חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

המתאבק

משתמש ותיק
קצר לעניין אמר:
המתאבק אמר:
א. היכן מצינו בזמן התנ"ך שהיו "מחותנים" עם אותם שמות?

א. נח בן למך נשא את נעמה בת למך

יפה מאוד!

ואגב שמעתי פעם בדרך צחות דיתכן דלמך חמיו של נח מת ורצה נח לקרוא על שמו אך לא יכל מכיון שאביו עדיין היה בחיים וע"כ קרה לבנו חם ע"ש חמיו.
 

המתאבק

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
איש פשוט מאד אמר:
ר' יהושע בן קרחה לשי' רש"י (?)
תוס' אם איני טועה.

אנשים פשוטים לא טועים!

זהו רש"י בשבועות ו. ד"ה יהושע בנו של ר"ע
הוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרינן בבכורות חוץ מן הקרח הזה.
וכן הוא ברש"י בבכורות נח. ד"ה חוץ מן הקרח.

נ.ב. אני רואה שהלכתי ללמוד לכמה שעות ובינתיים הפסדתי הרבה דברים מעניינים.
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
פדהצור השרף אמר:
איש פשוט מאד אמר:
מתני' ספ"ג דידים א"ר יוחנן בן יהושע בן חמו של ר"ע, הרי לנו שחמיו של ר"ע היה יהושע.
היכן היא הגמ' בשבת?
כנראה נתבלבל לכם עם שבת קמז ע"א עי"ש,
עכ"פ מנ"ל שריב"ק היה בן ר"ע מאשה זו?
[נ.ב. בש"ס יש שני נשים רחל, ואשת טורנוסרופוס, יהושע הנ"ל אם הוא לא כלבא אז הוא אשה שלישית, וצ"ע]
לא נתבלבל, משום ששם כתוב מפורש שהוא היה בן של ר"ע.
אכן לא מפורש שהיה מאשה זו, וזו אכן טענה צודקת.
לר"ע לכאו' היה ג' נשים לגי' השאילתות שבת קכ"ז, ששם אמר ר"ע לר"א "ואלך ואפרנס אשתי ובני".
וכן נראה באדר"נ שר"ע הלך ללמוד תורה יחד עם בנו, ובפשטות הלך ללמוד מיד אחר נישואיו ולא חיכה ג' שנים.
עתוס' שבת קנ שתי גירסאות אם נשא רחל אחר שלמד י"ב שנה, וידועין דברי המהרש"א בזה [כמדו' בכתובות].
ועכ"פ לפי הצד העיקרי שנשאה קודם, א"כ יתכן מאד שלמד בסוף המ' שנים השניים [כמ"ש השבוע הרב @המתאבק] כי לסוף הכ"ד שנים כבר היה לו י"ב אלף זוגין תלמידים, ורק במ' שנים האחרונים לימד, ודו"ק 

נ.ב. תוס' בבכורות ובשבת ודאי לא סובר את השאילתות, שמה נדחק כ"כ מתי ר"ע נשא את רחל (כדי לחשב את שנותיו של ריב"ק) תיפו"ל שהיה לר"ע ילדים קודם מ' שנה
[אגב, משום מה מצלצל לי בראש שיש תוספת לשאילתות, שהבע"ב בשבת קכז: היה ר"א לפני שלמד תורה, ואולי לא מסתבר שהיה במ' שנה השניים של רבי עקיבא, יבואו הבקיאים ויתנו עידיהם].
 
 

המתאבק

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
מי היה סביו מצד האמא של ר' שמעון בר פזי?

מסובך.

שמו היה אבא בר אחא כרסלא מכפרי.
דהנה כתבו תוס' בבבא בתרא קמט. דפזי היא אמו של ר' שמעון ולא אביו.
וא"כ בפשטות הכוונה לפזי בתו של ר' חייא המובאת ביבמות סה:
וא"כ סב אמו היה אביו של ר' חייא המופיע בסנהדרין ה. 
 

המתאבק

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
פדהצור השרף אמר:
מי היה סביו מצד האמא של ר' שמעון בר פזי?

מסובך.

