ביאור בגמרא פסחים קו. לגבי קידוש ועניית אמן על ברכת בורא פרי הגפן

בעלבוס

משתמש רגיל
בס"ד

בגמרא פסחים דף קו ע"א, רב אשי איקלע למחוזא, אמרו ליה: ליקדיש לן קידושא רבה. הבו ליה. סבר: מאי ניהו 'קידושא רבה'?! אמר: מכדי כל הברכות כולן בורא פרי הגפן אמרי ברישא, אמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה. חזייה לההוא סבא דגחין ושתי, קרי אנפשיה: 'החכם עיניו בראשו'. ע"כ

לכאורה ההוא סבא ענה לכאורה אמן באמצע ברכתו של רב אשי כשהאריך ב'הגפן' ! האם יצא ידי חובתו למרות שענה אמן באמצע הברכה?

והאם ניתן ללמוד מכאן לגבי התופעה בקידושא רבה בזמנינו בבתי הכנסת של רבים כשהגדול (הרבי, הרב או החתן) מוציא את כולם בברכת בורא פרי הגפן ולפעמים יש כאלו שעונים אמן באמצע אמירת "הגפן" של המקדש' האם יצאו ידי חובתם? וזה תמוה, הרי קי"ל כשאדם יוצר מכח ושמע כעונה צריך לשמוע כל מילה ואסור לשוח באמצע הברכה כלל.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
בס"ד

בגמרא פסחים דף קו ע"א, רב אשי איקלע למחוזא, אמרו ליה: ליקדיש לן קידושא רבה. הבו ליה. סבר: מאי ניהו 'קידושא רבה'?! אמר: מכדי כל הברכות כולן בורא פרי הגפן אמרי ברישא, אמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה. חזייה לההוא סבא דגחין ושתי, קרי אנפשיה: 'החכם עיניו בראשו'. ע"כ

לכאורה ההוא סבא ענה לכאורה אמן באמצע ברכתו של רב אשי כשהאריך ב'הגפן' ! האם יצא ידי חובתו למרות שענה אמן באמצע הברכה?

והאם ניתן ללמוד מכאן לגבי התופעה בקידושא רבה בזמנינו בבתי הכנסת של רבים כשהגדול (הרבי, הרב או החתן) מוציא את כולם בברכת בורא פרי הגפן ולפעמים יש כאלו שעונים אמן באמצע אמירת "הגפן" של המקדש' האם יצאו ידי חובתם? וזה תמוה, הרי קי"ל כשאדם יוצר מכח ושמע כעונה צריך לשמוע כל מילה ואסור לשוח באמצע הברכה כלל.
אין ראיה, שכן ההוא סבא רק גחין כדי שיוכל לשתות מיד לאחר הברכה, אבל ודאי שתה רק לאחר שסיים הברכה, וה''ה שענה אמן רק לאחר סוף הברכה. או דנימא דאגיד ביה היינו שהאריך לאחר סוף הברכה קודם שפתח בברכה השניה.
ולעצם הדין יש לדון דאינו הפסק בין ברכה לאכילה משום דסו''ס 'אמן' הוא מענין האכילה, דהרי לכתחילה אסור לאכול בלא עניית אמן, ולא גרע מאם אמר תנו אוכל לבהמה דבדיעבד אינו הפסק. ומצד הפסק באמצע הברכה עצמה, י''ל כיון דהוא מענין הברכה אינו הפסק. וצ''ע לדינא.
 

אלימלך

משתמש ותיק
האריך בנ' סופית ואולי מותר לענות אמן מכיון שכבר אמר את התיבה הגם שהוא לא סיים.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
האריך בנ' סופית ואולי מותר לענות אמן מכיון שכבר אמר את התיבה הגם שהוא לא סיים.
אכן זכור לי כן בשאר ברכות כגון בחזן שמאריך באות אחרונה שבסוף הברכה
 

מי זה

משתמש חדש
משנה ברורה סימן קכה ס"ק לה

שכלה הברכה - ואם הש"ץ מאריך בניגון של ואמרו אמן יאמרו הקהל אמן מיד, כי הניגון הוי הפסק, ודוקא אם מאריך הרבה בניגון.
ודוקא לענין קדיש שכבר כלה עצם הבקשה אחר תיבת בזמן קריב או אחר תיבת דאמירן בעלמא,
אבל אם הש"ץ מאריך בשאר ברכה בסופה באיזה ניגון לא יענה אמן כ"ז שלא סיים את עצם התיבה של הברכה.
 
חלק עליון תַחתִית