"יפה מראה" שמך ראוי לך, דברים נפלאים,יפה מראה אמר:אולי מכיון שהחידוש של יציאת מצרים זה מה שהיה בלילה, ולא מצינו באף מקום שקוראים את הלל בלילה חוץ מליל פסח.
ואכן גאולת מצרים הייתה אפילו שעם ישראל לא היו ראויים ולכן זה היה מצב כמו לילה, ובכל אופן נגאלו שזה היה בבחינת האור שבלילה.
ולכן כשבא גדעון לומר שיזכו אפילו שאינם ראויים כמו ביציאת מצרים שלא היו ראויים ואם כל זה זכו, הביא הוכחה לזה את ההלל שנאמר בליל פסח דווקא בלילה. בשונה משאר מקומות.
ויש עוד להאריך.
רוצה לדעת אמר:ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
אפשר משום שכבר בזמן שחיטת הפסח אומרים את ההלל, עוד לפני הסיפור.רוצה לדעת אמר:ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.רוצה לדעת אמר:למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?משה נפתלי אמר:בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.רוצה לדעת אמר:למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!
א. השווה המשנה במסכת מגילה פרק ב: 'היה דורשה, אם כיון לבו – יצא'. דהיינו, שהיה קורא את המגילה ותוך כדי כך דורש ומבאר את הפסוקים הנקראים.משה נפתלי אמר:א. היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל.
ב. בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
זקן ויושב בישיבה אמר:ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?משה נפתלי אמר:בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.רוצה לדעת אמר:למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.
רוצה לדעת אמר:ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
ברור, אבל הלשון ספרו לנו אבותינו לא כל כך מתאים לומר על קריאת ההלל, ברור שצריך למצוא את הדרשה של חז"ל [כפי שכתב @יעבץ ] בתוך הפסוק, לכן עיקר דרשתם שהיה פסח נדרש מתוך הפסוק ממה שסיפרו לנו אבותינו, אבל היכן נדרש דווקא הלל, כיון שיש מצווה על סיפור כפשוטו, בהחלט הערה.שמעיה אמר:זקן ויושב בישיבה אמר:ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?משה נפתלי אמר:בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.
תתעמק לרגע במזמור 'בצאת ישראל ממצרים', ולפליאתך תמצא את כל הסיפור שאתה כה מבקש.
הווארט הזה ידוע מבית בריסק.רוצה לדעת אמר:אגב,
הערת ר' ירוחם ור' חצק'ל לוינשטיין ועוד
שהנה גדעון היה שופט בישראל בדרגת נביא,
ואביו היה עובד ע"ז,
ומ"מ אומר "אמש הקרני אבא"! כאילו מעצמו אינו יודע מאומה.
לאמר שהאמונה עוברת "מאב לבנו"!!
כמה יש ללמוד מזה "לשמוע מהאב" ו"לספר לבן" את מה ש"ששמע מאביו".
זקן ויושב בישיבה אמר:ברור, אבל הלשון ספרו לנו אבותינו לא כל כך מתאים לומר על קריאת ההלל, ברור שצריך למצוא את הדרשה של חז"ל [כפי שכתב @יעבץ ] בתוך הפסוק, לכן עיקר דרשתם שהיה פסח נדרש מתוך הפסוק ממה שסיפרו לנו אבותינו, אבל היכן נדרש דווקא הלל, כיון שיש מצווה על סיפור כפשוטו, בהחלט הערה.שמעיה אמר:זקן ויושב בישיבה אמר:ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.
תתעמק לרגע במזמור 'בצאת ישראל ממצרים', ולפליאתך תמצא את כל הסיפור שאתה כה מבקש.
נראה לבאר דהסנגוריא של גדעון היתה, שעם ישראל נבחרו מכל האומות שבהם ועל ידם יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ובהם ועל ידם יתגלה יחודו יתברך. ודבר זה שמע מאביו כשסיפר לו אמש על יציאת מצרים, והקרא לו את ההלל ושמע שהיה אומר בצאת ישראל ממצרים, אשר הפסוק שם שואל "מה לך הים כי תנוס" הרי הללו והללו עובדי ע"ז, ובאה התשובה - "מפני אדון חולי ארץ מפני אלוק יעקב ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים". כלומר מפני עוצם שליטת יחודו שאין לו שום הכרח וכפיה כלל, וכל סדרי המשפט וכל החוקים אשר חקק - כולם תלויים ברצונו, וכשהוא רוצה - אינו חושש לכל המעשים, ומטיב בטובו למי שרוצה.ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
ומה ענין יציאת מצרים אצל חנוכה?עוד אפשר שהנה כל המושג של 'הלל' הוא ביטוי של רחשי לב על מצב שחוזר ומאיר עכשיו ממש.
אתה מחלק את כל העולם לשתיים "הנהגת היחוד" ו"הנהגת המשפט"? משעמם מדי...נראה לבאר דהסנגוריא של גדעון היתה, שעם ישראל נבחרו מכל האומות שבהם ועל ידם יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ובהם ועל ידם יתגלה יחודו יתברך. ודבר זה שמע מאביו כשסיפר לו אמש על יציאת מצרים, והקרא לו את ההלל ושמע שהיה אומר בצאת ישראל ממצרים, אשר הפסוק שם שואל "מה לך הים כי תנוס" הרי הללו והללו עובדי ע"ז, ובאה התשובה - "מפני אדון חולי ארץ מפני אלוק יעקב ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים". כלומר מפני עוצם שליטת יחודו שאין לו שום הכרח וכפיה כלל, וכל סדרי המשפט וכל החוקים אשר חקק - כולם תלויים ברצונו, וכשהוא רוצה - אינו חושש לכל המעשים, ומטיב בטובו למי שרוצה.
וזהו שטען גדעון, אם רשעים היו אבותינו כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, והיינו כשם שאיתם נהג הקב"ה בהנהגת היחוד בבחינת וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון, כן יעשה עמנו.
ומובן היטב מדוע הוצרך גדעון להביא ממה ששמע מאביו כשהקרא לו את ההלל, דענין זה דייקא שביציאת מצרים נהג עמהם הקב"ה בהנהגת היחוד עולה דייקא מתוך הפרק של בצאת ישראל ממצרים. שזהו ששואל שם 'מה לך הים כי תנוס' וכן על שאר ניסי המדבר, ומשיב 'מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוק יעקב'.
'אבותינו ספרו לנו' (תהילים ק"ה)אגב,
הערת ר' ירוחם ור' חצק'ל לוינשטיין ועוד
שהנה גדעון היה שופט בישראל בדרגת נביא,
ואביו היה עובד ע"ז,
ומ"מ אומר "אמש הקרני אבא"! כאילו מעצמו אינו יודע מאומה.
לאמר שהאמונה עוברת "מאב לבנו"!!
כמה יש ללמוד מזה "לשמוע מהאב" ו"לספר לבן" את מה ש"ששמע מאביו".
רש"י פסחים לו א:ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.
1. אדרבה, מדברי רש”י משמע שאמרו רק את ההלל, ולא אמרו/שילבו את סיפור יציאת מצרים.1. ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
2. יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
קריאת ההלל כשלעצמה קשה לכנותה סיפור.מדברי רש”י משמע שאמרו רק את ההלל.
הכינוי ’סיפור’ גופיה אינו מדאוריתא.קריאת ההלל כשלעצמה קשה לכנותה סיפור.
ראה עוד כאןבימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים: