דף נה "הסכימה דעתו לדעת המקום" או "לא הודו לו"?

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א' פ"ב:
יחזקיהו מלך יהודה עשה ארבעה דברים והסכימה דעתו לדעת המקום...
סתם מי גיחון
והסכימה דעתו לדעת המקום שנאמר
"יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון [העליון] וישרם למטה מערבה לעיר דוד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו" (דה"י ב' ל"ב, ל'):
ומאידך במסכת פסחים פ"ד מ"ט:
ששה דברים עשה חזקיה המלך.. ועל שלשה לא הודו לו..
סתם מי גיחון העליון ולא הודו לו
האם למישהו יש תירוץ לסתירה הזו?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דעת חזקיה הסכימה לדעת המקום, אך לא כן היתה דעת חכמים.
אגדה דהשוכר את הפועלים: קָא מִפַּלְגִי בִּמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא. אִם בַּהֶרֶת קוֹדֶמֶת לְשֵׂעָר לָבָן - טָמֵא, וְאִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לְבַהֶרֶת - טָהוֹר; סָפֵק - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר טָהוֹר, וְכֻלְּהוּ מְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא אָמְרִי טָמֵא. וְאָמְרִי: מַאן נוֹכַח? נוֹכַח רַבָּה בַּר נַחְמָנִי. דַּאֲמַר רַבָּה בַּר נַחְמָנִי: אֲנִי יָחִיד בִּנְגָעִים, אֲנִי יָחִיד בַּאֲהִילוֹת. שַׁדַּרוּ שְׁלִיחָא בָּתְרֵהּ. כִּי הֲוָה קָא נִיחָא נַפְשֵׁהּ אָמַר 'טָהוֹר טָהוֹר'. יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ רַבָּה בַּר נַחְמָנִי, שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר וְיָצְאתָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהוֹר.
רמב"ם סוף פרק שני מטומאת צרעת: סָפֵק שֵׂעָר לָבָן קָדַם סָפֵק הַבַּהֶרֶת קָדְמָה - הֲרֵי זֶה טָמֵא. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁטֻּמְאָתוֹ בְּסָפֵק.
 
בשאוצנ אמר:
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א' פ"ב:
יחזקיהו מלך יהודה עשה ארבעה דברים והסכימה דעתו לדעת המקום...
סתם מי גיחון
והסכימה דעתו לדעת המקום שנאמר
"יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון [העליון] וישרם למטה מערבה לעיר דוד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו" (דה"י ב' ל"ב, ל'):
ומאידך במסכת פסחים פ"ד מ"ט:
ששה דברים עשה חזקיה המלך.. ועל שלשה לא הודו לו..
סתם מי גיחון העליון ולא הודו לו
האם למישהו יש תירוץ לסתירה הזו?
שני מעשים היו שבראשון הטה ובשני סתם.
ובמלבים שם ביאר שההצלחה עצמה היתה נסיון.
 

מנחם מענדל שפרינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
דעת חזקיה הסכימה לדעת המקום, אך לא כן היתה דעת חכמים.
אגדה דהשוכר את הפועלים: קָא מִפַּלְגִי בִּמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא. אִם בַּהֶרֶת קוֹדֶמֶת לְשֵׂעָר לָבָן - טָמֵא, וְאִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לְבַהֶרֶת - טָהוֹר; סָפֵק - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר טָהוֹר, וְכֻלְּהוּ מְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא אָמְרִי טָמֵא. וְאָמְרִי: מַאן נוֹכַח? נוֹכַח רַבָּה בַּר נַחְמָנִי. דַּאֲמַר רַבָּה בַּר נַחְמָנִי: אֲנִי יָחִיד בִּנְגָעִים, אֲנִי יָחִיד בַּאֲהִילוֹת. שַׁדַּרוּ שְׁלִיחָא בָּתְרֵהּ. כִּי הֲוָה קָא נִיחָא נַפְשֵׁהּ אָמַר 'טָהוֹר טָהוֹר'. יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ רַבָּה בַּר נַחְמָנִי, שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר וְיָצְאתָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהוֹר.
רמב"ם סוף פרק שני מטומאת צרעת: סָפֵק שֵׂעָר לָבָן קָדַם סָפֵק הַבַּהֶרֶת קָדְמָה - הֲרֵי זֶה טָמֵא. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁטֻּמְאָתוֹ בְּסָפֵק.
מדובר רק בתורה ופסיקת הלכה:
. (דברים ל-יב) לא בשמים היא
מאי לא בשמים היא?
 אמר רבי ירמיה:
 שכבר נתנה תורה מהר סיני
אין אנו משגיחין בבת קול
 
(מסכת ב"מ דנ"ט:)
 

מנחם מענדל שפרינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
וברדק ביאר ששנים היו בראשון הודו לו וצלח ובשני לא הודו לו. וכן י"ל במהרשא בח"א ברכות י
הרד"ק רק מקשה,
לא מבאר
(הוא גם מביא חיזוק לשאלה:
ואני תמה ממה שארז"ל..
והנה כתיב למעלה
"ויועץ עם שריו.. לסתום"
ובכלל שריו חכמי ישראל..)
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
חומת אנך דהי"ב פל"ב
ואת הנחל השוטף וכו'. זה אחד מהדברים שלא הודו לו חכמים. אמנם באבות דר' נתן פרק ב' הוא היה מונה ד' דברים שעשה חזקיהו הע"ה והסכימה דעתו לדעת המקום ובכללם שנינו סתם מי גיחון והסכימה דעתו לדעת המקום שנאמר חזקיה סתם מי גיחון ויישרם למטה מערבה בעיר דוד ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו וזה הפך התוספתא דפסחים דף נ"ו דקתני ולא הודו לו חכמים ובודאי דחכמים שלא הודו לא סברי דעשה כהוגן והסכימה דעתו לדעת המקום ואני בעניי כתבתי קצת ישוב בקונטריס כסא רחמים דף ע"ו בס"ד ע"ש. 
הרב @לבי במערב הספר "כסא רחמים" להחיד"א, קיים במאגרים המצויים תחת ידך?
 
חלק עליון תַחתִית