אם יש סיר של מרק ועצמות קשות, ונפל לשם חלב ויש ששים מהמרק ועצמות נגד החלב, הדין הוא שזה מותר, השאלה שלי כיון שלוקח זמן לעצמות לבלוע וגם א"א לדעת כמה הם בלעו, יוצא שאולי זה התפשט בשווה רק בשלושים ועוד טיפה אז זה כמו שאין ששים נגד החלב.
להלכה העצמות מצטרפות לבטל את האיסור. בב"ח הובא שקושי העצמות מפריע להן לפלוט בשווה לדברים רכים אבל לא מפריע לטעם להתפשט בהן בשווה לדברים רכים. אולי זה מיישב מעט את הקושי שלך, דהיינו שמה שרואים שהטעם מורגש פחות בעצמות מאשר בדבר רך הוא מחמת שהטעם שלהן עצמן לא יוצא מהן.
להלכה העצמות מצטרפות לבטל את האיסור. בב"ח הובא שקושי העצמות מפריע להן לפלוט בשווה לדברים רכים אבל לא מפריע לטעם להתפשט בהן בשווה לדברים רכים. אולי זה מיישב מעט את הקושי שלך, דהיינו שמה שרואים שהטעם מורגש פחות בעצמות מאשר בדבר רך הוא מחמת שהטעם שלהן עצמן לא יוצא מהן.
הגע עצמך, אם נפל כזית חלב לשלושים כזיתים מרק ושומן ושלושים כזיתים עצמות קשות בכלי ראשון שלא על האש רק עדיין יד סולדת בו, ואחרי כמה רגעים הוציאו את העצמות ושאר רק הרוטב, האיך יתכן לומר שחצי מהחלב נכנס בעצמות, זה לגמרי לא יתכן.
