בעזר ה'
פתיחת הספר מהווה את התקיימות הבטחת ה' לדוד אודות בנו מבת שבע, ובה בעת וכחלק בלתי נפרד מכך את התקיימות עונשו של דוד על מעשהו בבת שבע 'לא תסור חרב מביתך כל הימים'. הבית של שלמה עצמו לא נבנה אלא על החרב שקטלה את אדוניהו ויואב, בנו ואחיינו של דוד.
ויש לחדד, שהחרב הזו נתהפכה בין שלמה לבין בת שבע, כאשר בת שבע היא זו שמבקשת משלמה שאלה קטנה, ונענית בתשובה ששלמה לא ישיב את פניה ריקם, והנה כאשר היא מבקשת את אבישג עבור אדוניהו היא נענית בהתנגדות חריפה, ומשם יוצא שלמה ונשבע להרוג את אדוניהו.
א א. והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו. בניגוד גמור לספר הקודם שבו דוד מולך בכל הדרו, ספר זה נפתח מהנקודה הכי חלשה בחיי דוד כאשר הוא זקן בא בימים, ואפילו אינו מסוגל להתכסות בעצמו אלא אחרים מכסים אותו, וכל זה לא מועיל לו והוא נשאר מקורר כזקן.
א ב. ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלך וכו' ויבקשו. ובהשוואה לשאול שגם הוא מגיע לשלב לא טוב במלכותו כאשר נחה עליו הרוח הרעה, וגם לו מציעים עבדיו לחפש 'איש יודע מנגן בכינור'. אלא שבשונה משאול שמשיב ומצווה על עבדיו לעשות כך, דוד אינו משיב על הצעה זו, אלא עבדיו עושים אותה מבלי להמתין לתשובה ממנו. כביכול אין מה לצפות אפילו לתשובה על הצעה זו מרוב זקנותו של דוד.
וכיוצ"ב אנו מוצאים אצל אחשורוש שעבדיו מציעים לו לחפש נערה בתולה, אך הכתוב מסיים שם ואומר 'וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן', כלומר, אחשורוש הוא המבצע והמחליט בפועל ובשונה מדוד.
שם. נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סוכנת ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך. אם היו באים לפתור רק את בעיית הקור, היה אפשר לדאוג לתנור מוסק היטב שיחמם את הבית. וכן משמע גם מכך שבמקום לומר את הפתרון מתחילה 'ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך' הקדימו לומר 'ועמדה לפני המלך ותהי לו סוכנת' מה שמשתמע שיש לה גם תפקיד מעבר לחימום הגוף.
שם. נערה בתולה. לכאורה אחת מנשותיו של המלך יכלה גם היא למלא את מקומו של תפקיד החימום. מה שמחזק יותר את ההבנה שמדובר בתפקיד משמעותי יותר. והמפרשים ביארו שהבתולה תחמם יותר מן הבעולה, ולענ"ד אינו מספיק לבאר זה, ואף אם יש הבדל קל בין חומן של שתיהן שאינו ידוע לנו, מכל מקום קשה לתלות בהבדל זה את כל התוכנית הגדולה בחיפוש נערה בתולה בכל גבול ישראל.
א ג. ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל. תמוה קצת, הלא את נשיו ופלגשיו לקח דוד מהמקומות שבהם הסתובב, או מנשים שנפלו בשביו ולקחן לעצמו, ומדוע צריך כעת לחפש אחר נערה יפה במקום להביאה מירושלים. ועיין בהערה הבאה.
שם. בכל גבול ישראל. ביטוי זה מרחיב מאוד את משמעות החיפוש. לשון זו נאמרה בפילגש בגבעה על שילוח בתרי האשה בכל גבול ישראל במטרה לאסוף את כל עם ישראל למלחמה על בני בנימין. כמו כן שולח שאול את בתרי השור בכל גבול ישראל בכדי לגייס את כולם למלחמת בני עמון, כיוצא בזה במקומות נוספים שהצד השווה שבכולם שיש בהם משמעות לענין גבול ישראל ולכך שכל אחד מבני ישראל יהיה שייך לאותו האירוע. אבל כאן תמוה וכי כל כך חשוב החיפוש עד כדי כך שצריך לעבור בכל גבול ישראל מחשש שמא יש נערה עוד יותר יפה מאבישג השונמית.
שם. וימצאו את אבישג השונמית. לשון 'וימצאו' בכל מקום משמעותו מציאה שאינה מגיעה כתולדה ישירה מן החיפוש אלא יש בה מן ההפתעה. ולא מובן מה ההפתעה הגדולה בכך שאכן מצאו נערה יפה לאחר חיפוש כה גדול.
א ד. והנערה יפה עד מאוד ותהי למלך סוכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה. לא מובן מדוע חוזר הפסוק לומר שהנערה יפה עד מאוד לאחר שמבואר בפסוק הקודם שזה מה שחפשו בכל גבול ישראל. ואף שהיה מקום לומר זאת שוב בהקשר לאבישג, מכל מקום היה הכתוב צריך לומר זאת לעיל 'וימצאו את אבישג השונמית נערה יפה עד מאוד ויביאו אותה למלך', ואילו הכתוב הדגיש זאת בהקשר להבאתה למלך.
ולכאורה עיקר כוונת הכתוב לומר שלמרות שהנערה היתה יפה עד מאוד והיתה סוכנת המלך מכל מקום לא ידעה המלך.
כל סיפורה של אבישג לא נתפרש מפני מה נכתב ומהי השייכות והחשיבות שלו, ויש מן המפרשים שביארו שבא הכתוב להקדים ולבאר את בקשת אדוניהו משלמה ואת חומרתה, אך עדיין תמוה שיבוא סיפור שלם שאין לו משמעות מלבד פרט אחד הנחוץ להלן. והיה אפשר להביא את הידיעה הזו בשתים שלש מילים במקום להאריך בה כל כך, ולמשל 'והמלך דוד זקן בא בימים ויביאו לו את אבישג ותהי לו סוכנת ותשכב בחיקו למען יחם לדוד המלך' וכיוצ"ב.
עוד יש לתמוה, לאחר שאנו למדים שדוד נמצא במצב של זקנה כל כך גדולה, וכמו שעוד מבואר להלן שאין לו מושג על מה שמתרחש בחצר מלכותו, הרי שפשוט שדוד לא השתתף בהנהגת המלכות בפועל, ואם כן מתבקש היה ששלמה יטול איזשהו חלק במלכותו של דוד באופן שהוא זה שימלא את מקומו של המלך הזקן וכמו שאנו מוצאים את יותם ממלא את מקום אביו עוזיהו, כאשר זה האחרון נבצר מיכולתו למלאות את תפקידי המלוכה בעקבות צרעתו. והדבר אומר דרשני מדוע שלמה שהוא יורש העצר של דוד אינו נוטל תפקיד נכבד במלכות אביו, תפקיד שבעצם היה גורם לכך שמלכתחילה לא היתה עולה על דעת אדוניהו שום מחשבה ליטול את המלוכה לעצמו. (ואפשר שהסיבה לכך היא המבואר להלן ג ז "ואנוכי נער קטון לא אדע צאת ובוא").
וסיכומם של דברים, מכך שאדוניהו מסוגל ליטול את השלטון ללא אומר ודברים, עולה כי בחצרו של דוד היה איזה ריק שלטוני שאפשר לו לעשות זאת. והדבר טעון הסבר.
