מלמד להועיל
משתמש ותיק
מה ההבדל בין "חכם" ל"תלמידי חכמים", ולמה לפעמים כתוב ככה ולפעמים ככה
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
חכם - תלמיד חכם
- Thread starter מלמד להועיל
- תאריך התחלה
האחד בא לגור
משתמש ותיק
בב"מ פו. אמר שמואל לרבי לדיד חזי סיפרא דאדם הראשון, וכתיב ביה שמואל ירחינאה חכים יתקרי רבי לא יתקרי(ורבי שם היינו סמוך כדמפורש שם).יצחק אמר:נ"ל שחכם הכוונה "סמוך" תלמיד חכמים הכוונה תלמיד לאותם הסמוכים, כי סמוך הכוונה שהוא רבי שמלמד ומורה הוראות. לשון הר"מ בפ"ד מסנהדרין ה"ב כשמבאר את ענין הסמיכה "קורין לו רבי ואומרים לו הרי את סמוך ויש לך לדון"
מפורש דחכם אינו סמוך.
אז אם כן חוזרת השאלה מה ההבדל בין חכם לתלמיד חכםהאחד בא לגור אמר:בב"מ פו. אמר שמואל לרבי לדיד חזי סיפרא דאדם הראשון, וכתיב ביה שמואל ירחינאה חכים יתקרי רבי לא יתקרי(ורבי שם היינו סמוך כדמפורש שם).יצחק אמר:נ"ל שחכם הכוונה "סמוך" תלמיד חכמים הכוונה תלמיד לאותם הסמוכים, כי סמוך הכוונה שהוא רבי שמלמד ומורה הוראות. לשון הר"מ בפ"ד מסנהדרין ה"ב כשמבאר את ענין הסמיכה "קורין לו רבי ואומרים לו הרי את סמוך ויש לך לדון"
מפורש דחכם אינו סמוך.
תמיד חשבתי שאין באמת הבדל בין "חכם" ל"תלמיד חכם", ותמיד אמר האומר לפי ריהטא דלישניה, ואטו בכל מקום נוכל לדייק למה אמרו בו חכם או תלמיד חכם.
אמנם ראיתי בשו"ע יו"ד סי' רמד סט"ז, שכתב השו"ע "בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם" וכו', ולביאור הראשון של הש"ך שם הכוונה בני חכמים או בני תלמידי חכמים, הרי להדיא לפ"ז שהם שני מושגים שונים, חכם ותלמיד חכם.
ולכאו' ההסבר בזה הוא שחכם הוא המלמד תורה ותלמיד חכם הוא תלמידו, אך יותר נדמה לי שחכם הוא מושג של שלימות שרק גברא רבא מאד זוכה לזה, ואילו תלמיד חכם מכונה כל מי שהוא ת"ח אבל לא הגיע לשלימות אם בלימוד או לחילופין מצד הנהגתו [ואה"נ יל"ע בכל מקום אם בדוקא].
[וראה ברמב"ם הל' דעות פ"א ה"ד שהאריך בענין הדעות שצריך שבכל הדעות והמידות יתפוס אדם את הקו האמצעי, וכתב ע"ז "כל אדם שדעותיו דעות בינונית ממוצעות נקרא חכם", והוא שדברנו שחלק מ"חכמתו" של ה"חכם" הוא מידותיו ודעותיו, כי האדם השלם בשם "חכם" יכונה. ובעיקר דברי הרמב"ם שם אם ראוי לאדם לתפוס הדרך הממוצעת או להיות חסיד שהוא דרגה גבוהה יותר ולנקוט עד הקצה האחרון, עיין מה שכתב בזה בס' תולדות אדם].
אמנם ראיתי בשו"ע יו"ד סי' רמד סט"ז, שכתב השו"ע "בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם" וכו', ולביאור הראשון של הש"ך שם הכוונה בני חכמים או בני תלמידי חכמים, הרי להדיא לפ"ז שהם שני מושגים שונים, חכם ותלמיד חכם.
ולכאו' ההסבר בזה הוא שחכם הוא המלמד תורה ותלמיד חכם הוא תלמידו, אך יותר נדמה לי שחכם הוא מושג של שלימות שרק גברא רבא מאד זוכה לזה, ואילו תלמיד חכם מכונה כל מי שהוא ת"ח אבל לא הגיע לשלימות אם בלימוד או לחילופין מצד הנהגתו [ואה"נ יל"ע בכל מקום אם בדוקא].
