סקר: כמה שעות אתה מצליח ללמוד רצוף?

כמה שעות אתה מצליח ללמוד ברציפות?

  • שעה

    קולות: 35 15.2%
  • שעתיים

    קולות: 31 13.4%
  • שלוש שעות

    קולות: 47 20.3%
  • ארבע שעות

    קולות: 39 16.9%
  • חמש שעות

    קולות: 14 6.1%
  • שש שעות

    קולות: 13 5.6%
  • שבע שעות

    קולות: 3 1.3%
  • שמונה שעות

    קולות: 4 1.7%
  • תשע שעות

    קולות: 8 3.5%
  • יותר

    קולות: 37 16.0%

  • סה"כ בוחרים
    231

ישיבע-בוחע'ר

משתמש רגיל
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
עיקר העצה שניתן לתת למי שקשה לו הדבר היא, ללמוד עניין אחד ולא כמה עניינים.
דווקא יש כאילו שמגוונים ועוברים מדבר לדבר, [ולאט לאט מהירות התחלפות הספרים גוברת...]
זה בכלל לא מומלץ?
 
 

מביט

משתמש ותיק
ישיבע-בוחע'ר אמר:
איך אפשר ללמוד הרבה שעות ברצף? 
למי שיש עצות מנסיון אישי, נשמח לקרוא....
בחור שמרגיש שלא מצליח להתרכז ילך לאבחון אצל נירולוג האם סובל מבעיית קשב וריכוז וא"כ לא יועיל כל העיצות שינתנו כאן.
אלא דרכים איך להתמודד עם הקושי אך הסובל מבעיה זו ומנסה להתנהג כאדם רגיל זה מתכון בדוק לכשלון יאוש ותסכול.
[אל דאגה מי שסובל מבעיה זו אינם רק מי שמקפצים כגדי או שוברים כלים בחמתם.. אלא אנשים רגילים לחלוטין אך עם קושי מובנה בעניין זה]
כשמודעים לבעיה אפשר לעבוד בצורה נכונה ללא לחץ ותסכול מיוחד.
 

ישיבע-בוחע'ר

משתמש רגיל
פותח הנושא
מביט אמר:
ישיבע-בוחע'ר אמר:
איך אפשר ללמוד הרבה שעות ברצף? 
למי שיש עצות מנסיון אישי, נשמח לקרוא....
בחור שמרגיש שלא מצליח להתרכז ילך לאבחון אצל נירולוג האם סובל מבעיית קשב וריכוז וא"כ לא יועיל כל העיצות שינתנו כאן.
אלא דרכים איך להתמודד עם הקושי אך הסובל מבעיה זו ומנסה להתנהג כאדם רגיל זה מתכון בדוק לכשלון יאוש ותסכול.
[אל דאגה מי שסובל מבעיה זו אינם רק מי שמקפצים כגדי או שוברים כלים בחמתם.. אלא אנשים רגילים לחלוטין אך עם קושי מובנה בעניין זה]
כשמודעים לבעיה אפשר לעבוד בצורה נכונה ללא לחץ ותסכול מיוחד.
לא זו הנקודה.
אני מצליח ללמוד כמה שעות טובות ברצף בלי לקפוץ מהמקום מתרכז מצוין בשיעורים וכו'.
אני שואל איך יש מציאות של התמדה של 7-8שעות ברצף, ואיך הגיע לזה מי שהגיע לזה.
 
 

מביט

משתמש ותיק
ישיבע-בוחע'ר אמר:
אני שואל איך יש מציאות של התמדה של 7-8שעות ברצף, ואיך הגיע לזה מי שהגיע לזה.
קודם כל יש שהריכוז הוא דבר מולד כמו שיש שנולדו מהירי מחשבה וכדו'.
אך לאחרונה נודע שהמח גמיש ויכול להתפתח כמו שריר ככל שמאמצים אותו יותר כך מפתח יותר יכולות.
והעיצה כמו במכון כושר שבהתחלה מתחילים עם משקל נמוך ולאט לאט מעלים קושי לפי היכולות.
כך אם אתה מצליח להתרכז ג' שעות תנסה להוסיף בכל יום עוד עשר דקות של מאמץ כך בעקביות זה יעלה עד לאין סוף.
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
ישיבע-בוחע'ר אמר:
איך אפשר ללמוד הרבה שעות ברצף? 
למי שיש עצות מנסיון אישי, נשמח לקרוא....
אלו שזכו להיוולד ללא:

1. בעיות קשב וריכוז
2. דיסלקציה
3. בעיות בראיה
4. בעיות במיקוד ראיה
5. בעיות רגשיות
6. שנפגעו בילדותם
7. מלמדים בעייתיים
8. הורים בעייתיים
9. מצוקות שונות ומשונות

אשריהם מה טוב חלקם ומה נעים גורלם שהם יכולים לשבת וללמוד בהתמדה נפלאה
שהם מבינים תמיד את השיעורים בהם הם משתתפים
שהצליחו במבחנים תמיד
שהייתה להם חווית לימוד 
לא פלא שהם מסוגלים לשבת וללמוד שעות רבות ברצף
לא בטוח שמי שאינו מסוגל לכך אמור להרגיש רע עם משהו שאין באפשרותו!
 

לביא

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
עיקר העצה שניתן לתת למי שקשה לו הדבר היא, ללמוד עניין אחד ולא כמה עניינים.
עצה טובה בעקרונה. אך השאלה היא עם ההספק ה״ענייני״ הוא לכמה שעות ולא לשעות ספורות. מנסיון, בד״כ כשיש כמה עניינים אתה לחוץ להספיק את הכל.
כך שלפעמים להתמקד בנושא אחד בלי מגבלת זמן ועניינים ו״הספק״ יכול להועיל הרבה. כשיש הספק אתה לרוב עושה את ההספק ומסיים את הלימוד באותו עניין, ולפעמים אותו הספק יכול להיות חצי שעה, שעה, או אפילו 3 שעות. זה לא יועיל למי שרוצה לשבת 9 שעות רצוף.
כך שעדיף להתמקד בנושא אחד ולא לתת להספק ולזמן לעשות את שלו, וככה מאבדים בכלל תחושת זמן.

ישיבע-בוחע'ר אמר:
אני מצליח ללמוד כמה שעות טובות ברצף בלי לקפוץ מהמקום מתרכז מצוין בשיעורים וכו'.
אני שואל איך יש מציאות של התמדה של 7-8שעות ברצף, ואיך הגיע לזה מי שהגיע לזה.
בישיבה ובכולל עם שיעורים אכן אי אפשר להגיע לזה הואיל ולרוב לפני ואחרי שיעור יש ״זמן בטלה״ מסוים. אי אפשר לקרוא לזה ״לימוד רצוף״. במיוחד כשיש סדרים.
אפשר להגיע לזה בשבת או בי״ט של קיץ.

לגבי ״איך יש מציאות של התמדה 7-8 שעות ברצף״ וכו׳, זה בד״כ נובע מחמת תחושת איבוד הזמן. לקום מהספר ולגלות שעבר 10 שעות.
״איך הגיע לזה מי שהגיע לזה״, זה תלוי הרבה בחשק ובשמחת הלומד. פחות מהרצון.
בד״כ אלו ש״רוצים״ יש להם נרוועים ומסתכלים בשעון כמה זמן עבר ואם עשה 9 שעות לימוד ברצף. אני לא יודע איך אפשר לקרוא לזה ברצף אם כל חצי שעה בודקים את השעון.

