האם גם אתם אומרים: היום יום שישי בשבת וכשהיה חל בראש חודש היו הלויים אומרים בבית המקדש ברכי נפשי ...

יאיר1

משתמש ותיק
כל יום אומרים היום יום פלוני בשבת ויש בזה קיום מצווה.
האם בימים שאומרים שיר אחר ואין אומרים שיר של יום חול ושבת רגילים, צריך לא להפסיד את זכירת השבת.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
כל יום אומרים היום יום פלוני בשבת ויש בזה קיום מצווה.
האם בימים שאומרים שיר אחר ואין אומרים שיר של יום חול ושבת רגילים, צריך לא להפסיד את זכירת השבת.
יש רבים שאומרים היום יום שישי (או כל יום אחר) בשבת, ברכי נפשי וכו',
אמנם באמת ברמב"ן שבו מקור הדברים [שיש בזה קיום מצוות זכור את יום השבת] מבואר שאין שום דין לומר דווקא היום יום ראשון וכדו' בשבת, אלא כל פעם שאנו קוראים לימות השבוע בשמותיהם [וכגון שאתה אומר לחברך שביום שלישי תצא מחוץ לעיר] מקיימים בזה את זכירת יום השבת כיון שמנין הימים הוא ע"פ השבת.
 

אור אורות

משתמש ותיק
אצלינו ועוד רבים אומרים היום יום שישי בשבת שבו היו הלוויים אומרים וכו' ה' מלך וכו' ברכי נפשי וכו'.
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
 

משה חרלפ

משתמש רגיל
כל יום אומרים היום יום פלוני בשבת ויש בזה קיום מצווה.
האם בימים שאומרים שיר אחר ואין אומרים שיר של יום חול ושבת רגילים, צריך לא להפסיד את זכירת השבת.
במחזור סדר תפילותינו סידר ההלכות הרב דינר שליט"א
ושם הוא כתב שמומלץ לומר לפני היום יום פלוני בשבת
אמנם יש להקפיד שלא לומר שבו הלויים היו אומרים בביהמ"ק כיון שיש מח' בדבר ואי"ז ברור לנו שכך היו אומרים
אמנם לתלמידי הגר"א וודאי שאפשר לומר כך
 

יהב חכמתא

משתמש חדש
הגרש"ז אויערבאך היה נוהג לומר מידי יום לפני אמירת היום יום וכו': 'זכור את יום השבת לקדשו' שעל ידי אמירה זו של היום יום יקיים מצות זכירת השבת כפי שכתב הרמב"ן.
אולם בראשי חודשים ומועדים שלא אומרים את השיר של הלוויים, אמר שאין טעם להכניס משפט זה באמצע התפילה ללא קשר.
הדברים נדפסו גם בהליכות שלמה, לעומת זאת אמרו לי הבוקר שרבי שריה דבילצקי זצ"ל כן היה אומר כך. ובאמת צריך ביאור מה הענין לומר זאת בדיוק במקום הזה, אטו בגלל שבכל יום זהו מקומו גם כשאין אומרים השיר של הלויים יש לאומרו.
 
האם בימים שאומרים שיר אחר ואין אומרים שיר של יום חול ושבת רגילים, צריך לא להפסיד את זכירת השבת
רמב"ן שבו מקור הדברים [שיש בזה קיום מצוות זכור את יום השבת]
וכן פסק החפץ חיים בספרו ספר מצוות הקצר
שיש בזה מצוה דאורייתא
רק העמידו אותו המסדרים בזמן שיר של יום
אבל ודאי יש בזה מצוה לרמב"ן ולהלכה
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
מנהג מרוקו ועדות המערב לא לומר בר"ח בית יעקב וכו' ושיר של יום, כי "ברכי נפשי" הוא השיר של היום הזה, ואין שום טעם לומר מזמור אחר.

וכהנה שינויים יש גם בתשעה באב, שמשמיטים קטעים או אומרים במקומם קטעים אחרים, ודעת המקובלים שהתפילה צריכה להיות בשלימותה כמו בכל יום, ונגררו אחריהם עדות המזרח.

ומפני שבכל זאת אין זה שירו של יום, לכן הם אומרים רק חצי משפט: "היום יום השישי בשבת".
 