[וראה ברמב"ם הל' דעות פ"א ה"ד שהאריך בענין הדעות שצריך שבכל הדעות והמידות יתפוס אדם את הקו האמצעי, וכתב ע"ז "כל אדם שדעותיו דעות בינונית ממוצעות נקרא חכם", והוא שדברנו שחלק מ"חכמתו" של ה"חכם" הוא מידותיו ודעותיו, כי האדם השלם בשם "חכם" יכונה. ובעיקר דברי הרמב"ם שם אם ראוי לאדם לתפוס הדרך הממוצעת או להיות חסיד שהוא דרגה גבוהה יותר ולנקוט עד הקצה האחרון, עיין מה שכתב בזה בס' תולדות אדם].
שוב הראני אחד מידידי, מקור נוסף לזה בתי"ט פ"א דתענית מ"ד, שתמה על מה שפירש הרע"ב שם "יחידים מתחילין להתענות", וכתב דהול"ל חכמים ולא תלמידי חכמים, ע"ש. מבואר שחכמים ותלמידי חכמים הם שני דברים.
וע"ש בדבריו דנראה [אולם דוק ממה שכתבו התוס' והובא שם] מדבריו דתלמיד חכם הוא כל ששואלין אותו בכל מקום אפילו במסכת כלה ויודע, וא"כ נשמע מזה שת"ח הוא יודע כל התורה, ועל כן נראה כמש"כ ש"חכם" הוא זה שהגיע לשלמות האדם, הן בלימודו והן בהנהגתו [אבל אה"נ אפשר שחכם הוא המלמד תורה לאחרים וכמו שכתבו].
ועלה בדעתי לעשות פרוייקט, שיבדוק בכל מקום שנאמר בו או "חכם" או "תלמיד חכם" אם הוא בדוקא, ואם יש בו טעם למה כך ולא כך, ועוד חזון למועד.
וע"ש בדבריו דנראה [אולם דוק ממה שכתבו התוס' והובא שם] מדבריו דתלמיד חכם הוא כל ששואלין אותו בכל מקום אפילו במסכת כלה ויודע, וא"כ נשמע מזה שת"ח הוא יודע כל התורה, ועל כן נראה כמש"כ ש"חכם" הוא זה שהגיע לשלמות האדם, הן בלימודו והן בהנהגתו [אבל אה"נ אפשר שחכם הוא המלמד תורה לאחרים וכמו שכתבו].
ועלה בדעתי לעשות פרוייקט, שיבדוק בכל מקום שנאמר בו או "חכם" או "תלמיד חכם" אם הוא בדוקא, ואם יש בו טעם למה כך ולא כך, ועוד חזון למועד.
יש לעיין בגמרא ברכות כח. "אר"ג הואיל והכי הוה איזיל ואפייסיה לר' יהושע כי מטא לביתיה חזינהו לאשיתא דביתיה דמשחרן א"ל מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה א"ל אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של ת"ח גבמה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים" משמע שרבי יהושע (שהיה צד לעשותו נשיא) נחשב כ"תלמיד חכם" ולא "חכם" ואולי זו מידת ענווה וכעין מה שהזכרתי שראוי לאדם תמיד להחשיב עצמו כתלמיד. וגם ר"ג קרא לר"י תלמידי שקיבלת את דברי בר"ה כה.
שו"ע יו"ד סי' רמה: מצוה על חכם מישראל ללמד לתלמידים וכו'.
להביאור דחכם הוא המלמד תורה לאחרים, ות"ח הוא שיש לו רב, מדוקדק הלשון "חכם" שהוא הוא המלמד תורה לתלמידים.
להביאור דחכם הוא זה שהגיע לדרגה גבוהה של שלימות קומת האדם, א"ש בהתאם למה שאמרו אם דומה הרב למלאך ה' בקש תורה מפיהו [וע"ש בגר"א].
להביאור דחכם הוא המלמד תורה לאחרים, ות"ח הוא שיש לו רב, מדוקדק הלשון "חכם" שהוא הוא המלמד תורה לתלמידים.
להביאור דחכם הוא זה שהגיע לדרגה גבוהה של שלימות קומת האדם, א"ש בהתאם למה שאמרו אם דומה הרב למלאך ה' בקש תורה מפיהו [וע"ש בגר"א].
כהיום ראיתי שבשו"ע סי' רמ"ו סט"ו הוא בהדיא "חכם ותלמיד חכם נזקקין לחכם", הרי דיש חילוק בין הדברים [ולשון הרמב"ם בפ"ד מהל' ת"ת "חכם ותלמיד נזקקין לחכם"].אוריאל אמר:תמיד חשבתי שאין באמת הבדל בין "חכם" ל"תלמיד חכם", ותמיד אמר האומר לפי ריהטא דלישניה, ואטו בכל מקום נוכל לדייק למה אמרו בו חכם או תלמיד חכם.
