האם גברים יכולים לטבול במים שאובים?

שמעתי שיש מקווה נייד לחסידים עשירים שרוצים מקוה צמוד לצימר שלהם.
גם בקורונה שמעתי שמילאו פחי אשפה במים וטבלו בהם.
מה המקור לכך?
האם מקוה זה לא רק 40 סאה מים לא שאובים?
האם במקוואות גברים בבתי מדרשיות החסידיים מדובר גם במקווה ללא אוצר וכדו'?
ובמקוואות העירוניות שצמודים למקווה נשים - מדובר במקווה כשר?
מה המעלה של טבילה כזו ביחס לט' קבין?
האם יש הבדל בין טבילה לשבת, טבילת עזרא וטבילה לתוספת קדושה?
בתודה מראש!
 
 

יהודי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
טב"ע בדיעבד סגי במ' סאה מים שאובים.
החסידים "העשירים" שעשו מקווה פרטי בקורונה חלקם עשו ע"י הפשרת קרח.
לתוספת טהרה י"א שלא מועיל מ' שאובים (עיין כה"ח).
לזכרוני מועיל לכתחילה.
אם כי לגבי תוספת קדושה יש ע"ז תשובה בתורה לשמה אי מהני שאובים.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
קֹטֹן שֶׁנוֹילָד אמר:
שמעתי שיש מקווה נייד לחסידים עשירים שרוצים מקוה צמוד לצימר שלהם.
גם בקורונה שמעתי שמילאו פחי אשפה במים וטבלו בהם.
מה המקור לכך?
האם מקוה זה לא רק 40 סאה מים לא שאובים?
האם במקוואות גברים בבתי מדרשיות החסידיים מדובר גם במקווה ללא אוצר וכדו'?
ובמקוואות העירוניות שצמודים למקווה נשים - מדובר במקווה כשר?
מה המעלה של טבילה כזו ביחס לט' קבין?
האם יש הבדל בין טבילה לשבת, טבילת עזרא וטבילה לתוספת קדושה?
בתודה מראש!
 

כפי שכתבו טב''ע כשרה בשאובים.
אבל הבעיה היא אחרת, שטבילה בכלים לא מועילה גם לט''ע כמבואר בפוסקים או''ח סי' פח, לכן לא מועיל למלא סתם פח אשפה, אלא צריך לעשות באופן שיבטלו מתורת כלי, ועי' ביו''ד סי' רא ס''ו ס"ז וס''מ
 

בשלמא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לזכרוני מועיל לכתחילה.
צדקת עד מאוד וקצת נגררתי מט' קבין.
אולם מכיון דלענין טהרות מצינו דגם בע"ק צריך מי גשמים, לכן יש מעדיפים  מי גשמים בדאפשר.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
יהודי אמר:
לזכרוני מועיל לכתחילה.
צדקת עד מאוד וקצת נגררתי מט' קבין.
אולם מכיון דלענין טהרות מצינו דגם בע"ק צריך מי גשמים, לכן יש מעדיפים  מי גשמים בדאפשר.

יש לציין לגמ' (יבמות מה, ב) "מי לא טבל לקריו" ומשמע שהרגילות היתה לטבול במקוה כשרה.

והרחיב בזה במנח"י (ג, סד) ובין הדברים כתב בסוגריים וז"ל: ועוד י"ל עפי"מ דאיתא בשל"ה (יומא עמוד התשובה דרכ"ח ע"א ד"ה כל אדם) דט' קבין לא מהני אלא משום טהרה, אבל משום תשובה אינו יוצא בט' קבין, אך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור עיין שם, ומוכח מדבריו, דלתשובה אף במקוה של שאובין לא מהני, ואך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור כנ"ל, וא"כ הרי היו צריכים לתקן גם בשביל אנשים מקוה כשרה, וממילא היו טובלים גם לקריין במקוה זו.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
טב''ע כשרה בשאובים.

