אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
לעבור בתוך 4 אמות של מתפלל
- Thread starter תורה לשמה
- תאריך התחלה
-
- תגים
- לעבור לפני המתפלל
מלמד להועיל
משתמש ותיק
יש את הקולא של הבוטשטאש שאם עוצמים עיניהם מותרתורה לשמה אמר:מצד אחד אנו רואים אנשים שמקפידים על כך מאוד, ומאידך בסיום התפילה כשעדיין עומדים אנשים בשמונ''ע באיזור המעברים רובא דרובא חולפים על פניהם לכיון היציאה ללא חשש, האם יש על מי לסמוך?
ובאמת המציאות היא שאנשים גם בתוך כדי התפילה מרגישים שאנשים מחכים להם וזה עצמו מבטל אותם הכי הרבה מכוונתם
בנוסף יש לדון על אותם אלו שמצטרפים למנין מאוחר אם צריך לחכות להם
אין איסור לעבור בתוך ארבע אמות של המתפלל, אלא לעבור לפני המתפלל (ראה שו"ע קב, ד). ולענין צדדים שלפניו נחלקו המג"א והא"ר אם נחשב כלפניו או לא, וכנראה העוברים סומכים על הא"ר שסובר שאין זה נקרא לפניו.תורה לשמה אמר:מצד אחד אנו רואים אנשים שמקפידים על כך מאוד, ומאידך בסיום התפילה כשעדיין עומדים אנשים בשמונ''ע באיזור המעברים רובא דרובא חולפים על פניהם לכיון היציאה ללא חשש, האם יש על מי לסמוך?
לענ"ד פשוט שכל מי שעומד שמו"ע בביהכ"נ הציבורי במקום או בזמן שאסור לעשות כן, כגון שמאריך במידה קיצונית מהמקובל, מותר לעבור כנגדו, והרי זה כאילו יפרוץ אדם לביתי וייעמד שם לתפילת שמו"ע.
הבעיה היא שאם נקבע שמותר לעבור כנגדו שוב נמצא שאין איסור במה שמתפלל בצורה כזו וא"כ יהא אסור לעבור כנגדו, והרי"ז כגלגל החוזר,
הבעיה היא שאם נקבע שמותר לעבור כנגדו שוב נמצא שאין איסור במה שמתפלל בצורה כזו וא"כ יהא אסור לעבור כנגדו, והרי"ז כגלגל החוזר,
איש ווילנא
משתמש ותיק
ידידיה אמר:לענ"ד פשוט שכל מי שעומד שמו"ע בביהכ"נ הציבורי במקום או בזמן שאסור לעשות כן, כגון שמאריך במידה קיצונית מהמקובל, מותר לעבור כנגדו, והרי זה כאילו יפרוץ אדם לביתי וייעמד שם לתפילת שמו"ע.
הבעיה היא שאם נקבע שמותר לעבור כנגדו שוב נמצא שאין איסור במה שמתפלל בצורה כזו וא"כ יהא אסור לעבור כנגדו, והרי"ז כגלגל החוזר,
שורש הדין מפורש בשולחן ערוך סימן קב סעיף ג
שאם היושב ישב כבר ועמד זה בצידו אינו צריך לקום שהרי זה בא בגבולו
ועי' במשנה ברורה שם אימתי חשיב בא בגבולו וצ"ע בכהאי גוונא שמאריך בתפילו שיהא חשוב כבא בגבולו.
ובענין הנידון כאן האם עשה אסור במה שנעמד להתפלל
תפסת שכל האיסור משום שמונע מחברו מלעבור ולכן כיון שאנו מתירים לו לעבור אין בזה איסור
אבל הנה ברמ"א שם כתב שגם כאשר בא בגבולו מידת חסידות שלא לשבת לפני המתפלל
וכתב המ"ב שם להסביר וז"ל
מדת חסידות כדי להרים מכשול מחברו שעשה שלט כשורה שעמד להתפלל בתוך ד' אמות של יושב כבר בהתר וישיבתו היא גנאי למקום קדוש של התפילה. עכ"ל והדברים מחודשים
לא הבנתי מה צדדי הספק בזה. יש בביהכנ"ס שלי איזה שוטה שבקביעות מסיים שמו"ע כמה דקות אחר גמר התפילה, ובאופן קבוע נעמד באמצע ביהכ"נ או במערבו ולא בכותל המזרח [הוא גם מגיע מאוחר כך שקשה לראות אותו ולברוח ממנו לפני תחילת שמו"ע]. יש צד שע"פ חו"מ מותר לו לנהוג כך?איש ווילנא אמר:וצ"ע בכהאי גוונא שמאריך בתפילו שיהא חשוב כבא בגבולו.
