מה המקור לאכילת מצה בפסח שני ??

בן ישיבה

משתמש ותיק
נוהגין העולם לאכול מצה בפסח שני,
וזה מזמן אני מתלבט מה המקור למנהג זה ??
ומה הטעם למנהג זה ??
ומתי נוהגין כן האם בי"ד או בט"ו ?? ביום או בלילה ??
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
מנהג חסידי שהיה נהוג אצל חלק מהחסידים ורבותיהם
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.

בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
לא מוזכר במ"ב, אבל מוזכר בפר"ח כמנהג אר"י.
אמנם מרן החזו"א אמר גם אמר תחנון גם באר"י, וכן נוהג מרן שליט"א.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
מנהג חסידי שהיה נהוג אצל חלק מהחסידים ורבותיהם
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.

בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.

לפי הידוע לי מנהג זה נפוץ גם אצל אחב"י הליטאים,
למשל בבית אבי שהם מגיעים ממשפחה של יעקעס לא ראיתי זאת, אך מאידך בבית אמי שמגיעים ממשפחה ליטאית כן ראיתי שהקפידו על מנהג זה,
גם ביררתי אצל הבנים שלי על איזה חברים שהביאו היום מצות לחיידר כמעט כל החברים הביאו ביניהם משפחות ליטאיות מובהקות כדוגמת משפחת שפירא נכדי ר' רפאל שפירא, משפחת שטרנבוך ועוד,
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד התלמידים אמר:
מעשה איש, ח''ג עמ' קלז.PNG:
באשכול הסמוך שציין הרב "מאן דהו" מובא שמרן בעל הקהילות יעקב כן נהג לאכול מצה,
 
 

בנציון

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
מנהג חסידי שהיה נהוג אצל חלק מהחסידים ורבותיהם
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.

בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.

אני חושב שגם רבים מאלו שלא מסכימים עם החזו"א שלא היתה דעתו נוחה מהוספת מצוה שלא כתובה, ממנהג כזה לא תהיה דעתם נוחה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בנציון אמר:
כלפי ליא אמר:
מנהג חסידי שהיה נהוג אצל חלק מהחסידים ורבותיהם
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.

בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.

אני חושב שגם רבים מאלו שלא מסכימים עם החזו"א שלא היתה דעתו נוחה מהוספת מצוה שלא כתובה, ממנהג כזה לא תהיה דעתם נוחה.
לפני הבל תוסיף האם בפסח שני הדין שאוכלים בהסיבה ושותים ד כוסות יין. הרי באי אלו פרטים הוא שונה מפסח מצרים. מישהו יודע.
 

ביקורת תהיה

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
בנציון אמר:
כלפי ליא אמר:
מנהג חסידי שהיה נהוג אצל חלק מהחסידים ורבותיהם
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.

בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.

אני חושב שגם רבים מאלו שלא מסכימים עם החזו"א שלא היתה דעתו נוחה מהוספת מצוה שלא כתובה, ממנהג כזה לא תהיה דעתם נוחה.
לפני הבל תוסיף האם בפסח שני הדין שאוכלים בהסיבה ושותים ד כוסות יין. הרי באי אלו פרטים הוא שונה מפסח מצרים. מישהו יודע.
רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק י הלכה טו
מה בין פסח ראשון לפסח שני, הראשון אסור בחמץ בבל יראה ובל ימצא, ואינו נשחט על חמץ, ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה, וטעון הלל באכילתו, ומביאין עמו חגיגה, ואפשר שיבא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת כמו שביארנו, אבל פסח שני חמץ ומצה עמו בבית, ואינו טעון הלל באכילתו, ומוציאין אותו חוץ לחבורתו, ואין מביאין עמו חגיגה ואינו בא בטומאה, ושניהם דוחין את השבת, וטעונין הלל בעשייתן ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור, ואין מותירין מהן, ואין שוברין בהן את העצם, ולמה לא ישוה השני לראשון לכל הדברים מאחר שנאמר ככל חקת הפסח יעשו, לפי שפירש בו מקצת חקת הפסח, ללמד שאינה שוה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו, והן המצות שבגופו והם חקת הפסח, שכלל זה שנאמר במצרים שילקח הפסח מבעשור, ושהוא טעון הגעת דם באגודת אזוב למשקוף ולשתי המזוזות ושיאכל בחפזון אין אותן הדברים נוהגות לדורות ולא נעשו אלא בפסח מצרים בלבד. סליקו להו הלכות קרבן פסח בס"ד. 
כל הלכות ליל הסדר לא נשנו בהרמב"ם בהלכות פסח, העוסקים גם בפסח שני, אלא רק בזמנים בהלכות יום חמשה עשר בניסן.
ישנם דיני חרות השייכים בכל קרבן שנאכל על השובע וכו' בחרדל, ועוד, וגם נאסר בעל הקרבן בעשיית מלאכה, אבל אין דינים זכר ליצי"מ ובוודאי לא ארבע כוסות והסיבה וסיפור יצי"מ. ואם אינו ליל שבת פשוט שאין קידוש.
וזה כמובן גם כשיש קרבן. למי שהיה טמא או בדרך רחוקה.
 

