אונאה בפחות משתות, למה שנגיד שוודאי מוחל

יהושע

משתמש ותיק
בעניין אונאה פחות משתות שההלכה הוא שאין צריך להחזיר משום מחילה, למה תמיד אנחנו אומרים שרק פחות משווה פרוטה יש מחילה, ואם השתות הוא סכום גדול מה פתאום שנניח שמוחל? 
 

שי גולד

משתמש רגיל
קח דוגמא: כשאתה קונה דירה אתה יכול להתמקח בקלות על אלפי שקלים בלי להניד עפעף. ואילו במכולת אתה תדרוש את ה30 אג' של העודף.
הבנת את העקרון?
הכל תלוי ביחס לעיסקה שאותה אתה מבצע, ולכן בסתם גזל משו"פ מקפידים.
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
שי גולד אמר:
קח דוגמא: כשאתה קונה דירה אתה יכול להתמקח בקלות על אלפי שקלים בלי להניד עפעף. ואילו במכולת אתה תדרוש את ה30 אג' של העודף.
הבנת את העקרון?
הכל תלוי ביחס לעיסקה שאותה אתה מבצע, ולכן בסתם גזל משו"פ מקפידים.

אני יכול להסכים בקלות לוותר כי המוכר דורש, אבל למה להניח בוודאות שאני מוחל כשהמוכר פשע ולקח כמה אלפי שקלים יותר מהמחיר? אחרי שגיליתי שאינה אותי למה שאהיה פרייאר ולא אתבע את האלפי שקלים שמגיע לי מן הדין?
 

עניין

משתמש רגיל
בס' רכ"ז ו' מביא ספק אם מותר לאונות לכתחילה בפחות משתות, ומקור הספק ברא"ש ע"ש ביאור הצדדים אמנם היסוד הוא שא"א לצמצם ואולי אפי הוי דרך מ"מ ע"ש.

לגבי המשל מקניית דירה לכאו' יש לזה דין קרקע שבזה אין דין אונאה עכ"פ עד פלגא.
 
A

Anonymous

Guest
יש נידון, כמדומה במחנ"א, אם מה שפחות משתות אינו מחזיר הוא רק באופן שכבר נתן את הדמים למוכר [כגון באופן שהלוקח התאנה] אבל אם עדיין לא נתן הדמים למוכר, המוכר לא יוכל להוציא את הדמים מהלוקח. אבל כמדומה שהוא מביא ראיות שגם אם עדיין לא נתן הדמים יכול המוכר לחייב אותו לתת דמים עם האונאה גם יחד, וזה כבר חידוש הרבה יותר גדול.
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
עניין אמר:
בס' רכ"ז ו' מביא ספק אם מותר לאונות לכתחילה בפחות משתות, ומקור הספק ברא"ש ע"ש ביאור הצדדים אמנם היסוד הוא שא"א לצמצם ואולי אפי הוי דרך מ"מ ע"ש.

לגבי המשל מקניית דירה לכאו' יש לזה דין קרקע שבזה אין דין אונאה עכ"פ עד פלגא.

לפי הצד של הראש שמותר משמע שהמתאנה מוחל ומסכים מראש אז לא קשה, אבל לפי הצד השני של הראש קשה.
 

עניין

משתמש רגיל
זקן ויושב בישיבה אמר:
יש נידון, כמדומה במחנ"א, אם מה שפחות משתות אינו מחזיר הוא רק באופן שכבר נתן את הדמים למוכר [כגון באופן שהלוקח התאנה] אבל אם עדיין לא נתן הדמים למוכר, המוכר לא יוכל להוציא את הדמים מהלוקח. אבל כמדומה שהוא מביא ראיות שגם אם עדיין לא נתן הדמים יכול המוכר לחייב אותו לתת דמים עם האונאה גם יחד, וזה כבר חידוש הרבה יותר גדול.

מחנ"א אונאה יג. אומר שנראה כן בדעת הרמ' אבל לפי הרא"ש אינו כן, וכן בסמ"ע יד כתב דבטלה דעתו וצריך ליתן. 
 

עניין

משתמש רגיל
יהושע אמר:
עניין אמר:
בס' רכ"ז ו' מביא ספק אם מותר לאונות לכתחילה בפחות משתות, ומקור הספק ברא"ש ע"ש ביאור הצדדים אמנם היסוד הוא שא"א לצמצם ואולי אפי הוי דרך מ"מ ע"ש.

לגבי המשל מקניית דירה לכאו' יש לזה דין קרקע שבזה אין דין אונאה עכ"פ עד פלגא.

לפי הצד של הראש שמותר משמע שהמתאנה מוחל ומסכים מראש אז לא קשה, אבל לפי הצד השני של הראש קשה.
רא"ש
"אלא שאמרו חכמים דעד שתות הוי מחילה,לפי שהלוקח והמוכר אינם יכולין לכוין דמי המקח בצמצום.ודרך העולם למחול טעותם עד שתות,
שאף אם יבא המתאנה לערער לא ישומו השמאין בשוה זה יאמר יש בו אונאה וזה יאמר אין בו אונאה הילכך מקבל עליו שתיקה ואין מערער ומוחל".