לא תפסתי שכל האיסור הוא במה שמונע מחבירו לעבור, אלא שאם אינו עושה איסור כלפי האחר אלא כלפי שמים [ואי"ז איסור גמור שתפילתו תועבה] אי"ז סברא להתיר לעבור לפניו.ובענין הנידון כאן האם עשה אסור במה שנעמד להתפלל
תפסת שכל האיסור משום שמונע מחברו מלעבור ולכן כיון שאנו מתירים לו לעבור אין בזה איסור
אבל הנה ברמ"א שם כתב שגם כאשר בא בגבולו מידת חסידות שלא לשבת לפני המתפלל
וכתב המ"ב שם להסביר וז"ל
מדת חסידות כדי להרים מכשול מחברו שעשה שלט כשורה שעמד להתפלל בתוך ד' אמות של יושב כבר בהתר וישיבתו היא גנאי למקום קדוש של התפילה. עכ"ל והדברים מחודשים
איש ווילנא
משתמש ותיק
הבנתי
ומכל מקום כיון שהוא קדם אינו יכול בתפילתו לאסור עליו את ישיבתו כי הוא בגבולו [ויכול להיות שמחמת כן אינו עושה איסור לחברו אבל אין כאן גלגל]
ומכל מקום כיון שהוא קדם אינו יכול בתפילתו לאסור עליו את ישיבתו כי הוא בגבולו [ויכול להיות שמחמת כן אינו עושה איסור לחברו אבל אין כאן גלגל]
יש לי חדשות.ידידיה אמר:וצ"ע בכהאי גוונא שמאריך בתפילו שיהא חשוב כבא בגבולו.
לא הבנתי מה צדדי הספק בזה. יש בביהכנ"ס שלי איזה שוטה שבקביעות מסיים שמו"ע כמה דקות אחר גמר התפילה, ובאופן קבוע נעמד באמצע ביהכ"נ או במערבו ולא בכותל המזרח [הוא גם מגיע מאוחר כך שקשה לראות אותו ולברוח ממנו לפני תחילת שמו"ע]. יש צד שע"פ חו"מ מותר לו לנהוג כך?
לא רק בביהכ"נ שלך.
רציתי באמת לפתוח אשכול בנושא -
אנא. כל המאחרים והמאריכים התחשבו בבקשה באנשים שעושים כל מאמץ לקבל את האפשרות לעשות ג' פסיעות אחר שמו"ע בלי לחכות לסיום חזרת הש"ץ. הם בכוונה נעמדים בסוף, כדי שזה יתאפשר להם. תעשו טובה פשוטה - גשו קדימה.
מה כ"כ קשה????
עת לדבר אמר:אין ספק שהתחושה היא לפעמים שאין כאן כבר היתרים אלא הותרה.
אולי יש לצרף לזה (כלימוד זכות) שהיום אין מכוונים כ"כ וכידוע בהלכה כגון שאין לחזור ברכה ראשונה אפ' לא כוון.
נערך בעקבות הערת הרב בעל עת לדבר
לגופו של דבר, בזכרוני בשם הגראיל"ש זצ"ל שנהג היתר אחר סיום תפילה
האם כשמגיעים כיום לסימן קב בשו"ע או"ח יש להקדים שזה לימוד היסטוריה, או בגדר דרוש וקבל שכר?יחי אמר:עת לדבר אמר:אין ספק שהתחושה היא לפעמים שאין כאן כבר היתרים אלא הותרה.
יש לצרף לזה שהיום אין מכוונים כ"כ וכידוע בהלכה כגון שאין לחזור ברכה ראשונה אפ' לא כוון.