שמו היה אבא בר אחא כרסלא מכפרי.
דהנה כתבו תוס' בבבא בתרא קמט. דפזי היא אמו של ר' שמעון ולא אביו.
וא"כ בפשטות הכוונה לפזי בתו של ר' חייא המובאת ביבמות סה:
וא"כ סב אמו היה אביו של ר' חייא המופיע בסנהדרין ה. 

סליחה קצת פחות מסובך.

קראתי לא נכון את החידה, חשבתי שהשאלה מי סביה של אמו.
וא"כ התשובה יותר פשוטה, סביו מצד אמו היה ר' חייא.
 
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
המתאבק אמר:
פדהצור השרף אמר:
מי היה סביו מצד האמא של ר' שמעון בר פזי?

מסובך.

שמו היה אבא בר אחא כרסלא מכפרי.
דהנה כתבו תוס' בבבא בתרא קמט. דפזי היא אמו של ר' שמעון ולא אביו.
וא"כ בפשטות הכוונה לפזי בתו של ר' חייא המובאת ביבמות סה:
וא"כ סב אמו היה אביו של ר' חייא המופיע בסנהדרין ה. 

סליחה קצת פחות מסובך.

קראתי לא נכון את החידה, חשבתי שהשאלה מי סביה של אמו.
וא"כ התשובה יותר פשוטה, סביו מצד אמו היה ר' חייא.

אכן לזה התכוונתי,
הראשונים כבר אומרים [כמדו' ערוך] שפזי זאת היא תאומתה של טוי בנות יהודית...
ראיתי פעם סיפור בזוהר במדרש הנעלם למה הוא נקרא "בר פזי", ולפי"ז זה סותר לזה, אני אעלה את זה בהמשך הערב.
 

המתאבק

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
המתאבק אמר:
המתאבק אמר:
מסובך.

שמו היה אבא בר אחא כרסלא מכפרי.
דהנה כתבו תוס' בבבא בתרא קמט. דפזי היא אמו של ר' שמעון ולא אביו.
וא"כ בפשטות הכוונה לפזי בתו של ר' חייא המובאת ביבמות סה:
וא"כ סב אמו היה אביו של ר' חייא המופיע בסנהדרין ה. 

סליחה קצת פחות מסובך.

קראתי לא נכון את החידה, חשבתי שהשאלה מי סביה של אמו.
וא"כ התשובה יותר פשוטה, סביו מצד אמו היה ר' חייא.

אכן לזה התכוונתי,
הראשונים כבר אומרים [כמדו' ערוך] שפזי זאת היא תאומתה של טוי בנות יהודית...
ראיתי פעם סיפור בזוהר במדרש הנעלם למה הוא נקרא "בר פזי", ולפי"ז זה סותר לזה, אני אעלה את זה בהמשך הערב.

הר"ש בסוף אהלות פי"ח משנה ט' כתב כן דפזי אמו של ר' שמעון היא בתו של ר' חייא.
 
