באיזה כיוון אומרים קדיש?
- Thread starter אליהוא
- תאריך התחלה
אולי זה יכול להוסיף לכם שמצאתי שערי תשובה בשם ברכי יוסף שכשם שאסור לעבור על פני המתפלל כך יש איסור לעבור על פני אדם האומר קדיש, ואומר המשנ''ב שהטעם שאסור לעבור על פני המתפלל הוא או א' - שמפריע כוונתו או ב' - שהמתפלל נמצא לפני השכינה א'כ לפי הטעם השני אולי הכא נמי צריך להחזיר פניו למזרח -
או שאולי אין ראיה ודין המזרח נאמר רק בתפילה [הדברים נאמרו לפני העיון בסוגיא
או שאולי אין ראיה ודין המזרח נאמר רק בתפילה [הדברים נאמרו לפני העיון בסוגיא
בקדיש של התפילה הוא לכיוון ההיכל כשאר התפילה...
בקדיש שהוא בבית הכנסת עושים לכיוון ההיכל מצד כבוד בית הכנסת וגם הרגילות
בקדיש שנעשה בבית או באולם וכדומה אין שום ענין לאיזה כיוון מסויים רק שאנשים מלחץ סתמי אומרים לפנות לכיווןן התפילה, אני מעיד שראיתי כמה וכמה מחכמי ירושלים (חכם ב''צ, חכם יהודה צדקה) שבזמן קדיש בסיום מסכת או אזכרה שלא בבית הכנסת עמדו על עמדם ואמרו קדיש גם לא לכיוון
בקדיש שהוא בבית הכנסת עושים לכיוון ההיכל מצד כבוד בית הכנסת וגם הרגילות
בקדיש שנעשה בבית או באולם וכדומה אין שום ענין לאיזה כיוון מסויים רק שאנשים מלחץ סתמי אומרים לפנות לכיווןן התפילה, אני מעיד שראיתי כמה וכמה מחכמי ירושלים (חכם ב''צ, חכם יהודה צדקה) שבזמן קדיש בסיום מסכת או אזכרה שלא בבית הכנסת עמדו על עמדם ואמרו קדיש גם לא לכיוון
וכעת אשאל למה?
א' יש הרבה תפלות שאיננו מכוונים לירושלים.
ב' גם כריעות יש חילוק במנהגים, אם מכוונים או לא. [אצלנו - מנהג אנגליה - אין נוהגים לכרוע בקדיש כלל,
להוציא מלב החושבים שהקב"ה נמצא רק במקום אחד.]
כמו שכתב אריך לעיל, אין חובה לכוון אפילו בקדושה, וכמעט כולם נוהגים לכוון בקדושה. וכן בברכו אף כי לא מעטים
אינם מכוונים בברכו.
מכאן נראה שיש הרגשה של רבים שתפלה [שאיננה נאמרת להקב"ה, אלא לקהל] שיש לה צורך במנין "דבר שבקדושה"
צריך להיות כמו הקדושה, אף כי לא מצאנו הצדקה אפילו במצדדים בצורך לכוון.
ועוד, 'לכוון' יכול אולי להתפרש 'לכוון את הלב', ולאו דוקא הגוף, גם כי זה פחות סביר.
למה הדבר דומה? אני נוהג להניח תפלה של ראש כאשר הרצועה עוברת קצת על הכפה, בעיקר שלא תיפול הכפה מן הקרחת. ולעתים באים ומעירים לי, ואני מפנה אותם לפוסקים, שאפילו אחד מהם אינו אוסר זאת, אלא רק ממליצים שבקשר [וקו"ח בקציצה] לא תהיה חציצה. נראה לי, כי החשש לחציצה חדרה כל כך חזק לתודעה, שכל חציצה - גם מותרת - נחשבת אצלם לחטא גדול.
א' יש הרבה תפלות שאיננו מכוונים לירושלים.
ב' גם כריעות יש חילוק במנהגים, אם מכוונים או לא. [אצלנו - מנהג אנגליה - אין נוהגים לכרוע בקדיש כלל,
להוציא מלב החושבים שהקב"ה נמצא רק במקום אחד.]
כמו שכתב אריך לעיל, אין חובה לכוון אפילו בקדושה, וכמעט כולם נוהגים לכוון בקדושה. וכן בברכו אף כי לא מעטים
אינם מכוונים בברכו.
מכאן נראה שיש הרגשה של רבים שתפלה [שאיננה נאמרת להקב"ה, אלא לקהל] שיש לה צורך במנין "דבר שבקדושה"
צריך להיות כמו הקדושה, אף כי לא מצאנו הצדקה אפילו במצדדים בצורך לכוון.
ועוד, 'לכוון' יכול אולי להתפרש 'לכוון את הלב', ולאו דוקא הגוף, גם כי זה פחות סביר.
למה הדבר דומה? אני נוהג להניח תפלה של ראש כאשר הרצועה עוברת קצת על הכפה, בעיקר שלא תיפול הכפה מן הקרחת. ולעתים באים ומעירים לי, ואני מפנה אותם לפוסקים, שאפילו אחד מהם אינו אוסר זאת, אלא רק ממליצים שבקשר [וקו"ח בקציצה] לא תהיה חציצה. נראה לי, כי החשש לחציצה חדרה כל כך חזק לתודעה, שכל חציצה - גם מותרת - נחשבת אצלם לחטא גדול.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
אני עדין חושב שהוא שואל טוב.הכהן אמר:
אינו דומה תפילת הדרך שהינה תפילת היחיד, לקדושה' שאינה נאמרת בלא י' וככל תפילה הנאמרת בעשרה ובכך חלה השראת השכינה. אולם מסברא מצינו את הדין שיכון וכו' לגבי שמו"ע ואף אצל היחיד, אם כי מי שיש בידו מקור מפורש רצוי שיעלה.
יושב אוהלים
משתמש ותיק
וכך אמר לי הגרח"ק זצ"ל (שאלתי היתה לגבי קדיש בסיום, ובהלויה), שאין צריך לפנות לכיוון מזרח (ירושלים) לאמירת קדיש, וכששאלתיו למה לא, השיב לי שרק בשמו"ע נאמר דין זה.
משה אהרן גולד
משתמש ותיק
תשאל כבר מ- "ואמרו אמן".
והתשובה היא [ע"פ דעתי] ש"יתגדל ויתקדש" וכו' וכן "אמן יהא שמיה" וכו' וכן "תתקבל צלותהון" וכו' וכן "יהא שלמא" וכו' לא נאמר אל הקהל אלא סוג של ברכה\תקוה\צפיה\תפילה הנאמרת אל הקב"ה ורק ה- "בחייכון וביומכון" וכו' נאמר לקהל כהקדמה שבחייכם ובימיכם ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב יתגדל ויתקדש שמו יתברך בעלמא דברא כרעותא וימליך מלכותיה [ויצמח פורקניה ויקרב משחיה] ל"ואמרו אמן" שגם נאמר לקהל.