עצות ללימוד ברצף: (לא בהכרח לימוד 7-9 שעות, אבל שוב, זה תלוי מאד בשמחה ובחשק שבלימוד)
- ללמוד בחדר בלי שעון.
- לימוד עם חברותא בתענית דיבור. בלי חברותא, במקום שאין בו אנשים. עצם העובדה שאין אנשים עוזר מאד להתרכז בלימוד ולא בדברים אחרים.
- לישון ולאכל כמו שצריך לפני הלימוד. לא להביא אוכל. אולי קפה או תה. ומים כמובן (במיוחד בימות הקיץ). עצם האכילה מבטלת מאד ומסיחה את האדם.
- ללמוד במקום שכיף ונוח ונעים. מזגן זה לא מותרות.
- להשתדל לא להסתעף בלימוד לדברים שצצים בראש תוך כדי. אע״פ שאולי זה לימוד ברצף אם באמצע הלימוד עולה שאלה ״רגע, מה הדין בכך וכך״ (שלא קשור בכלל ללימוד שפתחת בו) ואז לפתוח ספרים שקשורים, ומנסיון ההסתעפויות האלו הן עיקר מה שמאבד את הזמן והיא גופא הלימוד ברצף. סו״ס אתה מאבד את עיקר הלימוד שבאת אליו.
- למרות שכתבתי מקודם שהספקים עשוי להיות רעיון פחות טוב. הספק של כמה דפים בגמרא בעיון (אפילו דף אחד בעיון, תלוי כל אחד לפי עיונו). או בהלכה ללמוד סימן שלם בטור-ב״י-שו״ע (כמובן לפתוח את המקורות בגמרא שמביא הב״י, מאד חשוב). הספק כזה יכול לקחת בכיף לפחות 8 שעות כשלומדים בעיון כדבעי. ראשונים, אחרונים, אחרוני אחרונים.
- המשך לקודם, והוא די חשוב לענ״ד ללימוד ברצף. כשמסיימים את ה״הספק״ הנ״ל, או אפילו כשלומדים בלי הספק. לא לתת ליצה״ר שאומר בסוף סוגיא, עניין, דף, סימן, ״הנה סיימתי, עכשיו אפשר לנוח״. ג׳ אפשרויות: א. או להמשיך לסימן הבא, והיינו ללמוד כמה שלמדת עד עכשיו ב. לחזור על כל מה שלמדת ג. לפתוח ספרים שלא ראית במהלך העיון הראשוני על הסוגיא. בהלכה - לפתוח שו״תים ולראות מי מדבר על הסימן שבו עסקת, ולנבור בהם בהם. מנסיון, רק אפשרות ג׳ (בהלכה לפחות) לוקח זמן טוב ואיכותי.

הכי חשוב לענ״ד:
- אלו שקשה להם לשבת יותר מ-4-3 שעות, לא יתייאשו. אין דבר. לא משיגים לימוד ברצף ביום אחד. וכפי שכתבתי זה תלוי מאד בחשק ובשמחה בלימוד.
 

מביט

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
לא בטוח שמי שאינו מסוגל לכך אמור להרגיש רע עם משהו שאין באפשרותו!
אני חולק עליך בניסוח.
נכון כרגע שהוא לא יכול.
אבל אם ידע לעבוד נכון יוכל להצליח ולהתמיד [בדיוק כמו אדם שלא יכול להרים יותר משלוש קילו]
 

לביא

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
אלו שזכו להיוולד ללא:

1. בעיות קשב וריכוז
אני נולדתי עם בעיות קשב וריכוז. ולא קשה לי לשבת את הזמן המוגדר שבחרתי.

(יש לציין שייתכן שאני יכול יותר זמן ממה שבחרתי. אך עקב מגבלות חיים טבעיות, אין באפשרותי לשבת ללמוד יותר)
 

לביא

משתמש ותיק
מביט אמר:
כך אם אתה מצליח להתרכז ג' שעות תנסה להוסיף בכל יום עוד עשר דקות של מאמץ כך בעקביות זה יעלה עד לאין סוף.
לענ״ד אם זה גורם לאדם למאמץ גבוה, ואח״כ הוא סובל מכאבי ראש וכד׳, עדיף שלא.
זה תלוי בשמחה ובחשק הלימוד לענ״ד. נקודה.
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
יותר מתשע שעות קיים בסקר, ופחות משעה לא קיים. נו נו.
אני מאמין שנורמה של ״קביעות עתים לתורה״ אף לבעל בית צריך להיות לפחות שעה. כך שזה נורמלי לענ״ד.
בחור ישיבה ״אמור״ להיות מסוגל לשבת 3-4 שעות רצוף.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
יותר מתשע שעות קיים בסקר, ופחות משעה לא קיים. נו נו.
אני מאמין שנורמה של ״קביעות עתים לתורה״ אף לבעל בית צריך להיות לפחות שעה. כך שזה נורמלי לענ״ד.
בחור ישיבה ״אמור״ להיות מסוגל לשבת 3-4 שעות רצוף.
איך אומרים? 'אמור' זה שם של דג.
מבחינה מציאותית אני חושב שיש יותר שמצליחים מקסימום חצי שעה ברצף מאשר כאלו שמצליחים תשע (אלא אם כן לא מחשיבים הפסקות קפה+פטפוט וכד' להפסק).
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
תלוי למה הכוונה 'רצוף'
אני יושב כל יום שישי בסדר של 6 שעות
אבל אני לא לומד רק נושא אחד ברציפות
אלא מסכם או כותב או חושב שוב על הנושאים שלמדתי במשך השבוע
או לומד נושאים קצת יותר פיקנטיים, [תערוכות מתחלפות...]
בכ''א כשיש חברותא זה יותר קל,
אבל עם חברותא כשמוציאים אנרגיות על הדיבור ועל הויכוח או ההסברים יש פחות כח ללימוד ארוך
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
איך אומרים? 'אמור' זה שם של דג.
מבחינה מציאותית אני חושב שיש יותר שמצליחים מקסימום חצי שעה ברצף מאשר כאלו שמצליחים תשע (אלא אם כן לא מחשיבים הפסקות קפה+פטפוט וכד' להפסק).
לימוד רצוף ודאי לא כולל הפסקות קפה ופטפוט. לא משנה כמה לפעמים זה נחוץ.
ובכ״א, מי שיכול לשמוע שיעור של שעה ביום, יכול גם בתאוריה ללמוד שעה.

