חתן בשנה ראשונה בסוכה

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה כבר לא קשור דוקא לחתן בשנה ראשונה.
זה מדין מצטער שפטור כמו ירדו גשמים וחזר לביתו.

אבל בחתן שנה ראשונה מה שאמרו ששגור בפי העולם זה מדין מצטער או עוסק במצוה.
אכן בפשטות צורת תשבו כעין תדורו שיהיה לו ולביתו סוכה מיוחדת, אלא שזה קשה טכנית, ומשו"כ לא מצאנו שהיו עושים זאת כמעט.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
'לא מצטער שאינו חייב לעלות לסוכתו, אלא לא לישן בה כלל כל שבעה
צדקת לא 'מצטער', אלא 'מצטערת' והוא עוסק במצותה.

אבל לא אמרתי הלכות הסברתי מה שאמרו ששגור בפי אנשים.
אינני יודע אם שייך היתר כזה באמת.

מסתמא איש כזה היה מחויב למצא לבנות סוכה לו ולאשתו.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא מצטער שאינו חייב לעלות לסוכתו, אלא לא לישן בה כלל כל שבעה
לא הבנתי מה שייך שבגלל שהיא מצטערת הוא פטור מסוכה
שאר לעמו אמר:
מסתמא איש כזה היה מחויב למצא לבנות סוכה לו ולאשתו.
עיין רמ"א תרלט ב (העתקתי מויקיטקסט)
הגה: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות יש אומרים משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פרק הישן) ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת:
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
שאר לעמו אמר:
לא מצטער שאינו חייב לעלות לסוכתו, אלא לא לישן בה כלל כל שבעה
לא הבנתי מה שייך שבגלל שהיא מצטערת הוא פטור מסוכה
שאר לעמו אמר:
מסתמא איש כזה היה מחויב למצא לבנות סוכה לו ולאשתו.
עיין רמ"א תרלט ב (העתקתי מויקיטקסט)
הגה: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות יש אומרים משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פרק הישן) ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת:
הרמ"א מיירי בכל אדם, לא בחתן בשנה ראשונה.
והרי העולם לא נוהגים להקל בכך.
אלא שמא בחתן שנה ראשונה יש מקום יותר להקל, ואולי לא.

ובדברי הרמ"א יש לעיין שאם זו מצות התורה שיישן כדרך שישן כל השנה איש ואשתו שבלא זה מעיקרא פטור, מדוע רק 'טוב להחמיר', ומדוע אין חובה שיבנה סוכה לשניהם, כמו שלא יכול לפטור עצמו לעשות סוכה במקום שיש ריח שמפריעו ומצטער עי"כ. שמא זה נקרא מקום שא"א לבנות בו סוכה ופטור מהמצווה בשינה מצד אונס, ורק אם יכול שיקיים?
 

מענטשאלע

משתמש רגיל
אם אני לא טועה אני זוכר מקרה שמרן הגאב"ד הרמ"א פריינד זצוק"ל הורה לחתן שלא יישן בסוכה בשנה הראשונה, היה זה כשלא היה יכול לעשות סוכה בביתו לפי מיטב ידיעתי, ולא יודע אם ההוראה היתה הוראה כללית או רק במקרה זה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
הרמ"א מיירי בכל אדם, לא בחתן בשנה ראשונה.
שוב
הרי מנלן לחלק?????
מה שכן אפ"ל שאחר שהרמ"א הביא סניף להקל בזה משו"ה א"כ בשנה ראשונה שזה יותר בוער א"כ אפ' יותר להקל אבל בגדר הדין אין שום חילוק
שאר לעמו אמר:
ובדברי הרמ"א יש לעיין שאם זו מצות התורה שיישן כדרך שישן כל השנה איש ואשתו שבלא זה מעיקרא פטור, מדוע רק 'טוב להחמיר', ומדוע אין חובה שיבנה סוכה לשניהם, כמו שלא יכול לפטור עצמו לעשות סוכה במקום שיש ריח שמפריעו ומצטער עי"כ. שמא זה נקרא מקום שא"א לבנות בו סוכה ופטור מהמצווה בשינה מצד אונס, ורק אם יכול שיקיים?
ייש"כ זו שאלה שבאמת מציקה לי כבר הרבה זמן ואין לי תשובה אשמח אם תמצא משהו ותעדכן
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
עיין רמ"א תרלט ב (העתקתי מויקיטקסט)
הגה: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות יש אומרים משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פרק הישן) ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת:
ובמשנ"ב:
בביאור הגר"א חולק ע"ז דלא מיפטר משום זה וגם במ"א מסיק דמשום זה לא מיפטר ולימד זכות אחר על העולם משום דהו"ל מצטער כשאין יכול לישן שם עם אשתו והנה לפי טעם זה אם אין מצטער כגון שאין אצלו זמן עונה עכשיו אין לו לפטור עצמו מן השינה. ומשמע מכמה אחרונים דמאן דא"א לו לישן עם אשתו בסוכה דאין לו סוכה מיוחדת לא יבטל זמן עונה וליל טבילה ואין לחייבו לאחר שנזדווג עם אשתו שיחזור לסוכתו אלא ישן בביתו עד עמוד השחר:
 