דבש לפי

משתמש ותיק
משום שהוא זה שסידר את השש"י על המועדים אז תלמידיו לכאו' יכולים לסמוך על דעתו
כל מה שאנחנו אומרים את השש"י במועדים הוא עפ"י הגר"א ובחו"ל תמיד אומרים את הרגיל
לגבי השירים של פסח אין סיבה להניח שהגר"א התכוון שנודע לו ברוח הקודש שזה מה שאמרו בבית המקדש,
ולגבי השירים בחול המועד סוכות אין מחלוקת (חוץ ממה שנחלקו עליו בגמרא, ומלבד זאת יש מחלוקת אם אמרו ברוב הימים מזמורים שלמים או חצאי מזמורים) כי זו גמרא מפורשת.
 

משה חרלפ

משתמש רגיל
לגבי השירים של פסח אין סיבה להניח שהגר"א התכוון שנודע לו ברוח הקודש שזה מה שאמרו בבית המקדש,
ולגבי השירים בחול המועד סוכות אין מחלוקת (חוץ ממה שנחלקו עליו בגמרא, ומלבד זאת יש מחלוקת אם אמרו ברוב הימים מזמורים שלמים או חצאי מזמורים) כי זו גמרא מפורשת.
האמת שאין לי כ"כ ידע בסוגיא אני רק יודע שבא"י אומרים עפ"י הגר"א את המזמורים האלו במועדים
ואילו בחו"ל (שזה מנהג אשכנז הרגיל) אומרים את השש"י הרגיל של כל ימות השנה
 

דבש לפי

משתמש ותיק
האמת שאין לי כ"כ ידע בסוגיא אני רק יודע שבא"י אומרים עפ"י הגר"א את המזמורים האלו במועדים
ואילו בחו"ל (שזה מנהג אשכנז הרגיל) אומרים את השש"י הרגיל של כל ימות השנה
אבל בשביל לקבוע שהנוהגים כהגר"א ודאי יכולים לומר שהלויים אמרו מזמורים אלו במקדש - צריך ללמוד את המקורות ולא רק את קביעת הגר"א למעשה.
ולא בדקתי בתוך דברי הרב דינר שהזכרת, אבל מסברא נראה לי שהוא דיבר לנוהגים לומר את השיר של יום הרגיל - שלא יאמרו שהלויים אמרוהו בבית המקדש כי יש בזה מחלוקת (שברש"י ותוס' משמע שבשאר החגים [מלבד ראש השנה וראש חודש] לא אמרו את השיר הרגיל כלל, ולדעות אחרות על תמיד של שחר תמיד אמרו את השיר הרגיל), וכן לפי זה צריך לומר שהוא לא דיבר על ראש חודש וראש השנה אלא על שאר החגים.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
במקדש כן אמרו על תמיד של שחר (ואולי גם על של בין הערביים) את השיר של יום הרגיל. אז למה אין שום טעם לאמרו?

הרחיב בזה בספר "דברי שלום ואמת" חלק א' מאמר י' (עמ' 209).

במסכת סופרים יש עדות על המנהג הקדום (לפחות מימי הגאונים), ראה פרק י"ח ה"א-ה"ג: "לפיכך נהגו העם לומר מזמורים בעונתם, דתנינן קמן שיר שהלווים אומרים בבית המקדש, ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה... ביום השני היו אומרים גדול ה'... בחנוכה ארוממך ה', בפורים שגיון לדוד, ביום הראשון של פסח הללו..."

מהלשון הזה מוכח בבירור שבחנוכה פורים ופסח אמרו מזמור מיוחד במקום המזמור הרגיל של היום.

וכן הטור (או"ח סי' קל"ג) שברח עם משפחת אביו הרא"ש מאשכנז לספרד, כתב הרבה ממנהגי ספרד שהיו שונים ממה שהכיר בימי עלומיו באשכנז, וכך הוא כותב: "ובספרד נוהגין בכל יום אחר קדיש לומר מזמור... ובכל זמן וזמן משנין המזמור לפי עניינו, כגון ברכי נפשי בר"ח, וכאיל תערוג בחולו של מועד, ומזמור שיר חנוכת הבית בחנוכה, ובפורים למנצח.. ומנהג טוב הוא".

גם רבי דוד אבודרהם שנחשב לבר סמכא בענייני התפילות (כך דעת הב"י שהסתמך עליו הרבה בכל הנוגע לנוסחאות התפילה), כותב "וכל שמונת ימי חנוכה אומר לאחר התפילה במקום תפילה לדוד מזמור שיר חנוכת הבית לדוד וכו' ואם הוא ר"ח וחנוכה קורין תחילה ברכי נפשי ואחר כך מזמור שיר חנוכת..."