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
טעיתי, זה הולך על ר' יוסי בן פזי
זוהר ח"א
סתרי תורה
דף פח ע"א
אגב חביבותיה אעתיק את כולו
רבי אבא כד אתא מהתם, הוה מכריז מאן בעי עותרא, ומאן בעי אורכא דחיי בעלמא דאתי, ייתי וישתדל באורייתא, הוו מתכנשין כולי עלמא לגביה,
רווק חד הוה בשיבבותיה, יומא חד אתא לגביה, אמר ליה רבי בעינא למלעי באורייתא כדי שיהיה לי עותרא, אמר ליה הא ודאי, אמר ליה מה שמך, אמר ליה יוסי, אמר לון לתלמידוי דיקרון ליה רבי יוסי מארי דעותרא ויקרא, יתיב ואתעסק באורייתא, ליומין הוה קאים קמיה, אמר ליה רבי אן הוא עותרא, אמר שמע מינה דלאו לשם שמים קא עביד ועאל לאדריה שמע חד קלא דהוה אמר לא תענשי' (תוב לגביה) דגברא רבא ליהוי, תב לגבי' אמר ליה תיב ברי תיב ואנא יהיבנא לך עותרא
אדהכי אתא גברא חד ומאנא דפז בידיה אפקיה ונפל נהורא בביתא, א"ל ר' בעינא למזכי באורייתא ואנא לא זכינא ובעינא מאן דישתדל באורייתא בגיני דהא אית לי עותרא סגי דקא שבק לי אבא דכד יתיב על פתוריה הוה מסדר עליה תליסר כסי מאלין, ובעינא למזכי באורייתא ואנא יהיבנא עותרא, א"ל לההוא רווק תשתדל באורייתא ודא יהבי לך עותרא יהב ליה ההוא כסא דפז קרא עליה ר' אבא (איוב כח) לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז יתיב ולעא באורייתא וההוא ב"נ הוה יהיב ליה עותרא,
ליומין עאל חמידו דאורייתא במעוי, יומא חד הוה יתיב והוה בכי אשכחיה רביה דהוה בכי א"ל על מה קא בכית א"ל ומה מנחנא חיי דעלמא דאתי בגין האי לא בעינא אלא למזכי לגבאי אמר השתא ש"מ דהא לשם שמים קא עביד קרא ליה לההוא גברא א"ל טול עותרך והב ליה ליתמי ולמסכני ואנא יהיבנא לך חולק יתיר באורייתא בכל מה דאנן לעאן, אהדר ליה ר' יוסי ההוא כסא דפז ועד יומא לא אעדי שמיה ומן בנוי בן פזי והיינו ר' יוסי בן פזי וזכה לכמה אורייתא הוא ובנוי (בגין דלעא באורייתא) דלית לך אגר טב בעלמא כמאן דלעי באורייתא (ומקיימה):
עריכה: שים לב לנוסח: ועד יומא לא אעדי שמיה ומן בנוי בן פזי
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
המתאבק אמר:
קצר לעניין אמר:
המתאבק אמר:
א. היכן מצינו בזמן התנ"ך שהיו "מחותנים" עם אותם שמות?

א. נח בן למך נשא את נעמה בת למך

יפה מאוד!

ואגב שמעתי פעם בדרך צחות דיתכן דלמך חמיו של נח מת ורצה נח לקרוא על שמו אך לא יכל מכיון שאביו עדיין היה בחיים וע"כ קרה לבנו חם ע"ש חמיו.


אגב, זו יכולה להוות תמיהה על צוואת ר' יהודה החסיד שאנשים בזמנם שהיו בדרגה גבוהה ומסורת קרובה מאדם הראשון לא הקפידו על שמות של מחותנים
ויש קושיא נוספת על לשון הפסוק ואחות תובל קין נעמה שלא מצינו כן בשום מקום בתורה שלא נמנתה על שם אביה אלא דרך אחיה 
ובצעירותי חשבתי לתרץ הקו' זו בזו, ולחדש שתובל קין היה אחות של נעמה מאמא ולנעמה היה אבא אחר, ובעצם למך היה רק האבא החורג של נעמה ומשום כך לא יוחסה אחריו אלא אחרי אחיה תובל קין, ועפ"ז מובן מדוע נח נשא אותה לאשה שהרי שם אביה כלל לא היה למך.
ואח"כ ראיתי שיש רמב"ן שמעיר לשון זו שהתייחסו אחרי האח ולא אחרי האבא והרמב"ן מובא על מקום נוסף בספר בראשית שיש לשון כזו (בערך פרשת תולדות-וישב) ומתרץ כדברי ומעיר שכך הוא אף לגבי תובל קין ונעמה
ועפ"ז לא מצינו שיש מחותנים עם אותם השמות
יתכן שהדברים אינם מדויקים לחלוטין ואשמח מי שזוכר בדיוק את הרמב"ן שיכתוב מראה מקומו
 
 

המתאבק

משתמש ותיק
חדא פלפלתא אמר:
איש פשוט מאד אמר:
המתאבק אמר:
וכעת חידות חדשות לכבוד בין הזמנים:

א. היכן מצינו בזמן התנ"ך שהיו "מחותנים" עם אותם שמות?
ב. היכן מצינו אצל האמוראים שהיה שווער וחתן עם אותו השם [כך בפשטות]?
ג. היכן מצינו אצל התנאים והאמוראים שקראו לנכד והסב באותו שם [כמובן מלבד שושלת רשב"ג ור' יהודה הנשיא]?.
ג. יש את הורקנוס בנו של ר"א בן הורקנוס לגי' השאילתות בשבת קכ"ז, ב' (והאריך בזה הרד"ל בהקדמתו לפרקי דר"א).
ר יהשוע בן קרחה וכלבא שבוע עיין תוס שבת קנ ותפא"י סוף פ ב דידים.

