יש את הקולא של הבוטשטאש שאם עוצמים עיניהם מותרתורה לשמה אמר:מצד אחד אנו רואים אנשים שמקפידים על כך מאוד, ומאידך בסיום התפילה כשעדיין עומדים אנשים בשמונ''ע באיזור המעברים רובא דרובא חולפים על פניהם לכיון היציאה ללא חשש, האם יש על מי לסמוך?
אין איסור לעבור בתוך ארבע אמות של המתפלל, אלא לעבור לפני המתפלל (ראה שו"ע קב, ד). ולענין צדדים שלפניו נחלקו המג"א והא"ר אם נחשב כלפניו או לא, וכנראה העוברים סומכים על הא"ר שסובר שאין זה נקרא לפניו.תורה לשמה אמר:מצד אחד אנו רואים אנשים שמקפידים על כך מאוד, ומאידך בסיום התפילה כשעדיין עומדים אנשים בשמונ''ע באיזור המעברים רובא דרובא חולפים על פניהם לכיון היציאה ללא חשש, האם יש על מי לסמוך?
ידידיה אמר:לענ"ד פשוט שכל מי שעומד שמו"ע בביהכ"נ הציבורי במקום או בזמן שאסור לעשות כן, כגון שמאריך במידה קיצונית מהמקובל, מותר לעבור כנגדו, והרי זה כאילו יפרוץ אדם לביתי וייעמד שם לתפילת שמו"ע.
הבעיה היא שאם נקבע שמותר לעבור כנגדו שוב נמצא שאין איסור במה שמתפלל בצורה כזו וא"כ יהא אסור לעבור כנגדו, והרי"ז כגלגל החוזר,
לא הבנתי מה צדדי הספק בזה. יש בביהכנ"ס שלי איזה שוטה שבקביעות מסיים שמו"ע כמה דקות אחר גמר התפילה, ובאופן קבוע נעמד באמצע ביהכ"נ או במערבו ולא בכותל המזרח [הוא גם מגיע מאוחר כך שקשה לראות אותו ולברוח ממנו לפני תחילת שמו"ע]. יש צד שע"פ חו"מ מותר לו לנהוג כך?איש ווילנא אמר:וצ"ע בכהאי גוונא שמאריך בתפילו שיהא חשוב כבא בגבולו.
לא תפסתי שכל האיסור הוא במה שמונע מחבירו לעבור, אלא שאם אינו עושה איסור כלפי האחר אלא כלפי שמים [ואי"ז איסור גמור שתפילתו תועבה] אי"ז סברא להתיר לעבור לפניו.ובענין הנידון כאן האם עשה אסור במה שנעמד להתפלל
תפסת שכל האיסור משום שמונע מחברו מלעבור ולכן כיון שאנו מתירים לו לעבור אין בזה איסור
אבל הנה ברמ"א שם כתב שגם כאשר בא בגבולו מידת חסידות שלא לשבת לפני המתפלל
וכתב המ"ב שם להסביר וז"ל
מדת חסידות כדי להרים מכשול מחברו שעשה שלט כשורה שעמד להתפלל בתוך ד' אמות של יושב כבר בהתר וישיבתו היא גנאי למקום קדוש של התפילה. עכ"ל והדברים מחודשים
יש לי חדשות.ידידיה אמר:וצ"ע בכהאי גוונא שמאריך בתפילו שיהא חשוב כבא בגבולו.
לא הבנתי מה צדדי הספק בזה. יש בביהכנ"ס שלי איזה שוטה שבקביעות מסיים שמו"ע כמה דקות אחר גמר התפילה, ובאופן קבוע נעמד באמצע ביהכ"נ או במערבו ולא בכותל המזרח [הוא גם מגיע מאוחר כך שקשה לראות אותו ולברוח ממנו לפני תחילת שמו"ע]. יש צד שע"פ חו"מ מותר לו לנהוג כך?
עת לדבר אמר:אין ספק שהתחושה היא לפעמים שאין כאן כבר היתרים אלא הותרה.
האם כשמגיעים כיום לסימן קב בשו"ע או"ח יש להקדים שזה לימוד היסטוריה, או בגדר דרוש וקבל שכר?יחי אמר:עת לדבר אמר:אין ספק שהתחושה היא לפעמים שאין כאן כבר היתרים אלא הותרה.
