מסכת ע"ז דף יח. בשאלת ר' חנינא בן תרדיון.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. קשה בעיני טובא. חדא, אמאי לא קאמר כל ישראל מזומנין לחיי העולם הבא, כדאשכחן לשון זה בדוכתי טובא, בפרק קמא דעבודה זרה (יז, ב) יצתה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלסטנירי מזומנין לחיי העולם הבא, ובברכות פרק הרואה (סא, ב) יצתה בת קול ואמרה לו אשריך רבי עקיבא שיצתה נשמתך באחד ואתה מזומן לחיי העולם הבא, ובכתובות פרק הנושא (קג, ב) ההוא יומא דאשכבתיה דרבי נפק בת קול ואמרה כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא, וכהנה רבות בגמרא. ועוד מאי רבותייהו דרבי חנינא בן תרדיון ורבי עקיבא, וכן כל דהוה באשכבתיה דרבי שיצתה בת קול ואמרה שהם מזומנין לחיי העולם הבא, והלא כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. ואי אפשר לחלק ולומר שעולם הבא לחוד וחיי העולם הבא לחוד, שהרי במשנתנו משמע בהדיא שעולם הבא וחיי העולם הבא הכל חדא, ואף שכבר הרגישו התוספות בפרק הנושא (ד"ה מזומן) בקושיא זו האחרונה, ותירצו כל היכא דאמר מזומן לחיי העולם הבא היינו בלא דין ובלא יסורין. ובהאי תירוצא מיתרצא לכאורה גם הקושיא הראשונה שהקשיתי:
אבל אין תירוץ זה מספיק, שהרי הא דקאמרו התוספות בלא דין ובלא יסורין, בודאי יצא להם מן תיבת "מזומן", אבל לא מדקאמר לחיי העולם הבא ולא אמר לעולם הבא, שהרי במשנתנו משמע בהדיא שעולם הבא וחיי עולם הבא הכל חדא כדפירשתי לעיל, וכיון שכן קשה שהרי בפ"ק דעבודה זרה (יח, א) אמרו שרבי חנניא בן תרדיון שאל לרבי יוסי בן קיסמא מה אני לחיי העולם הבא, אמר ליה כלום מעשה בא לידך כו', הרי לא אמר מה אני מזומן לחיי העולם הבא, אלא מה אני לחיי העולם הבא, ומה שאל מה אני לחיי העולם הבא והלא כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. ואין לומר דמשום הכי שאל משום שאמר שמא יגרום החטא, כדאשכחן לקמן (צח, ב) שאמר רבא ייתי משיח ולא אחמיניה שמא יגרום החטא, דא"כ מה השיב לו רבי יוסי בן קיסמא כלום מעשה בא לידך כו', הלא עדיין איכא למיחש שמא יגרום החטא כדכתיב (איוב טו, טו) הן בקדושיו לא יאמין. וכן קשה לעיל בפרק הנחנקין (פח, ב) דקאמר שלחו מתם איזהו בן העולם הבא כו', וכן בפרק שואל (שבת קנג, א) בעא מיניה רבי אלעזר מרב איזהו בן העולם הבא כו', וכן שאלו לשלמה (בבא בתרא י, ב) איזהו בן עולם הבא כו', וכהנה רבות, ומאי שאלו איזהו בן העולם הבא, והלא כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא:
לכן נ"ל דלשון "עולם הבא" הנזכר בכל הגמרא, לא נאמר בשוה על מדרגה אחת, כי לשון "עולם הבא" כולל הרבה מדרגות חלוקות זו מזו, אחת גדולה ועליונה יותר מחברתה, ובזמנים נפרדים ורחוקים זו מזו כמו שיתבאר. והעולם הבא הנזכר כאן במשנתנו הוא מדרגה למטה הימנה, הרבה מאד ממדרגת העולם הבא הנזכר גבי רבי חנינא בן תרדיון ורבי עקיבא, ובכל הנך דוכתי שהבאתי לעיל, שהיא המדרגה הגדולה האחרונה שאין למעלה הימנה, הבאה לו לאדם אחר תחיית המתים באחרונה, שלא יזכו אליה כל אדם אלא הצדיקים