יש עוד כמה...

ועדיין אף אחד לא ענה על השאלה השניה.

כדאי מעכשיו כל גמ' שלומדים לשים לב גם לשמות.
 

המתאבק

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
שתי שאלות עוד לא פתרו
כנראה העולם בקי בבבלי יותר מהירושלמי...
פדהצור השרף אמר:
2. מה שם אשתו של שמעון בן שטח?
פדהצור השרף אמר:
מה שם אשתו של ראב"ע?

נתת לנו חומר לבין הזמנים לעבור על הירושלמי.

ובינתיים לכבוד בין הזמנים אפרח כאבק ואל החלום אעוף.
 
 

המתאבק

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
שתי שאלות עוד לא פתרו
כנראה העולם בקי בבבלי יותר מהירושלמי...
פדהצור השרף אמר:
2. מה שם אשתו של שמעון בן שטח?
פדהצור השרף אמר:
מה שם אשתו של ראב"ע?

והנה בשכבי במיטתי עלתה לפתע במחשבתי דכוונתך לירושלמי בשבת סוף פרק ה' לענין פרתו של ר' אלעזר דלא פרתו היתה אלא אשתו אלא דאשתו נקראת עגלה.
אך חשבתי דא"כ כוונתך בצחוק דאין כוונת הירושלמי דזה היה שמה אלא דאשתו של כל אדם נקראת עגלתו.
וע"כ קמתי מהמיטה לראות בפנים והבנתי דכוונתך כפירוש הקרבן העדה דלאשתו קראו חוטרא [ולא כפי' של הפני משה דהמילה חוטרא קאי על רב אחא דהגיע מחוטרא דהוא אמר ששל אשתו היה].

לילה טוב [אולי עכשיו אמצא מה כוונתך באשתו של שמעון בן שטח].
 
 

המתאבק

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
המתאבק אמר:
לאשתו קראו חוטרא

אכן
לבין הזמנים כמ"ר יעזבנו לאנחות?

בגללך חוץ מכל מה שהייתי צריך ללמוד בבין הזמנים צריך לעבור גם על הירושלמי כך שלא בטוח שאמצא זמן גם לשעשועי דאורייתא.
 
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
איש פשוט מאד אמר:
פדהצור השרף אמר:
לא נתבלבל, משום ששם כתוב מפורש שהוא היה בן של ר"ע.
אכן לא מפורש שהיה מאשה זו, וזו אכן טענה צודקת.
לר"ע לכאו' היה ג' נשים לגי' השאילתות שבת קכ"ז, ששם אמר ר"ע לר"א "ואלך ואפרנס אשתי ובני".
וכן נראה באדר"נ שר"ע הלך ללמוד תורה יחד עם בנו, ובפשטות הלך ללמוד מיד אחר נישואיו ולא חיכה ג' שנים.
עתוס' שבת קנ שתי גירסאות אם נשא רחל אחר שלמד י"ב שנה, וידועין דברי המהרש"א בזה [כמדו' בכתובות].
ועכ"פ לפי הצד העיקרי שנשאה קודם, א"כ יתכן מאד שלמד בסוף המ' שנים השניים [כמ"ש השבוע הרב @המתאבק] כי לסוף הכ"ד שנים כבר היה לו י"ב אלף זוגין תלמידים, ורק במ' שנים האחרונים לימד, ודו"ק 

נ.ב. תוס' בבכורות ובשבת ודאי לא סובר את השאילתות, שמה נדחק כ"כ מתי ר"ע נשא את רחל (כדי לחשב את שנותיו של ריב"ק) תיפו"ל שהיה לר"ע ילדים קודם מ' שנה
[אגב, משום מה מצלצל לי בראש שיש תוספת לשאילתות, שהבע"ב בשבת קכז: היה ר"א לפני שלמד תורה, ואולי לא מסתבר שהיה במ' שנה השניים של רבי עקיבא, יבואו הבקיאים ויתנו עידיהם].
קצת דחוק שאחרי שנשא את רחל הלך לעבוד 3 שנים.
לגבי השאילתות, צריך לעיין בהקדמת הרד"ל לפרקי דר"א, שם הוא אמור להביא את כל הענין בהרחבה.
 