משנה מקואות רפ"ח "מקואות העמים שבחוצה לארץ, כשרים לבעלי קריין". וברע"ב "לבעלי קריין - להתירן בדברי תורה. דבעל קרי אסור בדברי תורה עד שיטבול, וכי טביל אפילו במקוה שכל מימיו שאובין מותר".
 

קֹטֹן שֶׁנוֹילָד

משתמש רגיל
פותח הנושא
האם מישהו ידע לומר לי על כל מקוואות הגברים המצויים תחת כל בית מדרש חסידי - האם הם ממים שאובים?
או שפעם אחת הביאו קרח ואז הוסיפו עליהם עוד ועוד? (מותר?)
 

יהודי

משתמש ותיק
קֹטֹן שֶׁנוֹילָד אמר:
האם מישהו ידע לומר לי על כל מקוואות הגברים המצויים תחת כל בית מדרש חסידי - האם הם ממים שאובים?
או שפעם אחת הביאו קרח ואז הוסיפו עליהם עוד ועוד? (מותר?)
יש כאלה שאובים לחלוטין. (פעם היתה לי רשימה קטנה בראשי על כמה מהם, ולצערי לאחר הקורונה כבר נשכחה ממני)
לרוב מקוה גברים הנמצא בסמיכות למקוה נשים מחובר לאותו אוצר. ואינם שאובים.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
יהודי אמר:
קֹטֹן שֶׁנוֹילָד אמר:
האם מישהו ידע לומר לי על כל מקוואות הגברים המצויים תחת כל בית מדרש חסידי - האם הם ממים שאובים?
או שפעם אחת הביאו קרח ואז הוסיפו עליהם עוד ועוד? (מותר?)
יש כאלה שאובים לחלוטין. (פעם היתה לי רשימה קטנה בראשי על כמה מהם, ולצערי לאחר הקורונה כבר נשכחה ממני)
לרוב מקוה גברים הנמצא בסמיכות למקוה נשים מחובר לאותו אוצר. ואינם שאובים.
כמדומה יש ברובם השקה ג"ט ע"ג
כמדומה שהרב ואזנר כתב שיש המקילים בזה.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
יהודי אמר:
קֹטֹן שֶׁנוֹילָד אמר:
האם מישהו ידע לומר לי על כל מקוואות הגברים המצויים תחת כל בית מדרש חסידי - האם הם ממים שאובים?
או שפעם אחת הביאו קרח ואז הוסיפו עליהם עוד ועוד? (מותר?)
יש כאלה שאובים לחלוטין. (פעם היתה לי רשימה קטנה בראשי על כמה מהם, ולצערי לאחר הקורונה כבר נשכחה ממני)
לרוב מקוה גברים הנמצא בסמיכות למקוה נשים מחובר לאותו אוצר. ואינם שאובים.


ונפק"מ לטבילת כלים, והמכשלה מצויה.
 
 

שלום על ישראל!

משתמש ותיק
יש אומרים שפקע בזה איסור לימוד תורה
אבל החפץ בסגולות טהרה צריך מי גשמים.
החפץ בטהרה צריך טהרה, שאובים לא מטהר.
טבילת עזרא זה משהו אחר ולזה די גם בט' קבין.
אולי יש לומר שמי הברז דינם כמי גשמים?
איפה הם פוגשים כלי?

מישהו פתח פה פעם אשכול על זה, אבל זה לא התפתח, אדרבה אולי עכשיו אפשר לברר את הנידון....
 

בן 40 לבינה

משתמש ותיק
יש כמה כללים בסיסיים בנושא, ומי שלא למד הלכות מקוואות לא כ"כ יודע להבחין בין עיקר לטפל:

ראשונה, וזה מעכב ממש מעיקר הדין, טבילה בכלים, וזה גם בטבילת עזרא. ובזה אינו מועיל עד שיבטל מתורת כלי.

שניה, והיא גם מה"ת לרוב הדעות, שלא יהיו המים זוחלים, דהיינו שלא יהיו המים זזים. [בזה יש הרבה דעות איזו תזוזה פוסלת את המים, ומה הדין תזוזה שאיננה טבעית, כגון תזוזה מכח פילטר]

השלישית, וזה אינו מעכב בטב"ע, שאובין.

