נראה לבאר דהסנגוריא של גדעון היתה, שעם ישראל נבחרו מכל האומות שבהם ועל ידם יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ובהם ועל ידם יתגלה יחודו יתברך. ודבר זה שמע מאביו כשסיפר לו אמש על יציאת מצרים, והקרא לו את ההלל ושמע שהיה אומר בצאת ישראל ממצרים, אשר הפסוק שם שואל "מה לך הים כי תנוס" הרי הללו והללו עובדי ע"ז, ובאה התשובה - "מפני אדון חולי ארץ מפני אלוק יעקב ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים". כלומר מפני עוצם שליטת יחודו שאין לו שום הכרח וכפיה כלל, וכל סדרי המשפט וכל החוקים אשר חקק - כולם תלויים ברצונו, וכשהוא רוצה - אינו חושש לכל המעשים, ומטיב בטובו למי שרוצה.
וזהו שטען גדעון, אם רשעים היו אבותינו כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, והיינו כשם שאיתם נהג הקב"ה בהנהגת היחוד בבחינת וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון, כן יעשה עמנו.
ומובן היטב מדוע הוצרך גדעון להביא ממה ששמע מאביו כשהקרא לו את ההלל, דענין זה דייקא שביציאת מצרים נהג עמהם הקב"ה בהנהגת היחוד עולה דייקא מתוך הפרק של בצאת ישראל ממצרים. שזהו ששואל שם 'מה לך הים כי תנוס' וכן על שאר ניסי המדבר, ומשיב 'מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוק יעקב'.