נוגע בדבר

יש לי קושיא, חפשי בספרים, לא מוצא מי שואל אותה וגם לא מצאתי תשובה.
איך שני עדים נאמנים להעיד על פלונית שנתגרשה או מת בעלה וכדומה, ולמה אינן נחשבים פסולים לעדות כיון שהעדות שהם מעידים נוגע להם, במה שאשה זו כבר מותרת להם.

והנה ידועה החקירה אם פסול נוגע הוי משום חשש משקר או קרוב , עי' קצוה"ח( לז, ה) דאם נאמר דפסול משום חשש משקר אפשר להבין שאין שום סיבה לחשוש לסתם עדים שמעוניינים לישא אשה זו, אבל אם הפסול הוא משום קרוב, לכאורה תקשי כנ"ל.

.מישהו?

בשלחן ערוך אבן העזר יב,א כתב וז"ל: "שני עדים המעידים לאשה שמת בעלה מותר אחד מהם לישא אותה שאין שנים מצויים לחטוא בשביל אחד". ולכאורה הכוונה שמאחר ואין חשש משקר א"כ אין כאן פסול. ואמנם אם אמר העד שרוצה לישא אשתו מצדד בהגהות רעק"א שם שעדותו פסולה משום נוגע וכמו ביבם המעיד שמת אחיו וגם לאחר לא תנשא (אך יעויין בשו"ת בצל החכמה ח"ב ס"ב שהאריך לחלק בין יבם שהעדות היא כלפי עצמו לעד מיתה שאינו מוכרח להיות לעצמו אלא שהוא רוצה לישאנה).

ומה שלכאורה קשה מדברי הקצוה"ח דיפסל מדין קרוב אף שאין חשש משקר, יעויין בדברי הקצוה"ח שם שזה רק כשהעדות היא ממש לעצמו אלא שאין לו עכשיו רווח מזה, כמו לווה שאין לו נכסים ומעיד שפלוני הוא ערב עבורו, דאף שבין כה לא יגבו ממנו מאחר והוא עני מ"מ העדות היא לגבי עצמו. אבל במקרה שהעדות היא על אחרים אלא שיש לו הנאה מזה אין בזה פסול קרוב. והכא נמי העדות היא על האשה להתירה להנשא, אלא שיכול לצאת לעדים הנאה מזה, וזה לא נחשב כקרוב לכו"ע.

מבקש אמת אמר:

ומה שלכאורה קשה מדברי הקצוה"ח דיפסל מדין קרוב אף שאין חשש משקר, יעויין בדברי הקצוה"ח שם שזה רק כשהעדות היא ממש לעצמו אלא שאין לו עכשיו רווח מזה, כמו לווה שאין לו נכסים ומעיד שפלוני הוא ערב עבורו, דאף שבין כה לא יגבו ממנו מאחר והוא עני מ"מ העדות היא לגבי עצמו. אבל במקרה שהעדות היא על אחרים אלא שיש לו הנאה מזה אין בזה פסול קרוב. והכא נמי העדות היא על האשה להתירה להנשא, אלא שיכול לצאת לעדים הנאה מזה, וזה לא נחשב כקרוב לכו"ע.

לחץ כדי להרחיב...

לא נתברר אצלי מה שרצית לחלק בין עד שמעיד שפלוני ערב עבורו, לבין עדים שמעידים על אשה שנתגרשה דלכאורה היינו הך, דבשניהם מעידים על אדם שלישי, שעושה נ''מ להם ויהיה פסול של קרוב

NHA אמר:

מבקש אמת אמר:

ומה שלכאורה קשה מדברי הקצוה"ח דיפסל מדין קרוב אף שאין חשש משקר, יעויין בדברי הקצוה"ח שם שזה רק כשהעדות היא ממש לעצמו אלא שאין לו עכשיו רווח מזה, כמו לווה שאין לו נכסים ומעיד שפלוני הוא ערב עבורו, דאף שבין כה לא יגבו ממנו מאחר והוא עני מ"מ העדות היא לגבי עצמו. אבל במקרה שהעדות היא על אחרים אלא שיש לו הנאה מזה אין בזה פסול קרוב. והכא נמי העדות היא על האשה להתירה להנשא, אלא שיכול לצאת לעדים הנאה מזה, וזה לא נחשב כקרוב לכו"ע.

לחץ כדי להרחיב...

לא נתברר אצלי מה שרצית לחלק בין עד שמעיד שפלוני ערב עבורו, לבין עדים שמעידים על אשה שנתגרשה דלכאורה היינו הך, דבשניהם מעידים על אדם שלישי, שעושה נ''מ להם ויהיה פסול של קרוב

לחץ כדי להרחיב...

זה לא חילוק שלי אלא של הקצוה"ח, וכוונתו שאם הוא עצמו כלול בעדות הרי זה בעל דבר, אבל אם העדות על מישהו אחר ורק שיש לו רווח מזה אין זה בגדר בעל דבר אלא חשש משקר בלבד.