מותר לבקר בפירמידות?

יצחק

משתמש ותיק
כידוע שמת אסור בהנאה וכמו כן הקבר אסור בהנאה, והמשנה למלך הביא פלוגתא בין התוס' לרשב"א האם גם מת עכו"ם אסור בהנאה ולכאורה אם מת עכו"ם אסור בהנאה אז גם קברי עכו"ם אסורים בהנאה
כידוע שהפירמידות נבנו ע"י הפרעונים כדי להיות קבר אחרי המוות שלהם, א"כ כל הפירמידה היא כמו "נפשות" שבונים על הקבר שמבואר בגמ' סנהדרין דף מח. שאסור בהנאה.
 

יאיר

משתמש ותיק
קראתי שהאדמור מגור זצ"ל ביקר בפרמידות וכשראה פרעון חנוט אחד אמר שלפי הגמ' זה פרעה שהיה בימי משה (גובהו אמה וכו').
 

יהודה1

משתמש ותיק
לכאורה אינו הנאה אלא התלמדות, וצ"ע כשנכנס לפנים ונהנה מפני החמה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
כידוע שמת אסור בהנאה וכמו כן הקבר אסור בהנאה, והמשנה למלך הביא פלוגתא בין התוס' לרשב"א האם גם מת עכו"ם אסור בהנאה ולכאורה אם מת עכו"ם אסור בהנאה אז גם קברי עכו"ם אסורים בהנאה
כידוע שהפירמידות נבנו ע"י הפרעונים כדי להיות קבר אחרי המוות שלהם, א"כ כל הפירמידה היא כמו "נפשות" שבונים על הקבר שמבואר בגמ' סנהדרין דף מח. שאסור בהנאה.
מה שייך לאסור להיכנס לפירמידות, הרי אינו נהנה אלא מקרקע עולם ולא מהפירמידה, ומה שנהנה מראיית הקבר אין לאסור דאלת''ה אסור לראות קברי צדיקים.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
כידוע שמת אסור בהנאה וכמו כן הקבר אסור בהנאה, והמשנה למלך הביא פלוגתא בין התוס' לרשב"א האם גם מת עכו"ם אסור בהנאה ולכאורה אם מת עכו"ם אסור בהנאה אז גם קברי עכו"ם אסורים בהנאה
כידוע שהפירמידות נבנו ע"י הפרעונים כדי להיות קבר אחרי המוות שלהם, א"כ כל הפירמידה היא כמו "נפשות" שבונים על הקבר שמבואר בגמ' סנהדרין דף מח. שאסור בהנאה.
שאלה מעניינת מאוד.

בנוסף יש לדון עוד שהרי בפסוקי התורה מבואר שהפרעונים עשו עצמם לאלוה. והמצרים היו סוגדים להם.
וכיון שכן יש לצדד לאסור להכנס לפירמידות מדין בתי עבודת אלילים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בנוסף יש לדון עוד שהרי בפסוקי התורה מבואר שהפרעונים עשו עצמם לאלוה. והמצרים היו סוגדים להם.
וכיון שכן יש לצדד לאסור להכנס לפירמידות מדין בתי עבודת אלילים.
ע''ז של גוי מהני ביטול.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בנוסף יש לדון עוד שהרי בפסוקי התורה מבואר שהפרעונים עשו עצמם לאלוה. והמצרים היו סוגדים להם.
וכיון שכן יש לצדד לאסור להכנס לפירמידות מדין בתי עבודת אלילים.
ע''ז של גוי מהני ביטול.
רק אם הגוי מבטל. כאן מי ביטל? זה שהיום עברו לאליל אחר אינו מבטל.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
כידוע שמת אסור בהנאה וכמו כן הקבר אסור בהנאה, והמשנה למלך הביא פלוגתא בין התוס' לרשב"א האם גם מת עכו"ם אסור בהנאה ולכאורה אם מת עכו"ם אסור בהנאה אז גם קברי עכו"ם אסורים בהנאה
כידוע שהפירמידות נבנו ע"י הפרעונים כדי להיות קבר אחרי המוות שלהם, א"כ כל הפירמידה היא כמו "נפשות" שבונים על הקבר שמבואר בגמ' סנהדרין דף מח. שאסור בהנאה.