ראוי לציין כי בכל מים שאובים יש עוד פסולים לעיתים, פסול של הוויתו ע"י דבר המק"ט, שהוא מה"ת ופסול של תפיסת ידי אדם שגדרו אינו ברור.

כך או כך, לכל פסולי המים מועילה "המשכה" ואף המשכה בכולה מועילה מעיקר הדין [ואף בטבילת נשים התירו הגדולים בשעת הדחק גמור המשכה בכולה], צורת ההמשכה היא ע"י שהמים אינם נכנסים ישירות מתוך הברז למקוה אלא עוברים על גבי קרקע ג' טפחים, והחמירו בזה שתהא קרקע לא מרוצפת אלא קרקע הראויה לבלוע, ועוד החמירו שיעברו המים בזרם חלש.

כל הנידון של המשכה הוא לגבי ההידור של מים כשרים, אבל לגבי שתי הבעיות הראשונות אין עצה ואין תבונה.

מי שלא היתה לו נגיעה במקואות יודע רק על שאובין ולא על הפסולים היותר עיקריים, ובהם צריך ליזהר טובא, לדוגמא טבילה בבריכת שחייה צריך לברר אם המים אינם זוחלים, או טבילה במים הבאים ממעיינות, האם חשובים מעיין לטהר בזוחלין או לא.
 

תמים דעות

משתמש ותיק
כפי שכתבו טב''ע כשרה בשאובים.
אבל הבעיה היא אחרת, שטבילה בכלים לא מועילה גם לט''ע כמבואר בפוסקים או''ח סי' פח, לכן לא מועיל למלא סתם פח אשפה, אלא צריך לעשות באופן שיבטלו מתורת כלי, ועי' ביו''ד סי' רא ס''ו ס"ז וס''מ
יש כמה כללים בסיסיים בנושא, ומי שלא למד הלכות מקוואות לא כ"כ יודע להבחין בין עיקר לטפל:
ראשונה, וזה מעכב ממש מעיקר הדין, טבילה בכלים, וזה גם בטבילת עזרא. ובזה אינו מועיל עד שיבטל מתורת כלי.
אם אפשר לטבול בכלי לטבילת עזרא היא מחלוקת אמוראים במס' ברכות דף כ"ב ע"ב, והמהרש"ם ועוד הביאו שיטת האשכול שבכל טבילה שאינה מה"ת אזלינן לקולא ונקטינן שאפשר לטבול בכלי, אמנם המג"א (סי' תר"ו) נקט לחומרא להצריך קרקע אפי' בטבילה דרבנן ודמנהגא.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
אם אפשר לטבול בכלי לטבילת עזרא היא מחלוקת אמוראים במס' ברכות דף כ"ב ע"ב, והמהרש"ם ועוד הביאו שיטת האשכול שבכל טבילה שאינה מה"ת אזלינן לקולא ונקטינן שאפשר לטבול בכלי, אמנם המג"א (סי' תר"ו) נקט לחומרא להצריך קרקע אפי' בטבילה דרבנן ודמנהגא.
הרב שלי לא התיר לטבול כך בשבת.
(למנהג אשכנז לאסור כל רחיצת כל גופו, והתירו רק טבילת טהרה)
 
זכור לי בפוסקים שיותר מהודר לטבול בשבת דווקא במים שאובים כדי שלא יטהר מטומאת בעל קרי ויכנס לספיקות האם שייך היום שנראה שנכנס להתקרר.
 

ברוך שטמ

משתמש ותיק
זכור לי בפוסקים שיותר מהודר לטבול בשבת דווקא במים שאובים כדי שלא יטהר מטומאת בעל קרי ויכנס לספיקות האם שייך היום שנראה שנכנס להתקרר.
מבואר במס ביצה דבטובל כלים טמאים מיחזי כמתקן ואסור אבל אדם טמא "דצריך מי גשמים או מעין" אמרינן מיחזי כמיקר ושרי
 
חלק עליון תַחתִית