וגם בפורים כותב "ואומר קדיש תתקבל ואומר למנצח על איילת ואומר קדיש יהא שלמא".

וכן בחול המועד, וכו'.

גם בשו"ע (או"ח סי' תכ"ג ס"ג) כתב "ואחר שסיים חזרת התפילה, אומר קדיש ואומר מזמור ברכי נפשי" ואין בדבריו שום זכר ל"בית יעקב" ושיר של יום הרגיל.

וכן רבי רפאל יוסף חזן שהיה ראשון לציון בירושלים ונפטר בשנת תקפ"א, כתב בספרו "חקרי לב" (או"ח סי' ל"ב) שהמנהג הנכון והעיקרי הוא שלא לומר בחנוכה מזמור של יום אלא רק מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. וזהו אחד מגדולי הדור של עדות המזרח, שנולד באיזמיר שבתורכיה וכיהן שם כרב ומו"צ.

גם רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סי' כ"ז אות י"ב) כתב שמנהגם בתורכיה לא לומר בית יעקב ושיר של יום, ואין לשנות המנהג.

המנהג להשמיט זאת מופיע גם בסידור תפילת החודש, בית עובד, זכור לאברהם.

העידו על המנהג במרוקו: הגר"ב טולדנו (קצש"ע סי' רנ"ו ס"ה), הגר"ד עובדיה (נהגו העם, הלכות תפילה), רבי יוסף בן נאים (נוהג בחכמה עמ' רכ"ז), בתוניסיה: רבי כלפון משה הכהן (ברית כהונה או"ח אות ח' ס"ק ד'), ובלוב: ספר מנהג לוב (עמ' מ"ב), ספר פרחי שושנים (סי' י"ד).

מי ששינה את המנהג הוא בעל כנסת הגדולה שהקשה על ההבנה בטור והקשה מנא להטור הא, אבל בספר דברי שלום ואמת הקשה עליו שהרי מקור המנהג הוא במסכת סופרים כנ"ל, ומנין לדחות מנהג עתיק שאינו סותר שום הלכה? (ומפלפל עוד בדבריו שם).

גם הבן איש חי העיד שהוא זה ששינה את המנהג בעיראק, וכך כתב בספרו בן איש חי (שנה א' פרשת כי תשא אות י"ז) "פה עירנו בגדד היה המנהג מזמן קדמון שכל יום תענית ציבור שאומרים בו מזמור השייך לו, וכן במוצאי כיפור חנוכה ובפורים שיש להם מזמורים השייכים להם, דאין אומרים בית יעקב ומזמור הקבוע לימי השבוע, אלא רק אומרים מזמור השייך למאורע בלבד, ותהילות לאל תיקנתי המנהג בכל בתי כנסיות שבעירנו לומר בית יעקב..." וכו'.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
תחכים אותנו עם הידע מהמקורות, בבקשה.
את שירי ראש השנה וחול המועד סוכות לקח הגר"א מהגמרא, את שירי רוב שאר הזמנים ממסכת סופרים (אם כי שינה משם בכמה דברים).
הקביעה ששיר של ראש חודש הוא ברכי נפשי מקורה כנראה בזוהר (עכ"פ הרמ"ע כתב שמשמע כך בזוהר).
לשירים של פסח אין מקור, וכנראה נקט בזה הגר"א על פי העיקרון של קריאת התורה בפסח "מלקט מעניינו של יום וקורא".
 

משיב דבר

משתמש ותיק
לשירים של פסח אין מקור, וכנראה נקט בזה הגר"א על פי העיקרון של קריאת התורה בפסח "מלקט מעניינו של יום וקורא".
ע"ז התכוונת:
אבל בשביל לקבוע שהנוהגים כהגר"א ודאי יכולים לומר שהלויים אמרו מזמורים אלו במקדש - צריך ללמוד את המקורות ולא רק את קביעת הגר"א למעשה.
?
 

