שתי אפשרויות לגבי המקור והסיבה שצריך להתחזק כשיש אסון בציבור והאם במקרה דידן יש מקור להתחזק

בן של רב

משתמש ותיק
א. אחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה - והעומק בזה הוא שבאמת מידת הדין מתוחה עליהם כמו שכתוב בשו"ע הלכות אבלות והדאגה היא כמו קבלת נזיפה המורידה מהם את הדין ואכמ"ל.
(ולפי זה יל"ד האם מתרחב המושג 'חבורה' לכל הציבור החרדי בערים אחרות מחמת שיש לכולנו התארגנויות משותפות מול ההתמודדויות השונות)
ב. אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר - שזה אפילו כשהגויים נענשים
וזה רק מחמת ההמחשה מול העינים איך מידת הדין כעת בפעולה
וכמו שכתוב על בני אהרן בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמנם יל"ע אם יש חיוב להתחזק כאשר יש מי שאשם בזה ונחשב גורם רציחה בשגגה והוא בעל בחירה.
וזו שאלה כללית גם על הרמב"ם שהזכירו: שמי שלא מתאבל ודואג - הוא אכזרי.
מה הדין בנרצח במזיד האם יש חיוב דאגה לכל החבורה
ומה לגבי שוגג או פשיעה ורשלנות
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
עצם הנושא של אלוקים אמר לו קלל בבעל בחירה הוא נושא עמוק, וידועים דברי האוהחה"ק שבעל בחירה יכול להזיק לאחר גם בלא צווי משמים, וידוע כבר שיש הרבה שנוקטים שדברי האוה"ח אינם כפשוטם ממש אלא הוא רק יכול לגרום להיות כמו קיר נטוי, דהיינו שיגרום לזה שיעיינו בדינו של השני, אבל עכ"פ לכאו' בשוגג לא שייך כ"ז.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעתי מהגאון רבי חיים קלופט ומהגאון רבי רפאל קונסטלר שהסתירה בין הידיעה לבחירה (כביכול) היא לא ניתנת לפתרון בשכלנו הקטן.
ושאלה זו שהזכירו - היא חלק מהשאלה הגדולה (שפגשתי בה בעשרות סוגיות!)
ואנו מצווים להאמין שמצידו ית' - ה' אמר לו קלל
ומצידנו - הוא פושע ומורד במלכות שחייב מיתה
(ויסוד הענין מבואר בנפש החיים)
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
והעיקר למעשה הוא שכל הדינים שבידינו הם מתי נתנהג במבט של בחירה
כגון להרוג את שמעי בן גרא שקילל שם את דוד.
ומתי במבט של ידיעה, כגון לומר "ה' אמר לו קלל"
 

חוות דעת

משתמש רגיל
בן של רב אמר:
א. אחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה - והעומק בזה הוא שבאמת מידת הדין מתוחה עליהם כמו שכתוב בשו"ע הלכות אבלות והדאגה היא כמו קבלת נזיפה המורידה מהם את הדין ואכמ"ל.
(ולפי זה יל"ד האם מתרחב המושג 'חבורה' לכל הציבור החרדי בערים אחרות מחמת שיש לכולנו התארגנויות משותפות מול ההתמודדויות השונות)
ב. אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר - שזה אפילו כשהגויים נענשים
וזה רק מחמת ההמחשה מול העינים איך מידת הדין כעת בפעולה
וכמו שכתוב על בני אהרן בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד.


מוסבר ע"פ דברי ר ישראל( מובאים דבריו בלב אליהו ח"ג עמ' רצו, שנז) עה''פ ''אל אמונה ואין עול'' דאיזה שבח הוא לומר שהקב''ה אינו עושה עול, ותי' שמלכותא דארעא כשא' יתחייב מיתה לא מסתכלים על האלמנה שישאר, ועל היתומים שישארו, אלא כיון שהוא חייב הורגים אותו ולא איכפת להם מצער של אנשים צדדיים, אבל מלכותא דשמיא אינו כן, אלא שמי שיתחייב איזה עונש בודקים אם משהו יצטער עליו, על מה שהוא מצטער, ואם על השני לא מגיע לו, אז לא מענישים אותו בעוה''ז, וזהו הפשט ואין עול (אולם בלב אליהו עמ' שנז משמע שכיון שע''י העונש יצטערו אוהביו הוא נפטר מהעונש ולא כמ''ש שיענישו אותו בעוה''ב, דכן מסתבר).
 

גאלד

משתמש ותיק
רמב"ם הלכות תעניות פרק א':

ב. וְדָבָר זֶה מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הוּא. שֶׁבִּזְמַן שֶׁתָּבוֹא צָרָה וְיִזְעֲקוּ עָלֶיהָ וְיָרִיעוּ יֵדְעוּ הַכּל שֶׁבִּגְלַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הוּרַע לָהֶן כַּכָּתוּב (ירמיה ה-כה) 'עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ' וְגוֹ'. וְזֶה הוּא שֶׁיִּגְרֹם לָהֶם לְהָסִיר הַצָּרָה מֵעֲלֵיהֶם:

ג. אֲבָל אִם לֹא יִזְעֲקוּ וְלֹא יָרִיעוּ אֶלָּא יֹאמְרוּ דָּבָר זֶה מִמִּנְהַג הָעוֹלָם אֵרַע לָנוּ וְצָרָה זוֹ נִקְרָה נִקְרֵית, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ אַכְזָרִיּוּת וְגוֹרֶמֶת לָהֶם לְהִדַּבֵּק בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וְתוֹסִיף הַצָּרָה צָרוֹת אֲחֵרוֹת. הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא כו-כז) 'וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי' (ויקרא כו-כח) 'וְהָלַכְתִּי גַּם אֲנִי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי'. כְּלוֹמַר כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם צָרָה כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּבוּ אִם תֹּאמְרוּ שֶׁהִיא קֶרִי אוֹסִיף לָכֶם חֲמַת אוֹתוֹ קֶרִי:


הנה דוגמא של מכתב ממרן הגר"ח שליט"א לאחר אסון רח"ל.
 

קבצים מצורפים

  • ‏‏מכתב הגר''ח קניבסקי שליט''א לאחר השריפה הנוראה רח''ל.jpg
    ‏‏מכתב הגר''ח קניבסקי שליט''א לאחר השריפה הנוראה רח''ל.jpg
    111.4 KB · צפיות: 56

בנציון

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
עצם הנושא של אלוקים אמר לו קלל בבעל בחירה הוא נושא עמוק, וידועים דברי האוהחה"ק שבעל בחירה יכול להזיק לאחר גם בלא צווי משמים, וידוע כבר שיש הרבה שנוקטים שדברי האוה"ח אינם כפשוטם ממש אלא הוא רק יכול לגרום להיות כמו קיר נטוי, דהיינו שיגרום לזה שיעיינו בדינו של השני, אבל עכ"פ לכאו' בשוגג לא שייך כ"ז.
דבר ראשון צריך לדעת את ההנחה הפשוטה והיסודית שהיא מיסודות האמונה, שההההכל משמיים, ואם לא נגזר על האדם דבר, אף אחד לא יוכל לעשות שום דבר. אחרי זה אפשר לדון מה הפשט באור החיים ומה מצידו ומה מצידינו. אכן כמו שהנכם כותבים כבר כתבו לבאר את האור החיים באופנים אחרים [אני שמעתי ביאור נוסף באופן קצת אחר ממה שכתבתם], ועל כל פנים אין זה נוגע לענין הנושא הנדון.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
בנציון אמר:
איש פשוט מאד אמר:
עצם הנושא של אלוקים אמר לו קלל בבעל בחירה הוא נושא עמוק, וידועים דברי האוהחה"ק שבעל בחירה יכול להזיק לאחר גם בלא צווי משמים, וידוע כבר שיש הרבה שנוקטים שדברי האוה"ח אינם כפשוטם ממש אלא הוא רק יכול לגרום להיות כמו קיר נטוי, דהיינו שיגרום לזה שיעיינו בדינו של השני, אבל עכ"פ לכאו' בשוגג לא שייך כ"ז.
דבר ראשון צריך לדעת את ההנחה הפשוטה והיסודית שהיא מיסודות האמונה, שההההכל משמיים, ואם לא נגזר על האדם דבר, אף אחד לא יוכל לעשות שום דבר. אחרי זה אפשר לדון מה הפשט באור החיים ומה מצידו ומה מצידינו. אכן כמו שהנכם כותבים כבר כתבו לבאר את האור החיים באופנים אחרים [אני שמעתי ביאור נוסף באופן קצת אחר ממה שכתבתם], ועל כל פנים אין זה נוגע לענין הנושא הנדון.
ודאי ונכון כמו שכתבת. אמנם יש בזה הסתייגות מסוימת, כי כמדו' לפי המהלך של הרב דסלר (אינני זוכר אם הוא מ סביר זאת באוה"ח או בתורת מהלך על משהו אחר) יש מציאות שענשו של האדם הוא להמסר ביד בעל בחירה אחר, והוא נתון בהחלטתו של אותו בעל בחירה, אבל פשוט כנ"ל שא"א שיעשה דבר שלא בגזרת עליון.
ולפי מהלך זה של הרב דסלר, אמנם אכן יש כאן מציאות של חטא שמחייבת התבוננות (שבזה אכן לא דייקתי במש"כ), אבל עצם העונש עצמו אינו בתורת עונש על החטא אלא ההמסרות ביד הבעל בחירה.
אבל אכן טעיתי, ואי"ז שייך להנ"ל, כי בכל אופן הדבר מחייב התבוננות.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם תוכלו למצוא את האוה"ח במקום אחר שמשלים את הענין - תהיה תועלת לכולם.
למיטב זיכרוני שם הוא מחלק את כל המקרים לשלשה סוגי הנהגה:
א. יש שנגזר עליו לחיות - ואין מי שיוכל למנוע זאת.
ב. יש שנגזר עליו למות - ואין מי וכו' כנ"ל.
ג. ויש שנגזר עליו שיהיה תלוי בגורמים שונים.

וכמובן גם בכל נושא אחר בחיינו כי הכל ענין של ריבוי או מיעוט החיות - ו"מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא".
 
חלק עליון תַחתִית