מחנ"א
"איברא דכל זה היה נרא׳ לפי טעמו של הרמב״ם ז״ל אבל הרא״ש ז״ל כתב בפסקיו דטעמא דעד שתות הוי מחיל׳ לפי שאין הלוקח והמוכר יכולים לכוין המקח בצמצום ודרך העולם למחול עד‏ שתות. ולפי דבריו איכא למימר דאע״פ שעדין לא נתן את הדמים לא מצי למיטען אני לא מחלתי ואפי׳ במיגו דהיה יכול לומר אני לא לקחתי כיון דדרך העולם למחול בזה כל הטוען כנגדו הוי טוען הפך חמורת המנהג דאפי׳ במינו אינו נאמן."   
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
עניין אמר:
יהושע אמר:
עניין אמר:
בס' רכ"ז ו' מביא ספק אם מותר לאונות לכתחילה בפחות משתות, ומקור הספק ברא"ש ע"ש ביאור הצדדים אמנם היסוד הוא שא"א לצמצם ואולי אפי הוי דרך מ"מ ע"ש.

לגבי המשל מקניית דירה לכאו' יש לזה דין קרקע שבזה אין דין אונאה עכ"פ עד פלגא.

לפי הצד של הראש שמותר משמע שהמתאנה מוחל ומסכים מראש אז לא קשה, אבל לפי הצד השני של הראש קשה.
רא"ש
"אלא שאמרו חכמים דעד שתות הוי מחילה,לפי שהלוקח והמוכר אינם יכולין לכוין דמי המקח בצמצום.ודרך העולם למחול טעותם עד שתות,
שאף אם יבא המתאנה לערער לא ישומו השמאין בשוה זה יאמר יש בו אונאה וזה יאמר אין בו אונאה הילכך מקבל עליו שתיקה ואין מערער ומוחל".

מחנ"א
"איברא דכל זה היה נרא׳ לפי טעמו של הרמב״ם ז״ל אבל הרא״ש ז״ל כתב בפסקיו דטעמא דעד שתות הוי מחיל׳ לפי שאין הלוקח והמוכר יכולים לכוין המקח בצמצום ודרך העולם למחול עד‏ שתות. ולפי דבריו איכא למימר דאע״פ שעדין לא נתן את הדמים לא מצי למיטען אני לא מחלתי ואפי׳ במיגו דהיה יכול לומר אני לא לקחתי כיון דדרך העולם למחול בזה כל הטוען כנגדו הוי טוען הפך חמורת המנהג דאפי׳ במינו אינו נאמן."   
תסביר בבקשה מה רצית להוציא מזה
 
 

עניין

משתמש רגיל
שאלת למה אין אונאה בפחות השתות ע"ז הבאתי את הרא"ש וע"ז כתבת שניחא לפי הצד שזה הסכמה מצד דרך מ"מ אבל לפי הצד השני קשה,
וע"ז כתבתי את דברי הרא"ש בצד השני שאפי' שאין מסכים אבל הדרך הוא למחול כמו שמבואר בדבריו,
ואחרי זה כתבתי המחנ"א שאפי' אם אחד אינו מוחל אמנם כיון שהמנהג למחול הרי כך הדין.
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
עניין אמר:
שאלת למה אין אונאה בפחות השתות ע"ז הבאתי את הרא"ש וע"ז כתבת שניחא לפי הצד שזה הסכמה מצד דרך מ"מ אבל לפי הצד השני קשה,
וע"ז כתבתי את דברי הרא"ש בצד השני שאפי' שאין מסכים אבל הדרך הוא למחול כמו שמבואר בדבריו,
ואחרי זה כתבתי המחנ"א שאפי' אם אחד אינו מוחל אמנם כיון שהמנהג למחול הרי כך הדין.
אם הכוונה שמסכים מראש ע"ז, אז למה יש איסור, ואם הכוונה שמוחל כשנודע לו שנתאנה, הוא גופא קושיא למה להניח שמוחל על סכום גדול שיכול לקבל מן הדין, האם גם אם הכסף הזה יאפשר לו לגמור את החודש הוא גם מוחל על זה? למה? ועוד מה יהיה אם תכף ומיד שנודע לו שנתאנה צועק שאינו מוחל, האם נומר שבאמת בלב מוחל וסתם עושה הצגות? 
 
 

עניין

משתמש רגיל
האיסור לאונות זה אפי' אם השני ימחול, דרך בנ"א למחול בפחות משתות בלי קשר לכוונת המוכר [עי"ש ברא"ש בפנים, אין לי דרך להעתיק א"ז, מקודם העתקתי מילה במילה].
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
עניין אמר:
האיסור לאונות זה אפי' אם השני ימחול, דרך בנ"א למחול בפחות משתות בלי קשר לכוונת המוכר [עי"ש ברא"ש בפנים, אין לי דרך להעתיק א"ז, מקודם העתקתי מילה במילה].

אם מוחל מראש איך שייך לומר איסור, הרי זה כאומר ע"מ שאין לך עלי אונאה. 
 
חלק עליון תַחתִית