איך זוכים להרגיש - באמת - שבכלל לא קשה ולא מסובך להיות יהודי?

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
כשקראתי בהפטרת השבוע פרשת בלק "עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי".
הבנתי שה' בא לומר לנו שזה לא קשה להיות יהודי, כי לא דורש מאיתנו אלפי אילים ורבבות נחלי שמן וקרבנות וכו'.
והמעט שהנביא מביא שנדרש מאיתנו הוא רק כמו שכתוב שם "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך".

אבל אח"כ כשניסיתי להעביר את המסר בשולחן שבת - קצת הסתבכתי כי סו"ס יש הרבה מצוות והרבה הלכות והרבה גזרות וכו'.

האם באמת ה' מצפה מאיתנו לחשוב - וגם להרגיש ולחוש - שזה ממש לא קשה להיות יהודי?

וא"כ - אז כיצד?
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
נא לא לכעוס על השאלה.
זה לא ח"ו לקנטר ולהתריס אלא באמת כדי להבין.
ולתקן אצלי את המחשבה הטבעית מהחיידר.
(וכפי הבנתי בהפטרה זו - הקב"ה לא אוהב שכך אנו חושבים עליו).

את הלגיטימציה לשאול בזהירות - לקחתי מהלשון של ההפטרה "עמי מה הלאיתיך - ענה בי".
 

במבי

משתמש ותיק
הפעולות הכי פשוטות כמו הליכה/ריצה/תפיסת כדור וכדו' קשורים בפעילות ותיאום של מאות שרירים שונים !

יש ברשותי ספר של נוירולוגית שכותבת בו, שמספר המסרים העוברים בשניה אחת במוחינו באקסונים ובסינפסות ובכל השמות המוזרים שמרכיבים את תקשורת של המח, גדול ממספר האטומים ביקום כולו !!!

ואנו מרגישים את הכל כפשוט !!

מה לעשות יש דברים שככל שהם מורכבים הם כה פשוטים.
 
A

Anonymous

Guest
יעקב שלם אמר:
הרב טוביה פולק תמיד אומר
להיות חצי יהודי זה קשה .... להיות יהודי שלם זה לא קשה..

והמעמיק יעמיק
יפה מאוד. מי זה האיש?
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
יעקב שלם אמר:
הרב טוביה פולק תמיד אומר
להיות חצי יהודי זה קשה .... להיות יהודי שלם זה לא קשה..

והמעמיק יעמיק
יפה מאוד. מי זה האיש?
איש אגדי..
בן עליה ועובד
פה מפיק מרגליות 
(בנו של יהושע פולק מעירית ירושלים)
חשבתי שהציבור מכיר

התפקיד הרשמי שלו משגיח בישיבה לצעירים שע"י עטרת ישראל
אבל זה הרבה יותר מזה 
כבר הרבה שנים שהוא מוסר ועדים להמוני בני ישיבות בבית וגן בקביעות
ובכל הארץ
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
חשבתי להציע כיוון כזה:
רוב הקושי בקיום המצוות הוא לאו דוקא מחמת המטלות של ה' עלינו לעבודתו אלא דוקא מתוך הצרכים שלנו להגן על עצמנו מהסטיות העלולות לבוא.

למשל:
"אין לך דבר שקשה לרוב העם לפרוש יותר מגזל ועריות"
(רמב"ם סוף הלכות איסו"ב).
אבל נתאר לעצמנו מצב הפוך שהיינו מצווים דוקא לגזול ולנאוף - הרי העולם היה במצב קטסטרופלי.
כך שלא נכון לומר שה' דורש מאיתנו הרבה, אלא אדרבה הוא זה שמסייע לנו לשמור על שפיות ואיזונים, ועל סדר ציבורי ופרטי, כלכלי וחברתי, משפחתי ונפשי.

2. גם את הגדרים שחז"ל הוסיפו ניתן לראות זאת כתוספות שאנחנו (כעם אחראי שיודע נפש בהמתו) גודרים את עצמנו, ואלמלא הגדרים היה חוזר ומשתבש העולם.

