שי גולד אמר:קח דוגמא: כשאתה קונה דירה אתה יכול להתמקח בקלות על אלפי שקלים בלי להניד עפעף. ואילו במכולת אתה תדרוש את ה30 אג' של העודף.
הבנת את העקרון?
הכל תלוי ביחס לעיסקה שאותה אתה מבצע, ולכן בסתם גזל משו"פ מקפידים.
עניין אמר:בס' רכ"ז ו' מביא ספק אם מותר לאונות לכתחילה בפחות משתות, ומקור הספק ברא"ש ע"ש ביאור הצדדים אמנם היסוד הוא שא"א לצמצם ואולי אפי הוי דרך מ"מ ע"ש.
לגבי המשל מקניית דירה לכאו' יש לזה דין קרקע שבזה אין דין אונאה עכ"פ עד פלגא.
זקן ויושב בישיבה אמר:יש נידון, כמדומה במחנ"א, אם מה שפחות משתות אינו מחזיר הוא רק באופן שכבר נתן את הדמים למוכר [כגון באופן שהלוקח התאנה] אבל אם עדיין לא נתן הדמים למוכר, המוכר לא יוכל להוציא את הדמים מהלוקח. אבל כמדומה שהוא מביא ראיות שגם אם עדיין לא נתן הדמים יכול המוכר לחייב אותו לתת דמים עם האונאה גם יחד, וזה כבר חידוש הרבה יותר גדול.
רא"שיהושע אמר:עניין אמר:בס' רכ"ז ו' מביא ספק אם מותר לאונות לכתחילה בפחות משתות, ומקור הספק ברא"ש ע"ש ביאור הצדדים אמנם היסוד הוא שא"א לצמצם ואולי אפי הוי דרך מ"מ ע"ש.
לגבי המשל מקניית דירה לכאו' יש לזה דין קרקע שבזה אין דין אונאה עכ"פ עד פלגא.
לפי הצד של הראש שמותר משמע שהמתאנה מוחל ומסכים מראש אז לא קשה, אבל לפי הצד השני של הראש קשה.
תסביר בבקשה מה רצית להוציא מזהעניין אמר:רא"שיהושע אמר:עניין אמר:בס' רכ"ז ו' מביא ספק אם מותר לאונות לכתחילה בפחות משתות, ומקור הספק ברא"ש ע"ש ביאור הצדדים אמנם היסוד הוא שא"א לצמצם ואולי אפי הוי דרך מ"מ ע"ש.
לגבי המשל מקניית דירה לכאו' יש לזה דין קרקע שבזה אין דין אונאה עכ"פ עד פלגא.
לפי הצד של הראש שמותר משמע שהמתאנה מוחל ומסכים מראש אז לא קשה, אבל לפי הצד השני של הראש קשה.
"אלא שאמרו חכמים דעד שתות הוי מחילה,לפי שהלוקח והמוכר אינם יכולין לכוין דמי המקח בצמצום.ודרך העולם למחול טעותם עד שתות,
שאף אם יבא המתאנה לערער לא ישומו השמאין בשוה זה יאמר יש בו אונאה וזה יאמר אין בו אונאה הילכך מקבל עליו שתיקה ואין מערער ומוחל".
מחנ"א
"איברא דכל זה היה נרא׳ לפי טעמו של הרמב״ם ז״ל אבל הרא״ש ז״ל כתב בפסקיו דטעמא דעד שתות הוי מחיל׳ לפי שאין הלוקח והמוכר יכולים לכוין המקח בצמצום ודרך העולם למחול עד שתות. ולפי דבריו איכא למימר דאע״פ שעדין לא נתן את הדמים לא מצי למיטען אני לא מחלתי ואפי׳ במיגו דהיה יכול לומר אני לא לקחתי כיון דדרך העולם למחול בזה כל הטוען כנגדו הוי טוען הפך חמורת המנהג דאפי׳ במינו אינו נאמן."
אם הכוונה שמסכים מראש ע"ז, אז למה יש איסור, ואם הכוונה שמוחל כשנודע לו שנתאנה, הוא גופא קושיא למה להניח שמוחל על סכום גדול שיכול לקבל מן הדין, האם גם אם הכסף הזה יאפשר לו לגמור את החודש הוא גם מוחל על זה? למה? ועוד מה יהיה אם תכף ומיד שנודע לו שנתאנה צועק שאינו מוחל, האם נומר שבאמת בלב מוחל וסתם עושה הצגות?עניין אמר:שאלת למה אין אונאה בפחות השתות ע"ז הבאתי את הרא"ש וע"ז כתבת שניחא לפי הצד שזה הסכמה מצד דרך מ"מ אבל לפי הצד השני קשה,
וע"ז כתבתי את דברי הרא"ש בצד השני שאפי' שאין מסכים אבל הדרך הוא למחול כמו שמבואר בדבריו,
ואחרי זה כתבתי המחנ"א שאפי' אם אחד אינו מוחל אמנם כיון שהמנהג למחול הרי כך הדין.
עניין אמר:האיסור לאונות זה אפי' אם השני ימחול, דרך בנ"א למחול בפחות משתות בלי קשר לכוונת המוכר [עי"ש ברא"ש בפנים, אין לי דרך להעתיק א"ז, מקודם העתקתי מילה במילה].