צ"ע מה ההגדרה. שהרי אין בכוונתך לאמר שאסור להכנס לכל הבניינים שע"ג קברות. וכגון בכמה קברי צדיקים (להבדיל). לכאו' רק מצבה ותשמישי המת עצמו נאסרו.

ואולי כוונתך ששם כל הבניין עשוי רק בשביל המת. ולא בשביל העולים לקיברו. אך איני יודע אם באמת כך המציאות שם
 

דרומאי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
דרומאי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בנוסף יש לדון עוד שהרי בפסוקי התורה מבואר שהפרעונים עשו עצמם לאלוה. והמצרים היו סוגדים להם.
וכיון שכן יש לצדד לאסור להכנס לפירמידות מדין בתי עבודת אלילים.
ע''ז של גוי מהני ביטול.
רק אם הגוי מבטל. כאן מי ביטל? זה שהיום עברו לאליל אחר אינו מבטל.
עי' יו''ד סימן קמ''ו סעיף ו' וסעיף ז', ואולי תלוי במחלוקת המחבר והרמ''א שם.
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יצחק אמר:
כידוע שמת אסור בהנאה וכמו כן הקבר אסור בהנאה, והמשנה למלך הביא פלוגתא בין התוס' לרשב"א האם גם מת עכו"ם אסור בהנאה ולכאורה אם מת עכו"ם אסור בהנאה אז גם קברי עכו"ם אסורים בהנאה
כידוע שהפירמידות נבנו ע"י הפרעונים כדי להיות קבר אחרי המוות שלהם, א"כ כל הפירמידה היא כמו "נפשות" שבונים על הקבר שמבואר בגמ' סנהדרין דף מח. שאסור בהנאה.

צ"ע מה ההגדרה. שהרי אין בכוונתך לאמר שאסור להכנס לכל הבניינים שע"ג קברות. וכגון בכמה קברי צדיקים (להבדיל). לכאו' רק מצבה ותשמישי המת עצמו נאסרו.

ואולי כוונתך ששם כל הבניין עשוי רק בשביל המת. ולא בשביל העולים לקיברו. אך איני יודע אם באמת כך המציאות שם
אכן בגמ' סנהדרין מז: מבואר שקרקע עולם לא נאסר, אבל כל תלוש ולבסוף חיברו לא נחשב קרקע עולם, אני משער שהמבקרים בפירמידות הולכים על משטחים של תלוש ולבסוף חיברו.
 

יהודה1

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
תיובתא אמר:
מותר לצאת מארץ ישראל?
אם דעתו לחזור?
עיין תוספות ע"ז שמותר
זה לא הנושא כאן שהרי אפשר לשאול את השאלה בבן חו"ל וגם בדעתו לחזור אם יצא לטייל משמע בהלכות חול המועד שאסור.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
רמתים צופים אמר:
תיובתא אמר:
מותר לצאת מארץ ישראל?
אם דעתו לחזור?
עיין תוספות ע"ז שמותר
זה לא הנושא כאן שהרי אפשר לשאול את השאלה בבן חו"ל וגם בדעתו לחזור אם יצא לטייל משמע בהלכות חול המועד שאסור.
לא הבנתי מה ההבדל בין בן א"י לבן חו"ל, וכי האיסור היא פעולת היציאה האיסור היא השהייה בחו"ל, מה זה משנה איפה מקום מגוריו. אדרבא מי שכל ימיו גר בחו"ל עובר על איסור זה כל הזמן...
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
דעת המהרי"ט שכל שדעתו לחזור מותר, גם שלא לצורך מצווה כלל.
וכן משמע גם בדעת התוס', שכל ההגבלה של לצורך מצווה וכדו' אינו אלא לכהנים בגלל טומאת ארץ העמים.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
תיובתא אמר:
מותר לצאת מארץ ישראל?
בשבט הלוי השיב לגרמ"מ שולזינגר שמותר אם עושה כן לראות פלאות ד'. בדרך מצווה. ונוסע ע"ד לחזור.
וצ"ע אם גם לפירמידות היה מתיר בשביל זה.
אתם דנים מה הכוונה "לראות פלאות ד'".
בשבט הלוי שם נשאל לגבי העיר אילת שהיא חו"ל. ובאילת יש פלאות ד' של מדבר וים. וכן מצפה תת ימי.

ומסתמא ע"ז דיבר.

גם ידוע שהוא בעצמו היה נוסע לחו"ל לנפוש בהרים. אז הנה עוד דוגמא שמותרת.

אני מאמין שגם במצרים יש דברים נפלאים שברא ד' ית'.
מה גם שיתכן שכוונתו גם על פלאות ד' שנעשו בידי בני אדם. ולא רק על דברים טבעיים.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
דעת המהרי"ט שכל שדעתו לחזור מותר, גם שלא לצורך מצווה כלל.
וכן משמע גם בדעת התוס', שכל ההגבלה של לצורך מצווה וכדו' אינו אלא לכהנים בגלל טומאת ארץ העמים.
מה שהשבט הלוי כתב "בדרך מצווה" אני הבנתי שכוונתו שלא יהיה איפכא ח"ו בדרך הוללות ופורקן. אבל א"צ שיהיה לצורך מצווה כמו לישא אשה וכד'.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
רמתים צופים אמר:
דעת המהרי"ט שכל שדעתו לחזור מותר, גם שלא לצורך מצווה כלל.
וכן משמע גם בדעת התוס', שכל ההגבלה של לצורך מצווה וכדו' אינו אלא לכהנים בגלל טומאת ארץ העמים.
מה שהשבט הלוי כתב "בדרך מצווה" אני הבנתי שכוונתו שלא יהיה איפכא ח"ו בדרך הוללות ופורקן. אבל א"צ שיהיה לצורך מצווה כמו לישא אשה וכד'.
לא ראיתי את דבריו במקור
אמנם מסתבר שכוונתו לצורך מצוה ממש ככוונת כל הראשונים והפוסקים שדנו בעניין.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
רמתים צופים אמר:
דעת המהרי"ט שכל שדעתו לחזור מותר, גם שלא לצורך מצווה כלל.
וכן משמע גם בדעת התוס', שכל ההגבלה של לצורך מצווה וכדו' אינו אלא לכהנים בגלל טומאת ארץ העמים.
מה שהשבט הלוי כתב "בדרך מצווה" אני הבנתי שכוונתו שלא יהיה איפכא ח"ו בדרך הוללות ופורקן. אבל א"צ שיהיה לצורך מצווה כמו לישא אשה וכד'.
לא ראיתי את דבריו במקור
אמנם מסתבר שכוונתו לצורך מצוה ממש ככוונת כל הראשונים והפוסקים שדנו בעניין.
אני כן ראיתי. וכוונתו ברורה כדפירשתי. וכך הורה גם בע"פ. וכך היה בעצמו נוהג!

למעשה זה בדיוק מה שהוא משיב שם שלראות פלאות ד' זה מצווה מספיק חשובה לעניין זה אם בכוונתו לחזור.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
רמתים צופים אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מה שהשבט הלוי כתב "בדרך מצווה" אני הבנתי שכוונתו שלא יהיה איפכא ח"ו בדרך הוללות ופורקן. אבל א"צ שיהיה לצורך מצווה כמו לישא אשה וכד'.
לא ראיתי את דבריו במקור
אמנם מסתבר שכוונתו לצורך מצוה ממש ככוונת כל הראשונים והפוסקים שדנו בעניין.
אני כן ראיתי. וכוונתו ברורה כדפירשתי. וכך הורה גם בע"פ. וכך היה בעצמו נוהג!

למעשה זה בדיוק מה שהוא משיב שם שלראות פלאות ד' זה מצווה מספיק חשובה לעניין זה אם בכוונתו לחזור.
עכשיו כבר בילבלת אותי לגמרי
בהתחלה אמרת שלא צריך מצוה, ולא התכוון אלא להפקיע מהוללות ופורקן,
עכשיו אתה אומר שצריך שיהיה לצורך מצוה, אלא שזה נחשב כמצוה?
זה בדיוק מה שטענתי, שצריך שיהיה לצורך מצוה, וכנראה דעתו היה דסגי במצוה קלה כזו ג"כ!

אגב, איפה נמצאת התשובה שלו בעניין?
 

אברך כולל

משתמש רגיל
האם יש איזה מקור ברור שפירמידות קשור לפרעונים או שזה גם איזה תיאוריה ארכיאולוגית
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בשם הגריש"א מביאים שאמר שמותר לצאת מא"י ע"ד לחזור גם לקברי צדיקים ולביקור קרובי משפחה. כמו שמותר לצורך פרנסה.
 
חלק עליון תַחתִית