בנציון

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
בנציון אמר:
כלפי ליא אמר:
מנהג חסידי שהיה נהוג אצל חלק מהחסידים ורבותיהם
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.

בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.

אני חושב שגם רבים מאלו שלא מסכימים עם החזו"א שלא היתה דעתו נוחה מהוספת מצוה שלא כתובה, ממנהג כזה לא תהיה דעתם נוחה.
לפני הבל תוסיף האם בפסח שני הדין שאוכלים בהסיבה ושותים ד כוסות יין. הרי באי אלו פרטים הוא שונה מפסח מצרים. מישהו יודע.



תורת הקרבנות.png
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בנציון אמר:
כלפי ליא אמר:
מנהג חסידי שהיה נהוג אצל חלק מהחסידים ורבותיהם
בכל המקומות שנהגו כך, המנהג היה לאכול ביום י"ד אייר, כלומר בזמן הקרבת הקרבן, מצה.

בחצרות נדבורנה מגדילים עשות, ואוכלים בליל ט"ו כמו ליל הסדר, מצות בהסיבה, ואומרים חלקים מהגדה עם שתיית ארבע כוסות וכו'. אין למנהג זה אח ורע בשום מקום אחר.

אני חושב שגם רבים מאלו שלא מסכימים עם החזו"א שלא היתה דעתו נוחה מהוספת מצוה שלא כתובה, ממנהג כזה לא תהיה דעתם נוחה.
אם כך שבפסח שני שהיה נוהג לא שתו בו ד כוסות וכיו"ב מה טעם של הנוהגים בזמיננו? משונה
 

בנציון

משתמש ותיק
ביקורת תהיה אמר:
מאן דהו אמר:
בנציון אמר:
אני חושב שגם רבים מאלו שלא מסכימים עם החזו"א שלא היתה דעתו נוחה מהוספת מצוה שלא כתובה, ממנהג כזה לא תהיה דעתם נוחה.
לפני הבל תוסיף האם בפסח שני הדין שאוכלים בהסיבה ושותים ד כוסות יין. הרי באי אלו פרטים הוא שונה מפסח מצרים. מישהו יודע.
רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק י הלכה טו
מה בין פסח ראשון לפסח שני, הראשון אסור בחמץ בבל יראה ובל ימצא, ואינו נשחט על חמץ, ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה, וטעון הלל באכילתו, ומביאין עמו חגיגה, ואפשר שיבא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת כמו שביארנו, אבל פסח שני חמץ ומצה עמו בבית, ואינו טעון הלל באכילתו, ומוציאין אותו חוץ לחבורתו, ואין מביאין עמו חגיגה ואינו בא בטומאה, ושניהם דוחין את השבת, וטעונין הלל בעשייתן ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור, ואין מותירין מהן, ואין שוברין בהן את העצם, ולמה לא ישוה השני לראשון לכל הדברים מאחר שנאמר ככל חקת הפסח יעשו, לפי שפירש בו מקצת חקת הפסח, ללמד שאינה שוה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו, והן המצות שבגופו והם חקת הפסח, שכלל זה שנאמר במצרים שילקח הפסח מבעשור, ושהוא טעון הגעת דם באגודת אזוב למשקוף ולשתי המזוזות ושיאכל בחפזון אין אותן הדברים נוהגות לדורות ולא נעשו אלא בפסח מצרים בלבד. סליקו להו הלכות קרבן פסח בס"ד. 
כל הלכות ליל הסדר לא נשנו בהרמב"ם בהלכות פסח, העוסקים גם בפסח שני, אלא רק בזמנים בהלכות יום חמשה עשר בניסן.
ישנם דיני חרות השייכים בכל קרבן שנאכל על השובע וכו' בחרדל, ועוד, וגם נאסר בעל הקרבן בעשיית מלאכה, אבל אין דינים זכר ליצי"מ ובוודאי לא ארבע כוסות והסיבה וסיפור יצי"מ. ואם אינו ליל שבת פשוט שאין קידוש.
וזה כמובן גם כשיש קרבן. למי שהיה טמא או בדרך רחוקה.
כיוונת לסברת הבנין ציון שהובא בספר שהבאתי שתי הודעות אחריך. והדברים מסתברים מאד.
 
 
חלק עליון תַחתִית