[ואמנם משום כך יש שכר גדול במיוחד לאלו ששומרים על "משמרת למשמרתי"
אלו הם הגדרים שחז"ל/העם גדר את עצמו.
כי גם עמי הארצות והרחוקים נעצרים אי שם במורד רק בגללם ובזכותם.
הן מצד השפעתם הישירה במה שהם מעמידים נורמות מוסר, והן בהשפעה הסגולית שקיום הגדרים מחליש את כוחות הרשע שדוחפים לפרוץ ולדרדר]
 

יפה מראה

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
כשקראתי בהפטרת השבוע פרשת בלק "עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי".
הבנתי שה' בא לומר לנו שזה לא קשה להיות יהודי, כי לא דורש מאיתנו אלפי אילים ורבבות נחלי שמן וקרבנות וכו'.
והמעט שהנביא מביא שנדרש מאיתנו הוא רק כמו שכתוב שם "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך".

אבל אח"כ כשניסיתי להעביר את המסר בשולחן שבת - קצת הסתבכתי כי סו"ס יש הרבה מצוות והרבה הלכות והרבה גזרות וכו'.

האם באמת ה' מצפה מאיתנו לחשוב - וגם להרגיש ולחוש - שזה ממש לא קשה להיות יהודי?

וא"כ - אז כיצד?
הכוונה בהפטרה ללכת בעבודת ה' על איכות ולא על כמות, כלומר לא להרבות במעשים אלא מה שעושים לעשות עם כל החיות ומכל הלב. ואז גם זה לא מעייף.
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
ייעוץ תורני אמר:
חשבתי להציע כיוון כזה:
רוב הקושי בקיום המצוות הוא לאו דוקא מחמת המטלות של ה' עלינו לעבודתו אלא דוקא מתוך הצרכים שלנו להגן על עצמנו מהסטיות העלולות לבוא.

למשל:
"אין לך דבר שקשה לרוב העם לפרוש יותר מגזל ועריות"
(רמב"ם סוף הלכות איסו"ב).
אבל נתאר לעצמנו מצב הפוך שהיינו מצווים דוקא לגזול ולנאוף - הרי העולם היה במצב קטסטרופלי.
כך שלא נכון לומר שה' דורש מאיתנו הרבה, אלא אדרבה הוא זה שמסייע לנו לשמור על שפיות ואיזונים, ועל סדר ציבורי ופרטי, כלכלי וחברתי, משפחתי ונפשי.

2. גם את הגדרים שחז"ל הוסיפו ניתן לראות זאת כתוספות שאנחנו (כעם אחראי שיודע נפש בהמתו) גודרים את עצמנו, ואלמלא הגדרים היה חוזר ומשתבש העולם.

[ואמנם משום כך יש שכר גדול במיוחד לאלו ששומרים על "משמרת למשמרתי"
אלו הם הגדרים שחז"ל/העם גדר את עצמו.
כי גם עמי הארצות והרחוקים נעצרים אי שם במורד רק בגללם ובזכותם.
הן מצד השפעתם הישירה במה שהם מעמידים נורמות מוסר, והן בהשפעה הסגולית שקיום הגדרים מחליש את כוחות הרשע שדוחפים לפרוץ ולדרדר]
תוספת:
נתאר לעצמנו את שלשת הדברים הללו אם היה לגיטימי מבחינת התורה שיהיה הפוך.
במקום "עשות משפט" - היה במקום המשפט שמה הרשע.
במקום "ואהבת חסד" - היה רק אגו ואהבת בצע.
במקום "והצנע לכת עם אלוקיך" - היה מצות פרסומי ניסא, לפרסם את מעשיו ולהשתחצן.
איזה עולם היה לנו???
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
יש הרצאות של הרב יחיאל יעקובזון בעניני חינוך (נמצא בקול הלשון) ששם הוא מאריך להבהיר איך שרק נדמה לנו להיות יהודי זה דבר קשה, ולמעשה רוב הדברים שאנו חושבים שהם פעולות שאנו חייבים לעשותם מחמת שאנו יהודים כל העולם עושים אותם, ואדרבה אנו גם מקבלים עליהם שכר ובזה רק אנו מרויחים. ומספר שם את הסיפור הנודע איתו שבתור ילד שאל את הגרש"ז אויערבאך זצללה"ה שאלה זו והסביר לו דוגמא שסדר קשירת הנעליים יש הלכה איך לעשותו, ולמעשה כל העולם נועלים את הנעליים סתם, ואנו הקב"ה רצה לזכותינו במצוה ואמר לנו איך לנעול, ואנו כבר מורגלים לנעול כך ומקבלים ע"ז מצוות.
ברובד יותר עמוק מבאר שם שהרי כל מה שנגזר על האדם לסבול יסבול בין כך ובין כך, ואם זוכה והקושי הוא בשביל המצוות מקבל שכ, כך שכל התגברות שאנו מתגברים היא רווח נקי.
אבל כלפי הדור שלנו הרבה יותר קל להבין את זה, כי כשתשמע את אחוז המדוכאים בעולם (לא שהולכים לפסיכולוג אלא כאלו אמיתיים שלוקחים כדורים כדי לשרוד) תבין שהשפיות של העולם הולכת ומדרדרת, כך שמי שנשאר חי שמח ונורמלי בעולם הוא רק מי שלמד לשלוט ביצריו (כמדומני שבארה"ב לבד יש 7 מליון איש שנוטלים כדורים).
 