 

דוד ה.

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
ב. היכן מצינו אצל האמוראים שהיה שווער וחתן עם אותו השם [כך בפשטות]?
אולי סבא זה שם שני ולכן היה מותר...
למעשה אם ראמי ורמי זה אותו שם וגורסים כנוסח שלפנינו יש עוד מקום.
 

חדא פלפלתא

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
איש פשוט מאד אמר:
רק להסביר:
ר' יהושע בן קרחה לשי' רש"י (?) הוא בנו של ר"ע, ולחמיו של ר"ע קראו יהושע כמבו' בידים שם.
רק לא ברור אם אכן היה זה כלבא שבוע או שהיה לר"ע עוד שווער, שהרי לגי' השאילתות הנ"ל מוכח שהיו לו אשה ובנים עוד קודם רחל.
אני קצת מבולבל, בגמרא בשבת יהושע בן כפוסאי הוא חתן של ר"ע ולא שווער.
גם אני נתקשתי בעניין אך כך כתוב בתפא"י סוף פ"ג דידים.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
כיצד ייתכן אדם שתוקע בר"ה תקיעה תרועה תקיעה ואינו יוצא יד"ח?
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
פדהצור השרף אמר:
איש פשוט מאד אמר:
לא נתבלבל, משום ששם כתוב מפורש שהוא היה בן של ר"ע.
אכן לא מפורש שהיה מאשה זו, וזו אכן טענה צודקת.
לר"ע לכאו' היה ג' נשים לגי' השאילתות שבת קכ"ז, ששם אמר ר"ע לר"א "ואלך ואפרנס אשתי ובני".
וכן נראה באדר"נ שר"ע הלך ללמוד תורה יחד עם בנו, ובפשטות הלך ללמוד מיד אחר נישואיו ולא חיכה ג' שנים.
עתוס' שבת קנ שתי גירסאות אם נשא רחל אחר שלמד י"ב שנה, וידועין דברי המהרש"א בזה [כמדו' בכתובות].
ועכ"פ לפי הצד העיקרי שנשאה קודם, א"כ יתכן מאד שלמד בסוף המ' שנים השניים [כמ"ש השבוע הרב @המתאבק] כי לסוף הכ"ד שנים כבר היה לו י"ב אלף זוגין תלמידים, ורק במ' שנים האחרונים לימד, ודו"ק 

נ.ב. תוס' בבכורות ובשבת ודאי לא סובר את השאילתות, שמה נדחק כ"כ מתי ר"ע נשא את רחל (כדי לחשב את שנותיו של ריב"ק) תיפו"ל שהיה לר"ע ילדים קודם מ' שנה
[אגב, משום מה מצלצל לי בראש שיש תוספת לשאילתות, שהבע"ב בשבת קכז: היה ר"א לפני שלמד תורה, ואולי לא מסתבר שהיה במ' שנה השניים של רבי עקיבא, יבואו הבקיאים ויתנו עידיהם].
קצת דחוק שאחרי שנשא את רחל הלך לעבוד 3 שנים.
לגבי השאילתות, צריך לעיין בהקדמת הרד"ל לפרקי דר"א, שם הוא אמור להביא את כל הענין בהרחבה.

בינתיים ראיתי בגליון הש"ס לרעק"א בשבת שם שמביא כך להדיא שהבעה"ב היה ר' אליעזר.

ושוב - תוס' בכמה מקומות בש"ס נדחק מאד בחישוב שנותיו של ריב"ק, 
ולא ניסה אפילו לתרץ שהיה לר"ע אשה אחרת לפני מ' שנה, מעניין למה
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
הר"ש בסוף אהלות פי"ח משנה ט' כתב כן דפזי אמו של ר' שמעון היא בתו של ר' חייא.
וכ"כ תוס' ב"ב קמט:

ולגבי שם אשתו של שמעון בן שטח -
אינך צריך לחזור על כל הירושלמי בבין הזמנים, מספיק על מסכת חגיגה...
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
איש פשוט מאד אמר:

בינתיים ראיתי בגליון הש"ס לרעק"א בשבת שם שמביא כך להדיא שהבעה"ב היה ר' אליעזר.