לגופו של דבר, בזכרוני בשם הגראיל"ש זצ"ל שנהג היתר אחר סיום תפילה
יש שני טעמים למה לא לעבור לפני המתפלל האחד שמפריע כוונתו
השני חיי אדם שמפסיק בינו לבין שכינה
יעויין ביאור הלכה שדן להתיר מצד הטעם הראשון אם הטלית מכסה פניו
מישהו טען לי ממ"נ אם עיניו עצומות מותר ואם עיניו פתוחות הוא כנראה לא מכוון.... אבל אם עיניו פתוחות ובסידור לא שייך
לטעם השני כתבו הפוסקים מובא בהערות דרשו שלצורך מצוה מותר
בנוסף האשל אברהם בוטשאטש מנה כמה סיבות להתיר
השני חיי אדם שמפסיק בינו לבין שכינה
יעויין ביאור הלכה שדן להתיר מצד הטעם הראשון אם הטלית מכסה פניו
מישהו טען לי ממ"נ אם עיניו עצומות מותר ואם עיניו פתוחות הוא כנראה לא מכוון.... אבל אם עיניו פתוחות ובסידור לא שייך
לטעם השני כתבו הפוסקים מובא בהערות דרשו שלצורך מצוה מותר
בנוסף האשל אברהם בוטשאטש מנה כמה סיבות להתיר
א. לפי שנים רבות ראיתי ויכוח בין הגרח"ק לגרנ"ק באם מישהו עומד שמו"ע בכביש גהה האם יכול לאסור לעבור לפניו.
לגבי אחרי התפילה, כך כתב הגרב"צ אבא שאול בספרו אור לציון, ומסתמא כוונתו שלאחר התפילה כבר אין לו זכות, ומ"מ צריך לראות בפנים.
ב. הכה"ח הביא שלפי הזוהר אין לילך לאחרויו כאשר המתפלל עומד מלוא עיניו, המ"ב כותב שאין לישב במלוא עיניו.
ג. וסתם כך, פשוט שיש בזה איזה הותרה, ואף רואים ת"ח הולכים לאחור כאשר מישהו עומד מאחורם ממש, ומה קרה כאן שלקחו את הבוטשאשר להלכה.
לגבי אחרי התפילה, כך כתב הגרב"צ אבא שאול בספרו אור לציון, ומסתמא כוונתו שלאחר התפילה כבר אין לו זכות, ומ"מ צריך לראות בפנים.
ב. הכה"ח הביא שלפי הזוהר אין לילך לאחרויו כאשר המתפלל עומד מלוא עיניו, המ"ב כותב שאין לישב במלוא עיניו.
ג. וסתם כך, פשוט שיש בזה איזה הותרה, ואף רואים ת"ח הולכים לאחור כאשר מישהו עומד מאחורם ממש, ומה קרה כאן שלקחו את הבוטשאשר להלכה.
יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של תפלה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
פליאה ממש איך שיש אנשים שאינם פוסעים לאחור עד שסורקים כל פינה מאחוריהם עד סוף בית הכנסת גם אם המרחק הוא יותר מ4' אמות וגם אם המתפלל בכלל עומד לצדדין, וכן יש הרבה בתי כנסת שמשענת הספסל הוא ממש בגדר מחיצה י' טפחים וכן מדין לבוד אם המשענת מתחילה במרחק של כג' טפחים מהקרקע ועדיין אנשים לא פוסעים לאחוריהם [נ.ב. הטעם של שכינה בגמר' ואיננה של החיי אדם]
כיון שהזכרת אותו בדקתי בספרו והוא מאריך בענינים הנידונים כאן [לא מובא קולא מהרב אלישיב וכדו', ואמנם אתה אומר שזה מפי השמועה, אבל כדאי לראות את הבירורים ההלכתיים שהוא מביא על פי המקורות ולא לסמוך על שמועות].יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
הצג קובץ מצורף ארבע אמות של תפלה פוטאש, מרדכי עמוד 471.pdf
יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
שוב ראיתי בספר הנ"ל (עמוד שסא) שמביא מהרב אלישיב שדן לגבי ש"ץ שעומד מאחוריו מתפלל, ומסקנתו שיתחיל חזרת הש"ץ קודם הפסיעות, ולא אמר שזה חומרא בעלמא לא לפסוע.
