מה המקור לאכילת מצה בפסח שני ??
- Thread starter בן ישיבה
- תאריך התחלה
מנהג חסידי שהיה נהוג אצל חלק מהחסידים ורבותיהם
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.
בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.
בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.
ראשון לציון
משתמש ותיק
ר' יהושע מונדשיין ע"ה ב'אוצר מנהגי חב"ד' מאריך בזה ומביא כמה מקורות.
כלפי ליא אמר:
לפי הידוע לי מנהג זה נפוץ גם אצל אחב"י הליטאים,
למשל בבית אבי שהם מגיעים ממשפחה של יעקעס לא ראיתי זאת, אך מאידך בבית אמי שמגיעים ממשפחה ליטאית כן ראיתי שהקפידו על מנהג זה,
גם ביררתי אצל הבנים שלי על איזה חברים שהביאו היום מצות לחיידר כמעט כל החברים הביאו ביניהם משפחות ליטאיות מובהקות כדוגמת משפחת שפירא נכדי ר' רפאל שפירא, משפחת שטרנבוך ועוד,
אחד התלמידים
משתמש ותיק
:מצאתי בחיפוש שכתבו על זה בפורוםבן ישיבה אמר:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=2198#p23201
ביקורת תהיה
משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
כל הלכות ליל הסדר לא נשנו בהרמב"ם בהלכות פסח, העוסקים גם בפסח שני, אלא רק בזמנים בהלכות יום חמשה עשר בניסן.
ישנם דיני חרות השייכים בכל קרבן שנאכל על השובע וכו' בחרדל, ועוד, וגם נאסר בעל הקרבן בעשיית מלאכה, אבל אין דינים זכר ליצי"מ ובוודאי לא ארבע כוסות והסיבה וסיפור יצי"מ. ואם אינו ליל שבת פשוט שאין קידוש.
וזה כמובן גם כשיש קרבן. למי שהיה טמא או בדרך רחוקה.
