצאת שהיה הנהגה שבחור התחתן בגיל 22 בלי מקצוע?


כל זוג מתחתן היום עם "מקצוע" אברכות - 2000 שח מינימום, והמקצוע של אשתו (משהו חדש מהדור הזה) 5000 מינמום,

 
יאיר1 אמר:
. נראה לי שאתה לא צודק במספרים.

המספרים הם כך:
דירה בפריפריה מתחילה בערך בחצי מליון,
דירה במרכז במליון וחצי.
משכנתא ממוצעת שזוג ליטאי לוקח כיום כדי לקנות במרכז, אחרי הנתינה העצומה של ההורים, היא 400-600 וגם יותר
 
יאיר1 אמר:
לא איירי בנס, הרי אם לא יוכל, יפנה לאסוף צדקה, ושהציבור יסייע אינו נס.
ניסית פעם לאסוף 3 מליון?
אתה יודע כמה הממוצע שמשיגה קופה רשמית שנפתחת ע"י קופת העיר או ועד הרבנים?
 
יאיר1 אמר:
בסידור התפילה תמצא כמה וכמה הבטחות 
לנס? כמו ועשת את התבואה לשלש השנים?



 
יאיר1 אמר:
וכמה הפוך?! כמה סיפורים שאנשים סיימו לחתן את ילדיהם בס"ד והכל בסדר, היה קשה, מותח, אבל למדו פרק וחצי באמונה.
כבר אמרו את זה, 10 שנים אחרי שגומרים לחתן וכו',
כי פשוט, 10 שנים אחרי שגורמים לחתן זה בדכ מינימום גיל 75 , אז הבנים והחתנים כבר מכירים את החיים ומבינים שלא שייך שאבא שמצב בריאותו כבר אינו שפיר ימשיך ישא את העול האדיר, ואם מחלקים את זה ביניהם ובין קופות הצדקה
ואני לא מדבר תיאוריות... אני כבר מחתן בעצמי..





 
יאיר1 אמר:
 זה כסף שלא ברור לאיש מאיפה הוא צמח... זה בעצם כסף שלא היה, הוא צמח על העצים...
 ​
זהו שלא. תבדוק , תחקור, תברר אצל יועצי משכנתאות שמכירים את הסיפורים האמתיים...
אני מתאר לעצמי שדרגתו של מר בבטחון גבוהה מאוד, ויכול להסתמך על טריליונים שצומחים על עצים...
אבל בתוך עמי אני יושב, ואנשים מרגישים מצוקה אפילו מחמת גזירות על רב קו וכיו"ב, למרות שזה לכל היותר כמה מאות שקלים בחודש, וזה נחוץ הרבה יותר לקיום עולם התורה מאשר לקנות דירות במרכז דייקא
 

תוהה בדרך

משתמש רגיל
בלי קשר לנושא המדובר, אני חייב לציין שזה אחד האשכולות הפורים ביותר, שעוסק בנושאים רציניים, בלי להתלהם ותקוף בצורה אישית, שלא משררת את הענין (ושמא זה בגלל הנו"נ הם קצת יותר מבוגרים, בגיל שמחתנים ילדים, ודמם אינו רותח כשל הצעירים, ובכל זאת, כל הכבוד!)
 
חלק עליון תַחתִית