כן באמת נותרו מתי מעט שמחמירים כנטיית הפוסקים המובאים במ"ב (סי' קב, שפעם היה נוהג) סק"ב עד שזה ממש מעורר פליאה.תורה לשמה אמר:פליאה ממש איך שיש אנשים שאינם פוסעים לאחור עד שסורקים כל פינה מאחוריהם עד סוף בית הכנסת גם אם המרחק הוא יותר מ4' אמות וגם אם המתפלל בכלל עומד לצדדין, וכן יש הרבה בתי כנסת שמשענת הספסל הוא ממש בגדר מחיצה י' טפחים וכן מדין לבוד אם המשענת מתחילה במרחק של כג' טפחים מהקרקע ועדיין אנשים לא פוסעים לאחוריהם [נ.ב. הטעם של שכינה בגמר' ואיננה של החיי אדם]
אלו שעוברים בשופי להנאתם שוב ושוב להדיא מול המתפללים רבו מספור, כך שזה דווקא לא פלא.
תורה לשמה אמר:יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
פליאה ממש איך שיש אנשים שאינם פוסעים לאחור עד שסורקים כל פינה מאחוריהם עד סוף בית הכנסת גם אם המרחק הוא יותר מ4' אמות וגם אם המתפלל בכלל עומד לצדדין, וכן יש הרבה בתי כנסת שמשענת הספסל הוא ממש בגדר מחיצה י' טפחים וכן מדין לבוד אם המשענת מתחילה במרחק של כג' טפחים מהקרקע ועדיין אנשים לא פוסעים לאחוריהם [נ.ב. הטעם של שכינה בגמר' ואיננה של החיי אדם]
אינני מבין את הפליאה, סה"כ רוצים לצאת כל הדעות. לא לפסוע כשעומד מישהו בסוף ביהכ"נ זה באמת רק זוהר שאוסר במלא עיניו וזה מדת חסידות כיון שלא הובא בפוס' שיש לנהוג כך.
לסרוק כל צד תוך הד"א זה סה"כ קיום דברי המ"ב שמתיר רק בשעה"ד לפסוע בצדדים שלפניו. ועוד יותר יש לדון מדברי המ"ב בסי' עט סק"ה שמה שרואה ללא הטיית הראש חשיב לפניו (ולא צדדין) לכו"ע, וזה מצוי רק צ"ב שלא ציין לזה בסי' קב אבל אינה קושיא כ"כ.
מחיצה ולבוד וכו' לא מועילה כיון שמבלבל את הכונה כמו שנראה במ"ב סק"ב ואף אם הוא עוצם עיניו לא ברור להתיר כמש"כ בביה"ל. אך בזה יש יותר מקום להקל כיון שהטעם של שכינה אין כאן והיסח הדעת גם לא (ומ"מ המאמ"ר כ' להחמיר וודאי כ' זאת לטעם של בלבול כונה)
אז יש אנשים שנזהרים ואשרי חלקם!
זה מההלכות שהם בגדר מת מצוה ל"עיהודי אמר:מעניין מדוע לא התפלאו על העוברים בשאט נפש על הדין.
אגב גם צורך מצוה יל"ד מהמ"ב סי' סט ט שאסר וכ' עליה בחוט שני זצ"ל שעפי"ז אין להוציא ס"ת לקרוא אם צריכים לעבור לפני המתפלל לצורך כך.
תורה לשמה אמר:מצד אחד אנו רואים אנשים שמקפידים על כך מאוד, ומאידך בסיום התפילה כשעדיין עומדים אנשים בשמונ''ע באיזור המעברים רובא דרובא חולפים על פניהם לכיון היציאה ללא חשש, האם יש על מי לסמוך?יהודי אמר:מעניין מדוע לא התפלאו על העוברים בשאט נפש על הדין.
אכן גם וגם
משנה ברורה סימן קב ס"ק טותורה לשמה אמר:יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
[נ.ב. הטעם של שכינה בגמר' ואיננה של החיי אדם]
(טו) אסור לעבור - מפני שמבטל כונתו עי"ז ולכן אסור אפילו עוסק אז בק"ש וח"א כתב הטעם מפני שמפסיק בין המתפלל להשכינה:
אמונת אומן
משתמש ותיק
אמר לי פעם מישהו שמרן הגרש''א זצ"ל התבטא בפניו שההלכה של ד''א כיום 'יצאה מפרופורציה'.
עכ''ל, אולי יבואו תלמידיו יפענחו כוונתו.
עכ''ל, אולי יבואו תלמידיו יפענחו כוונתו.
נושאים דומים
- תגובות
- 1
- צפיות
- 40
- תגובות
- 0
- צפיות
- 130
- תגובות
- 9
- צפיות
- 353