@צ״ע, כל עוד אין הפסק של פטפוטים וכיו״ב לענ״ד זה נקרא רצוף.
ואכן כשיש חברותא ועושים תענית דיבור זה הרבה יותר קל.
(ראה מה שכתבתי מקודם בעצות)
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
ישיבע-בוחע'ר אמר:
מביט אמר:
ישיבע-בוחע'ר אמר:
איך אפשר ללמוד הרבה שעות ברצף? 
למי שיש עצות מנסיון אישי, נשמח לקרוא....
בחור שמרגיש שלא מצליח להתרכז ילך לאבחון אצל נירולוג האם סובל מבעיית קשב וריכוז וא"כ לא יועיל כל העיצות שינתנו כאן.
אלא דרכים איך להתמודד עם הקושי אך הסובל מבעיה זו ומנסה להתנהג כאדם רגיל זה מתכון בדוק לכשלון יאוש ותסכול.
[אל דאגה מי שסובל מבעיה זו אינם רק מי שמקפצים כגדי או שוברים כלים בחמתם.. אלא אנשים רגילים לחלוטין אך עם קושי מובנה בעניין זה]
כשמודעים לבעיה אפשר לעבוד בצורה נכונה ללא לחץ ותסכול מיוחד.
לא זו הנקודה.
אני מצליח ללמוד כמה שעות טובות ברצף בלי לקפוץ מהמקום מתרכז מצוין בשיעורים וכו'.
אני שואל איך יש מציאות של התמדה של 7-8שעות ברצף, ואיך הגיע לזה מי שהגיע לזה.


התשובה הפשוטה היא שלא כ"א יכול, לכ"א יש את היכולות שלו.
 
 

משהדוד

משתמש ותיק
הובא מספר מעשה איש ח''ד דף ס''ח – ללמוד שעה אחת ולהפסיק שעה אחת הוא קיום התוהו האפס וההעדר הרי זה זורע ושולח עליהם מים לסחפן, עיקר הלימוד הוא התמידי והבלתי נפסק, בלימוד התמידי הוא סוד הקדושה וזה שעושה תורתו קרעים קרעים אסף רוח, מן הראוי לחבל תחבולות איך לקנות את התמדת הלימוד ולהתפלל על זה תמיד )לשון החזו''א בחלק א' סי' ג'(. המעשה שיובא להלן התפרסם ברבים בהיכלי הישיבות הקדושות וניכרים הדברים שממקור טהור יהלכון, בביתו של החזו"א ז"ל היה גג רחב שבו היו מתפללים בימים הנוראים, המקום היה גדול יותר מבית המדרש שבבית, ומשום טירחא דציבורא נשארו שם הספסלים בכל ימי חודש תשרי גם בימי החול, והנה באחד מעשרת ימי תשובה ישבו שם שני בחורים ולמדו בחברותא )כיום הם ת"ח גדולים ומפורסמים(, והנה החזו"א עולה לתומו לגג ביתו הוא רואה את שני הבחורים ותפסם בשעת בטלה, קרב אליהם החזו"א לומר להם דברי חיזוק שלא להפסיק באמצע הלימוד, וכך אמר להם:

מתיקות התורה כמה גדולה היא נעימות התורה, ואי אפשר להשיג את זה ולהגיע לזה רק אחר שקידה של שלוש וארבע שעות ברציפות בלא הפסק, בלי זה אי אפשר אפילו לצייר מהי הרוחניות הזו, וק"ו אחר חמש שעות כמה רוממות יש איך אפשר למי שיש לו את האפשרות הזאת להפסיק את הרציפות ולהפסיד בידים נועם כזה, כמו קדירה המתבשלת להוריד מן האש ליתן להתקרר ואחר כך להשיבה.