אמנם ראיתי בשו"ע יו"ד סי' רמד סט"ז, שכתב השו"ע "בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם" וכו', ולביאור הראשון של הש"ך שם הכוונה בני חכמים או בני תלמידי חכמים, הרי להדיא לפ"ז שהם שני מושגים שונים, חכם ותלמיד חכם.
ולכאו' ההסבר בזה הוא שחכם הוא המלמד תורה ותלמיד חכם הוא תלמידו, אך יותר נדמה לי שחכם הוא מושג של שלימות שרק גברא רבא מאד זוכה לזה, ואילו תלמיד חכם מכונה כל מי שהוא ת"ח אבל לא הגיע לשלימות אם בלימוד או לחילופין מצד הנהגתו [ואה"נ יל"ע בכל מקום אם בדוקא].
דרך אגב, בסעיף הנ"ל כותב הרמ"א "ממזר ת"ח קודם לכהן עם הארץ", ולכאו' צריך ביאור למה לא כתב "לכהן גדול עם הארץ" כלשון הגמרא סוף הוריות וכל' הרמב"ם פ"ג מהל' ת"ת ה"ב, ובפשטות צ"ל דהרמ"א להלכה מיירי דיש להקדים ממזר ת"ח לכהן, ובזמנינו ליכא כהן גדול.
מצאתי להגאון רבי שלמה איגר ביו"ד תחילת סימן רמב
"אין חילוק בין ת"ח לשם חכם דחכמים גדולים מיקרו בשם ת"ח מיקרו ואינו יוצא מגדר חכם אלא שם תלמיד לחוד".
מסקנת הדברים לכאורה, ש"תלמיד חכם" יכול להתפרש גם כחכם, וגם כתלמיד. ובכל מקום צריך לבדוק מה היתה כוונת המחבר.
הגר"ש איגר מציין לתשובת מהר"ש הלוי, וצירפתי אותה כאן.
"אין חילוק בין ת"ח לשם חכם דחכמים גדולים מיקרו בשם ת"ח מיקרו ואינו יוצא מגדר חכם אלא שם תלמיד לחוד".
מסקנת הדברים לכאורה, ש"תלמיד חכם" יכול להתפרש גם כחכם, וגם כתלמיד. ובכל מקום צריך לבדוק מה היתה כוונת המחבר.
הגר"ש איגר מציין לתשובת מהר"ש הלוי, וצירפתי אותה כאן.
קבצים מצורפים
יש להוסיף עוד לענין זה, מה שראיתי היום בבית יוסף יו"ד סי' ש"מ שהביא מהירושלמי, כשם שקורעין על החכמים כך קורעין על התלמידי חכמים [ובירו' הגי' כך קורעין על תלמידיהן], ועיין שם שתלמיד חכם הוא זה ששואלין אותו בכל מקום ויודע, וע"כ צ"ל דחכם הוא הרב המלמד, כמו שכתב @יהודה1,אבל אולי כן יש ליישבו גם עם מה שכתבתי לעיל.
ייעוץ תורני
משתמש ותיק
בד"כ צנזורה.זוזו אמר:אגב מעניין לעניין למה לפעמים כתוב עכו"ם ולפעמים נכרי אף שתמיד הכוונה בעצם לאינו יהודי
פעמים בודדות זה בדוקא, בהקשר של עבודה זרה.
עוד יש בברכות לה': גבי מי שלא יודע לברך "ילך אצל חכם וילמדנו מעיקרא", הלימוד חלק ובחינת הלימוד שייך לחכם.אוריאל אמר:וע"כ צ"ל דחכם הוא הרב המלמד
נבשר אמר:עוד יש בברכות לה': גבי מי שלא יודע לברך "ילך אצל חכם וילמדנו מעיקרא", הלימוד חלק ובחינת הלימוד שייך לחכם.אוריאל אמר:וע"כ צ"ל דחכם הוא הרב המלמד
אולם יש לבאר גמרא זו גם כדרך שפירשתי ש"חכם" הנו מי שתיקן ויישר מדותיו בפלס וזיכך עצמו להיות במדרגה העליונה, לפי שאמרו בב"'ק דף ל. דהאי מאן דבעי למהוי חסיד לקיין מילי דברכות, וא"כ לכן צריך הוא ללכת אצל "חכם", היינו חסיד, שהשתלם במעלות החכמה ובודאי במילי דברכות.
נושאים דומים
- תגובות
- 6
- צפיות
- 361
- תגובות
- 69
- צפיות
- 2K
- תגובות
- 4
- צפיות
- 101