ושוב - תוס' בכמה מקומות בש"ס נדחק מאד בחישוב שנותיו של ריב"ק, 
ולא ניסה אפילו לתרץ שהיה לר"ע אשה אחרת לפני מ' שנה, מעניין למה
לענ"ד זה די ברור.
פשטות הסיפור שרחל נישאה לר"ע כשהיה רווק.
אחרת זה מאד דחוק שנישאת לאלמן (אלא אי נימא שגם היא היתה אלמנה, או שנימא שרצתה בכ"ז, וזה לא נזכר בטענת כלבא שבוע).
ומלבד זה כיון שלא נזכר ד"ז בשום מקום, קשה לחדש זה לבד.
 
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
לענ"ד זה די ברור.
פשטות הסיפור שרחל נישאה לר"ע כשהיה רווק.
אחרת זה מאד דחוק שנישאת לאלמן (אלא אי נימא שגם היא היתה אלמנה, או שנימא שרצתה בכ"ז, וזה לא נזכר בטענת כלבא שבוע).
ומלבד זה כיון שלא נזכר ד"ז בשום מקום, קשה לחדש זה לבד.
אתה צודק בפשטות
אבל למה זה נקרא "לחדש את זה לבד" אם תוס' נדחק שם מאד בקושיות על שנותיו של ריב"ק?

נ.ב. לשאילתות אין הכרח לגרוש או אלמן, אולי ב' נשים גם יחד [ושוב לא לפי הגירסא של תוס' בשבת, יתכן מאד שלשאילתות הכוונה לרחל] והכל כבר נאמר.

יש"כ על התודות הרבות!!! @איש מאד לא פשוט
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
פדהצור השרף אמר:
המתאבק אמר:
סליחה קצת פחות מסובך.

קראתי לא נכון את החידה, חשבתי שהשאלה מי סביה של אמו.
וא"כ התשובה יותר פשוטה, סביו מצד אמו היה ר' חייא.

אכן לזה התכוונתי,
הראשונים כבר אומרים [כמדו' ערוך] שפזי זאת היא תאומתה של טוי בנות יהודית...
ראיתי פעם סיפור בזוהר במדרש הנעלם למה הוא נקרא "בר פזי", ולפי"ז זה סותר לזה, אני אעלה את זה בהמשך הערב.

הר"ש בסוף אהלות פי"ח משנה ט' כתב כן דפזי אמו של ר' שמעון היא בתו של ר' חייא.
בעין יעקב ובדק"ס מגילה יג. הגירסא אמר ר"ש בן פזי כד פתח אבא פזי בדה"י ...
 
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
איש פשוט מאד אמר:
לענ"ד זה די ברור.
פשטות הסיפור שרחל נישאה לר"ע כשהיה רווק.
אחרת זה מאד דחוק שנישאת לאלמן (אלא אי נימא שגם היא היתה אלמנה, או שנימא שרצתה בכ"ז, וזה לא נזכר בטענת כלבא שבוע).
ומלבד זה כיון שלא נזכר ד"ז בשום מקום, קשה לחדש זה לבד.
אתה צודק בפשטות
אבל למה זה נקרא "לחדש את זה לבד" אם תוס' נדחק שם מאד בקושיות על שנותיו של ריב"ק?

נ.ב. לשאילתות אין הכרח לגרוש או אלמן, אולי ב' נשים גם יחד [ושוב לא לפי הגירסא של תוס' בשבת, יתכן מאד שלשאילתות הכוונה לרחל] והכל כבר נאמר.

יש"כ על התודות הרבות!!! @איש מאד לא פשוט
יש"כ חוזר על החידות הנפלאות, ועל התשובות המחכימות.
יש עוד סיבות באשכולות אחרות, אבל כמדו' שכאן אתה פעיל ביותר.
 
 
חלק עליון תַחתִית