רבי אבא כד אתא מהתם, הוה מכריז מאן בעי עותרא, ומאן בעי אורכא דחיי בעלמא דאתי, ייתי וישתדל באורייתא, הוו מתכנשין כולי עלמא לגביה,
רווק חד הוה בשיבבותיה, יומא חד אתא לגביה, אמר ליה רבי בעינא למלעי באורייתא כדי שיהיה לי עותרא, אמר ליה הא ודאי, אמר ליה מה שמך, אמר ליה יוסי, אמר לון לתלמידוי דיקרון ליה רבי יוסי מארי דעותרא ויקרא, יתיב ואתעסק באורייתא, ליומין הוה קאים קמיה, אמר ליה רבי אן הוא עותרא, אמר שמע מינה דלאו לשם שמים קא עביד ועאל לאדריה שמע חד קלא דהוה אמר לא תענשי' (תוב לגביה) דגברא רבא ליהוי, תב לגבי' אמר ליה תיב ברי תיב ואנא יהיבנא לך עותרא
אדהכי אתא גברא חד ומאנא דפז בידיה אפקיה ונפל נהורא בביתא, א"ל ר' בעינא למזכי באורייתא ואנא לא זכינא ובעינא מאן דישתדל באורייתא בגיני דהא אית לי עותרא סגי דקא שבק לי אבא דכד יתיב על פתוריה הוה מסדר עליה תליסר כסי מאלין, ובעינא למזכי באורייתא ואנא יהיבנא עותרא, א"ל לההוא רווק תשתדל באורייתא ודא יהבי לך עותרא יהב ליה ההוא כסא דפז קרא עליה ר' אבא (איוב כח) לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז יתיב ולעא באורייתא וההוא ב"נ הוה יהיב ליה עותרא,
ליומין עאל חמידו דאורייתא במעוי, יומא חד הוה יתיב והוה בכי אשכחיה רביה דהוה בכי א"ל על מה קא בכית א"ל ומה מנחנא חיי דעלמא דאתי בגין האי לא בעינא אלא למזכי לגבאי אמר השתא ש"מ דהא לשם שמים קא עביד קרא ליה לההוא גברא א"ל טול עותרך והב ליה ליתמי ולמסכני ואנא יהיבנא לך חולק יתיר באורייתא בכל מה דאנן לעאן, אהדר ליה ר' יוסי ההוא כסא דפז ועד יומא לא אעדי שמיה ומן בנוי בן פזי והיינו ר' יוסי בן פזי וזכה לכמה אורייתא הוא ובנוי (בגין דלעא באורייתא) דלית לך אגר טב בעלמא כמאן דלעי באורייתא (ומקיימה):