המשיך החזו"א ואחר שש שעות של לימוד שוכח האדם מכל העולם וענייניו ומתדבק בדברים רוחניים, כאשר סיפרו זאת השנים אמרו בהשתוממות כיצד החזו"א תיאר זאת בעיניים בורקות ותנועות ידיים למעלה כאילו מתנתק הוא מכל הסובב, ואחר שבע שעות האדם מרגיש קרוב להקב"ה ואין לו מהנאות העולם כלום ומתמלא שמחה, ואחר שמונה שעות אפילו לא נופלת בלבו מחשבה של תאוות וחומריות וכולו משתוקק לאלוקיו, ואחר תשע שעות כולו קדוש למעלה למעלה, ואחר עשר שעות עין לא ראתה אין לתאר ואין מילים לבטא את מצבו ורגשותיו. צמרמורת חדה עברה בקרב השניים לשמע דברים נוראים כאלו.
 

E. W

משתמש ותיק
לי הדבר היחיד שעזר לי ללמוד ברצף שעות ארוכות לאחר אין ספור ניסיונות..
הוא ללמוד לפי הספק של חומר ולא לפי זמן!
אם אתה נכנס לביהכנ”ס ללמוד שעתיים אז כל רגע אתה מסתכל השעון מתי כבר יעבור הזמן...אבל אם אתה נכנס על מנת ללמוד 2 דפי גמרא ולא משנה כמה זמן עובר, לא יאומן איך הזמן עובר מהר..

וההסבר לזה הוא לענ”ד שהרי מתי אתה מסתכל בשעון לראות מה השעה ,בדרך כלל בזמני חולשה כשאין כח כבר ללמוד ואז אתה מחכה מתי יגיע הזמן שאתה גומר...משא”כ כשיש לך הספק מסויים לגמור אז בשעת חולשה הנושא הוא לא השעון כמה זמן נשאר, אלא כמה הספק נשאר לך וזה גופא גורם לחיזוק ללמוד ביתר חוזק על מנת לגמור כבר את ההספק! ודו”ק היטב!

התגלית הזאת שינתה לי את החיים !!!   והלוואי ועזרתי לעוד כמה....
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
ישיבע-בוחע'ר אמר:
וכן מי שהצביע על "יותר"
מגנא ומצלא אמר:
אלו שזכו להיוולד ללא:

1. בעיות קשב וריכוז
2. דיסלקציה
3. בעיות בראיה
4. בעיות במיקוד ראיה
5. בעיות רגשיות
6. שנפגעו בילדותם
7. מלמדים בעייתיים
8. הורים בעייתיים
9. מצוקות שונות ומשונות
 
מכיון שאני זכיתי גם להצביע 'יותר'
וגם לענות על על חלק מההגדרות הללו. (למשל, מימי לא הצלחתי להקשיב לשיעור אפילו 5 דקות רצוף. לא בחיידר ולא בישיבה ולא בכל שיעור אחר)
אני מרשה לעצמי לחלוק על הרב @מגנא ומצלא
ואשתדל לענות על שאלת פותח האשכול.
אמנם מזוית אישית מאד, אבל מסתבר שיהיו כאלו שזה יועיל להם.

א. לפני הכל לדעתי זה תלוי בטעם בלימוד.
הרבה אנשים מסוגלים לקרוא ספר מתח שעות רצופות, ולא להצליח ללמוד שעות רצופות.
למרות ששני הפעולות כמעט שוות מבחינת הקושי.
מי שאוהב ללמוד ויש לו טעם וחיות ועונג בלימוד, מסוגל ללמוד שעות רבות רצופות.
אמנם יש כמה מכשולים שצריך ללמוד איך מתגברים עליהם.
גם מי שאינו מסוגל לקרוא ספר שעות רצופות, בדרך כלל מסוגל לעשות פעילות חוויתית אחרת במשך שעות רצופות.
במקרה כזה עליו לנסות לשנות את צורת הלימוד. וכפי שאבאר לקמן.