הגמורים, כמו שאמרו בב"ר (עי' תענית ט, ב) גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים, תחיית המתים לצדיקים גמורים בלבד. ונ"ל שאין רצה לומר שלא יהיה תחיית המתים כלל כי אם לצדיקים גמורים בלבד, שהרי במשנתנו קתני אלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה כו', ובגמרא קאמר ועל כך למה תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, משמע בהדיא אבל מי שאינו כופר בתחיית המתים יש לו חלק בתחיית המתים אף על פי שאינו צדיק גמור. אלא רצה לומר המדרגה הגדולה האחרונה שאין למעלה הימנה הבאה לו לאדם אחר תחיית המתים באחרונה, לא יזכו אליה כל אדם אלא הצדיקים הגמורים, אבל העולם הבא הנזכר כאן במשנתנו היא מדרגה אחת למטה הימנה, שעליה אמרה במשנתנו כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, בין לדעת הרמב"ם (בפירוש המשניות, ופ"ח ה"א ב' מהלכות תשובה) וסייעתו שפירשו עולם הבא מיד אחר פטירת האדם והוא עולם הנשמות, ואין לגוף בו חלק כלל והוא הנקרא גם כן בדברי רבותינו "גן עדן", בין לדעת הרמב"ן (שער הגמול פרק י') וסייעתו שפירשו שעולם הבא לחוד וגן עדן לחוד, כי גן עדן הוא עולם הנשמות אשר יזכו בו הצדיקים מיד אחר פטירתן, ועולם הבא הוא עולם שיתחדש אחר התחיה שהצדיקים יחיו ויתעדנו בו בגוף ונפש בלא אכילה ושתיה, ואשכחן עוד עולם הבא שלישי דהיינו לימות המשיח כדאיתא בפרק בתרא דכתובות (קיא, ב) ודם ענב תשתה חמר (דברים לב, יד), אמרו לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה יש בו צער לבצור ולדרוך, העולם הבא מביא ענבה אחת בקרון כו'. וכתבו התוספות שם בסוף הפרק (קיב, ב ד"ה דור) דהיינו לימות המשיח, וכן פירש רש"י לקמן (קי, ב ד"ה ת"ר) הא דתניא עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא היינו לימות המשיח שלא יקבלם משיח עם שאר גליות כו'. ועוד אשכחן עולם הבא שיהיו בו עולות וזבחים ועליית רגלים וינהגו כל המצות בארץ ישראל כמו בעולם הזה, כמו שאמרו בפרק קמא דערכין (יג, ב) כנור של מקדש ז' נימין ושל ימות המשיח ח' ושל עולם הבא י' שנאמר (תהלים צב, ד) עלי עשור. ובפרק בתרא דזבחים (קיח, ב) חופף עליו כל היום (דברים לג, יב) אלו ימות המשיח, ובין כתפיו שכן זה העולם הבא, ותו לא מידי. כן נ"ל:

לחץ כדי להרחיב...

אלימלך אמר:

וקשה דבסוף מסכת כלה משמע לכאו' דפירוש הגמ' הפוך וז"ל
"ראב"י אומר אין ת"ח רשאי ליתן מעותיו לקופה של צדקה אלא א"כ ממונה עליה כרחב"ת שפעם אחת נתחלפו לו מעות פורים במעות של צדקה והיה יושב ותמיה ואמר אוי לי שמא נתחייבתי מיתה לשמיים" -משמע מפשט הברייתא שרחב"ת ראה במעשה זה חטא לפי דרגתו.
ולפי"ז תתבאר הגמ' כך, "א"ל רחב"ת רבי מה אני לעוה"ב", התפלא ריב"ק על שאלת גדול הדור ושאל אותו "כלום מעשה בא לידך?" כלומר במה חטאת שאתה חושש שאין לך חלק לעוה"ב, "א"ל מעות של פורים נתחלפו לי" וזה החטא אמנם מיד עשיתי תשובה "וחלקתים כולם לעניים" א"ל ריב"ק "א"כ" -כלומר אם אלו החטאים שלך- "מחלקך יהיה חלקי ומגורלך יהיה גורלי". וצ"ע.

לחץ כדי להרחיב...