יש לצרף לזה שהיום אין מכוונים כ"כ וכידוע בהלכה כגון שאין לחזור ברכה ראשונה אפ' לא כוון.
לגופו של דבר, בזכרוני בשם הגראיל"ש זצ"ל שנהג היתר אחר סיום תפילה
יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
כיון שהזכרת אותו בדקתי בספרו והוא מאריך בענינים הנידונים כאן [לא מובא קולא מהרב אלישיב וכדו', ואמנם אתה אומר שזה מפי השמועה, אבל כדאי לראות את הבירורים ההלכתיים שהוא מביא על פי המקורות ולא לסמוך על שמועות].יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
כן באמת נותרו מתי מעט שמחמירים כנטיית הפוסקים המובאים במ"ב (סי' קב, שפעם היה נוהג) סק"ב עד שזה ממש מעורר פליאה.תורה לשמה אמר:פליאה ממש איך שיש אנשים שאינם פוסעים לאחור עד שסורקים כל פינה מאחוריהם עד סוף בית הכנסת גם אם המרחק הוא יותר מ4' אמות וגם אם המתפלל בכלל עומד לצדדין, וכן יש הרבה בתי כנסת שמשענת הספסל הוא ממש בגדר מחיצה י' טפחים וכן מדין לבוד אם המשענת מתחילה במרחק של כג' טפחים מהקרקע ועדיין אנשים לא פוסעים לאחוריהם [נ.ב. הטעם של שכינה בגמר' ואיננה של החיי אדם]
תורה לשמה אמר:יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
פליאה ממש איך שיש אנשים שאינם פוסעים לאחור עד שסורקים כל פינה מאחוריהם עד סוף בית הכנסת גם אם המרחק הוא יותר מ4' אמות וגם אם המתפלל בכלל עומד לצדדין, וכן יש הרבה בתי כנסת שמשענת הספסל הוא ממש בגדר מחיצה י' טפחים וכן מדין לבוד אם המשענת מתחילה במרחק של כג' טפחים מהקרקע ועדיין אנשים לא פוסעים לאחוריהם [נ.ב. הטעם של שכינה בגמר' ואיננה של החיי אדם]
זה מההלכות שהם בגדר מת מצוה ל"עיהודי אמר:מעניין מדוע לא התפלאו על העוברים בשאט נפש על הדין.
תורה לשמה אמר:מצד אחד אנו רואים אנשים שמקפידים על כך מאוד, ומאידך בסיום התפילה כשעדיין עומדים אנשים בשמונ''ע באיזור המעברים רובא דרובא חולפים על פניהם לכיון היציאה ללא חשש, האם יש על מי לסמוך?יהודי אמר:מעניין מדוע לא התפלאו על העוברים בשאט נפש על הדין.
משנה ברורה סימן קב ס"ק טותורה לשמה אמר:יואל נהרי אמר:יש יהודי ת"ח בשם הרב מרדכי פוטש שהוציא ספר בשם 'ארבע אמות של הלכה'. שמעתי פעם שהוא סיפר למישהו שהרב אלישיב אמר לו שבדרך כלל היום לא לפסוע ג' פסיעות כשמישהו מתפלל אחוריו זה רק חומרא.
אולי אני לא מדייק, אבל משהו ברוח זו.
אני לא יודע את הסיבה, אבל אני מאמין שהוא התכוון לענין של עיניים עצומות [או בתוך סידור], כי המנהג של פעם נראה שהיה שהיו מתפללים עם עיניים פתוחות ומסתכלים על הקרקע, ובזה נאמר עיקר ההלכה. כי הטעם העיקרי הוא הפרעה למתפלל, והטעם של החיי אדם [של שכינה] הוא טעם נוסף. גם הביאור הלכה הרי מזכיר את השאלה במי שטליתו מכסה את עיניו ותולה זאת בב' הטעמים האלו כמדומה.
לא לסמוך עלי, עדיף לשאול אותו, נראה לי שהוא גר היום בביתר [בעבר ברמות].
[נ.ב. הטעם של שכינה בגמר' ואיננה של החיי אדם]