שיטה מקובצת

משתמש רגיל
משום שהוא זה שסידר את השש"י על המועדים אז תלמידיו לכאו' יכולים לסמוך על דעתו
כל מה שאנחנו אומרים את השש"י במועדים הוא עפ"י הגר"א ובחו"ל תמיד אומרים את הרגיל
אין שום מקור בדברי הגר"א שזה מה שאמרו הלויים בבית המקדש. וכי בפורים אמרו הלויים בבית המקדש למנצח על אילת השחר?
 

דבש לפי

משתמש ותיק
אין שום מקור בדברי הגר"א שזה מה שאמרו הלויים בבית המקדש. וכי בפורים אמרו הלויים בבית המקדש למנצח על אילת השחר?
אם אמרו זאת במקדש - אז אמרוהו בפורים דמוקפים (בין אם רק בו ובין אם בשניהם), ואילו מסתימת המעשה רב משמע שאומרים זאת בפורים ולא בשושן פורים, כך שזה לכאורה לא יכול להיות לפי מה שאמרו במקדש...
 

שיטה מקובצת

משתמש רגיל
אם אמרו זאת במקדש - אז אמרוהו בפורים דמוקפים (בין אם רק בו ובין אם בשניהם), ואילו מסתימת המעשה רב משמע שאומרים זאת בפורים ולא בשושן פורים, כך שזה לכאורה לא יכול להיות לפי מה שאמרו במקדש...
יתרה מזו, בשמיני עצרת ושמחת תורה, בשביעי ואחרון של פסח ובב' ימים טובים של שבועות, יש במעשה רב מזמורים שונים, הרי לך להדיא שאין כוונת הגר"א שאלו המזמורים שאמרו במקדש בדווקא.

ודווקא בב' ימים טובים של ר"ה [שהיה מקום לבעל דין לומר שבבית המקדש אמרו שיר אחר כשנתקדשו שני ימים, אף שאין נראה כן בגמ'] נאמר אותו מזמור.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
יתרה מזו, בשמיני עצרת ושמחת תורה, בשביעי ואחרון של פסח ובב' ימים טובים של שבועות, יש במעשה רב מזמורים שונים, הרי לך להדיא שאין כוונת הגר"א שאלו המזמורים שאמרו במקדש בדווקא.
באלו היה אפשר לפרש שהגר"א הסתפק מה לומר ומספק אמר בכל יום משהו אחר (ולכן בראש השנה שאין ספק הוא אמר בשניהם את אותו שיר).
והמגזימים יכולים לומר שכשאדר ואלול היו חסרים אמרו בבית המקדש את של יום טוב ראשון, וכשהם היו מלאים אמרו את של יום טוב שני...
 

אור אורות

משתמש ותיק
אם אמרו זאת במקדש - אז אמרוהו בפורים דמוקפים (בין אם רק בו ובין אם בשניהם), ואילו מסתימת המעשה רב משמע שאומרים זאת בפורים ולא בשושן פורים, כך שזה לכאורה לא יכול להיות לפי מה שאמרו במקדש...
מאן יימר? ואולי עניינו תפילת ערב פורים והתפילה שקודמת לישועה?
 

שיטה מקובצת

משתמש רגיל
מאן יימר? ואולי עניינו תפילת ערב פורים והתפילה שקודמת לישועה?
מה ענין תפילה לישועה אצל שיר על התמיד?

בפשטות לא היה שיר אחר ביום שאין בו מוסף, וכל יום אמרו על התמיד את שיר של אותו יום, ורק במוסף אמרו שירים לפי ענינו של יום, וא"כ המזמורים שאנו אומרים ע"פ הגר"א בחנוכה ופורים אינו ענין כלל לשיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש.
 

שיטה מקובצת

משתמש רגיל
באלו היה אפשר לפרש שהגר"א הסתפק מה לומר ומספק אמר בכל יום משהו אחר (ולכן בראש השנה שאין ספק הוא אמר בשניהם את אותו שיר).
והמגזימים יכולים לומר שכשאדר ואלול היו חסרים אמרו בבית המקדש את של יום טוב ראשון, וכשהם היו מלאים אמרו את של יום טוב שני...
למטה מן הצורך לדון בעצם הטענה, אבל הא מיהא שמעינן גם מדבריך, שאין כאן פסק ודאי של הגר"א שכך אמרו הלויים בבית המקדש, ודלא כמי שכתב לעיל שתלמידי הגר"א יכולים לומר על מזמוריו 'שבו היו הלויים אומרים בבית המקדש'.
 
חלק עליון תַחתִית