מאן דכר שמיה

משתמש רגיל
בנוסף על הנ''ל- כשאתה מתבונן בזה שיש לך נשמה אלוקית (וזוהי מציאותך האמיתית, למרות המעטפת החיצונית של הגוף והיצה''ר), ושהקב''ה ברא את העולם (ומהווה אותו כל רגע ורגע) בשביל מטרה, והשליחות שלך (ובעצם כל המציאות שלך) זה לפעול את 'הכוונה העליונה' בבריאת העולם, להפוך את העולם למקום יותר טוב ומזוכך ע''י קיום תומ''צ וכו', ובוודאי שיש לך כוחות בשביל זה, כי 'אין הקב''ה בא בטרוניא עם בריותיו', זה כבר נותן לנו כח וחשק ליהיות יהודים....
 

למדן חסידי

משתמש רגיל
ייעוץ תורני אמר:
חשבתי להציע כיוון כזה:
רוב הקושי בקיום המצוות הוא לאו דוקא מחמת המטלות של ה' עלינו לעבודתו אלא דוקא מתוך הצרכים שלנו להגן על עצמנו מהסטיות העלולות לבוא.

למשל:
"אין לך דבר שקשה לרוב העם לפרוש יותר מגזל ועריות"
(רמב"ם סוף הלכות איסו"ב).
אבל נתאר לעצמנו מצב הפוך שהיינו מצווים דוקא לגזול ולנאוף - הרי העולם היה במצב קטסטרופלי.
כך שלא נכון לומר שה' דורש מאיתנו הרבה, אלא אדרבה הוא זה שמסייע לנו לשמור על שפיות ואיזונים, ועל סדר ציבורי ופרטי, כלכלי וחברתי, משפחתי ונפשי.

2. גם את הגדרים שחז"ל הוסיפו ניתן לראות זאת כתוספות שאנחנו (כעם אחראי שיודע נפש בהמתו) גודרים את עצמנו, ואלמלא הגדרים היה חוזר ומשתבש העולם.

[ואמנם משום כך יש שכר גדול במיוחד לאלו ששומרים על "משמרת למשמרתי"
אלו הם הגדרים שחז"ל/העם גדר את עצמו.
כי גם עמי הארצות והרחוקים נעצרים אי שם במורד רק בגללם ובזכותם.
הן מצד השפעתם הישירה במה שהם מעמידים נורמות מוסר, והן בהשפעה הסגולית שקיום הגדרים מחליש את כוחות הרשע שדוחפים לפרוץ ולדרדר]
עיין בספר החינוך שכמעט בכל מצוה מסביר שזה המטרה בכדי שיהא חיים טובים.
ובכלל כשיודעים טעם המצוה (ששם מביא בכל מצוה) זה הרבה יותר מתחבר וקל.
 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
כשקראתי בהפטרת השבוע פרשת בלק "עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי".
הבנתי שה' בא לומר לנו שזה לא קשה להיות יהודי, כי לא דורש מאיתנו אלפי אילים ורבבות נחלי שמן וקרבנות וכו'.
והמעט שהנביא מביא שנדרש מאיתנו הוא רק כמו שכתוב שם "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך".

אבל אח"כ כשניסיתי להעביר את המסר בשולחן שבת - קצת הסתבכתי כי סו"ס יש הרבה מצוות והרבה הלכות והרבה גזרות וכו'.

האם באמת ה' מצפה מאיתנו לחשוב - וגם להרגיש ולחוש - שזה ממש לא קשה להיות יהודי?

וא"כ - אז כיצד?
שאלתי שאלה זאת את מרן הגר"ח וזאת תשובתו להנאתכם.
שאלה: מיכה "עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי": (ו', ג'). משמע שעבודת השם אין בה תלאה, וצ"ב דודאי יש לפעמים קושי ועמל בה.
תשובה: קושי של הנאה.​
 
חלק עליון תַחתִית