מיקי

משתמש רגיל
במשנ"ב של דרשו מובא כמה מקורות לזה אין את זה כרגע לידי, אבל כמדומה בשם ה"דברי חיים" מצאנז והגרח"פ שיינברג
בהמשך אבדוק בל"נ.
 

שמעיה

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
זה כבר לא קשור דוקא לחתן בשנה ראשונה.
זה מדין מצטער שפטור כמו ירדו גשמים וחזר לביתו.

אבל בחתן שנה ראשונה מה שאמרו ששגור בפי העולם זה מדין מצטער או עוסק במצוה.
אכן בפשטות צורת תשבו כעין תדורו שיהיה לו ולביתו סוכה מיוחדת, אלא שזה קשה טכנית, ומשו"כ לא מצאנו שהיו עושים זאת כמעט.

אבל יש שאמרו שלכן באמת אין דין שינה בסוכה כל עוד אין הוא מצליח לעשות מקום שיוכל לישן עם אשתו, (ואף יותר מכך)
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אדרבא, הוא ביטל מצוות סוכה בידיים, כמו מצה בפסח, שהרי חובתו לבנות סוכה, ואם רק כה"ג זו סוכה לשינה, שיתחייב בכל חומרת המצווה לבנות סוכה שכזו.
ראית פעם מי שאומר שאין לי מקום לבנות סוכה, אז נשב בבית? הרי הוא ייסע להוריו ולארבע רוחות השמים בשביל שתהיה לו סוכה. לפ"ז מה שונה שינה עם אשתו?
רואים שזה לא נכון מעיקר הדין.
 

שמעיה

משתמש ותיק
הבנתי. אז כבודו חולק על הרמ''א. זה בסדר גמור, גם המ''ב מביא חולקים. אך איני מבין איך מע''כ קובע בנחרצות שזה לא נכון מעיקר הדין.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
יש לברר אם הוראת הגרמ"א פריינד היתה לאברכים מסויימים דוקא או הוראה כללית, דצ"ע שהגרמ"א יורה דין חדש שלא הוזכר בפוסקים.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
מענטשאלע אמר:
בהמשך למה שכתבתי למעלה משמו של מרן הגאב"ד הרמ"א פריינד זצוק"ל, מביא תלמידיו הגרש"י הירש בספרו מרא דשמעתתא - עטרת יהושע כך.
מרא דשמעתתא - עטרת יהושע.jpg

מה שתמוה בעיניי-
דווקא בשנה הראשונה בדרך כלל קל מאוד לקיים את הוראת הרמ"א לישון עם אשתו בסוכה. וממילא גם לא שייכי דברי הט"ז.
 

בבא קמא

משתמש ותיק
נזכרתי במילתא דבדיחותא, אברך צעיר התלונן על אשתו, על כך ששבת אחת היא נתנה לו אוכל משנה שעברה, שבת אח"כ כבר לא נתנה לו אוכל בכלל, ושבת אחרי זה כבר גירשה אותו מהבית.. שבת ראשונה היתה אחרי ראש השנה שחל בחמישי שישי, שבת שניה היה יום הכיפורים ושבת שלישית היתה בחג הסוכות...
 
חלק עליון תַחתִית