ב. לי אישית הרבה יותר קשה ללמוד לבד שעות רצופות כי המחשבות משוטטות ברחבי תבל וכו'
אבל מ"מ זה אפשרי. רק שלבד יותר מרכז אותי דפי גמרא בבקיאות.
לפעמים מועילה החלטה שלפני שאני גומר כך וכך דפים אני לא מפסיק.

ג. עם חברותא יותר קל לי להתרכז אבל קשה למצוא חברותא להרבה שעות רצוף.
גם אם מצאתי מישהו שמתאים לי בסגנון הלימוד, ושמחליט ללמוד ברציפות, לא תמיד אפשרויות עול החיים נותנות לשנינו את אותם השעות.
אבל בכל זאת אפשר להתחיל עם חברותא בשעות הראשונות, ואז זה כבר 'נוסע' לבד יותר טוב.

ד. בלימוד חברותא אפי' בתע"ד קורה שמפסיקים בדיבור, וחבל.
עצה טובה ונפלאה יש לזה, לסכם עם החברותא שלפני תחילת הלימוד כ"א יאמר פרק תהילים ויתפלל לה' במילים אישיות מעומק הלב.
שיזכו ללמוד בריכוז גדול בלי להפסיק כלל בדברים אחרים.
והוא בדוק ומנוסה.

ה. לימוד במרץ ועירנות, חובה גמורה. אחרת זה פשוט לא הולך.

ו. יש הרבה מעכבים ומפריעים לזה.
יש שאצלם חוסר תנועה גופנית מקשה, ויש שפעילות מונוטונית משעממת אותם.
צריך להיות יצירתי בפתרונות.
אפשר לשנות תנוחות עמידה ישיבה הליכה וכדו' או שינויי צורות לימוד.
שינון בע"פ. חזרות. לימוד וסיכום כל קטע. לימוד סוגיות חשבוניות כמו תגרי לוד וכדו'
או נושאים חדשים ופחות נלמדים.

ז. כדאי שיהיה איזה הישג מבחינת הלימוד עצמו, ולא רק מבחינת השעות. כמו כמות דפים או השלמת נושא. או בנושא חדש, עצם ההתקדמות עמוק לעניינים שלא הכרתי.
זה נותן בסוף היום תוספת גדולה של סיפוק ורצון ושאיפה לחזור על זה.

ח. על כולנה חשוב לבטל לפני הלימוד בביטול גמור, את כל העולם כולו.
בין נימוסים, כי פתאום ינחת הדוד האהוב של השוויגער בדיוק אל השטיבל הנידח שהתיישבת שם. ולא יהיה נעים לך לעשות לו 'נו או' ולשלחו בהינף יד.
בין צרכי החיים. כי פתאום תזכר שיש צ'ק שיורד היום וחייבים להפקיד כסף כדי שהוא לא יחזור.
ובין הרגשות שאמורות לבוא במהלך היום. כמו עייפות ולאות. חוסר טעם או חוסר מצב רוח. ולקבוע מראש ברצונו, שיעבור עלי מה, אני לא עוזב את הגמרא היום.

ט. שתי משפטים שעזרו לי.
אחד מהגרמ"מ שולזינגר זצ"ל (שקונטרסי שיחותיו הנפלאות מלהיבים לבבות לשקידת התורה, ובפרט ספר חשקת התורה)
שאמר על -לא זוכר מי- שהודיע בביתו שכשהוא לומד וצריכים אותו דחוף, שיעשו מה שהיו עושים אילו היה בר מינן ח"ו.
כי כשהוא לומד הוא אינו בין החיים בעוה"ז. אדם כי ימות באהל.
והשני מהגר"ש ברעוודא זצ"ל שהיה אומר 'אתה לומד תוס' ומישהו נכנס. אתה מרים את הראש, למה? אין סיכוי שזה רבינו תם שבא להסביר לך את התוס'.'

כולם מוזמנים.
 

סאטמארער

משתמש ותיק
לא ידעתי עם מי אנו יושבים כאן, 14 אנשים המעידים על עצמם שרגילים ללמוד יותר מתשע שעות רצופות.

אני רוצה לשאול כמה קושיות
א] מה זאת נחשב רצופות ?
ב] כמה פעמים בשנה אתה עושה רצופות כזאת ?
ג] איזה סגנון לימוד אתה לומד בשעות האלו, עיון / בקיאות. גמרא / הלכה.
ד] אתה מחליף מזמן לזמן הלימוד או כל הזמן אותו הלימוד ?
 
חלק עליון תַחתִית