דבר ראשון לא הבעתי את דעתי אלא סיכמתי את דברי הרופאשניאור אמר:
אם אתה חושב שאתה מוסמך להגיד לרבנים מה להורות (שאני בעצמי שמעתי מאחד הרבנים הגדולים שאמר על כגון דא לי נראה פשוט וברור שאסור ושהרב המתיר טועה אבל אני לא מוסמך להגיד למישהו קבל את דעתי לפני שאני מדבר איתו) אני גומר את הוויכוח כאן, כי לדעתי זה כבר גולש לתחום מסוכן של זלזול ברבנים.ידידיה אמר:
האם פתחת פעם סימן תרי"ח וסימן שכ"ח?ידידיה אמר:
עי' לבוש ושו"ע הרב שכותבים כן בפירוש.ידידיה אמר:
אם הבעיה היא שלא הביאו לך שם של רופא אין לי בעיה עם זה, ואני לא חושב שאני צריך לתת לך את השמות של הרופאים שאני שמעתי מהם שזה סכנה לעובר. [ואני לא יודע מה זה פיקוח נפש "לפי גדרי ההלכה"].ידידיה אמר:
בביאור הלכה סימן שכח כתב שהולכים אחר המומחים להחמיר אם אין רוב נגדם.שניאור אמר:
ידידי היקר, אתה לא חייב לי כלום, ואתה לא "צריך" להשתתף בדיון כאן בכלל, אבל אם אתה "רוצה" לנהל דיון רציני ולשכנע אנשים בצורה הגיונית, הרי האינטרס שלך הוא לעשות זאת בצורה שמעוררת אמינות ומאפשרת לבדוק ולדייק את הדברים עם מקורותיהם, התנהגות הפוכה גורמת באופן טבעי לשאר המשתתפים לחשוד בנאמנות הדברים, בפרט לאור רמת האמינות שהפגנת באשכול זה [הרי הנידון כאן אינו על מצב רפואי אישי אלא על קביעה כללית גורפת].שניאור אמר:
חבל שלא אמרת קודם, על מה התווכחנו עד עכשיו?
הביה"ל אינו מדבר כשיש שני רופאים שאומרים שזה סכנה כי שם גם לא הולכים אחר הרוב כמבואר בסי' תרי"ח.יהושע אמר:
יש לציין לדברי השפ"איהושע אמר:
ובאמת לא מובן לי איך אפשר לומר אחרת, אמנם לו יצוייר שהיינו אומרים דאין הולכים אחר הרוב אפי' כשרופא אחד אומר צריך היה מקום לפקפק בד' השפ"א, אבל אחר שמבואר שאין אומרים כן אלא כשב' אומרים צריך, הרי לכאו' פשוט שזה משום שיש להם כח עדות, וא"כ בפסולי עדות לא שייך ענין זה.
לשון הביאור הלכה היא ״כיון שבמניין הם שוין הולכים אחר רוב חכמה״ משמע שגם כשיהיה שנים נגד שנים נלך אחר רוב חכמה להחמיר, נמצא שרוב, חכמה עדיף מרוב במספר, שהרי כשיש רוב במספר להחמיר מקילים, וכן משמע במשנה ברורה בתרי״ח.שניאור אמר:
יש מקום להסתפק מהי כוונת המשנ"ב האם דווקא כשיש רופא נגד רופא או גם בשני רופאים, אבל גם אם נאמר שהמשנ"ב ס"ל דאזלינן בתר רוב חכמה בכל אופן, עדיין בלבוש ובשו"ע הרב סי' תרי"ח מפורש שאם יש שני רופאים שאומרים שצריך לאכול מותר לו לאכול גם אם יש מאה רופאים שהם יותר מומחים שאומרים שאין צריך לאכול.יהושע אמר:
הנני להביא לידיעת הר' אייזנברג, שבמקרה שלי שהזכרתי לעיל זה היה מדובר בהריון השניה, כפי שכתבתי לעיל, והיה לי רק בן אחד, אשתי היתה כל יום כיפור במיטה, וכהוראת הרב שהורה לי שתנוח במשך כל הצום, את בני הבכור העברתי לאמא שלי עוד ערב יום כיפור למשך יום כיפור, כך שלא היה לה טירחה מהילדים וכו', ואעפ"כ היא הפילה,שניאור אמר:
הלא הדברים ק״ו, ומה כששוין הולכים אחר רוב חכמה, כש״כ כשגם רוב מסייעתן שנלך בתר רוב חכמה, ואין לחלק בין אחד לשניים רק כשהאחד הוא נגד רבים, אבל כשהאחד נגד אחד אין מעלייתא במספר, רק מצד החכמה, א״כ כש״כ כשגם יש רוב במספר.שניאור אמר:
ביסודו זה מחלוקת ראשונים האם בענין פיקוח נפש אומרים תרי כמאה ואז לא משנה כמה אמרו מה וכמה הם מומחים כל זמן שהם רופאים, או דאזלינן בתר הסברא והסברא הפשוטה אומרת שהולכים אחרי הרוב או המומחה, וכמו כשאחד אומר כך ושנים אומרים אחרת שבזה כו"ע מודו דאזלינן בתר רוב, וכמדומה שדעת הרמב"ם דאזלינן בכל מקרה בתר רוב, אלא שרוב ראשונים חלקו עליו, ומחלוקת האחרונים היא האם לדעת רוב ראשונים זה כמו עדות דאמרינן תרי כמאה וממילא זה נשאר ספק ולא משנה כמה הם מומחים, או שעדיין יש למומחיות מה להגיד בעניין.יהושע אמר:
[ומפורש שם ברי"ו ובב"ח שזהו לשי' הרמב"ן עצמו דהוא בעל השיטה דלא אזלי' בתר הבקיאין יותר, וכאן מודה] וצ"ע ליישב דבריהם
נפתולי אמר:
כואב לי מאד הזלזול הנעשה בשעה שיש אנשים אשר עברו דברים קשים, והזלזול וחוסר ההרגש בזה מאחרים,נפתולי אמר:
שניאור אמר:
ידידיה אמר:
